לפני כשנתיים וחצי התחלנו אני וחבר נוסף בהקמתה של המכינה הקדם צבאית-חברתית תבור בעיר נצרת עילית, מטרת המכינה לטפח מנהיגות ערכית-ציונית ולחזק את חוסנה החברתי של העיר נצרת עילית. המכינה מתייחדת בשילוב בין מסלול שנת השירות למסלול מכינה. המכינה ממוקמת בלב העיר נצרת עילית בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל והיא משלבת מרכיב משמעותי של מעורבות חברתית לצד התכנית הלימודית ותכנית ההכנה לצה"ל. חניכי המכינה הנבחרים בקפידה מכלל חלקי הארץ פועלים בצוותים קטנים כאשר כל צוות מפעיל או משתלב בפרויקט חברתי שונה. שיתופי פעולה הם מהעקרונות המנחים שלנו, ולאור זאת יזמה המכינה הקמת שלוחות של עמותות ארציות נבחרות בנצרת עילית: פתחנו לפני שנתיים סניף ראשון בעיר של כנפיים של קרמבו ובו כ 40 מתנדבים מן העיר (כיתות י-י"א) , פתחנו סניף ראשון של חוגי סיור קק"ל ובו 45 חניכים בכיתות ה-ח. המכינה השתלבה בהפעלת סניף הפוך על הפוך של עמותת עלם בעיר, השתלבה בצוות של מספר מועדוני נוער בשכונות הקשות בעיר וכן השתלבה בצוות ההדרכה של אחריי. בנוסף המכינה מפעילה תכניות ייחודיות שהיא יזמה באופן עצמאי לחלוטין: תנועת נוער ייחודית לזכרו של רס"ן איתן בלחסן,"איתן", הפועלת כרגע בכיתות י-י"א, תכנית המנהיגות ברק לתלמידי שמינית (10 שמיניסטים שעוברים הדרכה ישירה של צוות המכינה, משתלבים בפעילויות שונות, מבצעים יחד פרויקט חברתי ומחויבים לצאת למכינה או לשנת שירות, מטרת הפרויקט יצירת מודלים לחיקו מתוך העיר ליתר בני הנוער). כמו כן המכינה הקימה מרכז העשרה= מרכז שיעורים פרטיים חינמי הפועל יומיים בשבוע לתלמידי כיתות י בתיכון שרת בעיר (40 תלמידים המגיעים בקביעות לכל אחד חונך אישי). מעבר לכל אלה המכינה הינה גורם מוביל בתכנון והוצאה לפועל של פעילויות כלל עירוניות בתחום ההכנה לצה"ל והמעורבות החברתית. המכינה פועלת מדי שבוע עם קרוב ל 300 ילדים ובני נוער בלמעלה מעשרה פרויקטים חברתיים שונים. שלושה עקרונות מנחים את פעילות המכינה מצוינות כי בלעדיה חבל להתחיל שמחה כי בלעדיה לא ניתן להנהיג ואהבת ישראל כי בלעדיה אין משמעות לעשייה

הר אביתר - קבר רבי יהודה בן תימא מקום מיוחד נוף עוצר נשימה בלב שטח אש 100 שטח האימונים של סיירת גולני בה שרתתי על הקבר חקוק המשפט שתבע יהודה בן תימא " יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם". משפט ששיננו ללוחמים כשמי שלא שמאמין באל אמרנו לו שלבינתיים האל זה מפקד הצוות.

הייתי רוצה לראות את האליטה הישראלית (בוגרי התיכונים המובילים בישראל) חוזרת אל תפקידה המקורי מימי העלייה השנייה והשלישית כאליטה משרתת, כזו שמבינה שהאחריות לגורל המדינה מונח בראש ובראשונה על כתפיה. לחניכי המכינה אמרנו ביום הראשון לשנת הפעילות רגע לפני שהתחלנו במסע מבית הקברות בחצר כינרת להר תבור, פם היינו צריכים חלוצים כדי לייבש ביצות ולסלול כבישים, היום כשהביצות יבשות והכבישים מוכנים צריך חלוצים שייבנו את הקומה הערכית-רוחנית של החברה הישראלית. הייתי רוצה לראות תהליך שראשיתו בהתנדבות למכינות ולשנות שירות, המשכו במילוי תפקידי פיקוד וקצונה בצה"ל ואחריתו בעשייה ציבורית בכלל התחומים המשפיעים בחברה: חינוך, משפט, ממשל, תקשורת וכו'. עשייה ציבורית המונחית תמיד לאור העקרון של אהבת ישראל, כלומר במטרה לקדם את המדינה הזו קדימה כמה שיותר חזק שבמרכז עומד הכלל ולא רק האני.