הסדנה השנייה במרכז ליזמות בחינוך - סדנת פיתוח רעיונות

ע"י May Amiel | 24 באוק' 2012
| 2 תגובות

הסדנה השנייה של המרכז ליזמות בחינוך בת-ים


יום ראשון בערב. הכיבוד כבר מוכן, המקרן מחובר, הכיסאות מסודרים בחצי מעגל. עכשיו רק חסר שיבוא היזם ☺. והם הגיעו, שוב, רבים, מלאי מרץ ומוכנים להתחיל לעבוד. בסדנה זו התכנסנו כדי לחשוב על הרעיונות שלהם, וללמוד איך ניתן לשבור קיבעונות בחשיבה באופן שייצר רעיונות ופתרונות חדשים ומעניינים.

הסדנאות מלוות את משתתפי התחרות ליזמות בחינוך בתהליך הקמת המיזם.

כל מפגש כזה, כל אינטראקציה שיש לנו באתר התחרות, כל פניה של יזם לעצה או עם הצעה, מחזקת אצלי את התחושה האופטימית. יש המון אנשים עם רעיונות מאוד טובים, עם מוטיבציה גבוהה ועם נחישות כזו, שאין לי שום ספק שכלום לא יעצור אותם. הם באו לעשות – ולא רק לדבר.

את המפגש הנחיתי אני, בכלים של שיטת SIT, החברה בה אני עובדת והחברה שמלווה את הקמת המרכז. בתחילת המפגש דברנו (אחרי שכמובן התנסינו) על אחד העקרונות המרכזיים של השיטה, העיקרון לפיו אילוצים דווקא מגבירים יצירתיות. כשאני אומרת את המשפט הזה בארגונים עסקיים בהם אני מנחה, התגובה, הראשונית לפחות, היא פליאה. הרי יצירתיות, כך מטפח המיתוס, פורחת דווקא בסביבה נטולת אילוצים, פתוחה ובלתי מוגבלת. ליזמים המשפט הזה נשמע דווקא הגיוני. יזמים, אולי במיוחד יזמים בחינוך, הם אנשים שעובדים עם אילוצים ויודעים למנף אותם על בסיס קבוע.

דבר נוסף שיזמים מוצלחים חייבים לעשות הוא לשבור לפעמים קיבעונות חשיבה. קיבעונות חשיבה הם משהו שכולנו סובלים ונהנים ממנו. רוב הזמן אנחנו נהנים מהם, כי הם מאפשרים לנו להתנהל בצורה יעילה ביומיום האישי והמקצועי שלנו. דמיינו לעצמכם שבכל יום, היינו ממציאים מחדש את האופן בו אנו מתנהלים בעולם. זה היה מאוד חדשני מצידנו, אבל מאוד לא יעיל. הסיטואציות בהן אנחנו "סובלים" מקיבעונות, הן אלו בהן אנחנו רוצים לחדש והקיבעון "חוסם" לנו את שדה הראייה. רוב הזמן אנחנו אפילו לא מודעים למחסום שעומד מולנו, ואז הסיכוי לעקוף אותו או לשבור אותו קטן מאוד.

תרגיל – קיבעון מחשבתי:

קחו דף נייר ועט, ציירו במהירות שלושה עיגולים, ולאחר מכן לחצו כאן.

רוב המפגש עסקנו בקיבעון מחשבתי ספציפי - קיבעון לו קרא הפסיכולוג קרל דונקר, קיבעון תפקודי. הקיבעון התפקודי הוא הנטייה שלנו ליחס לאובייקטים את היכולת לבצע רק את המשימה לה הם נועדו במקור. לדוגמה: אם תבקשו מאנשים לספור כמה מקומות ישיבה יש להם בבית, הם יספרו בד"כ כלל רק את הספות והכיסאות, ולא יספרו את הרצפה, המיטות, השולחנות, וכל משטח אחר שניתן לשבת עליו. הקיבעון הזה מונע מאיתנו לראות בסביבה שלנו משאבים שיכולים לשמש אותנו למשימות שונות. אחת הדרכים להתגבר על הקיבעון הזה באופן מודע היא למפות את המרכיבים שנמצאים בסביבה הקרובה שלנו, הן המשאבים הפיסיים והן את ההון האנושי, ולבדוק האם ואיך כל מרכיב בסביבה יכול להוות משאב עבורנו.

בשיחה שניהלנו בסדנה, גילינו שרבים מהמשתתפים, שלא במודע, שוברים קיבעונות תפקודיים במיזמים שלהם. אורן (מיזם חינוך פיננסי בבית הספר הדמוקרטי) "הטיל" על התלמידים שלו את המשימה של יצירת התכנים במפגשים. הוא השתמש במשאב שהיה בסביבה של המיזם שלו, בצורה שונה ממה שנהוג לעשות. הקיבעון שנשבר במקרה הזה הוא ביחס לתפקידם המסורתי של התלמידים בשיעור. כמובן שמעבר לשבירת הקיבעון, יש לדרך הפעולה הזו יתרונות נוספים, למשל רתימת התלמידים, הגברת המעורבות שלהם, ולימוד סביב הנושאים שבאמת מעניינים אותם.

בהמשך הסדנה, הפעלנו את השיטה והכלים על כמה מהמיזמים של המשתתפים, וניסינו לראות כיצד שבירת קיבעון תפקודי יכולה לעזור בפיתוח הרעיון או בפתרון של אתגרים שעולים ממנו. סביב המיזם של ריטה ונועה, לימוד אנגלית תוך שיחה בהפסקות, ניסינו לחשוב כיצד משאבים פיסיים שקיימים בסביבת בית הספר, עוזרים לייצר הזדמנויות שיחה מעניינות באנגלית עבור התלמידים. למשל אם הפעילות בקפיטריה של בית הספר תתנהל באנגלית בלבד, לתלמידים יהיה אינטרס להשתתף בשיחה.

במיזם "אני עשר" עזרנו למאיה לחשוב על דרכים בהן המשתתפים הקיימים באתר האינטרנט יעזרו לפתח תכנים נוספים לאתר. הבנו שלמאיה יש משאב מאוד גדול של לקוחות מרוצים, שרבים מהם ירצו להשיב טובה על העשייה, ולעזור ביצירת תכנים, ומאחר והעבודה תתחלק בין כולם, כל אחד יצטרך לתרום מעט מזמנו.

הרעיונות המשיכו וזרמו, והמשתתפים עזרו זה לזה לחדד ולהגדיר את המשימות ולהרכיב לעצמם את רשימת המשאבים. והמשאב החדש החשוב שנכנס באותו ערב לרשימה של כולם, היה החברים החדשים בקהילה של המרכז ליזמות בחינוך, אנשים עם חזון, עם מרץ ועם רשימות משאבים משלהם.

אורח חיים מיטבי בבית הספר ומניעת אלימות

ע"י מרדכי ילוז | 26 באוק' 2012
 

בתחום המיזם שלי חשוב היה לי לנסח את הערכים שאני רוצה להטמיע לנסח את החזון להציב מטרות להשגה ויעדים אופרטיביים בשלב הבא לנסח אמנה בית סיפרית שתקבל גיבוי של הגורמים הרלבנטיים

0משרד החינוך ראש הראשות ההורים המורים והתלמידים ושתחייב את כל באי בית הספר תוך ידיעה ברורה שהאמנה היא מסמך דינמי המשתנה עם הזמן.

שיחה בין צבי ונגה בסדנא מס' 3

ע"י נגה לוי | 29 באוק' 2012
 

סדנא מס 3: של מי המסר הזה?

תכונה מול תועלת
קהל היעד הוא במרכז.
התועלת מנוסחת מנקודת מבט של קהל היעד. לעיתים מנסחים בשימוש תואר הפועל את התועלת.
מסר יכול להיות מנוסח כתכונה ואפשר כתועלת.

• תכונה- מסבירה מה יש בזה, ממבט של מוצר
• תועלת- על קהל היעד. למה כדאי לו.

ממחקרים- פרסום תועלת יותר אפקטיבי.

בודקים תכונה של המיזם ובודקים מה ייצא מזה לקהל היעד, למה כדאי לו.

דוגמא מדיון של נגה וצבי:
בעולם הצורפות-
תכונה טובה בצורפות- [תכשיטים עשויים מחומרים ייחודיים ממוחזרים, שאינם רגילים לשימוש בצורפות]
התוצאה הראתה שקהל היעד קנה ואהב את המוצרים.
לקהל היעד היה כדאי לקבל תכשיט ייחודי ומקורי, התועלת גם של הצורפת שאיננה משלמת על החומר הממוחזר.