מדברים אמנות

דניאל-נתלי קינד
ע"י דניאל-נתלי קינד | 03 באוק' 2012
| 5 תגובות

סיכום:

בבסיס תפיסת העולם עומד הרעיון כי אמנות עצמה היא חינוך, ושראוי כי חינוך יהיה גם הוא לאמנות.

מי שמניע היום את העולם הם האנשים בעלי הפתרון השלישי. (לדוגמא גוגל)
המחשבים עושים הכל וטכנאים יש מספיק, כנ"ל פקידים. העתיד לא ידוע לנו והילדים שלומדים היום במערכת החינוך, הם אלו שיצטרכו לספק תשובות בעולם שבו המחר לא וודאי. לכן האנשים המבוקשים ביותר בשוק הם אלו שמביאים את הפתרון השלישי.
אלו שלא משתמשים בפתרון הראשון שקופץ לראש, וגם לא השני שעומד ממולו. במדף של הפיתרון השלישי נמצאים פתרונות כפתיתי שלג, הרבה יותר ממה שהמחשבה המקובעת שלנו מרשה לנו להבין, שונים ומשתנים מאדם לאדם. אינסופיים.
כשהיינו ילדים, היה פשוט להושיט את היד למדף ולקחת את הפתרון המיוחד שלי ולהציע אותו לחברים. דברים כמו חשיבה יצירתית וביטוי עצמי אותנטי היו טבעיים לנו, אבל התבגרנו, ומערכת החינוך המערבית וקשיי היום יום במדינות המתפתחות דרשו מאיתנו לעטוף את עצמנו בהגנות ומסיכות, שהפכו, די במהרה, את המדף שלנו לארון שננעלנו מחוצה לו.

"מדברים אמנות" הוא ערוץ תקשורת המרחיב את שפת המילים שבה אנחנו מדברים-נפגשים-חושבים-לומדים היום
בעזרת שימוש באמנויות השונות.
הן עושות זאת בפשטות דרך שימוש בחושים השונים שלנו ועל ידי אינטלגנציות מרובות. כל שנותר הוא לתרגל לדבר את הלימודים, השאלות, החיים החברתיים, דרך אמנות.

איך זה עובד?
גרעין אנ"ת הוא קהילה המורכבת מקבוצות אמנים אשר משקיעים עצמם בשיח התמידי שבין יצירה אמנותית וחינוך, מתוך עשייה המשלבת את השניים ברמה גבוהה ומקצועית.
המסלול מתחיל בשנת שירות דרך תנועת הצופים, וחברי הגרעין "מדברים אמנות" בתוך חיי הקבוצה שלהם ועם החניכים והתלמידים בפרויקטים השונים בהם הם לוקחים חלק.
לאחר מכן, כשבוגרים את שנת השירות ממשיך כל אחד להפיץ את השיטה בדרך בה הוא ממשיך, כחייל, סטודנט, אמן, איש חינוך וגם בפרויקטים משותפים (אם הם אמנותיים, אנחנו מוסיפים את הפן החינוכי ואם חינוכיים, נביא את הצבעים, המקצבים והמחולות). היום הגרעין מנסה לבנות באופן מסודר יותר את קהילת הבוגרים (60 איש + חברים).

אודותיך

שם הארגון: גרעין אנ"ת (אמנות נותנת תרומה) לזכרה של ענת טל עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

דניאל-נתלי (סו)

שם משפחה

קינד

אודות הארגון שלך

שם הארגון

גרעין אנ"ת (אמנות נותנת תרומה) לזכרה של ענת טל

תפקידך בארגון

מייסדת, צוות פיתוח "מדברים אמנות", חברת גרעין

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

מדברים אמנות

תיאור המיזם

בבסיס תפיסת העולם עומד הרעיון כי אמנות עצמה היא חינוך, ושראוי כי חינוך יהיה גם הוא לאמנות.
מי שמניע היום את העולם הם האנשים בעלי הפתרון השלישי. (לדוגמא גוגל)
המחשבים עושים הכל וטכנאים יש מספיק, כנ"ל פקידים. העתיד לא ידוע לנו והילדים שלומדים היום במערכת החינוך, הם אלו שיצטרכו לספק תשובות בעולם שבו המחר לא וודאי. לכן האנשים המבוקשים ביותר בשוק הם אלו שמביאים את הפתרון השלישי.
אלו שלא משתמשים בפתרון הראשון שקופץ לראש, וגם לא השני שעומד ממולו. במדף של הפיתרון השלישי נמצאים פתרונות כפתיתי שלג, הרבה יותר ממה שהמחשבה המקובעת שלנו מרשה לנו להבין, שונים ומשתנים מאדם לאדם. אינסופיים.
כשהיינו ילדים, היה פשוט להושיט את היד למדף ולקחת את הפתרון המיוחד שלי ולהציע אותו לחברים. דברים כמו חשיבה יצירתית וביטוי עצמי אותנטי היו טבעיים לנו, אבל התבגרנו, ומערכת החינוך המערבית וקשיי היום יום במדינות המתפתחות דרשו מאיתנו לעטוף את עצמנו בהגנות ומסיכות, שהפכו, די במהרה, את המדף שלנו לארון שננעלנו מחוצה לו.
"מדברים אמנות" הוא ערוץ תקשורת המרחיב את שפת המילים שבה אנחנו מדברים-נפגשים-חושבים-לומדים היום
בעזרת שימוש באמנויות השונות.
הן עושות זאת בפשטות דרך שימוש בחושים השונים שלנו ועל ידי אינטלגנציות מרובות. כל שנותר הוא לתרגל לדבר את הלימודים, השאלות, החיים החברתיים, דרך אמנות.
איך זה עובד?
גרעין אנ"ת הוא קהילה המורכבת מקבוצות אמנים אשר משקיעים עצמם בשיח התמידי שבין יצירה אמנותית וחינוך, מתוך עשייה המשלבת את השניים ברמה גבוהה ומקצועית.
המסלול מתחיל בשנת שירות דרך תנועת הצופים, וחברי הגרעין "מדברים אמנות" בתוך חיי הקבוצה שלהם ועם החניכים והתלמידים בפרויקטים השונים בהם הם לוקחים חלק.
לאחר מכן, כשבוגרים את שנת השירות ממשיך כל אחד להפיץ את השיטה בדרך בה הוא ממשיך, כחייל, סטודנט, אמן, איש חינוך וגם בפרויקטים משותפים (אם הם אמנותיים, אנחנו מוסיפים את הפן החינוכי ואם חינוכיים, נביא את הצבעים, המקצבים והמחולות). היום הגרעין מנסה לבנות באופן מסודר יותר את קהילת הבוגרים (60 איש + חברים).

השלב שבו נמצא הפרויקט שלך

פעיל יותר מ-5 שנים

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

כבר בבית הספר היסודי עושים הפרדה בין למידה של מקצועות "רציניים" לבין לימודי האמנויות הזנוחים במקלטים. ילדים המציירים בשיעור שהוא לא שיעור אמנות מקבלים נזיפה, כנ"ל גם כאלה שמתקשים ללמוד בישיבה - הקשר בין אמנות ללמידה "אמיתית" אסור. עם השנים נוצרת גם הפרדה בין התלמידים עצמם. אלו הנמשכים ללימודי האמנויות, לבין אלו הנמשכים ללימודי הרוח, לבין אלו המתעניינים להעמיק במדעים. להפרדה זו שתי השלכות רלוונטיות:
הפרדה חברתית - אמנים צעירים מתרחקים לאט-לאט משאר חבריהם, מתקשים ללכת לתנועת נוער (גם בגלל לוח הזמנים במגמות האמנותיות השונות) ואם הולכים מתקשים למצוא שם שפה משותפת עם חבריהם. היעדרם בחברה המגוונת בולט מאוד, כשם שנוכחותם כשהם נמצאים.
מה שמוביל אותנו לבעייה השנייה.
הפרדה חשיבתית - בעזרת השפות השונות נוצרים ערוצי חשיבה שונים וצרים מדי: המדענים הם החוקרים, אנשי הרוח מתפלספים ומעמיקים, ולאנשי האמנות בלבד שמורה הזכות להנות ממתנות היצירתיות, המשחקיות, השימוש בחושים, במעוף ובדמיון ויותר מכל מותר להם לבטא את עצמם בקול רם.
חוסרן של האיכויות שציינתי כאן למעלה, בולט מאוד בחברה של ימינו ולא סתם אחד הדברים המבוקשים היום בשוק הוא מוחות יצירתיים וחדשניים שלא מתביישים להביא את עצמם במלואם. במילים אחרות, במקרה הטוב החברה התעשייתית שהרחיקה את האמנים לשוליים מחפשת את דרכה להביא אותם בחזרה למרכז.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

ראשית האמנים עצמם.
בני נוער מכל תחומי האמנויות יוצאים לשנת שירות דרך תנועת הצופים, במהלכה הם לומדים הלכה ומעשה "לדבר אמנות": איך להשתמש באמנויות ככלי וכערוץ תקשורת ביניהם ובהובלה של קבוצות החניכים שלהם.
המפגש הפנים קבוצתי שלהם הוא מאוד אינטסיבי והם לומדים להתמודד עם שונות אמיתית. מכיוון שהם נעזרים בכלים של "מדברים אמנות" הם רוכשים יכולות המאפשרות להם להשתלב שוב בחשיבה החברתית, מבלי לוותר על עצמם ואף עם היכולת לאפשר לאנשים אחרים לבטא את עצמם ולהרחיב את נקודות המבט שלהם.

החניכים שלהם, יתמקצעו באמנות או לא, מתנסים מגיל צעיר במפגשים בינאישיים רחבים יותר מאשר מילים ומשחקים בכדור, ומשתמשים בכל החושים על מנת ללמוד דברים חדשים בבית הספר, לחשוב, או להיפגש לעומק עם חבריהם.

אם המיזם שלך זכה בפרסים או ציונים לשבח, נשמח אם תציין אותם

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

אני חושבת שהייחוד פה הוא החיבור בין העולם החוויתי-אמנותי בו הכל אפשרי וקל להיעלם לתוכו לשעתיים של שיעור, חזרה או תערוכה/מופע, לעולם "הרגיל" בו כולנו רגילים לחיות את חיי היום יום הקשים.
או כמו שאנחנו נוהגים לקרוא לזה באנ"ת

......אנשים - אמנות - חלומות.....

הייחודיות של החיבור היא כמו כל יצירה, בתהליך שבה הוא נוצר. הרעיון נולד משילוב יחד של אמנים מכל תחומי האמנות שהם בוגרי תנועת הצופים והתמחו, בנוסף לאמנותם, בהדרכה חברתית של קבוצות קטנות שדוגלות בלמידה בהתנסות (באדן פאוול, מייסד תנועת הצופים).

מבחינה מעשית מתבטאת התפיסה החינוכית של "מדברים אמנות" בהתעקשות על הדרישות האמנותיות כהנחייה מתודית, ונתינת הבמה להן להוביל את התהליך.
כל תהליך כזה משרתהתפתחות אישית, דינמיקה קבוצתית וגם תהליך לימודי "רציני".
מה זה אומר?
לדוגמא:
אני אתעקש עם עם הלומדת על פרטים קטנים בתעודת הזהות של הדמות שהיא משחקת לדקה וחצי, על פניו על מנת לקבל ביצוע טוב יותר כשחקנית בסצנה. אך באותה נשימה, ובעיקר באותה הנחייה, אני מאפשרת לה ללמוד איך חוקרים ולמה כדאי ואף הכרחי לעשות זאת בעוד ברמה הפנימית אני מאפשרת לה להתמודד עם הקושי האישי שלה לשים לב לפרטים הקטנים אשר היא לרוב מפספסת. עד כאן היתרון של האמנות עצמה.
אבל אז גם נדבר אמנות...בסיום הסצנה, במידת הצורך, נסתכל מבחוץ על התהליך שעברנו.
"איך היה לך?" אשאל אותה
"הרבה יותר טוב"
"למה? מה שונה בין הדמות שהבאת מהבית לדמות שהבאת עכשיו בסצנה?"
"לא יודעת, היא יותר שלמה אולי אני יודעת עליה יותר דברים"
"למשל מה?" שוב היא בורחת מהפרטים
נחזור צעד אחרי צעד עד שיהיה ברור בדיוק מי הדמות, וגם בדיוק מי היא, כאן ועכשיו אל מול זה.
אך לרוב אין צורך. המשתתפים לומדים להקשיב לזה בעוד אוזן בעצמם. "אני חייב הרבה שחור" "קשה לי להחזיק הרבה זמן בתנועה הזאת" "מה? רק אני? לבד?"

כל אחד לומד לראות את הביטוי של עצמו בכל מעשיו, ומתוך כך כל תהליך הופך להיות תהליך יצירה.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החינוך שייצר עד כה?

חברה אמרה לי לאחרונה כי רודן אמר שהפסל כבר קיים בתוך האבן והוא רק צריך לגלות אותו.
לתחושתי, הערך של "מדברים אמנות" הוא בחשיפת האדם שאנחנו מתוך הצורה שהחברה הלבישה עלינו. ובחשיפה הזו מתגלה היופי האמיתי של כל אחד: חשיבה מפתיעה פורצת דרך, עולם רגשי עמוק ודמיון עשיר שיכול לפתור את הבעיות הקשות בעולם. גם ההזדמנויות מגיעות, ואיתן באופן לא נאיבי בכלל, הלמידה שהכל אפשרי.

ובאופן פחות פילוסופי:
גרעין אנ"ת נכנס לשנתו העשירית, והקומונה התשיעית יצאה לדרך עם תחילת שנת הלימודים הנוכחית. ישנם גם חברים שלא היו בשנת השירות והצטרפו עצמאית לקהילה והקהילה פועלת בפרויקטים שונים ותמיד מביאה עימה ערך מוסף.
בוגרי שנת השירות של אנ"ת ממשיכים לתפקידים מובילים בחברה, באקדמיה ובצבא בתחומי האמנויות, החינוך, ההנהגה והפיקוד והחשיבה. הם "מדברים אמנות" בכל רמ"ח איבריהם.

קל להבחין בהם. הם בולטים באופן החשיבה שלהם כמו גם בנוכחות, מאוד בינתחומיים ובגיל צעיר מאוד מספיקים להגשים המון חלומות שלהם, בכל דרך שיבחרו בה.

החניכים של האנ"תניקים בשנת השירות מעידים על חוויות ייחודיות ובלתי נשכחות, גם עם מוזרות לעיתים, מרחיבות מחשבה ודעת.

במידה ומדובר במיזם חדש, מה ההערך בתחום החינוך שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

שני קהלי יעד:

חברי קהילת גרעין אנ"ת - האמנים עצמם.
החיבור של אמנים לחברה הוא מצב של נצחון לשני הצדדים. האנ"תניקים גדלים להבין שהם לא צריכים להיות מנותקים מיוסרים וחסרי בית על מנת להיות אמנים טובים, ושיש להם מקום וגם שפה בחברה ואפילו מה לתרום. החברה שמחה לקבל לתוכה אמנים, שמאז ומתמיד בונים את התרבות ומעשירים את הלכי הרוח והמחשבה.

החניכים והתלמידים של חברי הקהילה
כפי שכבר ציינתי בנושא החשיבה, היכולות שעולם האמנות מביא איתו לפיתוח החשיבה רצויות והכרחיות לפיתוח של החברה בימינו.
למידת אנגלית או תנ"ך בבית הספר דרך כלים אמנותיים כמו גם פעילות חברתית בתנועת נוער דרך כלים אמנותיים עונות על הצורך הזה.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

המשך ההגשמה של חברי הקהילה, בכל דרך שייבחרו, ביוזמות ובלקיחת הדברים ברוח המדברת אמנות עד הסוף. (לא מדיד במספרים, אך ברור כמו המונה ליזה)

פתיחת 2-3 קומונות שנת שירות נוספות בתוך תנועת הצופים ומחוצה לה בשלוש שנים הקרובות.

ארגון קהילת הבוגרים של אנ"ת באופן בר-קיימא

איגוד כל המידע שנאסף בתשע השנים האחרונות לכדי הכשרה מסודרת שאפשר להעביר הלאה - גם בסרטונים/ספר/מופע/עלון
-הכשרות והעשרות

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

בקלות ובשמחה ניתן להוציא עוד קומונות לשנת שירות, יש ביקוש והתאמה.
כל מועצה מקומית או פנימיה או עמותה שיש לה אפשרות לתמוך בשנת שירות ויכולה להשיג אישורי דחיית שירות מהצבא יכולה לפנות אלינו ונעשה שיתוף פעולה עם תנועת הצופים.

ייזום פרויקטים משותפים עם החברה למתנ"סים או בתי ספר, אשר תומכים גם בהתפתחות האמן כאמן. (למשל, נתינת סטודיו לחזרות)

פרויקטים משותפים עם פסטיבלים ואירועים שונים לאמנויות - אירועי אמנות בינתחומיים, סדנאות.

**באופן כללי אנחנו מאוד אוהבים שיתופי פעולה, עם אמנים פרטיים, גופי אמנות, מוסדות חינוך ומה לא.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

השנת שירות עצמה בנויה ואחרי הרבה מאוד שנים היא לא בסכנה.
כמו בכל דרך פדגוגית ישנה סכנה גדולה בהתקבעות על הרעיון, חוסר דינמיות והתחדשות.
קושי זה הוא גם קושי יומיומי שהרעיון נתקל בו במסגרות ההתנדבות החינוכיות השונות.

האתגר האמיתי הוא אירגון קהילת הבוגרים שהיא גם מובילה את ההתחדשות ופריצות הדרך, מכיוון שהיא גם מובילה את ההכשרה של חברי השנת שירות.
קושי עיקרי הוא כלכלי.
זו תהיה השנה העשירית שאנחנו עושים את כל מעשינו בהתנדבות. הרבה מהדברים ברעיון לא מתפתחים מכיוון שאנחנו לא יכולים להרשות לעצנו להתעסק בזה.
קושי נוסף הוא למצוא מבנה אירגוני מתאים, שמצד אחד הוא מאורגן ומצד שני מאפשר חופש תנועה.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

מבחינה אירגונית בדיוק נכנסו לתפקידים שונים אנשים חדשים, ואני בטוחה שריענון זה יביא איתו דברים חדשים.
הגימנסיה הרצליה היתה לנו בית בשנתיים האחרונות (אפילו היה לנו מחסן תלבושות נהדר שם) ולפני כן מרכז ביכורי העיתים בת"א.
אנחנו חלק מצוות ההפקה של פסטיבל האמנות הבינתחומי "ניסוי כלים" ומשתתפים בפסטיבל גם בדרכים אמנותיות שונות מזה חמש שנים, ומקבלים על העזרה הטכנית שלנו סכום כסף קטן.

אבל בת'כלס תנועת הצופים תומכת בפרויקט שנת השירות ובקהילת הבוגרים, זה משהו שאנחנו לא מתעסקים בו מספיק בכלל.

מספר המתנדבים במיזם

21-30

מספר המועסקים במיזם

0

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

"עם הצו הראשון התחילה הדרמה, אתה בטח זוכר את זה. לאט לאט מחלחלת ההבנה שהם רוצים שאני אפסיק לרקוד בשביל לעשות בצבא משהו משמעותי. יש רקדן מצטיין כמובן, אבל להדליק ממטרות בשביל תרומה למדינה זה לא בשבילי. קצת אחרי תחילת י"ב הבנתי שיש פה משהו מאוד מוזר. ההבנה שמשהו פה לא הוגן בבסיס שלו הייתה מלווה בכאב עצום, שקל לי מדי להרגיש עד היום בכל הלב, אם לא בכל הגוף.
שאני א פ ס י ק לרקוד?
למה בכל העולם הזה שמישהו יבקש ממני לעשות משהו כזה? ואיך זה שאני אפסיק לעשות את הדבר שאותו אני הכי אוהבת, שדרכו אני בכלל קיימת בעולם, איך זה בדיוק יעזור למישהו?? באופק הלא ברור בכלל של נערה רוקדת שצריכה לעשות קפיצה מתלמידה מצטיינת לרקדנית, ורק אלוהים ידע אז מה לעזאזל ההבדל, החוצפה הצה"לית לא התקבלה אצלי יפה. ברגעי בהירות שבתוך הדכאון וחוסר האונים שהרגשתי ידעתי שזו טעות, ושזה ממש לא צריך להיות ככה.
חשבתי ללכת לשנת שירות, אבל גם שם הכל היה משמים ובעיקר מתעלם בצורה מבטלת מדי מהקיום שלי. רעיונות אפורים ובעיקר אלטרואיסטיים מדי, של מלא צופיפניקים שחושבים שהם הולכים להציל את העולם. מה הקטע? הרוב היה נראה לי משמים, מתנשא ובעיקר חסר התחשבות במצבי. כולם ללא יוצא מן הכלל חזרו והסבירו לי ש"זה כמו בצבא. אין זמן לשום דבר מלבד המשימה". משהו הדליק לי שוב נורה, רגע, אבל לא זאת אמורה להיות המשימה?
החלטתי לכתוב מכתב למנהל מחלקת "דרך המשך" בצופים שאחראית על השנת שירות עם איזשהו רעיון.
ברק היקר, כתבתי לו, אמנות היא המפתח לרעיון הזה. שתי בעיות פשוטות הרעיון הזה מנסה לפתור: אחת, אתה עומד בראש מחלקה שקוראת לעצמה "דרך המשך", במרכאות, ומיועדת לחברים בתנועת הצופים. אני חברה בתנועת הצופים ואין לך שום דרך להציע לי להמשיך את דרכי. וגרוע מזה, כל ההצעות שיש לך להציע לי מבטלות את הדרך שבה אני חיה. שתיים, אין ספק שרמת ההדרכה בתנועה היום זקוקה להתחדשות. משחקי שטות מובילים תהליכים ששואפים להיות עמוקים, מדריכים שמחפשים תקשורת רצינית יותר נשארים מחוסרי כלים או שנאלצים לוותר על ה"כיף". והרי בלי כיף אין חניכים. כשאני מסתכלת אחורה על שלושת השנים שלי כמדריכה, אני מבינה שהיתה לי דרך שמשלבת את הכל ומעמיקה וכשלפעמים, כשהצלחתי, יצרתי אותה בעיקר דרך שימוש בכלים מעולם האמנות."

אני מקשיב לה ומקשיב לה, לא זוכר שבכלל ידעתי אי פעם להקשיב כל כך הרבה. אני מרגיש שהיא שמה במילים דברים שלא העזתי לחשוב, אבל שאני מתחבר אליהם כאילו היו אני. אני לא ממש יודע למה, אולי זה בגלל שמה שהיא אומרת נשמע כמו הדבר היחיד שאני בטוח בו בחיים. כשאני פוגש מישהו חדש אני יודע שאני אשמיע לו מוזיקה שתשנה את החיים שלו. את החיים שלו, לא את הטעם שלו במוזיקה, את החיים שלו.

"והוא הסכים. הוא אמר שאין לו שום דרך לעזור לי, שאם אני חושבת שמישהו ישים עליי בקריית גת עם המעיל הורוד זוהר שלי אני טועה, אבל שאם אני אצליח אז יש לי בית לעשות זאת. כל מה שאני שמעתי היה הכן.
וככה מצאתי את עצמי בגיל 18, דופקת על דלתות של נשיאי אוניברסטאות בלי בושה, מתפרצת לדלתות לא פתוחות בכלל ומגשימה את החלום שלי תוך כדי שאני מבינה כמה החברה הישראלית בצרה.
על הפחד שהיה אמור להיות לי למדתי רק אחר כך, הרבה אחרי שהפכנו את "אנשים-אמנות-חלומות" להלכה אבל גם למעשה.

15951_181948020078_2719055_n.jpg35 ק"ב
539891_472415056117942_42788095_n.jpg66 ק"ב
377_40099235078_3533_n.jpg46 ק"ב
255527_10151242433456103_1632458910_n.jpg91 ק"ב
378257_4360671452452_583536373_n.jpg202 ק"ב
377761_10151157584144559_41593253_n.jpg92 ק"ב
539527_10151026140095079_1786766105_n.jpg71 ק"ב
429195_3086792361403_1056773518_n.jpg197 ק"ב
426922_10150503000371470_1218078680_n.jpg117 ק"ב
285170_2143246013334_4716161_n.jpg66 ק"ב
264961_247242071968576_6838192_n.jpg133 ק"ב
252023_190929337621410_3371410_n.jpg51 ק"ב
226048_4360521688708_1293930604_n.jpg58 ק"ב
246612_1952883694395_4562316_n.jpg89 ק"ב
200540_1836379541864_5894337_n.jpg69 ק"ב
200324_1836377701818_6557334_n.jpg80 ק"ב
196353_1836381421911_7043844_n.jpg116 ק"ב
31759_430597820922_7868260_n.jpg140 ק"ב
32073_396722512086_1828761_n.jpg59 ק"ב
224044_20050962912_8386_n.jpg57 ק"ב
399086_442145032478278_1463691523_n.jpg72 ק"ב
309017_309548225737960_1322413844_n.jpg39 ק"ב
25670_1444408273389_807491_n.jpg38 ק"ב
392493_442139115812203_116550141_n.jpg71 ק"ב
405193_10151194677491103_1767366719_n.jpg150 ק"ב
530055_442141995811915_1661281612_n.jpg195 ק"ב
530407_442142082478573_1579180411_n.jpg126 ק"ב
545575_10151243754141103_1448566192_n.jpg55 ק"ב
582484_472407182785396_384858856_n.jpg43 ק"ב
248089_472409822785132_1677188710_n.jpg61 ק"ב
535885_472411572784957_535049251_n.jpg43 ק"ב
205725_1836374701743_1011722945_32097189_1389369_n.jpg74 ק"ב
img_0756.jpg1.69 MB
164.jpg1.7 MB
shsht_hkvbym.jpg47 ק"ב
380728_442144959144952_1802624505_n.jpg74 ק"ב

Take action:

מה דעתך?

שתף