פרוייקט חקר קהילתי

ע"י רחל מאיר | 26 בספט' 2012
| 13 תגובות

סיכום:

"בחירה", "פנים וחוץ ", "שפה", "נשים", "מנהיגות" – כל אלו הם הנושאים השנתיים שנבחרו בעבר ע"י צוות מדרשיית אמית קמה. בכל שנה, במהלך המחצית הראשונה, התלמידות נחשפו לנושא, למדו עליו, וקיימו סביב הנושא פעילות העשרה חוויתית. במחצית השנייה, יחד עם המורה להבעה – אפי, וצוות המחנכות, כל תלמידה בחרה נושא אותו היא מעונינת לחקור במסגרת הנושא השנתי. הנושא נבחר ע"י התלמידה, כאשר כלל צוות בית הספר, התגייס למשימת הצעת נושאים לעבודות- בתחומי דעת שונים.
לאחר בחירת הנושא, לכל תלמידה הותאם מנחה אישי מתוך קהילת בית הספר. צוות המנחים מורכב מהורים, מורים וידידי בית הספר, שבאים לתרום לתלמידות מתחום העיסוק האישי שלהם. המנחה מסייע לתלמידה לעבור תהליך של "חקר" בנושא בו בחרה, ולהגיע לתוצר המוגמר של עבודת חקר.
עבודות החקר מוצגות בערב שיא – אליו מוזמנות התלמידות, ההורים וקהילת בית הספר הרחבה יותר. בערב זה – הורים מעבירים סדנאות לכלל המשתתפים, מתקיימת תערוכה של תוצרי עבודות החקר, ומוזמן מרצה אורח בתחום הנוגע לנושא השנתי. דוגמאות להזמנות לערבים מרגשים אלו תוכלו למצוא בקבצים המצורפים.
תהליך זה מאפשר למידת חקר משמעותית , יחד עם חיבור ושיתוף הקהילה. בוגרות בית הספר מעידות על עצמן, שעל אף שרוב לימודי התיכון נשכחו ברגע שאחרי הבגרות, עבודות החקר שהן הגישו, היוו עבורן תהליך למידה משמעותי ועל כן הכלים והידע שרכשו במהלך כתיבתן יוכלו לסייע להן גם בהמשך דרכן בעולם האקדמי. שיתוף קהילת בית הספר בהנחיית העבודות ובערב השיא, הופך את בית הספר למעניק שירות לקהילה כולה, ומאפשר להורים להיות מעורבים בנעשה בבית הספר.

אודותיך

שם הארגון: מדרשיית אמית קמה עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

רחל

שם משפחה

מאיר

אודות הארגון שלך

שם הארגון

מדרשיית אמית קמה

תפקידך בארגון

סגנית מנהלת

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

פרוייקט חקר קהילתי

תיאור המיזם

"בחירה", "פנים וחוץ ", "שפה", "נשים", "מנהיגות" – כל אלו הם הנושאים השנתיים שנבחרו בעבר ע"י צוות מדרשיית אמית קמה. בכל שנה, במהלך המחצית הראשונה, התלמידות נחשפו לנושא, למדו עליו, וקיימו סביב הנושא פעילות העשרה חוויתית. במחצית השנייה, יחד עם המורה להבעה – אפי, וצוות המחנכות, כל תלמידה בחרה נושא אותו היא מעונינת לחקור במסגרת הנושא השנתי. הנושא נבחר ע"י התלמידה, כאשר כלל צוות בית הספר, התגייס למשימת הצעת נושאים לעבודות- בתחומי דעת שונים.
לאחר בחירת הנושא, לכל תלמידה הותאם מנחה אישי מתוך קהילת בית הספר. צוות המנחים מורכב מהורים, מורים וידידי בית הספר, שבאים לתרום לתלמידות מתחום העיסוק האישי שלהם. המנחה מסייע לתלמידה לעבור תהליך של "חקר" בנושא בו בחרה, ולהגיע לתוצר המוגמר של עבודת חקר.
עבודות החקר מוצגות בערב שיא – אליו מוזמנות התלמידות, ההורים וקהילת בית הספר הרחבה יותר. בערב זה – הורים מעבירים סדנאות לכלל המשתתפים, מתקיימת תערוכה של תוצרי עבודות החקר, ומוזמן מרצה אורח בתחום הנוגע לנושא השנתי. דוגמאות להזמנות לערבים מרגשים אלו תוכלו למצוא בקבצים המצורפים.
תהליך זה מאפשר למידת חקר משמעותית , יחד עם חיבור ושיתוף הקהילה. בוגרות בית הספר מעידות על עצמן, שעל אף שרוב לימודי התיכון נשכחו ברגע שאחרי הבגרות, עבודות החקר שהן הגישו, היוו עבורן תהליך למידה משמעותי ועל כן הכלים והידע שרכשו במהלך כתיבתן יוכלו לסייע להן גם בהמשך דרכן בעולם האקדמי. שיתוף קהילת בית הספר בהנחיית העבודות ובערב השיא, הופך את בית הספר למעניק שירות לקהילה כולה, ומאפשר להורים להיות מעורבים בנעשה בבית הספר.

השלב שבו נמצא הפרויקט שלך

פעיל יותר מ-5 שנים

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

עם התפתחות עולם הידע והטכנולוגיה, המטלות הישנות שמורים הטילו על תלמידיהם נותרו לא רלוונטיות. רוב התלמידים התרגלו להעתיק ערכי ויקיפדיה או מאגרי מידע אחרים ובכך חוסכים לעצמם קריאה ולמידה. מעטים הם המורים שעוקבים ובודקים האם התלמיד אכן גזר והדביק דפי אינטרנט, או שניתח ועמל על עיבוד הידע באופן עצמאי.
כתוצאה ממצב זה נוצרו שתי בעיות:
הבעיה הראשונית – המורים נותרו לא רלוונטיים. הידע שבידיהם ניתן לחיפוש מהיר בגוגל ועל כן התלמידים לא מעריכים את יכולתם של מוריהם ללמד ולקדם אותם.
אך מעבר לכך – הבעיה הגדולה יותר היא שתלמיד מסוגל להעביר את רוב שנותיו בבית הספר בפעילות של העתקת ערכי ויקיפדיה, ללא צורך לחשוב, לעבד ולחקור באופן משמעותי את הידע שהוא גילה.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

בתהליך כתיבת עבודות החקר, התלמידות עוברות תהליך למידה מעמיק ומשמעותי.
המחצית הראשונה – בה מתקיימת פעילות חשיפה חוויתית לנושא, מהווה אשנב לנושא, ומצמיחה בהן את הרצון לחקור ולהעמיק בו.
המחצית השנייה – היא עצם החקר. התלמידות זוכות לליווי והנחיה אישי, ועל כן לומדות שלא כל דף אינטרנט הוא אכן מקור מהימן, שיש לצטט מאין נלקח המידע, ולערוך אותו באופן שיענה על מטרות המחקר שלהן. התלמידות עומלות על כתיבת עבודה משלהן, לומדות להתנסח בכתב, ומשקיעות גם בהיבט החיצוני של הגשת עבודה נעימה למראה ומסקרנת לקורא.
המיזם מתקיים בכיתות ז-ט, כך שכל תלמידה עוברת תהליך חקר שלוש פעמים במהלך שנות חטיבת הביניים. אחת הראיות להצלחת המיזם היא העבודה שבכיתות החטיבה העליונה, בכל שנה, יש תלמידות שמתעניינות בפרוייקט עבודות הגמר שמוצע ע"י משרד החינוך, ומזכה אותן ב-5 יחידות לימוד נוספות לבגרות. 6% מבוגרות בית הספר הגישו עבודה כזו עד היום.

אם המיזם שלך זכה בפרסים או ציונים לשבח, נשמח אם תציין אותם

אתר האינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

www.facebook.com/מדרשיית-אמית-קמה

כתובת פרופיל הטוויטר

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

מקובל לחשוב שבית ספר הוא מקום בו יושבים 30 תלמידים מול כיתה ומורה אחד מעביר שיעור ומצייר במקביל משהו על הלוח. מדי פעם מגישים עבודה או נבחנים במבחן ואז המורה יכול לדעת מה רמת ההישגים של כל אחד מתלמידיו.
במדרשיית קמה – מתקבלת תמונה שונה. מי שייכנס לבית הספר בתקופה בה הבנות עובדות על עבודות החקר, יוכל לראות כל מיני התרחשויות מוזרות: שתי תלמידות יושבות בספריה ומעיינות במקורות ספרותיים. בחדר מורים – יושבת תלמידה עם אמא של תלמידה אחרת שמנחה אותה- ועושה הגהה סופית לעבודתה. בדשא בחוץ שתי בנות מראיינות את סבתא שלהן בנוגע לעברה ולקשר של הסיפור האישי שלה לנושא בו בחרו. בחדר המנהלת, יושבת תלמידה שבחרה לכתוב על מנהיגות נשית. באחת הכיתות - תלמידה עומדת למול חברותיה ובמסגרת "רפרט" מציגה לחבורתיה את הנושא והתוכן של עבודת החקר שלה - בסיום דבריה, חברותיה ישאלו ויאירו - על מנת לסייע לה להגיש עבודה מצוינת. בבית המדרש – יגלה המבקר את רב בית הספר, בשיחה אמונית מעמיקה על הבחירה ומשמעותה בחיים הדתיים. במסדרונות בית הספר, יושבות זוגות של בנות עם מחשבים ניידים – ומתלבטות כיצד לערוך את העבודה, מה לכתוב בסיכום ואיך לעצב את הכריכה. אלו שנעדרות היום מהלימודים – לא עשו לעצמן חופשה בבית, הן על האוטובוס לתל אביב, בדרכן לראיין ניצולת שואה.
מחקרים מעידים על כך שמתוך כל הלמידה הפאסיבית של תלמידינו בבית הספר, רק כ-5% ייזכרו לאחר חמש שנים. לעומת זאת, למידה אקטיבית הינה נכס שיישאר לאורך שנות לימודיהם בהמשך דרכם. הלמידה האקטיבית דורשת מכולם – צוות בית הספר, תלמידות והקהילה הרחבה, לנקוט בעשייה יצירתית שהיא מעבר לדגם הקלאסי של למידה בבית ספר.
אנו מקווים שהרעיון שלנו לא ייחודי, ושבמהרה כל בתי הספר ימצאו את הדרך ליצור למידה אקטיבית מסוג זה. כך תלמידותינו לומדות להעמיק, לרכוש ידע וכלים – מתוך עניין והנאה, באופן שנשאר איתן בהמשך דרכן!

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החינוך שייצר עד כה?

ברמת התלמידות - ערך מרכזי של למידה עצמית מתוך חדווה ועניין.
ברמת צוות בית הספר - ערך של הוראה פרטנית, יחס אישי לכל תלמידה, לווי אישי והעצמה.
ולסיום, ברמה הקהילתית - עירוב ושיתוף הקהילה בעשייה הבית ספרית.

במידה ומדובר במיזם חדש, מה ההערך בתחום החינוך שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

למיזם ישנם מעגילם שונים של קהלי יעד.
המעגל הפנימי: תלמידות בית הספר - הן אלו שחוקרות, כותבות ועמלות.
במעגל הרחב יותר - צוות בית הספר - ששותף ומלווה את העשייה.
במעגל שסביבו - קהילת בית הספר - שמחוברת לנושא, מנחה, מלווה ושותפה לערב השיא.
ובמעגל החיצוני ביותר - בשאיפתנו, שהמיזם יתרחב לבתי ספר נוספים וקהילות נוספות שיאמצו את דגם הלמידה הזה.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

המדד הראשוני - סיפוק והרגשת הצלחה של התלמידות. מדד זה נמדד בקרב בוגרות בית הספר עם סיום כיתה יב: הבוגרות מתבקשות לרשום את שלושת הנושאים עליהם כתבו עבודות בכיתות ז,ח,ט ולציין את יחסם לפרויקט.
המדד השני - אחוז התלמידות שמתקדמות צעד נוספות ובוחרות לכתוב עבודת גמר שמזכה אותן ב-5 יחידות בגרות. כאמור, עד כה 6% מבוגרות בית הספר עשו זאת.
המדד השלישי - אחוז השתתפות חברי קהילת בית הספר בהנחיית התלמידות ובערבי השיא. מדד זה עוזר לראות עד כמה הקהילה אכן מעורבת בנעשה.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

בית הספר שואף להפוך לבית ספר ניסויי , על מנת להציע את המיזם לבתי ספר נוספים. אנו מאמינים שכל חטיבת ביניים יכולה ליישם את המיזם, במידה ואכן תשתכנע בחשיבותו הרבה.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

כבכל פרויקט בחינוך, האתגרים רבים. נציין שלושה אגרים מרכזיים:
ראשית - מדרשיית קמה הינה בית ספר קטן.בשלב זה בבית הספר 6 כיתות (ז-יב) ובכל כיתה לומדות 15-25 תלמידות. בית הספר עדיין בצמיחה, אך בשלב ההתחלתי הזה, הוא עומד בקשיים תקציביים.
מנהלת בית הספר - שולמית לוי, עושה לילות כימים על מנת לעמוד בנדרש ולאפשר לבית הספר לתפקד. עם זאת, קשה לחלום כאשר התקציב מדוד ומדוייק.
פרוייקט החקר הקהילתי לא נכנס לרובריקה תקציבית מוכרת במשרד החינוך.לא מדובר בשעות הוראה או בתקציב של רכז מקצוע. פרוייקט החקר מצריך לווי פרטני ואישי לכל תלמידה. כמו כן, ערב השיא פתוח לכלל הציבור ודורס גיוש משאבים חיצוני על מנת לקיימו.
לפיכך האתגר הראשוני לפרויקט הינו אתגר תקציבי.
בהמשך, אנו מעוניינים להפוך את המיזם לפרוייקט שיתרחב ויוצע לבתי ספר נוספים. לשם כך בית הספר מעוניין להכנס לתהליך של "ניסוי" של משרד החינוך. לצורך כך, עלינו לפנות זמן וכוח אדם - לבניית ניסוי, הטמעתו בבית הספר והפצתו ל"כלל האומה". שוב, כבית ספר קטן - הצוות המוביל בבית הספר עמוס בעבודתו השוטפת ועל כן מתקשה "להרים ראש" ולעסוק העתיד הלאומי. אנו תקווה, שהפרסום באתר זה ייתן לנו (בין היתר) דחיפה קדימה ורצון "להביא את הבשורה" לכלל מערכת החינוך.
ולבסוף, אתגר שלישי הינו בתחום הטכנולוגי. בית הספר נכנס לתכנית תקשוב ומעוניין להמשיך ולשלב את הטכנולוגיה המתקדמת באופן שתאפשר העמקה והרחבה בתחום עבודות החקר. לשמחתנו - הן רשת אמית והן משרד החינוך תורמים רבות למאמץ זה. האתגר כעת הוא לערב את מורי בית הספר וכלל המנחים - על מנת שגם הם יתקדמו בנושא הטכנולוגיה וייחשפו ל"מעיין המתגבר" שהטכונלוגיה טומנת בחובה.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

לגבי האתגר התקציבי - אנו עמלים על מקסום המשאבים העומדים לרשותנו, וגיוס ממקורות נוספים. הגשת המיזם באתר זה הינה חלק מעשיית הגיוס.
לגבי כניסת בית הספר למסלול הניסויי - בקיץ האחרון צוות בית הספר נחשף לנושא, ואנו מקווים למצוא דרך להתקדם בכך כבר בשנת הלימודים הנוכחית.
ולסיום - האתר הטכנולוגי. בשלב זה צוות בית הספר משתתף בהשתלמות מתוקשבת שעשויה לסייע התקדמות בנושא. תלמידות בית הספר עוברות ללמידה מתוקשבת בחלק משעות ההוראה הפרונטליות, לשם כך נרכשו מחשבים ניידים וטאבלטים עבור התלמידות (במסגרת פיילוט ניסויי של רשת אמית).

מספר המתנדבים במיזם

15-20

מספר המועסקים במיזם

30+

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

הכל התחיל משתי אמהות בירוחם: תמי ביטון ושולמית לוי, שרצו לגדל את בנותיהן בבית , ולא רצו לשלוח אותן לתיכון דתי לבנות מחוץ לירוחם. השתיים חלמו על הקמת בית ספר שיהיה מהנה, מאתגר ויעניק לכלל בנות ירוחם חוויה מעצבת במהלך שנות לימודי החטיבה והתיכון שלהן. היה חשוב להן שבית הספר יעביר מסר של שיתופיות, חיבור לקהילה, ולא ינסה לעצב תלמידה אחרת ממה שהבית מעוניין בו. הן רצו לאחד תחת קורת גג אחת את כל אוכלוסיית הנגב – תלמידות מדימונה ומירוחם, תושבי הנגב הוותיקים יחד עם חברי גרעין ואחרים שהגיעו בשנים האחרונות.
תמי ושולמית הצליחו לגייס צוות מצויין, ולהצמיח עם השנים בית ספר שיש בו אווירה משפחתית יחד עם מצוינות וחוויה לימודית. גם בחלום הוורוד ביותר, הן לא דמיינו שבית הספר יחולל מהפכה כזו שתצליח להביא לירוחם תלמידות ממיתר, סנסנה, באר שבע, ערד ומצפה רמון.
מיזם הדגל של בית הספר – עבודת החקר, מאחד בתוכו מספר מטרות של בית הספר:
מצד אחד – המחקר דורש לימוד והעמקה , ודרישה זו אחידה כלפי כלל הבנות. על אף שבית הספר הוא אינטגרטיבי, צוות בית הספר מאמין שתוך מתן לווי וחניכה אישיים ניתן לקדם את כל הבנות לקראת הגשת עבודת חקר ברמה גבוהה ביותר.
מצד שני – המחקר מוביל לשיתופיות של הבית, הקהילה והסביבה שבה התלמידה גדלה. בדרך כלל בנות בוחרות לכתוב עבודות בנושא הקרובה לליבן ולרקע ממנו באו. כך יש מקום לדגש האישי של כל תלמידה, לשיתוף הוריה בתהליך, ולמחקר מעמיק שמעלה את החוויה האישית והמשפחתית, לאקט לימודי התורם לכלל הציבור.
על החוויה שעוברות התלמידות, ניתן ללמוד מסיפוריה של אפי שטרסלר. אפי – מורה להבעה וספרות, מלווה את המיזם מתחילתו, ואמונה על הליווי וההערכה של כל עבודות החקר. בהמשך נעלה לכאן את הזוית האישית של אפי.

כמה מילים על פרויקט עבודות החקר

ע"י ישי גזונדהייט | 27 בספט' 2012
 

שלום וברכה
פרויקט עבודות החקר בביה"ס קמה בירוחם הוא פרוייקט ייחוד שמלווה את התלמידות במשך חודשים ארוכים, מאמצע השנה עד סיומה, ומביא לאווירה של למידה יצירתית אינטנסיבית ברמה האישית והכיתתית.
נושאי החקר מגוונים ומעניינים מאוד, והתלמידות ברובן המכריע משדרות התלהבות ושאפתנות ביחס לעבודת החקר שלהן.
בהצלחה!

מזווית של אמא

ע"י תמר ביטון | 27 בספט' 2012
 

בתור אמא לשתי בנות במדרשיית קמה בירוחם - לא היו ימים טובים יותר בביתנו מימי עבודות החקר. אם נאמר בלשון המעטה שהבנות שלי אינן מאלה שמתלהבות להכין שיעורי בית בדרך כלל... הרי בימי החקר יש בבית שיח לימודי מתמשך, תוך סקרנות, חדוות יצירה וגילוי. הנחיית העבודות יצרה לי הזדמנויות ללכת עם אחת הבנות מספר פעמים למוזיאונים שונים ועם שתיהן להגיע לספריית האוניברסיטה לחפש ספרים בעודן בחטיבת הביניים! נושא החקר של כל אחת הפך למאפיין זהותי והן קונות ספרים בתחום (ואף מקבלות מסבתא)גם אחרי שהוגשה כבר העבודה. התוצרים האמנותיים שיצרו תלויים על קירות חדרן. אני גם יכולה לציין שהבת הגדולה החליטה להרחיב את אחת העבודות שיצרה בכיתה ט' לעבודת גמר לבגרות בספרות.
במהלך השנים זכיתי להנחות מספר בנות נוספות מבית הספר. אף זו חגיגה - של קשר, של ביקורים בבית, של יצירתיות. כמובן שכמנחה הוכרחתי ללמוד נושאים ותחומי דעת חדשים והתרחבו אופקיי... תודה למדרשיית קמה על החוויה הלימודית הכי משמעותית שקיבלנו!

מעורבות הורים

ע"י גילי רומן | 27 בספט' 2012
 

תמר שלום,

נראה שבית הספר הצליח לסחוף אותך, באופן החיובי ביותר, לתוך העשייה.
את יכולה לספר מעט כיצד החקר הצליח לרתום את ההורים למעורבות חיובית כזו?

תודה,

גילי

מעורבות הורים - המשך

ע"י תמר ביטון | 30 בספט' 2012
 

שלום גילי,
קודם כל עליי לציין שאני מחוברת לבית הספר ושותפה בו במספר רמות ובמספר פרוייקטים, אך המוטיבציה העיקרית היא בתור אמא שמחפשת חלופה חינוכית לבנותיה באזור בו בחרנו לגור. כל המעורבות שלי במדרשיית קמה היא בהתנדבות, במקביל לעבודתי במוסד אחר במשרה מלאה.
לגבי מעורבות הורים בפרוייקט החקר - הדבר נעשה במספר רמות:
א. הרבה הורים מנחים את בנותיהם שלהם (או סבא וסבתא, אח גדול, במקרה המשפחתי שלנו - בת דודה) לפעמים לנושא שהתלמידה בוחרת יש זיקה לעולמה של המשפחה.
ב. מספר הורים נרתמים להנחות בנות אחרות - חלק מלכתחילה מגוייסים לרעיון מדי שנה ולחלקם מתבצעת פנייה ישירה בשל תחום הדעת שנבחר. לרוב ההיענות מצד ההורים חיובית.
ג. ערב השיא של עבודות החקר בנוי כולו על הורים ובני משפחה ולא על צוות בית-הספר. מועברות בערך 10-12 סדנאות במקביל, שכולן על ידי הורים וקרובי משפחה של הבנות ושל המורים. זהו מסר קהילתי מאד מחבר, שמהפך את המסרים המוסדיים הרגילים. השדר הוא לא שלהורים יש מה ללמוד מהצוות, אלא אדרבה- לכולם יש מה ללמוד מההורים. חשוב לציין שכל חתכי הקהילה המגוונת והרב-תרבותית של ירוחם והאזור שותפים בהעברת הסדנאות בערב השיא.
תודה,
תמי

חקר השלב הבא

ע"י גילי רומן | 27 בספט' 2012
 

מרים שלום,

המיזם מרגש, גם בסיפור הקמתו וגם באימפקט המתואר.
מעניין אותי לדעת, כיצד המיזם הצליח להשפיע על בית הספר באופן כללי? האם החקר הוא כחוט השני שעובר בכל שלבי ההוראה והלימוד במהלך שנות הלימוד בבית הספר?

ושאלה יותר חשובה, מה הוא השלב הבא של המיזם? כיצד את רואה את ההתפתחות של המיזם אחרי 5 שנות קיומו?

בהצלחה,

גילי.

התפתחות המיזם בהמשך

ע"י ענבר ינאי | 27 בספט' 2012
 

צוות בי"ס מנסה להוביל התחדשות פדגוגית בתחומים השונים. אנו מקווים שתהליך עבודות החקר יועתק בהמשך בצורה מינורית יותר ללמידה מבוססת פרוייקטים במקצועות השונים, התלמידות יטמיעו את התהליך וכך נוכל לקדם למידה משמעותית בתחומים רבים ונוספים בלמידה השוטפת.

עבודות החקר מפרספקטיבת המורה המקצועית

ע"י אורה אדלר | 27 בספט' 2012
 

ברצוני לציין את התהליך היפה של עיצוב הנושא השנתי על ידי צוות המורים, החל מ'סיעור המוחות' על הרעיונות השונים ליישום ופיתוח הנושא, ועד לחווית הלימוד המשותפת.
הליווי וההנחיה של תלמידות בכתיבת העבודה יוצרים עבורי, כמורה מקצועית בחיי היומיום, הזדמנות לקשר אחר עם התלמידות, תוך הפריה הדדית בנושאי דעת אחרים.
ערב השיא בסיומה של השנה, מלמד אולי מכל על היצירתיות הרבה ועל הרב-גוניות של הבנות הלומדות במדרשה

עבודת החקר כמאפשרת מפגש

ע"י אלקנה שרלו | 28 בספט' 2012
 

מיזם עבודות החקר יוצר אופציות נרחבות למפגשים משמעותיים שונים שהתלמידות עוברות - אם מפגש בין התלמידה לבין איש הצוות שמלווה אותה, אם מפגש בין התלמידה למרחב של ידע, ולא פעם אף מפגש משפחתי מחודש עם בן משפחה המלווה באופן כלשהו את העבודה. זה שמוקד המפגש הוא התלמידה עצמה נותן למפגשים אלו עומק ומשמעות - שאנו מקווים שישפיע מעבר לעבודה עצמה.

יישר-כח!

התפתחות עתידית

ע"י רחל מאיר | 29 בספט' 2012
 

שלום גילי
ראשית כל תודה רבה על האופן בו אתם מובילים את האתר והתחרות. כתיבת המיזם, העלאתו לאתר וקריאת התגובות, מהווה מנוף למיזם כבר בשלב זה.
לשאלתך,
מבחינתנו - השמיים הם הגבול!
עבודות החקר מהוות עשייה לימודית מעמיקה. בולט הניגוד שבין יחס התלמידות לחקר, לעומת יחסן לשיעור פרונטלי רגיל. אנחנו עמלים כעת על מציאת הדרך בה רוב שעות הלמידה של תלמידותנו יהיו דומים יותר לעבודת חקר עצמאית, ופחות למצב בו מורה מעביר ידע.
מנהלת בית הספר, שולמית לוי, חקרה לעומק את נושא האפשוריות הפדגוגיות, ומסתבר שמובילי המחקר החינוכי תומכים מאוד בכיוון הזה. עם זאת, אי אפשר להוביל שינוי בבת אחת, וגם צוות המורים צריך לעבור הכשרה והתאמה להוראה מסוג אחר.
בטווח של חמש שנים היינו רוצים שלפחות באשכול הוראת שפה וחברה (ספרות, הבעה, הסטוריה, אזרחות) כל הלמידה תתבצע באופן הזה במשך השנה כולה.

רחל

קשרים וקישורים

ע"י גילי רומן | 30 בספט' 2012
 

הי רחל,

אני חושב שמעבר לפיתוח הפדגוגי בבית הספר, בטווח של חמש שנים שווה לחשוב גם איך מייצאים את המיזם החוצה. זה יהיה נהדר ויגדיל את האימפקט.
לטובת זה, שווה להשקיע גם מעט מחשבה ברמה המיתוגית (נגיד, אולי לחדש את שם הפרויקט למשהו ייחודי יותר, כי חקר זו מילה טובה, אבל לא מרעננת).
אנחנו נעבוד על זה בסדנאות המיתוג ב4.10 וב11.10, זה אמנם קצת רחוק לכן, אבל נשמח אם תגיעו. גם אם לא, נוכל לשבת יחד ולסייע בעזרת הידע שלנו בתחום.

מעבר לזה, האם יעניין אתכן להתחבר לאנשים נוספים שמתעסקים בלמידת דרך החקר או דרך פרויקטים? יש לי כמה המלצות טובות:
1. טלי לרנר ממבואות הנגב שמתמחה בלמידה מבוססת פרויקטים וגם מובילה את התחום לתפארת בבית ספרה.
2. חגי סמט ממועצה אזורית רמת הגולן שעושים פרויקט למידת דרך החקר ברמה האזורית. משהו מגובש, רחב הקיף ומעורר השראה.
3. צבי לירז שמנחה ומלווה בתי ספר בתהליכי למידה מבוססת פרויקטים במספר מקומות בארץ. מומחה בעניין ואיש נהדר.

כולם מאד מקצועיים, נחמדים ולבביים. אשמח לחבר אותך למי שמעניין אותך אופן פרטי.

חג שמח,

גילי.