"בידיים" - המעבדה הוירטואלית לקיימות

אסף צרטקוף
ע"י אסף צרטקוף | 09 בספט' 2011
| 3 תגובות

סיכום:

"בידיים" הנה מעבדה ווירטואלית המפרסת עבודת מחקר מעשי ועיוני בתחומי הקיימות. הדגש הוא על מדריכי עשה זאת בעצמך שווים לכל נפש, אך האתר גם משמש כמרחב לסיקור אירועים בתחומי הקיימות ופרסום מאמרים.

החוקרים-כותבים אינם בהכרח אקדמאים, אלא פשוט אנשים שטבעם הוא לחקור וליישם שינויים באורח חייהם לכיוון חיים מקיימים יותר ומנוכרים פחות.

"ביידים" - המעבדה הווירטואלית לקיימות מעניקה לאותם חוקרים כלים ומרחב לפרסם את מחקריהם, לשתף אותם עם הציבור הרחב, ולתת משוב למחקרם של החוקרים האחרים.

אודותיך

שם הארגון: "בידיים" - המעבדה הוירטואלית לקיימות עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

אסף

שם משפחה

צרטקוף

אודות הארגון שלך

שם הארגון

"בידיים" - המעבדה הוירטואלית לקיימות

תפקידך בארגון

מקים המעבדה

האם הארגון שלך הוא...

ארגון ללא כוונת רווח

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

כתובת

אתר אינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

"בידיים" - המעבדה הוירטואלית לקיימות

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל

תאר את הפרויקט שלך

"בידיים" הנה מעבדה ווירטואלית המפרסת עבודת מחקר מעשי ועיוני בתחומי הקיימות. הדגש הוא על מדריכי עשה זאת בעצמך שווים לכל נפש, אך האתר גם משמש כמרחב לסיקור אירועים בתחומי הקיימות ופרסום מאמרים.
החוקרים-כותבים אינם בהכרח אקדמאים, אלא פשוט אנשים שטבעם הוא לחקור וליישם שינויים באורח חייהם לכיוון חיים מקיימים יותר ומנוכרים פחות.
"ביידים" - המעבדה הווירטואלית לקיימות מעניקה לאותם חוקרים כלים ומרחב לפרסם את מחקריהם, לשתף אותם עם הציבור הרחב, ולתת משוב למחקרם של החוקרים האחרים.

כתובת אתר האינטרנט

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

"בידיים" - המעבדה לקיימות ווירטואלית באה לגשר על הפער שבין הקיימות כרעיון לבין המציאות היומיומית של כל אחד מאיתנו, להוריד את הקיימות אל הקרקע ולבחון, לדון ולשתף כיצד באפשרותינו להפוך את החיים של כל אחד מאיתנו למקיימים יותר, צעד אחר צעד, בשינויים קטנים ושמחים.

לאתר הזה לקח בין שנתיים לשלוש שנים עד שהבשיל.
במשך תקופה ארוכה, מאמר אחד שכתבתי על מערכת ביתית להשבת מים אפורים תפס את אחד המקומות הראשונים בגיגול הביטוי "מים אפורים" בלי שום מאמץ מיוחד מצדי. אנשים החלו להתייעץ בי, מה שגרם לי לחקור, להתנסות ולכן גם לצבור עוד ידע. מהצד השני של המטבע, רק בעזרת אנשים טובים ובעלי ניסיון הצלחתי להקים את מערכת החשמל הסולרית, שעל החשמל שלה עובד המחשב ממנו אני כותב מילים אלו. האינטרנט, עם מיליוני האתרים שבו בנושא מערכות סולריות בכל קנה מידה, פשוט לא עזר לי. בעזרת הסיפורים הללו הבנתי שני דברים:

1. הרבה אנשים מחפשים מידע שיעזור להם להפוך את חייהם למקיימים יותר.
2. האינטרנט לא תמיד מספק מידע רלוונטי שכזה. לרוב המידע בנושא מסוים הוא דל מידי ו/או שיווקי (וככזה מנסה למשוך אותי לקרוא לאיש מקצוע בנושא זה או אחר).

על כן החלטתי לחבר שלוש מאהבותיי יחד – אינטרנט, אקולוגיה מעשית ותיעוד/ שיתוף ידע – לפרויקט אחד: "בידיים". והרי הוא לפניכם.

בעזרת "בידיים" - המעבדה הווירטואלית לקיימות, ניתן ליצור תוכן איכותי ובלתי תלוי כלכלית, שתומך בצורך וברצון של החוקרים וכמובן של הציבור הרחב לחיים מקיימים יותר.

חשוב לציין שהאתר הינו רק מבנה מארגן למעבדה הווירטואלית לקיימות - בכך שהוא מאפשר לכל חוקר לחקור את הנושאים הנוגעים לו יותר, מהמרחב שלו מבלי לזוז יותר מדי (לזוז פיזית, שזאת המשמעות בעצם של המילה "הווירטואלית" בשם הפרוייקט), תוך כדי שיתוף פעולה והפריה הדדית עם החוקרים-כותבים האחרים ועם ציבור הגולשים כולו.

כאן תוכלו לראות מפת חשיבה שמציגה את המבנה המוצע למעבדה, כולל תפקידים ומודל עבודה -
http://mind42.com/pub/mindmap?mid=78cd6398-1c1d-49cb-ae2f-9058060e4cb5

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

במרכז הפרוייקט עומד אתר אינטרנט שפותח בטכנולוגיית קוד פתוח, אך רעיון הקוד הפתוח הולך עמוק יותר גם אל הצורה שבה התוכן עצמו מוגש ופולש לתוך תחום חדש יחסית שנקרא חומרה פתוחה, כשהדוגמא המעשית הכי קרובה לזה היא הקבוצה הבינלאומית העונה לשם Open Source Ecology.

מעבר לזה, כיוון שכל הטכנולוגיות הGreen-Tech נחשבות לטכנולוגיות חדשניות - בצורה שבה הם מוטמעות בחיים שלנו יותר מאשר בטכנולוגיות עצמן שחלקן קיימות כבר מאות שנים ויותר - והרבה מהמדריכי עשה-זאת-בעצמך עוסקים בטכנולוגיות אלו, אז ניתן להתייחס גם לתוכן עצמו כמקדם טכנולוגיות חדשניות.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

* בשנה וחצי האחרונות שהאתר קיים הועלו כ-50 מדריכים, מאמרים וסיקורים

* כ-1,500 כניסות חודשיות ייחודיות לאתר, עם שיא של 3,500

* 650 גולשים רשומים לרשימת תפוצה חודשית

* 187 חברים בדף האוהדים של המעבדה בפייסבוק (שנפתח רק לפני חודשיים)

והחשוב מכל - הרבה ביקורות טובות ודיונים בדואר אלקטרוני עם גולשים ששמחו מאוד על קיומו של האתר, והעומק של התכנים בהם הוא עוסק.

הבעיה

1. קודם כל, הצורך שלי לכתוב ולשמר את המחקר האישי שלי בתחומי הקיימות המעשית.
2. הצורך של חוקרים-כותבים נוספים לפרסם את מחקריהם ורעיונותיהם.
3. לחשוף את הקהל הישראלי לרעיונות ולפרוייקטים שהם יכולים לממש בביתם ובקהילה שלהם כדי לקדם את הקיימות המעשית בחייהם.
4. לספק מדריכי עשה זאת בעצמך ברמת פירוט גבוהה לפרוייקטים בתחום הקיימות ובכך -
5. לתמוך באנשים המבקשים לקדם את הקיימות ולהקטין את הניכור מהסביבה בחייהם

פעולות

1. מחקר עצמאי בנושאים שחשובים לי יותר, ופרסום של תוצאות המחקרים ומדריכי עשה זאת בעצמך בנושאים הללו באתר.
2. פיתוח תכנית כלכלית למעבדה
3. פנייה אישית לחוקרים-כותבים פוטנציאלים להשתתף בפעילות המעבדה

תוצאות

1. מציאת מקורות מימון, שבשאיפה יממנו באופן מלא מספר חוקרים-כותבים, ושיאפשרו להם להקדיש את מרצם וזמנם למחקר, כתיבה ופרסום בתחומי העניין שלהם בעולם הקיימות.
2. גיוס מספר חוקרים-כותבים לפעילות במעבדה
3. העלאת תדירות הפרסום לעד מספר תכנים ביום (שיתוף פעולה של מספר כותבים יחד)
4. המשך פיתוח טכנולוגי של האתר
5. הגדלת מספר הכניסות הייחודיות באתר לעשרות אלפים בחודש

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

המטרה היא לחקור ולכתוב בהיקף נרחב יותר ובתדירות פרסום גבוהה בהרבה. בנוסף, על האתר להמשיך ולהשתפר מבחינה טכנולוגית, על מנת לספק לחוקרים-כותבים כלים טובים יותר לצורך הפרסום והשיתוף של תכניהם, ועל מנת להתפתח ולנצל את המרחב האינטרנטי יותר ויותר על מנת להגדיל ולהרחיב את קהל היעד.

לשם כך על הפרוייקט להצליח לעבור את שלב "שעות הפנאי ואמצע הלילה", ולצורך זה דרוש מימון בצורה כזו או אחרת.

בקישור הבא, תחת ערוצי מימון, תוכלו לראות קצי חוט בנושא זה, וניתן להתקדם בערוץ אחד או בכמה מהם במקביל.
http://mind42.com/pub/mindmap?mid=78cd6398-1c1d-49cb-ae2f-9058060e4cb5

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

קודם כל, הפרויקט כבר מצליח. הוא מספק לי (המקים והכותב הראשי כרגע) את הצרכים שלי בפרסום תכנים ושיתוף הציבור, והוא כבר מספק תוכן ומידע לכ1500 מבקרים חודשיים. אך זה רק המינימום.

הפרוייקט יכול להצליח הרבה יותר אם יימצא המממן (הבלתי תלוי) המתאים, או כל ערוץ מימון שיימצא ראוי על ידי "בידיים" (מפת החשיבה שלעיל יכולה לשפוך אור בנושא זה).

באמת שהשמיים הם הגבול. כרגע הכל נעשה בהתנדבות, וכמעט ללא תמורה. בערך 1000 ש"ח נתרמו ע"י הגולשים בשנה וחצי האחרונות, שזה יפה, אך לא מתקרב עדיין לנדרש כדי לקדם את "בידיים" לשלב הבא.

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

יותר מ-10,000

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

מוטבי המיזם הם הציבור הישראלי שמתעניין בתחומי הקיימות המעשית, אך מחפש הדרכה כתובה ו/או מצולמת שתעזור לו בדרך אל עבר חיים מקיימים יותר ומנוכרים פחות.

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

1. שיתוף הידע באופן חופשי - הידע שייך לכולם, והמעבדה "משחררת" אותו לטובת הציבור.
2. העצמה - העצמת הגולשים וחיזוק תחושת המסוגלות לגבי היכולת של כל אחד מאיתנו לפעול למען הקיימות בביתו שלו, ובכך גם להשיב לכל אדם (בתקווה) את הכוח שבעשייה למען עצמך שהיא גם עשייה למען הקהילה ולמען הסביבה

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

פעיל בין שנה ל-5 שנים

כמה זמן הארגון פעיל?

1-5 שנים

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

בעיקר בתחום המימון על צורותיו השונות. עלה רעיון לחפש ספונסר שפשוט יחליט לתמוך בפרויקט.

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

1. יש חשיבות לנושא המימון (שכבר ציינתי) כדי להצליח לשים יותר אנרגיה בפיתוח ובתמיכה בחוקרים.
2. לגייס חוקרים באופן אישי (מהיכרות) וללמד אותם כיצד להשתמש במערכת על מנת לפרסם את המחקר שלהם.
3. להמשיך את הפיתוח הטכני של האתר, תוך כדי מישוב מהחוקרים-כותבים ומקהל הגולשים.

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

ערך כלכלי עבור העולם:
1. יותר אנשים עושים בעצמם דברים שאחרת היו צריכים לקנות, לשכור, או להעסיק.
2. שיתוף ידע בנוגע לנושאים שונים בתחום הקיימות הנוגעים ישירות למשאבים (אנרגיה, מים, פסולת), ולפתרונות יומיומיים ומקומיים.

את הערך כלכלי פנימי (אל תוך המעבדה) אפשר לראות במפת החשיבה הזאת, תחת ענף "ערוצים כלכליים אפשריים" http://mind42.com/pub/mindmap?mid=78cd6398-1c1d-49cb-ae2f-9058060e4cb5

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

לאתר הזה לקח בין שנתיים לשלוש שנים עד שהבשיל.
במשך תקופה ארוכה, מאמר אחד שכתבתי על מערכת ביתית להשבת מים אפורים תפס את אחד המקומות הראשונים בגיגול הביטוי "מים אפורים" בלי שום מאמץ מיוחד מצדי. אנשים החלו להתייעץ בי, מה שגרם לי לחקור, להתנסות ולכן גם לצבור עוד ידע. מהצד השני של המטבע, רק בעזרת אנשים טובים ובעלי ניסיון הצלחתי להקים את מערכת החשמל הסולרית, שעל החשמל שלה עובד המחשב ממנו אני כותב מילים אלו. האינטרנט, עם מיליוני האתרים שבו בנושא מערכות סולריות בכל קנה מידה, פשוט לא עזר לי. בעזרת הסיפורים הללו הבנתי שני דברים:
* הרבה אנשים מחפשים מידע שיעזור להם להפוך את חייהם למקיימים יותר.
* האינטרנט לא תמיד מספק מידע רלוונטי שכזה. לרוב המידע בנושא מסוים הוא דל מידי ו/או שיווקי (וככזה מנסה למשוך אותי לקרוא לאיש מקצוע בנושא זה או אחר).

על כן החלטתי לחבר שלוש מאהבותיי יחד – אינטרנט, אקולוגיה מעשית ותיעוד/ שיתוף ידע – לפרויקט אחד: "בידיים". והרי הוא לפניכם.

השלב השני, "המעבדה הווירטואלית לקיימות", עלה כשהבנתי שזה יכול להיות שימושי ורחב יותר אם עוד חוקרים-כותבים ייכנסו תחת כתלי "בידיים"

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

שמי אסף.
פרנסתי העיקרית היא פיתוח בסביבת אינטרנט, ובמילים פחות רשמיות: עיצוב והקמת אתרי אינטרנט. עוד על התחום הזה בחיי תוכלו לקרוא כאן וכאן. למזלי, מצאתי לי פרנסה שאני אוהב, שמאפשרת לי לעסוק בעניין המרכזי שלי – "אקולוגיה מעשית". "אקולוגיה מעשית" היא כותרת לא כל כך טובה לתיאור כל המאמצים ההתנהגותיים והטכניים שאדם עושה בחייו מתוך השאיפה להיות אדם מקיים יותר.

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

דרך ארגון או חברה אחרים

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.

פרוייקט אגורה