ערוגה לכל ילד

יאן ויעל חיוט
ע"י יאן ויעל חיוט | 16 בספט' 2011
| 0 תגובות

סיכום:

"פרויקט ערוגה לכל ילד מקדם חזון פשוט - יצירת ערוגות צמחי מרפא, תבלינים וירקות לכל ילד וילדה בכל בתי הספר בישראל."

תכנית "ערוגה לכל ילד" יכולה להשתלב בקלות, בחן ובקסם בכל בית ספר במערכת החינוך הארצית והעולמית כולה, ובכך להוות פתרון ודרך יישום חוויתית לערכי הקיימות המאוד נחוצים ומבוקשים כיום בחינוך דור העתיד.

תכלית פעילות העמותה היא לעורר השראה בהורים, המורים, מנהלות בתי ספר, מחנכות ותלמידים, לשתול גינות, לגדל את האוכל שלנו בעצמנו ולשמר את הידע החשוב שעבר מדור לדור.

אודותיך

שם הארגון: ערוגה לכל ילד עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

יאן / יעל

שם משפחה

חיוט

אתר אישי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

ערוגה לכל ילד

תפקידך בארגון

אחד מיוזמי הפרויקט

האם הארגון שלך הוא...

ארגון ללא כוונת רווח

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

580545739

כתובת

קיבוץ חקוק

אתר אינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

ערוגה לכל ילד

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל

תאר את הפרויקט שלך

"פרויקט ערוגה לכל ילד מקדם חזון פשוט - יצירת ערוגות צמחי מרפא, תבלינים וירקות לכל ילד וילדה בכל בתי הספר בישראל."
תכנית "ערוגה לכל ילד" יכולה להשתלב בקלות, בחן ובקסם בכל בית ספר במערכת החינוך הארצית והעולמית כולה, ובכך להוות פתרון ודרך יישום חוויתית לערכי הקיימות המאוד נחוצים ומבוקשים כיום בחינוך דור העתיד.
תכלית פעילות העמותה היא לעורר השראה בהורים, המורים, מנהלות בתי ספר, מחנכות ותלמידים, לשתול גינות, לגדל את האוכל שלנו בעצמנו ולשמר את הידע החשוב שעבר מדור לדור.

כתובת אתר האינטרנט

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

התוכנית "ערוגה לכל ילד" התפתחה כניסיון לתת מענה בדיוק לצרכים של התלמידים, המורים, ומערכת החינוך מעלה ועל כן,

עבור הילדים, מספקת התוכנית, התנסות מעשית בגידול צמחים למאכל, לתבלין ולמרפא, התחברות לאדמה והזדמנות ללמידה חוויתית.

מבחינת מנהלי/ות מסגרות החינוך מציעה התוכנית פעילות העשרה שקל ליישמה ולשלבה בפעילות השוטפת, היא מותאמת למגבלות משאביהם/ן כמו גם להנחיות משרד משרד החינוך ובמקביל לחלק היישומי ישנו לימוד של ידע תאורטי ע"י מדריכים בעלי רקע מתאים.

מבחינת המדיניות הציבורית, התוכנית מחנכת לערכים כגון: שיתוף פעולה ועבודה בצוות, אחריות אישית וסביבתית, חקר וחשיבה עצמאית, דאגה לזולת וכמובן נקיטת יוזמה לשיפור איכות חייהם וחיי הסובבים אותם.

"...לחינוך, פנים רבות וכל מחנך יודע לומר שכדי "להגיע" ללבם ולמשוך את תשומת ליבם של ילדים יש צורך בפעילות חווייתית שתערב את הילדים בעשיה. כמו כן, כחלק ממדיניות "יום לימודים ארוך" בתי ספר נדרשים להציע במסגרתם פעילויות העשרה ועל כן הם נמצאים בחיפוש תמידי אחר תוכניות שיענו על צורכיהם. עם זאת, על מנהלי/ות בתי הספר ישנו עומס רב של משימות ומגבלות תקציביות ומבניות שונות. לפיכך יש צורך בתוכניות זולות שיהיו פשוטות ליישום ושילוב בפעילות השוטפת..."

"...במקביל, משרד החינוך מעודד ומתקצב את מסגרות החינוך לפתח וליישם תוכניות ל"חינוך סביבתי". ואכן, בתחום זה, קיימות תוכניות לימוד רבות ומגוונות המופעלות הן ע"י המסגרות עצמן והן ע"י גופים פרטיים ממקורות שונים. לרוב, הנושאים בהם עוסקות התוכניות הן: צמצום צריכה, מיחזור והעלאת מודעות לאחריות סביבתית. עם זאת, באופן יחסי, מעט תוכניות כיום מתמקדות ב"חינוך לקיימות", מושג שלפי משרד החינוך מהווה את מעטפת העל עבור החינוך הסביבתי..."

בנוסף, מערכת החינוך סובלת ממחסור בכוח הוראה המוכשר להעביר את התכנים הרלוונטים ל"חינוך לקיימות".

פרויקט "ערוגה לכל ילד" הוא פתרון מעשי וחיובי המביא את רעיון הקיימות - מהלכה למעשה!

מבחינת ה"תמונה הרחבה", מתוכנית הפיילוט עולה שהתוכנית מייצרת הדים גם מעבר למשתתפיה הישירים. מורי/ות בי"ס, הורי הילדים ומנהלי/ות בי"ס נוספים ראו את פירות העשיה והדבר עודד אותם לנקוט פעולה בעצמם.

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

'ערוגה לכל ילד' שמה לעצמה למטרה להביא את החינוך הסביבתי לכמה שיותר בתי-ספר בישראל באמצעות תכנית לימוד מפורטת שכוללת מערכי שיעור על אנרגיות חלופיות, עם דגש על חסכון במים ושימוש במשאבים קיימים - הנמצאים בסביבת ביה"ס.
לדוגמא: בבי"ס נחשוני החולה - שביסוד המעלה, הותקנה מזרקת מים סולארית שמוקמה במרכז שטח הפרוייקט, כדוגמא מוחשית של ייצור חשמל בעזרת אנרגיה חלופית.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

1: כל תלמיד שמשתתף במיזם הערוגה לכל ילד, מגדל לעצמו ולמשפחתו ירקות חורף בסיסיים, כגון חסות, כרוב, כרובית, ברוקולי, בצל, רוקט וכ"ו. וזוכה להביא אותם הביתה בגאווה רבה. ההורים וצוות ביה"ס מוצאים עניין חדש בו הם יכולים לעודד את הילדים, ולשבח אותם על עשייתם.

2:תהודת הפרויקט בקרב התלמידים והקהילה - יותר ממחצית התלמידים שלומדים בית הספר ביסוד המעלה, העידו בהתלהבות על ששתלו גינות בבתיהם בעקבות הפרויקט בשנה"ל תשע"א...

3:כ-25 אנשי חינוך מאפריקה( קניה,קמרון,סירה ליאון, אוגנדה,ניגריה ועוד) אשר הגיעו לישראל בהדרכת שר החינוך של קניה לקורס אינטסיבי בחינוך לקיימות, הגיעו לפרויקט ערוגה לכל ילד הראשון, והתרשמו מאוד במפגש עם התלמידים בגינה. הקבוצה היתה מורכבת ממנהלי בתי ספר, ראשי מחלקות חינוך בעיריות, מפקחים ואנשי מטה של משרדי החינוך בארצות השונות. חדשות הוט הגיעו כדי לתעד את הביקור והכתבה שודרה על כך בטלויזיה.

4:יותר מ20 מנהלים ומנהלות של בתי-ספר אחרים , הביעו עניין ורצון להפעיל את פרויקט ערוגה לכל ילד בבית ספרם בשנה"ל תשע"ב , ומידי יום מגיעות עוד פניות אלינו, מאנשים שרוצים להשתתף, הורים שתומכים , ומדריכים שמעוניינים להדריך את התוכנית.

הבעיה

התקופה בה אנו חיים כיום מאופיינת בעליית המודעות לצורך הקיומי בשינוי הרגלי החיים בחברה המערבית. בעיות כמו: מחסור במזון טבעי הנקי מחומרים כימיקליים, אויר הנקי ממזהמים, ומים הנקיים מדטרגנטיים מהווים אתגרים המחייבים אותנו כחברה למצוא להן פתרונות. פתרון בעל השלכות לטווח ארוך הינו חינוך הדור הצעיר לצורך בנקיטת פעולה לשמירה על הסביבה, מכונה גם "חינוך סביבתי".
במקביל, משרד החינוך מעודד ומתקצב את מסגרות החינוך לפתח תוכניות ל"חינוך סביבתי".ואכן, בתחום זה, קיימות תוכניות לימוד רבות ומגוונות המופעלות הן ע"י המסגרות עצמן והן ע"י גופים פרטיים ממקורות שונים. מעט תוכניות כיום מתמקדות ב"חינוך לקיימות", מושג שלפי משרד החינוך מהווה את מעטפת העל עבור החינוך הסביבתי.

לחינוך, פנים רבות וכל מחנך יודע לומר שכדי "להגיע" ללבם ולמשוך את תשומת ליבם של ילדים יש צורך בפעילות חווייתית שתערב את הילדים בעשיה. כמו כן, כחלק ממדיניות "יום לימודים ארוך" בתי ספר נדרשים להציע במסגרתם פעילויות העשרה ועל כן הם נמצאים בחיפוש תמידי אחר תוכניות שיענו על צורכיהם. עם זאת, על מנהלי/ות בתי הספר ישנו עומס רב של משימות ומגבלות תקציביות ומבניות שונות. לפיכך יש צורך בתוכניות זולות שיהיו פשוטות ליישום ושילוב בפעילות השוטפת.עם זאת, באופן יחסי,

פעולות

התוכנית "ערוגה לכל ילד" התפתחה כניסיון לתת מענה בדיוק לצרכים המתוארים מעלה ועל כן,

עבור הילדים, מספקת התוכנית, התנסות מעשית בגידול צמחים למאכל, לתבלין ולמרפא, התחברות לאדמה והזדמנות ללמידה חוויתית.

מבחינת מנהלי/ות מסגרות החינוך מציעה התוכנית פעילות העשרה שקל ליישמה ולשלבה בפעילות השוטפת, היא מותאמת למגבלות משאביהם/ן כמו גם להנחיות משרד משרד החינוך ובמקביל לחלק היישומי ישנו לימוד של ידע תאורטי ע"י מדריכים בעלי רקע מתאים.

מבחינת המדיניות הציבורית, התוכנית מחנכת לערכים כגון: שיתוף פעולה ועבודה בצוות, אחריות אישית וסביבתית, חקר וחשיבה עצמאית, דאגה לזולת וכמובן נקיטת יוזמה לשיפור איכות חייהם וחיי הסובבים אותם.

מבחינת ה"תמונה הרחבה", מתוכנית הפיילוט עולה שהתוכנית מייצרת הדים גם מעבר למשתתפיה הישירים. מורי/ות בי"ס, הורי הילדים ומנהלי/ות בי"ס נוספים ראו את פירות העשיה והדבר עודד אותם לנקוט פעולה בעצמם.

תוצאות

הנושא שבמרכז התוכנית- גידול מזון, משותף לכל בני האדם באשר הם ועל כן התוכנית יכולה להיות מיושמת בכל מסגרת חינוכית מעבר להבדלים סוציואקונומיים, דמוגרפיים ותרבותיים.

היכולת של העמותה לספק את כל השירותים הנלווים מאפשרת גם למוסדות חינוך מעוטי אמצעים להעביר במסגרתן את תוכנית הלימוד.

מבחינת הילדים, בזמן קצר יחסית הם רואים פירות לעמלם, דבר המעניק יתרון לתוכנית בהשגת מטרותיה החינוכיות.

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

בשנה הראשונה - יבנה מערך גיוס הכספים ע"י יצירת וביסוס קשר עם קרנות ותורמים, הנפקת האישורים הנדרשים ע"י הקרנות השונות והוצאת "טופס 46" בכדי לאפשר לגורמים פרטיים ועסקיים לקבל זיכוי מס בגין תרומה לעמותה.

בתום השנתיים הראשונות- פעילות העמותה תעמוד בתנאים שמשרד החינוך הציב לצורך עבודת גוף חיצוני במסגרתו. יושג אישור "ניהול תקין" מאת רשם העמותות ויגויס כוח אדם שעומד בתקנים.

החל מהשנה השלישית, תחל ההתרחבות והמאמצים בתקופה זו יתמקדו בשלושה אפיקים: גיוס משאבים, שיווק והפצה ופיתוח מבנה ארגוני. מבחינת האפיק האחרון, מדובר יהיה ביצירת יחידת משאבי אנוש לצורך גיוס כח אדם רב, העסקת דרג ניהול ביניים לניהול כמות המדריכים ורכזי הפרויקטים (צפי של עובד משרה מלאה על כל 10 פרויקטים). בנוסף, בכדי לשמר את רמת השירות אליה מחויבת העמותה, שירות שנועד לוודא את הצלחת התוכנית, תעסיק העמותה גם אחראי קשרי לקוחות ודובר.

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

שום דבר

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

1001‐10,000

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

התלמידים.

אנו נמצאים בנקודת זמן חשובה מאד בהיסטוריה שלנו. זמן הבחירה.

באיזו עולם אנו רוצים לחיות? המזון הופך היום להיות יקר מאי פעם. כמות הכימיקלים, ההורמונים, צבעי מאכל מסרטנים, משפרי טעם רעילים, הקרנות על ירקות ופירות, הג'אנק-פוד וחומרי ההדברה הרבים שאנו מכניסים לגופינו כל יום אינם מטיבים כלל עם בריאות הילדים. חישבו לרגע כיצד תשפיע תזונה בריאה וטבעית על חיי הילדים.

וכיצד תשפיע עליהם ההבנה שהם עצמם מסוגלים לגדל מזון נקי וטרי בקרבת ביתם?

"ערוגה לכל ילד" רוצים להקנות לכל ילד בישראל את הידע הנדרש והכלים תוך הדרכה אישית וייחודית, על מנת שיוכלו לרכוש את ההבנה הבסיסית של תהליכי החיים ולהשתמש בה לטובתם ולטובת הכלל.

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

בנוסף לערך החינוכי, מסגרת המיישמת את התוכנית בעצם זוכה ב"מתיחת פנים" ורענון של סביבתה הפיזית. כאשר מחקרים מראים שלסביבה פיזית טבעית יש השפעה מרגיעה על התנהגות הילדים ועל יכולת הריכוז שלהם. קל לדמיין מצב בו תלמיד שהוצא מהשיעור נלקח ע"י מלווה בוגר (או באופן עצמאי) לעבוד בגינה במקום לשוטט ללא מעש ברחבי בית הספר.

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

כן

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

פעיל בין שנה ל-5 שנים

כמה זמן הארגון פעיל?

פחות משנה

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

כן

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

ארגון הפרמקלצ'ר הישראלי - עמו העמותה נמצאת בשיתוף פעולה הדוק, עוזר לנו בבניה נכונה של התוכנית להכשרת מדריכים. הכשרה נכונה של המדריכים מהווה גורם קריטי לצורה שבה יועבר הידע ומערכי השיעור לתלמידים.

הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות (בשיתוף עם משרד החינוך), תמכה כלכלית (חלקית) בפרויקט הפיילוט ביסוד המעלה. אילולא שותפות זו, הפרויקט לא היה יכול לקרות.

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

גיוס תרומות -ביסוס מערך גיוס כספים מיומן, יצירת מקור מימון קבוע והגדלת התקציב המגויס באופן עקבי כך שיתאפשר להרחיב את הפעילות באופן הדרגתי אך קבוע.

בניית מערך פיתוח הדרכה. לצורך בניית מערכי שיעור, הכשרת מדריכים, ליווי צוותי הוראה, ריכוז כלל התוכן התיאורטי עליו מושתתת פעילות העמותה ואישורו ע"י משרד החינוך.

יצירת שיתופי פעולה רבים ככל הניתן בקרב מערכת החינוך וענף פעילות ל"חינוך סביבתי" בארץ: משרד החינוך, תוכנית קרב, יוזמות חינוך מקומיות וארגון הפרמקלצ'ר הישראלי.

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

במסגרת תכנית הלימודים נמצאים שיעורים המתמקדים באנרגיות חלופיות, למידה תיאורטית ומעשית של הכנת קומפוסט, מיחזור ושימוש בחומרים הקיימים בסביבת ביה"ס לעיצוב והכנת הערוגות של התלמידים. כמו כן, עידוד הילדים לגידול מזון אורגני בצורה עצמאית בקרבת הבית, מחנך לצרכנות נמוכה ומעניק להם ידע רב בהבנת הסביבה הטבעית. הבנה, אשר בעתיד תלווה אותם במהלך חייהם ותהפוך אותם, בתקווה, לאנשים פחות צרכנים החוסכים במשאבים ומנצלים את המינימום הקיים למקסימום האפשרי.

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

כשנוצר קשר מחודש בין עמית לבין יעל ויאן, אשר הוקסמו מהרעיון ובצעד נחוש החלו השלושה בבניית העמותה.

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

עמית שהם - יוצר מולטימדיה, מורה למחשבים וקיימות בבי"ס נחשוני החולה (יסוד המעלה)

לוני נתנזון – חבר דירקטוריון, מורשה חתימה ויועץ אסטרטגי לגיוס כספים. בוגר אלטרנטיבות בחינוך ופילוסופיה במכללת תל-חי, מבצע תפקידים חברתיים שונים באזור אצבע הגליל: רכז המרכז לצדק חברתי של ארגון הלל, רכז פורום אירועים חברתיים במכללה, רכז גשר חי של מגבית קנדה ופעיל חברתי.

טליה שניידר – חברת דירקטוריון ואחראית על כתיבת תוכנית הלימוד. אחת ממייסדות החקלאות ברת- הקיימא בישראל. מורה מוסמכת מטעם הארגון הבינלאומי לפרמקלצ'ר. כתבה את הספרים: "גן עדן בפתח הבית", "יש תורה בסביבה", "חוג טבע לילדים" ועוד.

יעל חיוט - מראשוני התומכים ביוזמה, אמנית קרמיקה וציירת, לשעבר רכזת קורסים בבי"ס ללימודי העשרה, מתכננת פרמקלצ'ר. כיום, אמא במשרה מלאה, ופעילה בעמותה.

יאן חיוט - מראשוני התומכים ביוזמה, איש סאונד ומוזיקאי בעל ידע טכני נרחב. בעל נסיון בניהול צוותים, בוגר קורס פרמקלצ'ר. כיום, חקלאי בשדה פתוח לגידול ירקות אורגניים ללא ריסוסים ("שדה שפע") בחוקוק בו מיושמות שיטות פרמקלצ'ר.

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

חבר או בן משפחה

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.