למידה באמצעות התמחות - מודל פורץ דרך בתוך בית הספר הציבורי!

ע"י יפתח לקט | 29 במרץ 2014
| 0 תגובות
פיינליסט בתחרות

המיזם הוא פיינליסט בתחרות
פורצים דרך - יזמות במכללת סמינר הקיבוצים.

סיכום:

תכנית לב"ה (למידה באמצעות התמחות) – תכנית ראשונה מסוגה בארץ. התכנית מאפשרת לבית הספר להיות רלוונטי ומשמעותי גם לתלמידים שאינם מצליחים להוציא תעודת בגרות - על ידי הרחבת הגבולות הבית ספריים ויצירת חיבור אמיתי בין התלמידים - נקודות החוזק והעניין שלהם - והמרחב המקצועי-תעסוקתי שבקהילה שמחוץ לבית הספר.
פיילוט של התכנית מיושם בשנה זו בתיכון אורט גאולה בתל-אביב, שהינו בית ספר לנערים ונערות אשר נפלטו מבתי ספר בגין קשיים לימודיים וקשיי הסתגלות שונים, כולל מסלול לחרשים וכבדי שמיעה.

אודותיך

הצג ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

יפתח

שם משפחה

לקט

תפקיד במכללה/לומד ב...

מסיים תואר במסלול לחינוך דמוקרטי, מלווה מעורבות חברתית מטעם המכון לחינוך דמוקרטי

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

למידה באמצעות התמחות - מודל פורץ דרך בתוך בית הספר הציבורי!

תיאור המיזם

תכנית לב"ה (למידה באמצעות התמחות) – תכנית ראשונה מסוגה בארץ. התכנית מאפשרת לבית הספר להיות רלוונטי ומשמעותי גם לתלמידים שאינם מצליחים להוציא תעודת בגרות - על ידי הרחבת הגבולות הבית ספריים ויצירת חיבור אמיתי בין התלמידים - נקודות החוזק והעניין שלהם - והמרחב המקצועי-תעסוקתי שבקהילה שמחוץ לבית הספר.
פיילוט של התכנית מיושם בשנה זו בתיכון אורט גאולה בתל-אביב, שהינו בית ספר לנערים ונערות אשר נפלטו מבתי ספר בגין קשיים לימודיים וקשיי הסתגלות שונים, כולל מסלול לחרשים וכבדי שמיעה.

השלב שבו נמצא הפרוייקט שלך

פרוייקט קיים בשלב ראשוני

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור? מה הצורך שהמיזם בא למלא?

כיום, בתי ספר ל"נוער בסיכון" הנם בעלי משמעות ורלוונטיות לתלמידיהם בשתי דרכים מרכזיות: 1. בהגשה לבחינות בגרות. 2. במסלולים מקצועיים אשר מציע בית הספר. שתי הדרכים הללו, לא נותנות מענה לרוב התלמידים של אוכלוסיית התלמידים הזו: מה עם התלמידים שאינם מצליחים לקבל תעודת בגרות? מה עם תלמידים שהמסלולים המקצועיים מסלילים אותם למעמד חברתי-כלכלי שהם אינם חפצים בו, שלא לומר שהמקצוע המוצע להם בבית הספר אינו מחבור לאזורי החוזק שלהם ואינו מעניק להם משמעות בעבודה? כתשובה לשאלות הללו - פיתחנו את תכנית לב"ה - מתוך השאיפה להפוך את חזון בית הספר אורט גאולה:"להיות בית משמעותי ורלוונטי לבאים בשעריו", ממלים על דף, למציאות בשטח.

תכנית לב"ה מושתתת על התפיסה שעל מנת שבית ספר יהיה רלוונטי ומשמעותי לכלל התלמידים והמורים, עליו לתרום להתפתחותם בתחומים הבאים:
• בתחום הרגשי – היכולת של כל אדם להביא את נקודות החוזק שלו והתשוקות שלו לידי ביטוי.
• בתחום האורייני-עיוני- העלאת רמת האוריינות (שפה, יכולת ביטוי, הבנת הנקרא וכו').
• חיבור לעולם האמיתי - פיתוח מיומנויות מקצועיות בתחומי בעניין של התלמידים. זאת, כצעד ראשון בעולם המקצועי, וחיזוק תחושת השייכות לחברה של התלמיד.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

המיזם שלי נותן מענה יעיל לבעיה מפני שהוא נבנה, מיושם ומנוהל בתוך בית בית ספר ציבורי שאליו הוא מכוון. כלומר, המיזם לא נבנה כגוף חיצוני אשר נותן שירות לבתי ספר, אלא כמודל שמיומו הראשון נולד ומתפתח בתוך כותלי בית הספר, בעזרת צוות בית הספר הקיים, ובאמצעות המשאבים העומדים בפני הנהלת בית הספר.

דף פייסבוק (אם יש)

אתר אינטרנט (אם יש)

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי/ חדשני (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט/י

במקומות שונים בעולם מיושמים מספר אלמנטים שעליהם מבוססת תכנית לב"ה. הייחודיות במודל זה היא השילוב הייחודי של אלמנטים השונים והתאמתם למציאות החינוכית-חברתית בישראל.
מעבר לכך, התכנית פורצת למעשה את חומות בית הספר בכך שהיא הופכת את המרחב העירוני-חינוכי-עסקי לחלק ממרחב הלמידה.

השפעה

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החברתי שייצר עד כה?

לתכנית לב"ה שני שלבים: בכיתה ט' ו-י' הלמידה מתרחשת על בסיס מרחב מעשי של התנסות והתמחות בתחום מסוים (גלישה, כדורגל, אמנות, תיאטרון וכו') – שמהווה תשתית ללמידה אוריינית תוך פיתוח מיומנויות מקצועיות בתחומים שבחרו.
מטרת שלב זה היא לחזק את התלמידים בפן האישי, בפן האורייני ובפן המקצועי – כך שיוכלו להתמודד בהצלחה רבה יותר עם האתגרים שיעמדו בפניהם בשלב הבא. בד בבד, השאיפה היא לבסס יחסי אמון בין צוות בית הספר לבין התלמידים, זאת באמצעות יצירת חוויות הצלחה ושיפור התדמית והמשמעות של בית הספר בעיני התלמידים.
מטרה נוספת שמושגת בשלב זה היא יצירת קהילה בית ספרית המשלבת תלמידים חרשים וכבדי שמיעה עם תלמידים שומעים, תלמידי כיתה ט' עם תלמידי כיתה י', תלמידים "צברים", ערבים ובני עובדים זרים. כל זאת, כחלק מחינוך לסובלנות והכרת האחר, שהוא גם דגש כלל מערכתי בשנה זו.
אמנם זוהי השנה הראשונה של הפרויקט, אך כבר ניתן להצביע על שיפור במספר מישורים:
1. שיפור בתחושת השייכות של התלמידים על ידי יצירת אווירה קהילתית - זאת על ידי יצירת שילוב רב-גילאי בתכנית, ושילוב בין השומעים והחרשים בבית הספר.
2. עלייה במוטיבציה ללמידה - העצמת נקודות חוזק מתוך תחומי עניין תורם להתפתחותם של התלמידים גם בתחומים נוספים של למידה.
3. ירידה בשיעור ההיעדרויות מבית הספר.
4. עלייה במספר התלמידים המעוניינים להירשם לבית הספר.

במידה ומדובר במיזם חדש, מה הערך החברתי שאת/ה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

בשנתיים הקרובות הפרויקט נכנס לשלב השני שלו - המיועד לתלמידי כיתות י"א וי"ב. שלב זה מושתת על תפיסת ה'שולייתנות' – התפתחות מקצועית דרך רכישת ניסיון ודוגמא אישית בשטח (בצורה של "מנטורינג").
מטרת בית הספר היא לסייע לתלמיד וללוותו במציאת מרחב מקצועי בתחום העניין שלו, שבו הוא יוכל:
1. להתפתח מבחינה מקצועית על ידי רכישת ניסיון מעשי- לקבל הזדמנות להשתלבות עתידית בצבא ובשוק העבודה.
2.לפתח מיומנויות ותכונות כמו יוזמה אישית, עמידה ביעדים, ביטחון עצמי, אחריות אישית וכו'.
3.למצוא חיבור לנושאי הלימוד האחרים (ה"רגילים") הנלמדים בבית הספר.
4.עבודה מלווה בתחום האישי- הגדרת תחומי החוזק והתשוקות האישיות.
כל תלמיד שיבקש להשתלב בשלב זה של התכנית יעבור תהליך חיפוש והעמקה, שבסופו- יבחר את תחום העניין אותו היה רוצה לבחון, ובו היה רוצה לעסוק בשלב זה. לאחר מכן, התלמיד יפעל בסיוע הצוות לאיתור מקום התמחות עבורו. כחלק מכך, התלמיד ייצא ל התנסות מעשית בתחום העניין במרחב המקצועי ובצמוד למנטור- מבוגר משמעותי ומחויב לתהליך- מן התחום. במקביל, התלמיד יקבל ליווי מחונך בבית הספר, אשר יתמוך אותו במכלול ההיבטים המתוארים לעיל, וירתום את המרחב הבית ספרי לסייע בהשגת היעדים. זאת, בין היתר על ידי עבודה בפן הרגשי ובפן העיוני – על ידי הגדרת פרויקטים שבעזרתם התלמיד ירחיב את אופקיו סביב תחום העניין שבו בחר.

מה תחשב הצלחה של המיזם? וכיצד ניתן למדוד אותה?

הצלחת המיזם תימדד בכמה היבטים:
1. תלמידינו המשתתפים בתכנית, לאחר שייצאו מכותלי בית הספר, יידעו לחתור למיצוי היכולות הטמונות בהם במישור התעסוקתי, במישור האישי ובמישור החברתי. מדידת פן זה תעשה על ידי הקמת מערך בבית הספר, אשר נמצא בקשר עם בוגריו ובוחן את מידת ההצלחה שלהם במישור זה.
2. ירידה באחוז התלמידים הנושרים מבית הספר.
3. שיפור בתקשורת החברתית של תלמידינו - העלאת רמת הסובלנות לאחר והשונה בחברה, כפי שיימדד בשאלון אח"מ (אקלים חינוכי מיטבי).

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

תכנית לב"ה הינה מודל אשר מיושם בבית הספר. בכוונתנו להפוך פיילוט זה למודל שיוכל להיות מיושם בעתיד בבתי ספר דומים.
אנו מעוניינים למצוא שותפים אשר ביחד נוכל להפוך את הפיילוט - למודל אמיתי הניתן ליישום בבתי ספר ברחבי הארץ.
נושא התיעוד בתכנית לב"ה מקבל דגש מרכזי - דבר המאפשר לנו להתבונן לאחור, לקיים הפקת לקחים משמעותית, ולהפוך את המידע הרב שנצבר מתוך התכנון והעשייה של שנה זו - למקור מידע משמעותי שיאפשר לנו להפיץ את התכנית בבתי ספר נוספים.

האם למיזם שותפים נוספים במכללה ( סגל/ סטודנטים ) ?

סגל המורים המשתתפים בתכנית מכיל 4 מורים שהינם סטודנטים בשנתם הרביעית בסמינר הקיבוצים - שלושה מן המסלול לחינוך דמוקרטי, ואחד ממסלול לימודי התיאטרון.
בנוסף, התכנית מלווה על ידי מנחה פדגוגית מן המכון לחינוך דמוקרטי, במסגרת תכנית "חלוץ חינוכי".

מהי תרומת המיזם למכללה?

תכנית לב"ה, מאפשרת לסטודנטים חדשניים ויזמים מן המכללה, להשתלב במסגרת אשר מאפשרת להם יוזמה ויצירתיות כפי שמודגשים במסלולים השונים במכללה.
במסגרת הפעילות המתרחשת בסמינר, להרחבת מעגלי הידע סביב מודלים חינוכיים חדשניים - מסלולים שונים הזמינו אותנו להרצות על התכנית בפני סטודנטים, על מנת להציג דרכים ליישום עקרונות אשר נלמדים בסמינר הקיבוצים.

מהם ערכי המכללה אשר משתקפים במיזם?

ערכי המכללה אשר משתקפים בתכנית הם:
1. דמוקרטיה - נושא הבחירה מקבל במה מרכזית בתכנית לב"ה כשכל תלמיד בוחר את תחום העניין שבו הוא רוצה להתמחות. סובלנות וקבלת האחר והשונה - בעזרת שילוב תלמידים מרקעים שונים (כולל חרשים וכבדי השמיעה שבבית הספר) יחד בתכנית.
2. אחריות - היכולת של תלמיד לבחור את תחום העניין שלו, ולצמוח בתוכו דרך נקודות החוזק שלו, כולה מבוססת על העברת האחריות ללמידה מן המורה - אל התלמיד.
3. איכות - תכנית לב"ה מציבה רף גבוה של איכות ביצוע מתלמידיה. הפרויקטים השונים במרחבי הלמידה המגוונים הופכים לתוצרים אשר התלמידים מוערכים על פיהם - זאת כהכנה למבחן האיכות האמיתי - ההתמחות מחוץ לבית הספר, בעולם המקצועי- והעסקי.
4. דעת - יצירתיות, ביקורתיות, ועושר של ידע, הנם אבני הבסיס שעליהם משותת הלמידה האוריינית-עיונית שאנו מפתחים בתכנית לב"ה. כל פעילות מעשית עוברת תהליך של עיבוד אינטלקטואלי שמטרתו להרחיב את עולם המושגים של התלמידים יחד עם בניית כלים להתמודדות ויצירה בתווך שבו הם בוחרים.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט/י

מציאת אנשי מקצוע מחוץ לבית הספר, שיהוו מודל חינוכי ויצליחו להפוך את ההתמחות של התלמידים למשמעותית, הנה אתגר גדול ומורכב שעליו מתבססת התכנית.

מהן הפעולות שאת/ה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

הפעילות שאנו מבצעים על מנת להתמודד עם אתגרים אלו מתרחשת בשני מישורים:
1. יצירת שיתוף פעולה עם ארגונים אשר יסייעו לנו למצוא גופים מקצועיים אשר עשויים להתאים לתפיסת העולם של התכנית.
2. ביצוע סינון מקדים מובנה ומקצועי כחלק מרכזי מתהליך הבחירה של הגורמים המקצועיים והעסקיים אשר אתם נשתף פעולה.

מספר המעורבים במיזם

16 אנשי צוות

הסיפור

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאת/ה רוצה לספר לנו

בשנה שעבר לימדתי היסטוריה בבית הספר אורט גאולה במסגרת ההתנסות המעשית שלי כסטודנט לחינוך בסמינר הקיבוצים. סני, מנהל בית הספר, ליווה אותי כמורה מאמן בשנה זו. במסגרת השיחות הקבועות אותן ביצענו, העליתי בפניו שאלות פדגוגיות יסודיות, אשר לא נתנו לי מנוח. אחת השאלות המרכזיות שהעסיקה אותי - מהי מידת הרלוונטיות של בית הספר, לתלמידים שאינם מצליחים לסיים עם תעודת בגרות? סני, כמלווה מאתגר - פתח בפניי עולם שלם של פילוסופיות ותכניות חינוכיות המיושמות ברחבי העולם. בין כל אותם אפשרויות, העמקנו בהתבוננות על מודל ייחודי שמיושם בבתי ספר הנקראים MET - אשר נמצאים בארה"ב. בעזרת הספר "דרך לכל ילד", אשר מתאר את המודל של בתי ספר אלו, למדנו ורקמנו מודל אשר מתאים לבית ספרנו ולמציאות החינוכית והחברתית בישראל. בקיץ האחרון, הרחבנו את השותפים לתכנית והתחלנו בתהליך של בניית תכנית הלב"ה בתוך בית ספרנו. זה היה תהליך מרגש, בו החתיכות השונות של הפאזל הלכו והתחברו, עד אשר יצאנו לדרך עם פיילוט הכולל בתוכו כ-56 תלמידים, ו-16 אנשי צוות מעורבים. כמיזם בשנתו הראשונה - אנו נדרשים ללמוד ולבצע את ההתאמות הנדרשות כדי להשתפר ולהתגבר על אתגרי השנה הבאה, יחד עם גידולה של התכנית והרחבתה לתלמידי כיתות י"א וי"ב. זהו מהלך אשר מתחרש ממש בימים אלו, עת אנו מקיימים ישיבות צוות נרחבות (של כלל חברי הצוות של בית הספר) - העוסקות בחזון בית הספר וחזון תכנית לב"ה בתוכו.

שאלות נוספות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

האם חלו שינויים בשטח מאז הגשת המיזם לכיכר?

מאז הגשתי את המיזם לכיכר, קיימנו ישיבת חזון של כלל צוות בית הספר על מנת לשתף כמה שיותר אנשי סגל בתכנית ולהתחיל וליצור תמונת עתיד של הפרויקט כפי שיבוא לידי ביטוי בשנה הקרובה. (אנו נכנסים לשנה השנייה של הפיילוט אשר יורחב משכבות ט'-י' לכיתה י"א).

מי הוא קהל היעד של המיזם(לדוגמה: סגל,סטודנטים,קמפוס צפון/נמיר, גיל, דמוגרפי, מין…)?

קהל היעד של תכנית לב"ה הינם תלמידים אשר אינם מקבלים מענה מספק מהאפשרויות העומדות בפניהם בבתי הספר כיום. אוכלוסיית תלמידים זו, חוותה תחושת כישלון לאורך כל שנותיה במערכת החינוך. אותם תלמידים שאינם מצליחים לסיים עם תעודת בגרות, בעצם נחשבים ככישלון מבחינת המטרות אליהם מכוון בית הספר. אנו מרחיבים את גבולות בית הספר והופכים אותו רלוונטי ומשמעותי לקהל יעד זה - יותר מכל ארגון אחר.

בתיבת הטקסט שלמטה, מלא/י את הנתונים: מתוך __________ אנשים אליהם פונה המיזם, הצטרפות של _______ מהם עד תאריך __________ תחשב להצלחה

באיזו צורה ישפיע המיזם על חיי הנוגעים בו? (הפער בין המצב הקיים למצב הרצוי)

בשלב זה, אינני בוחן את הצלחת המיזם כהצטרפות של כמות אנשים מסוימת עד תאריך מסוים. מבחן ההצלחה האמיתי של תכנית לב"ה היא האיכות שלו – במתן אפשרות אמתית לנוער בסיכון למצוא דרך למימוש הפוטנציאל הגלום בהם, ולהשתלבות משמעותית בחברה. הפיילוט שקיימנו בשנה זו, היא השנה בראשונה לפרויקט, פנה לכ-50 תלמידים, ויורחב בשנה הבאה לכ-70 תלמידים בבית הספר. חזוננו הוא לפתח המיזם כך שבעתיד יוכל לשמש כמודל שניתן יהיה להשתמש בו בכלל בתי הספר הציבוריים לנוער בסיכון ברחבי הארץ. כשלב ביניים, תוך שלוש שנים, נשאף להרחיב את פעילותנו בבתי ספר במחוז תל אביב ובהמשך להפוך למרכז הפצה רשמי של משרד החינוך.

תכנית לב"ה תאפשר לתלמידים שבמידה רבה איבדו את הכרטיס המרכזי להשתלבות נורמטיבית בחברה – הזדמנות למציאת נתיב שיתרום להתפתחותם במישור החברתי, במישור האישי, ובמישור המקצועי. בסופו של דבר התכנית היא התחלה של מסע חדש לתלמידינו, בו מתאפשר להם להתחבר לחוזקות שלהם, לתשוקות שלהם ולנושאים שמעניינים אותם – ודרך אלו להגשים את עצמם כאזרחים וכבני אדם.

על מנת להתקדם במיזם, מה נחוץ לך וכמה? (בתשובתך התייחס/י לכ"א, ציוד, חומרים, מקום, ידע ודברים נוספים הדרושים לך)

על מנת שבשנה הבאה נצליח לממש את התכניות שלנו, אנו זקוקים למספר דברים:
שותפים אסטרטגיים וכוח אדם שיתמכו אותנו בתחומים הבאים:
שיתוף בפיתוח המודל ושותפות בצוות ההיגוי של התכנית.
פיתוח קשרים עם גורמים עסקיים ומקצועיים.
משאבים לליווי הצוות החינוכי.
פיתוח ויישום תהליך הערכה מלווה.
סיוע בגיוס משאבים לבניית מרחב לב"ה בית ספרי ולמלגות תלמידים.
תיעוד העשייה כבסיס ליצירת מודל שניתן להפצה.
ליווי שיווקי.
תמיכה בהקמת אתר ברשת האינטרנט.
משאבים לרכישת ציוד:
לטובת עיצוב מרחב לב"ה – מרחב פיזי גדול ונעים שמכיל פינות למידה מגוונות (הכוללות מערכות ישיבה מסוגים שונים), מחשבים, פינות לאנשי צוות, מקרן, וכו'.

מה הצעדים הבאים שאת/ה מתכוונ/ת לנקוט על מנת לקדם את יישום המיזם?

בשנה הבאה אנו מרחיבים את הפרויקט לכיתות יא", ונכנסים בעצם לשלב ב' של התכנית. שלב זה דורש מאתנו בנייה של תמונת עתיד בהירה ותכנית פעולה קונקרטית ומפורטת. מכיוון שפרויקט לב"ה הופך להיות מרכיב דומיננטי בתוך בית הספר (בבית הספר שבו מתקיים הפיילוט, "אורט גאולה", ישנם כ-140 תלמידים – מתוכם כ-70 ייקחו חלק בפרויקט!) – אנו נדרשים לחבר את כלל אנשי הצוות בבית הספר לרעיון שעומד מאחורי התכנית, וחלק גדול מהם אף ייקחו בו חלק פעיל. במידה רבה ניתן לומר שתכנית לב"ה הופכת להיות לבו של בית הספר – מצד אחד בסיס תומך ומצד שני גם חוד החנית.
לשם בניית החזון והתכנית המעשית – בנינו צוות חזון שמרכיב את בעלי התפקיד הבאים:
א. סני כרמלי – מנהל בית הספר. בעל וותק של כ-15 שנים בחינוך: בהוראה, תפקידים ניהוליים, הכשרת צוותים בחינוך כולל הוראה, תפקידי הובלה בית ספריים, ליווי מנהלים וצוותי מורים והכשרת מורים. סני הינו בעל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ותואר שני במנהל עסקים. סמנכ"ל פיתוח לשעבר בחברת ורינט ומרצה מן החוץ בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. סני הינו הוגה התכנית, הוא מורה בצוות לב"ה בתחום הכדורגל.
ב. יפתח לקט – בוגר תואר ראשון בחינוך בסמינר הקיבוצים. יפתח הוא מורה בתכנית "חלוץ חינוכי" של משרד החינוך והמכון לחינוך דמוקרטי אשר משלבת מורים יזמים כמחוללי שינוי בבתי ספר בפריפריה חברתית או גיאוגרפית. יפתח מרכז את תכנית לב"ה. יפתח הוא גם טייס קרב פעיל במילואים, ובמשך שירותו הוא פיקד והדריך בבית הספר לטיסה.
ג. נעה ספוזניק– מורה לאזרחות, ליזמות (במסגרת תוכנית ניפטי) ובמגמת ניהול עסקי. נעה לוקחת גם היא חלק בתכנית "חלוץ חינוכי". נעה היא גם עורכת דין בעלת תארים שניים- במשפטים ובמדיניות ציבורית. היא יזמית חברתית, בעלת ניסיון, ומהוה חלק מצוות היזמות והחזון של תכנית לב"ה.
ד. מיכל סיון- סגנית מנהל ומנהלת פדגוגית של בית הספר. בעלת וותק של למעלה מ20 שנים במערכת החינוך בהוראה ובתפקידים ניהוליים. מיכל הנה בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי ומקרא, והיא מילאה במשך השנים תפקידי הוראה בתחומים מגוונים כמו פוטושופ, ניהול עסקי, מקרא וחינוך.
על מנת לחבר את כלל בית הספר לתהליך בניית התכנית לשנה הבאה, אנו מקיימים שלושה מפגשים בנושא, שבהם אנו מציפים סוגיות ליבה הקשורות לעתיד התכנית, מבצעים סיעור מוחות יחד עם כלל הצוות, ובסופו של דבר מתכוונים לבנות תכנית שמחוברת לDNA של בית הספר.
בנוסף לכך, אנו מעוניינים ליצור קשרים עם שותפים אסטרטגיים שיעזרו לנו להוביל את המודל אל השלב הבא – חיבור התלמידים לעולם המקצועי והעסקי שמחוץ לבית הספר. תהליך עמוק ומשמעותי שכזה, דורש שותפים שיוכלו ללוות אותנו בתהליך הבנייה, התיעוד, הבקרה וההדרכה, בנוסף לגיוס של משאבים הנדרשים לטובת הפעלת מודל שכזה.

Take action:

מה דעתך?

שתף