מזון ומוסר - הנגשת מידע אשר ייאפשר לכם לבחור מוצרים המתיישבים עם השקפת עולמכם ולהשפיע על דרכי הייצור

ע"י מיה פלבסקי | 21 במרץ 2014
| 1 תגובות

סיכום:

אפליקציה המנגישה מידע על תהליך הייצור של מוצרי מזון במדדים ערכיים מגוונים, ובאמצעות כך מאפשרת לצרכן להבחין בין חברות שונות ולקבל החלטה מוסרית. ברצוני לאפשר לכל משתמש לקבוע את המשקל שהוא מייחס לשיקולים ערכיים שונים (כגון: העסקה הוגנת, זיהום, שקיפות, ניהול-תקין, תחרותיות...) ובהתאם אליהם לקבל "מחיר ערכי" (ציון) ודירוג של היצרנים. כך, נתחיל מדי יום "להצביע בארנקינו" - כלומר, לממש את הכוח הרב המצוי ברשותנו כצרכנים לטובת קירוב הכלכלה והחברה להשקפת העולם של כל אחד ואחת מאיתנו.

אודותיך

הצג ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

מיה

שם משפחה

פלבסקי

תפקיד במכללה/לומד ב...

סטודנטית שנה ב' בחממה ליזמות חינוכית של המכון לחינוך דמוקרטי

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

מזון ומוסר - הנגשת מידע אשר ייאפשר לכם לבחור מוצרים המתיישבים עם השקפת עולמכם ולהשפיע על דרכי הייצור

תיאור המיזם

אפליקציה המנגישה מידע על תהליך הייצור של מוצרי מזון במדדים ערכיים מגוונים, ובאמצעות כך מאפשרת לצרכן להבחין בין חברות שונות ולקבל החלטה מוסרית. ברצוני לאפשר לכל משתמש לקבוע את המשקל שהוא מייחס לשיקולים ערכיים שונים (כגון: העסקה הוגנת, זיהום, שקיפות, ניהול-תקין, תחרותיות...) ובהתאם אליהם לקבל "מחיר ערכי" (ציון) ודירוג של היצרנים. כך, נתחיל מדי יום "להצביע בארנקינו" - כלומר, לממש את הכוח הרב המצוי ברשותנו כצרכנים לטובת קירוב הכלכלה והחברה להשקפת העולם של כל אחד ואחת מאיתנו.

השלב שבו נמצא הפרוייקט שלך

רעיון

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור? מה הצורך שהמיזם בא למלא?

לתחושתי, מרבית האנשים רואים בפעולה היומיומית של קניית אוכל ככורח קיומי, אשר בתחומו מרבית ההחלטות מתקבלות על בסיס תועלת - כמה שיותר מוצרים באיכות סבירה בכמה שפחות כסף וזמן. אולם, מאחורי כל מוצר שאנחנו מכניסים לעגלה מסתתרת דרך ארוכה רצופה קריטריונים מוסריים - חברתיים, סביבתיים וכלכליים. מעבר לחוסר המודעות, קיים חוסר משווע במידע זמין, אשר יסייע לכל צרכן (כמו גם לתקשורת, לארגונים חברתיים ולמגזר הציבורי) להחליט באילו יצרנים המתיישבים עם תפיסת עולמו לתמוך, וכן היכן דרוש להפעיל לחץ על מנת לשפר דרכי ייצור בעייתיות. המיזם מבקש לייצר מודעות ושינוי בצריכת מזון וייצורו, באמצעות שקיפות והנגשה של מידע, אשר לנו כצרכנים ואזרחים יש לדעתי את הזכות המלאה להיות חשופים אליו.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

על מנת לייצר תרבות צריכה אחראית יותר, המיזם ייספק בסופו של דבר כלי פשוט לקבלת החלטות צרכניות, המביא לידי ביטוי את ערכיו של הצרכן. בנוסף ליצירת ביקוש למוצרים הוגנים יותר כלפי החברה והסביבה, החזון הסופי הינו לקדם אחריות תאגידית של יצרנים, כלומר לייצר עבורם את האינטרס להיטיב את דרכי הייצור שלהם, באספקטים מוסריים שונים.
ברצוני להתייחס לשורה של נתונים כמותיים אודות דרכי הייצור של כל חברה, אשר מתוכם אפיק ציון ביחס לשלושה תחומים מרכזיים. ציון זה ישוקלל לציון סופי מותאם אישית בהתאם לחשיבות שייחס המשתמש לכל תחום: סביבה, תעסוקה והוגנות-עסקית. תחת תעסוקה ברצוני לבחון: פערי שכר בחברה, אחוז המועסקים באמצעות קבלן והאם החברה מבקרת את תקינות התשלומים אליהם, העסקת אוכלוסיות בתת תעסוקה בישראל (פריפריה, נשים, חרדים, ערבים, נכים, צרכים מיוחדים), אחוז העובדים המאוגדים, הרשעות כנגד החברה בבתי דין לעבודה, אחוז נשים בעמדות בכירות ופערי שכר מגדריים. תחת סביבה ברצוני לבחון: מדדי זיהום אוויר קרקע ומים של מפעלי החברה, יישום תכניות לייעול אנרגטי ושימוש באנרגיות ירוקות, מדיניות לטיפול בסוף חיי המוצר (מיחזור, התכלות ושימוש חוזר באריזת), הפחתת שימוש בחומרי הדברה, שימוש בחומרי גלם אורגניים ומקומיים (והורדת ציון על שימוש בחומרי גלם מזיקים כגון שמן דקלים). תחת הוגנות עסקית ברצוני להתייחס ל: תחרותיות -האם מוגדר כמונופול או קיימות בעלויות צולבות, שקיפות, פרסום הוגן ולא פוגעני, ניהול תקין (הורדת ציון על הרשעות בגין: העלמות מס, מינוי קרובים, תיאום מחירים וכד').

דף פייסבוק (אם יש)

אתר אינטרנט (אם יש)

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי/ חדשני (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט/י

ראשית, המיזם שלי עושה שימוש בטכנולוגיה חדשנית - אפליקציה לטלפונים חכמים, אשר נגישה לצרכן בהגיעו לקניות ומאפשרת לו ממשק פשוט וידידותי, לצד אפשרות להעמיק במידע מסוים ולצפות במקורותיו.
נוסף על כך, המיזם משקף בעיני כמה מגמות חדשניות הולכות ומתפתחות:
* פיתוח מודלים אלטרנטיביים לכלכלה בת קיימא, אשר מציבה לצד יציבות כלכלית מטרות של פיתוח קהילתי, חברתי וסביבתי.
* דרישה הולכת וגוברת לצרכנות מודעת יותר - בתחום זכויות בעלי חיים (ניסויים, טבעונות...), חומרי הדברה וחקלאות אורגנית, צריכה מקומית, שיקולים בריאותיים וכו'.
* הגדלת השקיפות והנגישות של מידע רלוונטי לאזרחים. מגמה זו (המשתקפת בארץ בעשייה הנרחבת של "הסדנא לידע ציבורי") מהווה בעיני "שדרוג" מתבקש והכרחי של הדמוקרטיה לעידן המידע, באמצעות העצמת האזרח והידע עליו הוא מבסס החלטותיו.

השפעה

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החברתי שייצר עד כה?

במידה ומדובר במיזם חדש, מה הערך החברתי שאת/ה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

אני מאמינה שלפרויקט עשויה להיות השפעה רחבה, הן על משתמשיו באופן ישיר, והן על ציבור אשר ייחשף לשיח ציבורי והדים תקשורתיים בעקבותיו.
באוסטרליה, 20,000 משתמשים כבר הורידו אפליקציה דומה המספקת מידע ביחס לשוק המזון והביגוד שם, אשר גרסתו המודפסת (הקיימת מאז 2008) נמכרה ב120,000 עותקים נוספים. הנגשת מידע בתחום הצרכנות האתית עדיין איננו מפותח מספיק בארץ, אך ישנם סימנים לבשלות הולכת וגוברת של הציבור הישראלי לנושאים אלו: הפצת "התו החברתי" למסעדות (המוכיחות הנגשה לנכים ושמירה על זכויות עובדיהם), הגשת הצעת חקיקה לחיוב חברת ציבוריות לפרסם דוח אחריות תאגידית-חברתית, פרסומו של "מדרג מעלה", צמיחת הייעוץ המקצועי והמחקר העוסק באחריות תאגידית - סביבתית וחברתית, הנפקת התקן החברתי (10000) של מכון התקנים הישראלי, תנופת הקמה של קואופרטיבים צרכניים (אורגניים ואחרים) והתפתחות החקלאות האורגנית. יחד עם מגמות אלו המעידות על התעניינות גוברת, ישנו מעט מאוד מידע על רוב המוצרים בחנויות.
משום כך, אני צופה שהמיזם יימצא קרקע פורייה לתפוצה רחבה אשר עשוייה לייצר שינוי בתפיסות שלנו על הממשקים שבין כלכלה, צרכנות, חברה וסביבה, ולהאיץ התפתחותה של תרבות צריכה חלופית המבוססת על הוגנות, אחריות, והעצמת כוחו של הצרכן. לאחר שתצבור תאוצה, אני מאמינה שמגמה זו עשוייה להביא גם לשינוי משמעותי בייצור שיצטרך לעמוד מאחורי ססמאותיו.

מה תחשב הצלחה של המיזם? וכיצד ניתן למדוד אותה?

ברצוני לציין כמה מדדים להצלחת המיזם:
1. הצלחה לחשוף מידע אמין בתחומי: סביבה, תעסוקה והוגנות-עסקית, המסתמכים כל אחד לפחות על שלושה מסדי נתונים, אודות לפחות 50% מחברות ייצור המזון המוכרות בחנויות ברחבי הארץ. הישג זה לא יהיה פשוט כלל וכלל, היות ומדובר באיסוף סיזיפי של מידע ממקורות שונים, לדוגמא: ארגוני עובדים, פסקי דין, דו"חות של ועדות ממשלתיות (לדוג' דו"ח הריכוזיות), המשרד להגנת הסביבה, ארגונים ירוקים, מכון התקנים הישראלי, תחקירים תקשורתיים, והחברות עצמן (תוך בקרת אמינות המידע). יתכן כי חלק מגורמים אלו לא יהיו נכונים לחשיפת המידע ויידרש להפעיל לחץ תקשורתי שלילי או לספק פרסום חיובי לעסקים "ערכיים" על מנת לקדם מטרה זו.
2. הצלחה בפיתוח אפליקציה נוחה ואסטתית, המציגה את המידע תוך מתן אפשרות לכל משתמש "לכוונן" את המשקל שהוא נותן למדדים שונים (אם יירצה בכך), ולצפות במקורות המידע של כל ציון. יתכן כי צעד זה ייעשה בשיתוף פעולה מלא עם חברה קיימת אשר כבר מפעילה מוצר דומה בחו"ל או ארגון חברתי/עסקי בארץ שיירצה לקחת זאת על עצמו.
3. שימוש של לפחות 500 אנשים באפליקציה, חשיפה תקשורתית (של 3 כתבות לפחות)ודף פייסבוק עם לפחות 1000 עוקבים.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

כאמור, מיזמים דומים קיימים בעולם (בצורת ספרים, אתרים, אפליקציות, ניוזלטרים). המטרה היא שהמיזם שלי יישרת את קהל הצרכנים ברחבי הארץ אשר המידע אודות דרכי הייצור של המוצרים הזמינים בסופרמרקט שלו, אינו זמין נכון לעכשיו. אשמח לשתף אנשים ממדינות נוספות אשר יירצו להפיץ את המודל אליהם.

האם למיזם שותפים נוספים במכללה ( סגל/ סטודנטים ) ?

כרגע לא, אך אני מתכוונת לחשוף אותו בפני חברי למסלול מתוך נסיון לגייס שותפים.

מהי תרומת המיזם למכללה?

אני מאמינה שסטודנטים ואנשי סגל רבים מעוניינים להשפיע על הפיכת העולם שלנו למקום המשקף את ערכינו בצורה טובה יותר. השפעה על דרכי הייצור וההעסקה באמצעות לחץ צרכני ודרישה לשקיפות היא דרך רבת עצמה ודמוקרטית להפליא לעשות זאת.

מהם ערכי המכללה אשר משתקפים במיזם?

קיימות, פעולה להגשמת ערכים, יזמות וחדשנות, שימוש בכלים חינוכיים (משני תודעה) לשינוי המציאות, העצמת פרטים ואזרחים, שאיפה לשינוי חברתי ו"תיקון עולם".

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט/י

המידע אותו אני רוצה להנגיש באמצעות האפליקציה מפוזר במאות מקורות במקרה הטוב, ואיננו נגיש כלל, במקרים אחרים. אזדקק לשיתוף פעולה הן מצד רשויות המדינה (לדוג': המשרד להגנת הסביבה, ועדת הריכוזיות) והן מצד ארגונים משיקים (אדם טבע ודין, מדרג מעלה, ארגוני עובדים בחברות),על מנת לחלץ מידע, במידת הצורך באמצעות הפעלה של לחץ תקשורתי. שיתוף פעולה מצד החברות עצמן וודאי יסייע, אך אין להסתמך עליו הן משום שיתכן כי יתנגדו למסור חלקים ממנו, והן משום שאמינותו מוטלת בספק.
אחר השקת המוצר, יידרש תהליך של בקרה ומעקב, תוך התייחסות לקובלנות מצד החברות ועדכון מידע משתנה.
לסיכום, מדובר בפרויקט מאוד נרחב, אשר אזדקק לכוח אדם מקצועי ונחוש, ולעבודה לאורך זמן על מנת להגשימו.

מהן הפעולות שאת/ה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

תהליך העבודה על פרויקט זה, כפי שאני רואה אותו כיום, מחולק לארבעה שלבים:
1. עבודת התחקיר הראשונית של מיפוי מקורות המידע (שחלקם הזכרתי בסעיף הקודם), גיבוש הנתונים הקיימים כיום, הבנת החסמים, גורמי הסיוע הרלוונטיים וקהל היעד. אני חושבת ששלב זה צריך להתבצע ע"י גורם עצמאי, שכן לחברות מאירופה, ארה"ב ואוסטרליה ולארגונים חברתיים בארץ אין כרגע את המשאבים והאינטרס לעשות זאת.
2. לקראת סופו של התחקיר הראשוני אני מתכוונת ליצור קשר עם ארגונים שותפים פוטנציאליים - מצד אחד, ארגונים חברתיים וסביבתיים ישראליים אשר עשויים להיות מעוניינים לקחת חסות על הפרויקט ולממן את המשך העבודה על פריצת חסמי מידע וגיבוש האפליקציה(לדוג': האגודה לאמון הציבור, שתי"ל, אדם טבע ודין, מעגלי צדק, המכון לאחריות תאגידית). מצד שני חברות-עסקיות אשר פיתחו מוצרים דומים בחו"ל,(goodguide, shopethical ונוספים) ויתכן כי יהיו מעוניינים לפתח גרסה ישראלית לאפליקציה ולשווקה. עם בסיס עשיר של מידע אני מאמינה שהפנייה לגורמים אלו תהיה יותר אפקטיבית ופורייה. במידה ושתי האפשרויות הללא אינן צולחות, אנסה לפנות לגורמים פרטיים ישראליים שרוצים לפתח אפליקציה זו בעצמם, מאחר ויש לה פוטנציאל להניב הכנסות.
הגשת בקשה זו למלגה נועדה על מנת שאוכל להשקיע משאבים נאותים בכוח אדם שייבצע שתי מטלות סבוכות אלו: ראשית, פנייה לגורמים רבים לחיפוש מידע ושנית, לחיפוש שיתופי פעולה.
3. פיתוח האפליקציה - במימון אחד הגורמים הנ"ל: ארגון גג חברתי, חברה בין-לאומית או סטארט-אפ ישראלי.
4. את השלב השלישי של בקרה על המידע, עדכונו ותפעול האפליקציה, אני מאמינה שנוכל לממן באמצעות הכנסות של האפליקציה עצמה (עלות סמלית להורדה או תרומות וולונטריות).

מספר המעורבים במיזם

כרגע אני מעוניינת בשניים באופן קבוע (חצי תשלום חצי התנדבות) ומתנדבים נוספים למשימות ממוקדות. יישתנה בהתאם למשאבים שאצליח לגייס.

הסיפור

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאת/ה רוצה לספר לנו

לפני כשנתיים הצטרפתי לקואופרטיב הצרכני למזון "בשותף" במרכז העיר ירושלים, אשר בדיוק החל את פעילותו. עם הזמן נעשיתי יותר ויותר מעורבת בהיבטים שונים של ניהול ותפעול הקואופ, ונחשפתי לכח האדיר שיש לחיבור בין צרכנות, קהילה וערכים.

קואופרטיב "בשותף" מנסה לייצר מערכת כלכלית אלטרנטיבית שמבוססת על הוגנות, במקום המערכת הקיימת, אשר לתפיסתנו מבוססת על מקסום רווחים כספיים (של כל צד ע"ח הצדדים החלשים ממנו). כרגע אנו עושים זאת באמצעות: קניית מוצרים שמזיקים פחות לסביבה, שקיפות במחירים ונסיון למכור רק מה שצריך, שותפות מלאה של כל החברים (שרק הם הקונים) בתפעול הפרויקט וקבלת ההחלטות בו באופן דמוקרטי וקנייה כמה שיותר מספקים קטנים ומקומיים.

תוך כדי החיפוש אחר ספקים והעבודה עמם, גיליתי כמה היבטים ערכיים מעורבים בתהליך הייצור והשינוע של המזון, ומנגד, כמה מעט מידע יש ברשותנו על כך. רצינו לבחור ספקים שהולמים כמה שיותר את התפיסה הערכית של חברי הקואופ (לפני הכל, שמירה על זכויות עובדים ועל הסביבה), אך גילינו שבכל הנוגע לספקים ויצרנים בינוניים וגדולים, אין לנו הרבה מידע מלהסתמך עליו. לדעתי, אנחנו חיים בעידן שבו שקיפות, אשר מעניקה לאזרח חופש בחירה אמיתי הינה דרישה הכרחית לקיומה של דמוקרטיה מהותית.

בחצי השנה האחרונה אני משתתפת בבית מדרש "תנופה" להכשרת יזמים חברתיים של הHebrew Union College. במסגרתו, עודדו וליוו אותי ליזום פרויקט חברתי שמדבר אליי. אחר מחשבה רבה, החלטתי שאני רוצה לעשות משהו שיביא לשינוי במודעות ובהרגלים הצרכניים שלנו והתחלתי לחקור נושא זה.

אני מאמינה שלניצול נכון של כח צרכני - לא רק מתוך רצון להוריד מחירים, אלא מתוך מודעות לתהליך הייצור והאספקטים המוסריים המעורבים בו, יכול להשפיע עמוקות על דרכי הצריכה והייצור שלנו. אני מאמינה שהשינוי הזה צריך ויכול להתחיל בארץ בשנים הקרובות, אך אחד הדברים שדרושים לשם כך, הוא מידע רב שכרגע נמצא רק בידי התאגידים. לצרכן אשר תומך כלכלית ביצרן מסויים מדיי יום, באמצעות קניית מוצריו יש בעיני את הזכות המלאה לדעת כמה הוא זיהם את האוויר שלנו, מהם פערי השכר בינו לבין עובד הקבלן הזוטר בחברתו, והאם הוא מונופול המתמרן מחירים וקונה שטחי מדף או יצרן תחרותי והגון. בעידן המידע בו אנו חיים יש לנו את הזכות והיכולת לדעת מה עומד מאחורי המוצרים שאנחנו קונים מעבר למחיר והמשקל שלהם. באמצעות מידע זה, אני מאמינה שאנו מסוגלים להתחיל ולייצר בקרב חברות את המוטיבציה ליישם תכניות לייעול אנרגטי, להעסיק אוכלוסיות בתת תעסוקה ולפרסם מוצריהם בצורה ראויה.

לתפיסתי, הכלכלה היא תחום אשר יש לו השפעה ישירה ומקיפה ביותר על החברה והסביבה שלנו כיום. בתוך הכלכלה, יש השפעה אדירה לתחום הייצור והצריכה, והמזון הוא המצרך המשותף לכל המגזרים באוכלוסייה והיומיומי ביותר. אנו מסוגלים להתחיל לדרוש כלכלה "אחרת" - רתומה לערכים שלנו, אחראית לסביבתה האנושית והטבעית, ולצעד זה יש פוטנציאל עצום לשינוי המציאות.

שאלות נוספות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

האם חלו שינויים בשטח מאז הגשת המיזם לכיכר?

אני ממשיכה לחקור את התחום אינטרנטית. בנוסף, הצטרף אליי מנחה אשר ילווה אותי בפרויקט מטעם תכנית "תנופה".

מי הוא קהל היעד של המיזם(לדוגמה: סגל,סטודנטים,קמפוס צפון/נמיר, גיל, דמוגרפי, מין…)?

קהל היעד הראשוני של המיזם הוא ציבור המודע ברמה בינונית-גבוהה להשפעות החברתיות והסביבתיות של שוק המזון, אלא שחסר לו המידע עליו יוכל לבסס את בחירותיו. בשלב השני, אני מאמינה שחשיפה והנגשה של המידע עשויה לעורר הדים תקשורתיים אשר יעוררו שיח רחב יותר. שיח זה מסוגל לערער את התפיסה של מרבית הצרכנים המורגלים לשקול רק את המחיר הכספי הישיר של המוצר, מבלי לקחת בחשבון גם את המחיר החברתי והסביבתי שלו. בנוסף, המיזם ייפנה לחברות גדולות במגזר הפרטי, הציבורי והשלישי, ויציע להם ליישם מדיניות רכש אחראית יותר המתיישבת עם תפיסות החברה.

בתיבת הטקסט שלמטה, מלא/י את הנתונים: מתוך __________ אנשים אליהם פונה המיזם, הצטרפות של _______ מהם עד תאריך __________ תחשב להצלחה

מתוך אלפי אנשים אליהם פונה המיזם (בשלב הראשוני), הצטרפות של 300 מהם עד לתאריך 16.4.16 תחשב להצלחה.

באיזו צורה ישפיע המיזם על חיי הנוגעים בו? (הפער בין המצב הקיים למצב הרצוי)

לצד השינוי התודעתי, המיזם ישפיע על הדרך שבה משתמשיו מקבלים החלטות צרכניות יומיומיות. נוסף על תהליך מתמשך של התרחבות בקהל המשתמשים הישירים, אני צופה שיהיו לו הדים תקשורתיים אשר ייצטרפו למגמה הולגת וגדלה הדורשת מתאגידים לפעול באופן יותר אחראי ושקוף.

על מנת להתקדם במיזם, מה נחוץ לך וכמה? (בתשובתך התייחס/י לכ"א, ציוד, חומרים, מקום, ידע ודברים נוספים הדרושים לך)

דרושה לי משכורת עבורי ועבור שותף נוסף אשר באמצעותם נוכל להקדיש זמן משמעותי ורציף (כיומיים בשבוע) לצורך איסוף נתונים על חברות ייצור מזון ישראליות ויצירת שיתופי פעולה עם ארגונים נוספים. בכוונתי לעבוד בצורת מאצ'ינג - על כל שעה בתשלום ניתן שעה בהתנדבות. בשלב השני אזדקק לשיתוף פעולה של חברות דומות בחו"ל או של איש תכנות על מנת להפוך את מאגר הנתונים לאפליקציה. אין לי צורך בציוד, חומרים או מקום כרגע.

מה הצעדים הבאים שאת/ה מתכוונ/ת לנקוט על מנת לקדם את יישום המיזם?

1. פגישה עם המנחה שלי לייעוץ על הצעדים הבאים.
2. יצירת קשר עם המשרד לאיכות הסביבה וארגוני סביבה אזרחיים לבירור מידע על פגיעה סביבתיות של חברות ומפעלי ייצור מזון.
3. יצירת קשר עם ארגוני עובדים לצורך מידע על תנאי העסקה בחברות השונות.
4. המשך איסוף נתונים אינטרנטי וארגונו.
5. יצירת קשר עם המכון לאחריות תאגידית לבחינת שיתופי פעולה.

אחלה רעיון!

ע"י דניאל ברקת | 24 במרץ 2014
 

היי מיה, אני דניאל מאשוקה ואחד מהמגיבים המלווים של מיזמים פה באתר.
ראשית, אני מאוד אוהב את הרעיון וחושב שהוא אכן חשוב ומשמעותי כפי שהצעת.
כמה רעיונות/מחשבות/הצעות בהקשר הזה:
1. האם את מכירה את האתר האמריקאי goodguide? האתר עושה משהו די דומה בסקאלה רחבה ואפילו נמכר לאיביי לפני כשנה. ממליץ להעיף מבט:
http://www.goodguide.com/
2. כפי שאת מבינה בעצמך, מרבית העבודה היא באיסוף המידע ושמירה על העדכניות שלו. איך את מתכננת לעשות את זה? מי יספק את המידע? (מעבר למידע הטריוויאלי האם מוצר מסויים הוא טבעוני או לא, יש ארסנל שלם של מדדים יותר מורכבים כמו יחס לעובדים, ספקים וכו')
3. כפי שציינת בעצמך - יש אפליקציות דומות בעולם. אולי שווה ליצור קשר עם המפתחים שלהם לצורך שיתוף פעולה - הם יספקו את הטכנולוגיה הקיימת שלהם ואת תוכלי לספק את המידע המקומי אשר להם אין גישה אליו. אם האפליקציה שלהם עושה את העבודה, חבל לפתח משהו כזה מאפס לדעתי.
בכל מקרה - המון בהצלחה,
דניאל.