אוריינות חקלאית ישראלית

שושנה בובליל
ע"י שושנה בובליל | 09 באוק' 2011
| 0 תגובות

סיכום:

המיזם, אוריינות חקלאית ישראלית, בא להפוך את אוצר המידע התרבותי-חקלאי הטמון במורשת היהודית, לזמין ומוכר לכל. מידע תרבותי-חקלאי בסיסי כולל מדיניות ציבורית חקלאית; המשמעות החברתית והחשיבות הגלובאלית של החקלאות; וכן חלוקה של תוצרת חקלאית על פי הערכים יהודיים/אוניברסאליים; הקשר בין חקלאות למשאבי טבע וסביבה וכו'. חיי יום-יום של אלפי שנים בהם עם ישראל חי בא"י, מתועדים בספרות היהודית, בתנ"ך, בגמרא ועוד. לו המידע היה זמין יכול היה לתרום רבות לניהול חיים מקיימים. זו מטרת הפרוייקט שלי.

אודותיך

שם הארגון: תורה ומדע בע"מ עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

שושנה

שם משפחה

בובליל

אתר אישי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

תורה ומדע בע"מ

תפקידך בארגון

מנכ"ל

האם הארגון שלך הוא...

עסק חברתי

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

ח.פ. 51-168284-1

כתובת

רמת גן

אתר אינטרנט

בהקמה

כתובת פרופיל הטוויטר

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

אוריינות חקלאית ישראלית

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל, XX

תאר את הפרויקט שלך

המיזם, אוריינות חקלאית ישראלית, בא להפוך את אוצר המידע התרבותי-חקלאי הטמון במורשת היהודית, לזמין ומוכר לכל. מידע תרבותי-חקלאי בסיסי כולל מדיניות ציבורית חקלאית; המשמעות החברתית והחשיבות הגלובאלית של החקלאות; וכן חלוקה של תוצרת חקלאית על פי הערכים יהודיים/אוניברסאליים; הקשר בין חקלאות למשאבי טבע וסביבה וכו'. חיי יום-יום של אלפי שנים בהם עם ישראל חי בא"י, מתועדים בספרות היהודית, בתנ"ך, בגמרא ועוד. לו המידע היה זמין יכול היה לתרום רבות לניהול חיים מקיימים. זו מטרת הפרוייקט שלי.

כתובת אתר האינטרנט

בהכנה

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

הרעיון שלי ייחודי בכך שהוא פרוייקט המקשר את המורשת הישראלית, בתנ"ך, משנה, גמרא וכדו', עם המושג קיימות. עם-ישראל חי כחברה אגררית-ערכית בישראל העתיקה ותיעד את חיי היום-יום, את המדיניות הציבורית החקלאית (לדוגמא הוראות אודות מרעה של מקנה), החשיבות של מקומיות (חוקים אודות סחר בזכוכית מחו"ל) ועוד. מידע זה קיים, אך אינו זמין.
בנוסף, מחקרים חדשים בעולם מראים שחיוני לעורר ענין ולהפיץ אוריינות תרבותית-חקלאית מקומית כחלק ממערך החינוך מהגיל הרך ועד הבגרות כבסיס לחיים מקיימים. הגישה האקולוגית המודרנית מחזיקה בגישה שיש הרבה מה ללמוד ממורשת עתיקה מקומית, הן כבסיס לשיפור החקלאות, אך גם כמקור לרעיונות ערכיים הומניים.
אוריינות חקלאית ישראלית הוא המידע הנאסף לגבי אקלים, מים, הצומח והחי, האדמה וכדו' המשפיעים על החיים המקומיים. הוא כולל את המדיניות ציבורית החקלאית, המשמעות החברתית של החקלאות, ההשפעה של החקלאות על הכלכלה והקשר בין חקלאות למשאבי טבע והסביבה ועוד.
הכלכלה והחברה הישראלית ההסטורית הייתה מבוססת על חקלאות ומקנה והייתה מודרכת על ידי מערכת ערכים יהודיים/אוניברסאליים רוחנית הכוללים דאגה לחלש, הגינות, יושר, קיימות ועוד.
המידע נמצא כיום בספרות התורנית וגם במאמרים אקדמיים, שאינם נגישים או מובנים לכל אדם הרוצה לחיות חיים מקיימים בארץ כולל הרוצה לגדל אוכל בקרבת ביתו. עם התחדשות החקלאות בארץ, התייחסו אך ורק למצוות השמורות בטקסטים, ולא לידע התרבותי-חקלאי שבמקורות.
הרעיון שלי יהפוך מידע אודות התרבות החקלאית (Agriculture) במורשת ישראל שבגדול הם מבוססים על ערכים רוחניים, הקשורים לארץ ישראל - לנגיש לכל אדם. זאת אומרת, שמידע של מורשת התרבותית-החקלאית הישראלית יהפוך זמין:
א. להוות בסיס ליוצרי המדיניות התרבותית-חברתית-כלכלית;
ב. להעלות את המודעות לכל איש/אישה המעוניינים בקיימות ו/או הרוצים לגדל מזון ליד ביתם.
ג. לאנשי קיימות הרוצים להקים יער מאכל, או פרויקטים דומים אחרים, ואינם יכולים כיום למצוא את המידע החקלאי/הלכתי הרלוונטי בצורה מרוכזת וקלה לשימוש.
ד. לחינוך של ילדים וצעירים למודעות וחשיבה ירוקה.
כמו-כן, ההנחיות המעשיות שנובעות מהערכים היהודיים, כגון הלכות לקט, שכחה ופאה או שמיטה, יכולות להוות בסיס לחברות אחרות, בארץ ובעולם, המחפשות דרכים לתת ערך מוסף רוחני לכלכלה מקיימת חקלאית.

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

כן. מכיוון ומטרת הפרויקט להפוך מידע מורשת תרבותי-חקלאי לזמין ונגיש לכל, בארץ ובעולם, ייעשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות:
א. הקמה של בלוג (blog) שיאפשר שיתוף מידע תרבותי-חקלאי, עפ"י עונות השנה, החגים, אירועים מיוחדים, מעגל החיים וכדו'. אנשים יוכלו להגיב לבלוג, לשתף בתובנות שלהם וכדו'.
ב. הקמה של דף פייסבוק שיודיע לציבור הרחב "מה חדש" במסגרת הפרוייקט.
ג. מתוכנן לאגור ולהפיץ את המידע התרבותי-חקלאי במסגרת Wiki. הכוונה לשתף פעולה עם מכוני חקלאות והלכה ומומחים אחרים בתחום, כך שהמידע יהיה מגוון, זמין ונגיש לכל אדם.
ד. מתוכנן שבשלבים מתקדמים יותר, אפשר יהיה לתכנן אפליקציות לפייסבוק, טלפונים חכמים וכדו', שיספק מידע רלוונטי וחישובים רלוונטיים בתחומי החקלאות המקומית (לדוגמא: מחשבון כלאיים).
ה. מתוכנן גם להקים מערך של שאלות ותשובות המבוסס סלולר/twitter שיאפשר לאנשים המנסים לגדל מזון בחצר ביתם לקבל מענה ממוקד לשאלותיהם. מערך זה יהיה פועל יוצא של פעילותם של המשתתפים ברשת mentors מטעם הפרויקט, שיוכלו להתבסס על המידע שנאסף כדי לסייע לפרוייקטים מקומים ספציפיים להתפתח.
בנוסף, מתוכנן לפרסם מידע באמצעות דפי מידע, , מאמרים, ספרים וכדו', תוך ניצול כל אמצעי הפרסום הקיימים, עם דגש על שימוש בתעשיות מקיימות (נייר ממוחזר ועוד).

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

פעולות שביצעתי עד כה גררו תגובות חיוביות מהממסד הרבני. הם גילו ענין בשיתוף פעולה במאגר המידע ובתוצרים של הפרויקט. המידע גם היווה בסיס להרצאות ושיעורים שהם העבירו. אנשים העוסקים בפרמקלצ'ר גילו עניין רב ופנו אליי להנפיק דפי מידע בנושאים ספיציים כמו כלאיים ומתנות עניים לצורך שימוש בחיים המקיימים היום-יומיים.
לדוגמא:
א. פנו אליי לאחר הפקת דף מידע בנושא "ברכת האילנות" במסגרת פרסום קשרים בין מידע חקלאי להלכתי. דף המידע כלל את ברכת האילנות בצירוף תמונות של עצי הפרי של 7 המינים ותמונות של הפריחה שלהם. ברכת האילנות נאמרת בחודש ניסן, ליד עצי פרי מלבלבים. למה בניסן דווקא? בגלל שבחודש זה אילנות של שבעת המינים בהם נשתבחה ישראל (צמחים המתאימים במיוחד לאקלים וקרקע ותנאים בישראל) פורחים - והברכה נאמרת על אילנות פורחים.
ב. מידע שפרסמתי במסגרות שונות (פייסבוק, קבוצות דיון) עורר דיון ער ועניין ושיתוף פעולה שהביא למציאת מידע נוסף. לדוגמא, מומחים בבוטניקה מקומית טענו שאין אפשרות שפירות של שבעת המינים יבשילו קודם לחג השבועות, אך במשנה רשומים שמות של איזורים בהם באופן טבעי היו יבולים מוקדמים של פירות שבעת המינים (קודם חג השבועות/מאי-יוני). בעקבות דיון הצלחנו לאתר את האזורים שאליהם התייחס המשנה.
ג ט"ו באב בתור חג הנטיעות ההסטורי, המקורות מציינים את שינויי האקלים ועוד סיבות שבגללם עדיף לטעת דווקא בסוף הקיץ (במקום המקובל היום, בסוף החורף). האנשים שקיבלו את המידע גילו בו עניין, וביקשו לשמוע מידע נוסף. זה הוביל להרצאות בחוגים שונים, קשר עם אולפנות ועוד.
מידע זה ועוד מידע רב שבתהליך איסוף, וששיתפתי עם אנשי פרמקלצ'ר עורר עניין והשפיע על התרבות החקלאית בר-קיימא בישראל.
כמו-כן, גיליתי שככל שהמידע מופץ בציבור, יותר אנשים מתעניינים במידע ורוצים לשמוע עוד. לדוגמא, נתבקשתי על ידי קבוצה העוסקת בחקלאות בר-קיימא, להפיק דף מידע בנושא של כלאיים.

הבעיה

1. רוב הציבור כלל אינו מודע לכך שיש מידע מורשת תרבותי-חקלאי על אודות ארץ ישראל. מצב זה נובע בעיקר מהפיצול החברתי בישראל בתחום הדתי, המרחיק חלק מהציבור ממורשתו ההסטורית.
2. גם כשכבר מישהו יודע על כך, הרי שהידע נמצא בידי מומחים ואינו זמין לציבור. בעיה זו משפיעה גם על קהילות דתיות שלכאורה היו צריכות להכיר את המקורות ולהשתמש במידע, אך נמנעות מכך מחשש לביצוע טעויות דתיות.
3. המצב הגיאו-פוליטי המקומי מרחיק מעיון במקורות הכלולים במורשת הישראלי, וגורם לכולנו הפסד רב.
בעיות אלו נובעות בעיקר מכך שרוב המידע התרבותי-החקלאי ההסטורי לגבי ארץ ישראל ידוע רק למומחים הלכתיים ולאנשי אקדמיה, ואנשים רגילים מתקשים לגשת למידע או למצוא אותו. כמו-כן לא מדובר בנושא המעניין במיוחד אנשי הלכה.
כמו-כן, רוב המידע החקלאי הישראלי כיום מבוסס על מחקרים מודרניים וחקלאות מודרנית. גם אנשי קיימות ממעטים כיום לפנות לספרות הסטורית המתעדת את החקלאות בישראל בעבר, בעיקר מסיבות של חוסר ידע וזמינות.
זמינות של מידע תרבותי-חקלאי מקומי הסטורי, הכולל רעיונות להתנהלות ערכית/חברתית יעודד ויגדיל את שיעור האנשים המתעניינים בקיימות; יעורר לרגישות חברתית/סביבתית בכלל ויעודד גידול מזון בסמוך לבית באופנים המתאימים לארץ ישראל, ובהשראת הערכים הכלולים, זה יכול להקטין את העוני בישראל ולהוות קשר בין האוכלוסיות השונות היושבות יחדיו בארץ.

פעולות

- שלב ראשון הינו איסוף המידע הרלוונטי שנמצא בתנ"ך, במשנה, גמרא שו"ת ופרשנים בצורה מושכלת, תוך ניצול מאגרי מידע (לדוג' פרויקט השו"ת של אונ' בר אילן) וגם ספרים על חקלאות ובעלי חיים של ארץ ישראל המקראית, ובתקופת המשנה והגמרא.
- במקביל, שלב זה יכלול איתור ומיפוי אנשים המומחים בנושאים הכלולים ושיכולים להיות לעזר; יצירת קשרים עם אנשים הקרובים לתחום ואשר יסכימו להיות מעורבים במיזם: תומכים, מסבירים, וגם כן להכשיר קבוצה של mentor לאלו שירצולנצל את המידע באופן מעשי.
- יצירת קשר עם מומחים בתחומים משיקים של בוטניקה ארכיאולוגית בישראל (והמזה"ת), עם מכונים הלכתיים העוסקים בהלכות התלויות בארץ.
- בשלב השני יש להפוך את המידע לזמין על ידי פרסום המידע בשלבים, כל פעם, לפי פרשת השבוע/עונת השנה, לכתוב blog או מאמר המביא לידיעת הציבור מידע זה.
- בשלב הבא ובמקביל, מתוכנן להקים Wiki שיאגור את המידע ויהיה זמין לציבור. הציבור יוזמן להשתתף בהקמת ה-Wiki.
- שלב רביעי הוא הפקת דפי עזר: דף תרומות ומעשרות; דף כלאיים; וכן ספרונים וחוברות שיסייעו למשתמש שאינו מומחה בתחום החקלאות וההלכה.
- בשלבים מתקדמים יותר אפשר יהיה להפעיל מערך mentor שאליו יוכלו אנשים לפנות כדי להקבל הדרכה מעשית הן בנושאים סביבתיים והן בחקלאות אורבנית ונושאים קשורים.
(ראו גם האמור לעיל בנושא שימוש בטכנולוגיות מודרניות)

תוצאות

התוצאות הרצויות הן:
א. העלאת המודעות והגדלת הרגישות החברתית והסביבתית של הציבור בישראל, כולל בקהילות סגורות יחסית;
ב. הפצת המידע והפעילויות יעודד קהלים בינלאומיים לקחת דוגמא מהקישור בין חקלאות לערכים רוחניים.
ג. מכיוון והמידע מבוסס על ידע מקומי הסטורי, הרי שגם תושבי הארץ הפלשתינאים/ערבים ואחרים יוכלו להשתמש במידע לשיפור ועידוד כלכלה מקיימת ערכית ביישוביהם.
ד. בעקבות הפצת המידע, נגדיל פעילות חקלאית אורבנית: נשפיע על ניצול של גינות פרטיות של בתים משותפים עירוניים לגידול מזון מקומי;
ה. צפויה עלייה בעניין שיגלה הציבור בכלל, והיהודי-דתי/חרדי (מכל הסוגים) בפרט בתחום של קיימות.
ו.תוצאה צפויה היא הקטנת העוני והבעיות הבריאותיות הנובעות מתזונה בעייתית הקשורה לחוסר אמצעים.
ז. שיפור ביחסי אנוש קהילתיים של שכנים עקב העבודה המשותפת בגינה (לדוגמא).
ח. מתן משמעות אקטואלית לאוריינות תרבותית-חקלאית במציאות האורבנית המודרנית.
ט. העצמה אישית וקהילתית של אותן קבוצות שילמדו את המידע.

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

לצורך הצלחת הפרויקט אני צריכה מימון:
א. כדי שאוכל להקדיש את שעות היום לעבודה על הפרוייקט. ככול שיהיו לי יותר שעות ביום, כך יתקדם הפרוייקט בקצב מהיר יותר.
ב. להקמת אתר אינטרנט ייעודי שיכיל בלוג, טוויטר ומאגר מידע (wiki) שם יוכלו אנשים למצוא את המידע הנדרש להם.
ג. עם התרחבות הפרויקט, אשמח להעסיק אנשים לפי הצורך. אשמח גם לשתף פעולה עם האקדמיה ומכוני מחקר במידת האפשר.
תחזית ל-3 השנים הבאות:
איסוף המידע וההפצה הינם פעולות לשנים רבות.
- מחצית השנה הראשונה תתמקד באיסוף מידע והכנות להפעלת בלוג.
- במחצית השנה השנייה יתחיל הבלוג לפעול ובמקביל יתחילו הכנות מעשיות להקמת wiki. חשוב לציין שבשלב הראשון יופץ החומר בעברית. רצוי להפיץ גם באנגלית כאשר יהיה מימון לכך, וכן ברוסית ובשפות נוספות.
-בשנה השנייה, ימשיך איסוף המידע ובמקביל יופעל הבלוג שייפתח להשתתפותם של מומחים שונים, תחת הדרישה שהמידע יועבר באופן שיהיה מובן גם לאדם שאינו מומחה בתחום. יתחיל גם איסוף המידע במסגרת wiki, ותהיה פנייה ראשונית לאקדמיה, לעמותות העוסקות במחקר של חקלאות והלכה, תרבות-חקלאית ומכוני מחקר אחרים להשתלב בהוספת ערכים במידת האפשר.
-בשנה השלישית, יתחיל ריכוז של מומחים המוכנים לתרום מזמנם לייעוץ סלולרי/twitter בשאלות שונות (מסגרת של שו"ת). כמו-כן נבקש למצוא מומחים שיסכימו לשמש mentor (בתשלום) לאנשים המעוניינים להקים ערוגה בחצר ביתם (עירוני) על בסיס המידע שבמאגר ו/או לאנשים שרוצים לעסוק בפעילות חברתית, סביבתית כפועל יוצא מחשיפתם למידע שבמאגר.

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

אי-יכולת להקדיש את הזמן הדרוש לעסוק בפרויקט וכן חוסר מימון להקמת אתר אינטרנט ולבסס את המאגרי מידע וכן חוסר מימון להוצאה לאור של הפרסומים הנדרשים.
ראה את הסעיפים אודות פעולות ו"מה יעזור לפרוייקט להצליח" לפרטים נוספים.

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

יותר מ-10,000

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

כבר מההתחלה, המוטבים הם כל תושבי הארץ. שכן התרבות והחקלאות שלובים זה בזה. המיזם שלי יביא מידע על מורשת התרבות-החקלאית המקומית לידיעת האנשים שמעוניינים בכך מצד אחד, ומצד שני יעורר שיח תרבותי על בסיס המורשת הישראלית וכך גם יעורר את עניינם של אנשים שכיום אינם עוסקים בחקלאות בר-קיימא בפרט או בקיימות בכלל.
השיח שיתעורר יביא לכך שמספר המוטבים יעלה בצורה גיאומטרית עם הזמן.
המיזם חשוב כדי לשפר את המצב ולאפשר תרבות-חקלאית מקומית נבונה, בעלת ראייה ארוכת טווח, שישפיע על המדיניות הציבורית התרבותית-חקלאית לרווחת התושבים, אך גם על הפרט על ידי כך שיוכלו, לדוגמא, לקחת בחשבון את הקרקע ותנאי האקלים והצמחיה המתאימים לישראל - באופן שאנשים לא יתייאשו על ידי נסיון לגדל צמחים לא מתאימים/בעונות לא נכונות.
המידע יאפשר למעוניינים לקיים את המצוות התלויות בארץ הקשורות בחקלאות - דבר שבלעדיו הציבור הדתי/חרדי/מסורתי אינם יכולים לעסוק כלל בחקלאות בשטח קטן.
יש לציין שהרבה מהמצוות התלויות בארץ מועילות לאדם ולצומח (לדוגמא: כלאיים, שמיטה, ערלה) ויש רווח בהעמקת הידע בנושא זה.
בנוסף, הערכים המדריכים את התרבות חקלאית היהודית והופכים אותה לחקלאות ערכית/חברתית הדואגת לא רק לכלכלת החקלאי אלא גם לרווחת הציבור יסייעו להגברת המודעות החברתית בישראל ויהוו מודל לעולם כולו. לכן, הצלחת הפרויקט ייטיב בסופו של דבר עם כל תושבי העולם.

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

לפרויקט יש פן חברתי מעבר לסביבתי שנובע ממקור המידע - מורשת ישראל. זוהי מורשת הקושרת את הכלכלה המבוססת חקלאות ומקנה למערכת ערכים אנושיים - יהודיים/אוניברסאליים שמשפרים את החברה. לדוגמא, מעשר עני, שמיטה ועוד.
פן החברתי הנוסף הוא שבעקבות הפצת המידע, יווצר רב שיח וחיבור בין מגזרים שונים של החברה הישראלית השסועה: בין דתיים לחילוניים; בין יהודים למוסלמים ונוצרים; בין ישראלים לפלשתינאים.
בפן הקהילתי, יווצר שיח חברתי בין שכנים, לדוגמא, שיינצלו את המידע כדי לגדל הן בחצר ביתם והן על עדן החלון או בתוך הבית עצי פרי, צמחי מאכל ותבלין שונים לשימוש פרטי. לדוגמא, אם בשכונה מסויימת מצליחים ליצור קשר בין השכנים כך שיחלקו את עצי הפרי השונים בין הבניינים השונים, הרי שכל השכונה תהנה מהיבול במשותף. הפרויקט אם כן, יהווה בסיס לעידוד ליצירת קהילות ויחסי אנוש טובים בין שכנים.
אפילו אם נסתכל על בניין משותף בודד בעיר סטנדרטית בישראל, הרי שהפצת מידע שיאפשר הפיכת הגינה הפרטית לגן מניב יבול יביא לקירוב בין שוכני הבית, שכולנו יודעים שחסר כיום.
הרעיונות הערכיים הכוללים חשיבה לא רק על החלש, אלא על כל רובדי האוכלוסיה, יכולים להשפיע באופן מעשי מעבר למתן צדקה שמקובל בימינו. לדוגמא, בשכונות שיש שטח לא מנוצל ניתן להקים גינות קהילתיות שיספקו מזון גם למיעוטי יכולת - אבל גם יאפשרו להם להשתתף בעמל ולתרום לרווחתם האישית - והחברתית. גינות קהילתיות מצטיינות ביצירת קשרים חברתיים בין העוסקים בהם.
בעקבות הפצת המידע שיוביל למודעות ורגישות מוגברים לסביבה ולחברה, יכולים להיווצר אמצעים כלכליים אלטרנטיביים מקומיים, מרכזים לאיסוף ציוד לשימוש חוזר ושאר פעולות המוכרות כבונות transition towns. כידוע, אפשרות זו תיתכן רק בקהילה מבוססת עם יחסי אנוש מעולים ובעלת דרכים לקבלת החלטות וגיבוש הציבור. המידע הכלול יכול בהחלט לתמוך בכיוון כזה ובתהליכים כאלה.

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

כן

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

פעיל מפחות משנה

כמה זמן הארגון פעיל?

יותר מ-5 שנים

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

השותפויות קריטיות הן כמקור תמיכה, הן כמוטבים של המידע הנאסף. הקשר כיום הוא עדיין ראשוני.
אני בקשר עם מלכ"רים וקבוצות העוסקות בקיימות ומתייעצת איתם רבות. קשרים אלה נוצרו במהלך השנים שבהם הארגון שלי עסק במחקר ביהדות ואיכות הסביבה. המיזם הזה של אוריינות חקלאית ישראלית הוא חדש והתפתח רק בשנה האחרונה.
אני גם בקשר עם מלכ"רים בתחום חקלאות על פי ההלכה, ומתייעצת איתם רבות.
פנו אלי כבר בבקשה שאוציא לאור דפי מידע בתחום של כלאיים, ואני בתהליך של לימוד החומר.
כדי שהמיזם שלי יצליח, אני צריכה תמיכה של העולם הרבני ואישור לנכונות ההלכתית של דפי המידע ושאר המידע שברצוני להפיץ.
הזמנות של דפי מידע על ידי מלכ"רים העוסקים בקיימות יעזרו לי לממן את המיזם.
קשרים עם מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר יקדמו את הפצת המידע הנאסף ויעודדו את ההכרה בחשיבותו של מאגר המידע ויעזרו להפיץ את המידע הנאסף. תקוותנו שהמידע יהווה בעתיד בסיס למערך לימודים שלם מהגיל הרך ועד לאוניברסיטה.

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

- הקמת אתר אינטרנט
- הקמת בלוג והפקת מאמר לבלוג לפחות פעם בשבועיים. החומר ייאסף ב- Wiki.
- הרחבת מעגל השותפים, התורמים למאגר המידע.

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

לפרייקט אוריינות חקלאית ישראלית, השואב את המידע מהידע-הגנוז הנמצא באוצרות מורשת ישראל, יש ערך כלכלי שכן המידע תרבותי-חקלאי הבסיסי כולל נושאים של מדיניות ציבורית חקלאית; המשמעות החברתית של החקלאות; החשיבות הגלובאלית של החקלאות וכן צדדים מעשיים כגון: חלוקה של תוצרת חקלאית בהתבסס על הערכים יהודיים/אוניברסאליים של דאגה לכל שכבות האוכלוסיה, והגינות; הקשר בין חקלאות למשאבי טבע וסביבה; קיימות ועוד.
באופן מעשי הערך הכלכלי יכול להתבטא, לדוגמא, באופנים הבאים:
א. יש בארץ מאות דונם של חצרות של בתים משותפים שאינם משמשים לגידול מזון. הפרויקט שלי יעודד ניצול גינות אלה לצורך גידול מזון מקומי.
ב. שימוש במים אפורים, מסוננים, במתחום עירוני לצורך השקיית גינות מזון מקומיות יחסכו במים וינצלו מים שכרגע הולכים לאיבוד. לדוגמא: מים של בישול שכרגע נזרקים יכולים בטיפול מינימלי (מניעת מליחות) לשמש להשקייה. כמו-כן מים לשטיפת פירות וירקות כרגע נזרקים. עם התפתחות התחום, אפשר יהיה להקים מערכות מתוחכמות אך פשוטות לסינון מים אפורים לשימוש חוזר.
ג. הפצת המידע יעודד חקיקה התומכת בכלכלה מקומית ובתהליכים מקיימים מקומיים (בנייה, מסחר, חקלאות ועוד).
ד. תעסוקה: במתחמים עירוניים אין לכל אחד זמן לטיפול בגינת מזון. אנשים עם עניין יוכלו להשתמש במידע במיזם שלי כדי לעבוד בתחום זה ולמצוא תעסוקה. אנשים עם עניין במערכות מים אפורות, יוכלו להציע את שירותיהם בתחום זה. מקור כלכלי נוסף הוא במידה ויש עודפים של יבול, אפשר ליצור ריבות או מוצרים אחרים שניתן לסחור בהם בשוק מקומי.
ה. שיתוף פעולה עם מתנס"ים מקומיים יאפשר הקמת שוקי תוצרת חקלאית ועבודות יד בערים השונות, דבר שיאפשר מחזור חומרים, יספק תעסוקה והכנסה לאנשי המקום.
לסיכום, כל אלה יכולים להוביל ליצירת מערכת של transition towns בישראל שישפרו את החיים בארץ לכלל יושביה.

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

הרגע המכריע שהוביל ליוזמה של לימוד והפצה של אוריינות חקלאית ישראלית, הייתה כאשר התחלתי לגדל גינה על עדן החלון שלי (דירה בבית משותף בעיר) וגיליתי, שכל הרצון שלי לגדל תבלינים יכול לרדת לטמיון אם לא אדע איך לקחת תרומות ומעשרות, שכן אסור להשתמש/לאכול מוצר מהצומח ללא הפרשת תרומות ומעשרות. גילית גם שההלכות המסורתיות של כלאיים הם הדרכה מצוינת של המרחקים שמומלץ לשמור בין צמחים ושזה מחזק את היבול שלי.
עליי לציין שככל שאני לומדת יותר ממקורות ישראל על החקלאות בארץ ישראל, אני מוקסמת יותר מהידע הרב והמפורט שהיה בידי אבותינו.

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

אני היוזמת העומדת מאחרי המיזם.
יש לי תואר שני בכימיה ולמדתי 7 שנים במדרשה גבוהה ליהדות.
לקחתי את הקורס Permaculture Design Course, לפני 12 שנה עם יאן מרטין באנג והשנה שוב ב"חווה ואדם".
למדתי בקורס Ecovilage Design Education מטעם ארגון Gaia.
בעת פרסום מידע זה אני עומדת לפני לימוד קורס יערות מאכל בקדרון.
כבר שנים רבות שאני עוסקת במחקר תיאורטי של יהדות ואיכות הסביבה.

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

דרך ארגון או חברה אחרים

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.

פרסום בעיתונות במדור ירוק.

שושנה בובליל עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2860 ימים

שושנה בובליל עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2863 ימים

שושנה בובליל עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2870 ימים

שושנה בובליל עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2871 ימים

שושנה בובליל עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2872 ימים

שושנה בובליל עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2877 ימים

שושנה בובליל עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2904 ימים

שושנה בובליל עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2905 ימים

שושנה בובליל עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2918 ימים

שושנה בובליל יצר את המועמדות - לפני 2918 ימים