יצירת מודל חדש של התיישבות לאוכלוסייה הבדואית בישוב קצר א סר

by אלון שפון | 22 בAug 2011
| 1 Comment
Competition Winner

This entry has been selected as a winner in the
לעשות יותר מפחות : יזמות חברתית סביבתית בישראל competition.

Summary:

הפרויקט שואף לפתח בישוב קצר א סר תשתית כלכלית (על בסיס עקרונות של כלכלה מקומית מקיימת), חברתית (מענה לצרכים היחודים של הקהילה הבדואית) ואקולוגית (ישוב אקולוגי – בנייה, אנרגיה מתחדשת ותביעת רגל אקולוגית נמוכה) שניזון מהמסורת הבדואית, אך משתמש בטכנולוגיות, תובנות והלכי רוח עכשוויים.
בוסתן רואה בפרויקט בכפר קצר א סיר תכנית פיילוט שנועדה ליצור מודל חדש של התיישבות לאוכלוסייה הבדואית, שניתן יהיה לשכפל בעתיד לכפרים נוספים במועצה האזורית אבו בסמה וליישובים בדואים נוספים בנגב.

About You

Organization: בוסתן לשלום Visit websitemore ↓↑ hide↑ hide

About You

First Name

אלון

Last Name

שפון

Personal Website

About Your Organization

Organization Name

בוסתן לשלום

Your role in the organization

סמנכ"ל

Is your organization a

Non‐profit Company

NPO registration number (if the organization is a registered NPO in Israel)

51-3401000

Organization Address

בוסתן לשלום, ת.ד. 842, באר שבע

Organization Website

Twitter Profile Page

http://twitter.com/#!/BustanNegev

The information you provide here will be used to fill in any parts of your profile that have been left blank, such as interests, organization information, and website. No contact information will be made public. Please uncheck here if you do not want this to happen..

Your Initiative

read more↑ hide↑ hide

Project's Name

יצירת מודל חדש של התיישבות לאוכלוסייה הבדואית בישוב קצר א סר

Country your work focuses on

Israel, S

Describe your project

הפרויקט שואף לפתח בישוב קצר א סר תשתית כלכלית (על בסיס עקרונות של כלכלה מקומית מקיימת), חברתית (מענה לצרכים היחודים של הקהילה הבדואית) ואקולוגית (ישוב אקולוגי – בנייה, אנרגיה מתחדשת ותביעת רגל אקולוגית נמוכה) שניזון מהמסורת הבדואית, אך משתמש בטכנולוגיות, תובנות והלכי רוח עכשוויים.
בוסתן רואה בפרויקט בכפר קצר א סיר תכנית פיילוט שנועדה ליצור מודל חדש של התיישבות לאוכלוסייה הבדואית, שניתן יהיה לשכפל בעתיד לכפרים נוספים במועצה האזורית אבו בסמה וליישובים בדואים נוספים בנגב.

Website URL

Innovation

read more↑ hide↑ hide

What makes your idea unique?

מערך השירותים החברתיים לאוכלוסייה הבדואית נשען על שני יסודות – המגזר השלישי מצד אחד והרשויות מצד שני – בעיקר הרשויות המקומיות והחברה למתנ"סים. ניתוח הפעילות בשטח מעלה כי לא קיימת בשטח פלטפורמה איכותית דיו להעצמה קהילתית של האוכלוסייה הבדואית.
כך, מרבית ארגוני המגזר השלישי הפועלים למען האוכלוסייה הבדואית בנגב נחלקים באופן גס לשני סוגים עיקריים. בצד האחד ישנם ארגוני סינגור הפועלים במישור משפטי ותודעתי למען "העניין הבדואי" כולו, ובצד השני ארגונים המתמחים בהעצמת פרטים בחברה הבדואית. מעבר לארגונים מקומיים בודדים, הפועלים בעיקר עם אוכלוסיית הנשים, יש תחושה כי קיים מחסור בפעילות הרואה בקהילה מקומית שלמה את קהל היעד שלה, להבדיל מ"פרטים" או ה"נושא הבדואי" כולו.
בנוסף, פעילות המגזר השלישי והרשויות המקומיות אף היא איננה מספיק אפקטיבית ככלי להעצמה קהילתית. הסיבה לכך נועצה בעיקר בעובדה שגופים אלו לא ביצעו מספיק התאמות באופן הפעולה שלהם לעבודה מול החברה הבדואית, השונה במידה ניכרת מזו היהודית.
גורמים שהופכים את הפרויקט ליחודי קשורים בחיזוק האכלוסיה הבדואית המקומית:
1. פיתוח מנהיגות מקומית קונסטרוקטיבית:
2. הנעת תהליך של "לקיחת בעלות" של תושבי הכפר על המרחב הציבורי בו.
3. חיזוק הזהות התרבותית הבדואית כבסיס ליצירת זהות קהילתית מועצמת ולצמצום פערים בין דוריים.
4. חיזוק כלכלי של הקהילה ובכך להעניק כלים לאוכלוסייה להשתלב במבנה הכלכלה המודרנית בצד חידוש וחיזוק היכולת המסורתית להספקה עצמית של מגוון צרכי חיים.
5. קידום עקרונות ותרבות של פיתוח בר-קיימא בקרב האוכלוסייה המקומית (וגם הלא מקומית), על בסיס המסורת הבדואית הייחודית.
6. לנשים יש תפקיד חשוב במיזם ולכן יחודיות הפרויקט היא גם בהעצמת הנשים בכפר תוך העשרת תפקידן בחברה, באופן ש"יתכתב" עם הפונקציה ההיסטורית שמילאו בחברה הבדואית.

Does your project invloves devopling or using cutting edge technologies? If tell us about them please

כפרויקט יחודי המכוון לשילוב מיוחד בין עבר והווה, מסורת וידע עתיק (בדואי) ומדע עכשוי, אנו שמים דגש על שימוש גם בטכנולוגיות חדשניות. לדוגמא, אנו שואפים שהאנרגיה שתסופק למבנים השונים גם במבני ציבור מתוכננים וגם בבתים פרטים תהיה מתחדשת ותתבסס על אנרגיה סולרית וטורבינות רוח.

Impact

read more↑ hide↑ hide

What impact have you had?

דרך פרויקטים ראשוניים בכפר – קרי תכנון מרכז קהילתי בשיתוף מלא עם הקהילה, חאן דרכים אקו תירותי, ופרויקט העצמת נשים – האכלוסיה המקומית נחשפת לעקרונות ורעיונות אותם אנו מנסים לקדם ושינוי תפיסתי תודעתי מתרחש. לדוגמא, עם התחלת עבודות הבנייה של החאן האקולוגי המקום נהפך למרכז יחודי בישוב. הקמת האוהל הבדואי האותנטי הביאה גאווה גדולה לתושבים, עד כדי כך שהאוהל שימש לחתונה של אחד התושבים. השיקום והבניה נעשים בחומרים טבעיים וממוחזרים ומהוים הוכחה לקהילה שניתן לבנות וליצר באמצעים פשוטים וזולים ולהגיע לסטנדרטים גבוהים. במהלך השנה מאז התחלת העבודות משמש החאן כמרכז לאירוח קבוצות מבחוץ ובכך תורם להעצמה כלכלית.

Problem

א. חסמים תרבותיים המקשים על השתלבות הקהילה במערכת המודרנית
במדינה מודרנית נוהגת מערכת תרבותית – נורמטיבית - כלכלית שונה מאד בהיבטים מסוימים מזו הבדואית המסורתית. כך למשל בקרב האוכלוסייה הבדואית, דפוסים תרבותיים עתיקים של היחס למרחב אינם תואמים את תפיסת המדינה המודרנית. הצורך להגדיר את המעמד החוקי ואת הייעוד של כל פיסת אדמה כמו גם הצורך בניהול משותף של מרחב ציבורי אינם "טבעיים" לקהילה הבדואית. בנוסף, מקורות ההכנסה המסורתיים אינם מספיקים להתקיימות בסביבה כלכלית מודרנית דבר המביא את הבדואים לתחתית הסולם הסוציו אקונומי.

ב. שחיקה בחיבור למסורת
הפער האדיר בין אורח החיים המסורתי לבין זה המודרני מייצר מצב בו מנגנונים חברתיים בקהילה הופכים בלתי רלוונטיים. הדור הצעיר, המרגיש כי ההנהגה המסורתית והמסורת עצמה אינם מעניקים לו כלים להצלחה בסביבה מודרנית, הולך ומתנתק מהדור המבוגר ומהמסורת הבדואית עצמה, אשר הופכים בעיניו לנכשלים ולבלתי רלוונטיים. ניכור זה מביא לתהליך של התפרקות מנכסי התרבות המסורתית ולמשבר זהות קשה המהווה קרקע פוריה למתחים חברתיים, לפער בין דורי, לתסכול ול"פריקת עול" כללית במתבטאת בפשיעה ובאלימות.
ג. קונפליקט מתמשך בין המדינה והבדואים שבמרכזו סכסוך על בעלות קרקעות.

Actions

1. תכנון הקמה של מרכז קהילתי: אנו מתכננים הקמה של מבנה ציבורי על שטח של כחצי דונם אשר ישרת משפחה מורחבת המונה כ- 800 נפש. המתחם יוקם בטכניקה מסורתית של בנייה בבוץ, תוך הקפדה על סטנדרטים גבוהים של איכות, בשטח שיקצה ועד הכפר באישור המועצה האזורית אבו בסמה. עבודת הבנייה עצמה תבוצע בשכר על ידי חברי המשפחה המורחבת עצמם, בפיקוח גורמים מקצועיים.
2. הקמה של חאן דרכים אקו תיירותי שמשמש את הקהילה מחד גיסא ומארח קבוצות מבחוץ מאידך גיסא.
3. הקמת עסקים של נשים כתחילת תהליך של העצמת נשים ובניית בסיס של כלכלה מקומית מקיימת.
4. הפיכת הישוב לישוב אקולוגי ופיתוח המרחב הציבורי.

Results

1. תהליך תכנון המרכז הקהילתי עם התושבים הסתיים והמבנה מחכה לאישור של המועצה אזורית אבו בסמה.
2. חאן הדרכים בתהליך של הקמה אך משמש כמקום ציבורי שנבנה באמצעיים אקולוגיים (אוהל בדואי, בוץ וכו) ומניב הכנסה דרך אירוח קבוצות מבחוץ.
3. קבוצות הנשים החלו להתאגד כעסקים קטנים מקומיים.

What will it take for your project to be successful over the next three years? Please address each year separately, if possible.

1. תמיכה כספית שתאפשר לקדם את הפרויקטים במרחב הציבורי ולסייע – דרך סיבסוד – לאנשים פרטיים דרך הקמת מייזמים מקומיים או בניה אקולוגית פרטית.
2. שיתוף עם גופים מהמגזר הציבורי והפרטי לקידום ופיתוח המיזם.
3. הרחבת הפרויקט לכל חלקי הקהילה של קצר א סר.

What would prevent your project from being a success?

1. חוסר תמיכה כספית.
2. חוסר הרתמות של האכלוסיה המקומית.
3. המשך הקפאון בין התושבים ומנהל מקרקעי ישראל שמונע מעבר למגורי קבע ופיתוח הישוב. הישוב נכון להיום ללא תשתיות חשמל, מים וביוב ודומה בכך לכפר לא מוכר.

How many people will your project serve annually?

101‐1000

Define the beneficiaries of your initiative. What is the project's importance for them?

בראש ובראשונה הפרויקט ישרת את הקהילה הבדואית בכפר כולל נשים והאכלוסיה הבוגרת:
1. העצמה כלכלית דרך פיתוח כלכלה מקומית מקיימת
2. העצמה חברתית דרך טיפוח המורשת הבדואית ולכידות קהילתית.
3. כל ההטבות שיכולות להגזר מישוב אקולוגי – מרחב ציבורי מטופח, סביבה בריאה, תביעת רגל אקולוגית נמוכה וכו.
4. פיתוח מנהיגות מקומית והעצמת נשים.

Does tour project have a social impact as well as environmental one? If so describe the social impact

מפורט בסעיף קודם

Does your project seek to have an impact on public policy?

Yes

Sustainability

read more↑ hide↑ hide

What stage is your project in?

Operating for 1‐5 years

How long has this organization been operating?

More than 5 years

Does your organization have a Board of Directors or an Advisory Board?

Yes

Does your organization have a non-monetary partnerships with NGOs?

Yes

Does your organization have a non-monetary partnerships with businesses?

Does your organization have a non-monetary partnerships with government?

Please tell us more about how these partnerships are critical to the success of your innovation.

• שיתוף עם אקדמיה וגופי תכנון יביא לבניית תוכנית מתאר ישובית על בסיס עקרונות פיתוח בר קיימא.
• שיתוף גופים עסקים מהמגזר הפרטי יאפשרו לקדם את הצד הכלכלי בישוב.
• שיתוף גופי רווחה, סעד, ותעסוקה – הן מהרשויות המקומיות והן מהמגזר השלישי – יסייעו לתושבים.
• שיתוף גופי הרשות המקומית וגופי ממשלה יאפשר פיתוח הישוב והטמעת המודל בישובים בדואים נוספים.

What are the three most important actions needed to grow your initiative or organization?

1. פיתוח הישוב על בסיס שיתוף ציבורי מלא וברוח של עקרונות פיתוח בר קיימא.
2. רווחה כלכלית וחברתית לכל הקהילה.
3. העצמת הקהילה ופיתוח מנהיגות להבטחת קיימות הפרויקט.

How does your project create economic value (saving resources, creating job opportunities, etc…)?

פיתוח מודל של כלכלה מקומית מקיימת דרך יזמויות מקומיות (לדוגמא עסקים קטנים של נשים, חאן הדרכים וכו) נמצא בלב הפרויקט של בוסתן ונועד להעצים את הקהילה כלכלית. בנייה אקולוגית – הן במרחב הציבורי והן במרחב הפרטי (בעתיד) שבמרכזה שימוש בחומרים טבעיים ומקומיים וניצול משאבים הוא חסכון כלכלי ורווח לסביבה ולאדם.

The Story

read more↑ hide↑ hide

What was the defining moment that you led to this innovation?

תכנון אסטרטגי מקיף – לא רגע אחד – שכלל התייעצות עם מנהיגים בקהילה הבדואית, אנשי אקדמיה, ואנשים מהמגזר השלישי.

Tell us about the social innovator behind this idea.

בוסתן היא עמותה סביבתית שפועלת באזור הנגב למען צדק חברתי וסביבתי בעקר עבור הקהילה הבדואית. העמותה פועלת מזה יותר כעשור תוך עידוד פיתוח בר קיימא, ושיוויון זכויות. כחלק מפעילותה, יזמה בוסתן הקמה של מרפאה מחבילות קש בוודאי נעם, הקימה מספר מערכות סולריות עבור ילדים חולים בכפרים לא מוכרים, פיתחה קורס פרמקולצר עבור בדואים, ויזמה פרויקט נטיעות עצים (שתלה). בשנתיים האחרונות רכזה העמותה את פעילותה בישוב קצר א סר ומפתחת עם הקהילה המקומית מודל של התיישבות בדואית המבוסס על עקרונות של פיתוח בר קיימא, שיתוף התושבים, העצמה קהילתית וחיזוק ההנהגה המקומית.

How did you first hear about Kikar Ashoka?

Friend or family member

If through another, please provide the name of the organization or company

מיכל יוסף said: https://www.facebook.com/ShukMekomi?sk=info about this הגשת מועמדות לתחרות. - 2913 days ago read more >

אלון שפון updated this הגשת מועמדות לתחרות. - 2979 days ago

אלון שפון submitted this idea. - 2979 days ago