דיון על המיזם
מדברים אמנות
דיון על מדברים אמנות.
Take action: |
||
|
שתף דיון |
הוסף תגובה |
|
Links:
- כדי להגיב עליך להיכנס או להירשם למערכת
דיון על המיזם
מדברים אמנות
דיון על מדברים אמנות.
Take action: |
||
|
שתף דיון |
הוסף תגובה |
|
רעיון יפה
ראשית, הרעיון נשמע ממש יפה. מעולם לא חשבתי על העובדה שהאמנות נמצאת במקלטים, יש בזה משהו חזק, לצד העובדה שאמנות אינה נחשבת למידה "אמיתית"... קשה....
משהו שהייתי מוסיף - אולי להמשיג קצת את אופן השיח האמנותי שמתקיים בקהילה, אולי דוגמאות להפעלות מסוימות... פשוט מילים כמו "שיח" או "עשייה" צריכות קצת יותר המשגה (לפחות לדעתי, ובפרט כאן).
בנוסף, הייתי שמח תוכלו לעיין קצת בפרוייקט "תלמידים מעצבים את עתיד החינוך" שאני מציע ועוסק בהמשגת תפיסה ערכית חינוכית לכדי מודל מוחשי של בית ספר. אשמח מאוד לקבל הערות והצעות לייעול.
בהצלחה וחג שמח!
להמשיג
אני סמכימה איתך לחלוטין, זה אחד הקשיים שלי.
נתתי דוגמא קטנה מדי לטעמי, של עבודה על סצנה בייחודיות..
השימוש בחושים, בדמיון, בביטוי, באותנטיות יכול להתרחש גם בשיעור אנגלית בביה"ס וגם בפעילות חברתית. אלו הדברים שאנחנו עושים.
יש דוגמאות שמוכרות גם במיינסטרים היום, למשל מורים לשפה זרה שמלמדים דרך שירים, אפילו בדידים זו עבודה עם חושים שיש לה יתרונות רבים.
לפתוח את הראש
כשאתה צריך לצייר את יונה והלוויתן, ושואלים אותך שאלות כמו למה אתה משתמש בצבעי שמן, פתאום אתה חושב על הסיפור אחרת. צריכה להיות לך סיבה. צבעי שמן מאפשרים עבודה בשכבות, מעמיקה וארוכת טווח. האם יש פה עניין של מורכבות או הסתרה? מה יביאו איתם צבעי מים או צבעי עיפרון?
ולמה בכלל ציור?
דגומה ללמידה.
חברתית, יש וידאו שצירפתי שנקרא "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" זו דוגמא לעבודה יצירתית שהיא לחלוטין חברתית, ובה כל אחת מביאה את עצמה למול וביחד וביחס לשאר חברות הקבוצה (במקרה הזה). הם לומדים להסתכל על הדברים האלה, כמו המקום שבו בחרתי לשבת בחלל, ומה הקופמפוזיציה שהוא יוצר. מה האפשרויות שלי? מתי התור שלי, הזמן הנכון? מה אני מביאה? איך זה משתלב? האם זה משתלב.. והתוכן שכל אחת מביאה מדבר שם בעד עצמו.
תודה על תשומת הלב שלך!
עריכה
האתר מאפשר לערוך את טופס המיזם באופן חופשי עד סיום שלב ההגשה, כך שאם את מרגישה שהדוגמה קטנה מדי...
נשמע מעולה
אין כמו גישה אמנותית כדי לפתוח את הראש לרעיונות ומושגים בכיף וללא תחושת איום מצד התלמידים. בהצלחה!
תנועה וכיוון
בתור מי שלוקחת חלק כזה או אחר בתהליך כבר כ-5 שנים אני חושבת שהדבר הגדול והיפה הוא כמות האנשים המחויבים לרעיון. ברגע שמתחילים לחיות את זה, ליצור, ללמד ולהדריך דרך יצירה, לפתח כיווני מחשבה חדשים ולתקשר אחרת- קשה להבין איך עשינו את זה קודם בלי "מדברים אמנות"...
כרגע ישנה תחושה שכל חבר גרעין או מי שנחשף לשיטה מיישם אותה בדרך זו או אחרת במסגרת החיים הבוגרים שלאחר שנת השירות. מבחינתי הצעד הבא הוא לגבש את הרעיון לקהילות מסודרות פועלות, למסד את כל החלומות והרעיונות הנפלאים למשהו שיש לו כיוון, גיבוי. שהמחויבות לקונספט תוביל גם למחויבות לארגון אמיתי שמשלב עשייה, יצירה וחינוך ברוח השיטה.