קליניקת מעצבים

ע"י כרמלה יעקבי-וולק | 20 באוק' 2011
| 0 תגובות

סיכום:

קליניקת המעצבים היא פלטפורמה לשיפור חיי היומיום בעזרת הפעולה העיצובית והאדריכלית וע"י יצירת שיתוף פעולה בין מעצבים, הקהילה ואנשי הרשויות.אלו שת"פים בעלי אופי סביבתי קהילתי וחברתי כאחד הפועלים בכלים עיצובים. זו יוזמה של החוג לעיצוב פנים, המסלול האקדמי המכללה למינהל השמה לה כמטרה ליצר מסגרת דרכה ניתן לעסוק בצרכים שלא נענים בצורה מספקת על ידי השוק הפרטי, המדינה או הרשויות.

אודותיך

שם הארגון: המסלול האקדמי, המכללה למינהל, החוג לעיצוב פנים. עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

כרמלה

שם משפחה

יעקובי-וולק

אתר אישי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

המסלול האקדמי, המכללה למינהל, החוג לעיצוב פנים.

תפקידך בארגון

ראש החוג לעיצוב פנים, המסלול האקדמי המכללה למינהל

האם הארגון שלך הוא...

חברת לתועלת הציבור (חל"צ)

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

ח.פ. 513591222

כתובת

שד' יצחק רבין 7, ראשון לציון

כתובת פרופיל הטוויטר

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

קליניקת מעצבים

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל

תאר את הפרויקט שלך

קליניקת המעצבים היא פלטפורמה לשיפור חיי היומיום בעזרת הפעולה העיצובית והאדריכלית וע"י יצירת שיתוף פעולה בין מעצבים, הקהילה ואנשי הרשויות.אלו שת"פים בעלי אופי סביבתי קהילתי וחברתי כאחד הפועלים בכלים עיצובים. זו יוזמה של החוג לעיצוב פנים, המסלול האקדמי המכללה למינהל השמה לה כמטרה ליצר מסגרת דרכה ניתן לעסוק בצרכים שלא נענים בצורה מספקת על ידי השוק הפרטי, המדינה או הרשויות.

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

"קליניקת המעצבים" הינה מיזם יחיד מסוגו בישראל ובין הקליניקות הבודדות הפועלות בעולם בכלל., מיזם זה רותם את העצוב והופך אותו לכוח משנה מציאות בעל השפעה מהותית על הסביבה בה אנו חיים. הקליניקה משכילה לנצל את כוחו של העיצוב ועיצוב הפנים בפרט לשינוי משמעותי בחיי אנשים ברמה הכי מעשית והכי יומיומית .
הקליניקה פועלת בשיתוף עם תוכנית הלימודים של החוג לעיצוב פנים ומאגדת לתוכה את סגל המרצים, בוגרים וסטודנטים לשיתופי פעולה המאפשרים לארגונים מעוטי יכולת לצאת לדרך של הטבת איכות החיים של חברי הקהילה. הקליניקה מייצרת עבורם בשלב ראשון חוברת תורם, לטובת גיוס תקציבים, זאת על בסיס הבנה ברורה של היקף העבודה, הצרכים עליהם עונה הפרויקט והבהרה של האופן בו חיי האנשים יוטבו.בשלב השני לאחר גיוס התקציבים מפקחים צוותי הקליניקה על הוצאת הפרויקט לפועל.
פעילות הקליניקה ממשיכה גם אל התחום המחקרי. הקליניקה פועלת לגיבוש תיאוריה ביקורתית המתייחסת לתפקיד המעצבים והעיצוב בקהילה בכלל ובקהילות המוחלשות בפרט, ולתפקידה של האקדמיה במעורבות בשאלות חברתיות, עירוניות וסביבתיות בוערות אשר על סדר היום. מטרת רובד זה של המחקר הוא לספק פלטפורמה תיאורטית לדיון הביקורתי בשאלת תפקידו של המעצב/אדריכל בקהילה, בדרכים לממש ולפתח את הקשר ואת יחסי הגומלין בין קהילות מוחלשות ובין עולם העיצוב. פעילות זו מתבצעת בשני מישורים עיקריים: האחד, במסגרת קורסים וסדנאות אקדמיים הדנים בשאלות תיאורטיות וישום של קשרי קהילה-מעצב במסגרת למודי תואר ראשון (כמפורט בסעיף הקודם). שני, במסגרת החוג לעיצוב פנים בפרסום "קול קורא" למחקרים ופרסומים מאת אנשי תיאוריה ופרקטיקה המובילים בתחום, במסגרת כתב-העת של הקליניקה ובימי עיון וכנסים מקצועיים.

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

אדריכלות ממוחשבת עוברת בשנים האחרונות תהליך אבולוציה מהירהנובע מהאצה בפיתוח כלים מבוססי מחשב לתכנון ויצור. התכנון נסמך הן על יכולות חשיבה ותכנון פרמטרי עדכני בעזרת תוכנות מתקדמות והן על פיתוחים טכנולוגים מתחום האדריכלות הירוקה וקימות. "קליניקת המעצבים" משתפת פעולה עם MIT בניו יורק ועם עירית חולון על מנת לפתח מעבדת Fab Lab fabrication laboratory) ) - מעבדת פבריקציה לתכנון בעזרת כלים דיגיטאליים מתקדמים כגון הדפסה תלת מימדית ,חיתוכי CNC ולייזר. יתרונותיה של המעבדה הם ביכולתה להפוך אנשים מצרכנים ליצרנים. מעבדת הפאבלאב מאפשרת לקהילה וליחיד לייצר בכוחות עצמם ובאופן אוטונומי את הנחוץ והרצוי להם. כך יכולים למשל, ילדים להמציא לעצמם צעצועים, סטודנטים יכולים לייצר פרוטוטיפים במהלך מחקר, אמנים יכולים לתרגם השראה לחומר. אך לא פחות חשוב מכך , קהילות יכולות לפתור לעצמם, ולפי מיטב שיקול דעתם האוטונומי, בעיות טכנולוגיות ייחודיות שלא מקבלות מענה.
מעבדת ה-Fablab משמשת כפלטפורמה טכנולוגית לביצוע פרוטוטיפים, למימוש רעיונות משלב העיצוב הראשוני ועד לאב טיפוס עובד. המעבדה מספק מבחר כלים טכנולוגיים ל- Rapid Prototyping (ייצור אבי טיפוס באופן ממוחשב), מהמכונות ועד לתוכנות ולמרכיבים האלקטרוניים הדרושים לכך.כליי עבודה ויצור אלו הם אופן העתידי בו יתבצע הייצור ובכך ייחסך שינוע או פחת של חומר. אנו מפעילים את ה- Fab Lab בשיתוף עם עמותת פידל (העמותה לחינוך ושילוב של יוצאי אתיופיה בישראל) במטרה להכשיר בני נוער כבעלי מקצוע וטכנאים המוסמכים לעבודה עם הציוד הדיגיטאלי על מנת להמשיך את הפועל לתוך הקהילה.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

הפרויקט "קליניקת המעצבים" פועל בעיקר מלמטה למעלה (bottom up ). ז"א הקהילה היא זו המגדירה את צרכיה כלפי מעלה קרי למוסדות והממסד.
דרך אחת לייצר הפעולה זו היא והקוריקולום הלימודי:
1. במסגרת אשכול ידע "תכנון ציבורי" הנלמד בחוג לעיצוב פנים בהנחיית אדר' ירון טוראל נפגשו סטודנטים עם תושבי שכונת ג'סי כהן ויחד איתם ניסו להבין מה הם הצרכים השונים שישפרו את איכות החיים הציבוריים בשכונה. הדיאלוג הוליד מספר רעיונות כגון מטבח ציבורי, גינות גג ומרפסות רחוב. הפרויקטים נמצאים בשלבי הפקה בפועל מול עירית חולון.
2. עיצוב פרוטוטיפים של מוצרים עבור עמותת שק"ל המספקת שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים אנשי שק"ל מיצרים את אותם פרוטופיטים בהקיפים גדולים והם נמכרים בחנות הקהילה. העבודה נעשה בהנחית מעצב בני דיקלר, החוג לעיצוב פנים.
3. פיתוח רחבת הכניסה למתנ"ס קרית גנים בראשל"צ בהנחיית גיל מועלם דורון כרחבה פעילה ושימושית עבור ילדי השכונה. בשיתוף עם עירית ראשל"צ. הרחבה נמצאת בשלבי פיתוח והקמה עם אדר' יפתח יששכרוב במסגרת סטאז' של הסטודנטים בחוג לעיצוב פנים.
פרויקטים מחוץ לקוריקולום:
1. תיכנון חצר פעילה בהשראת "העץ הנדיב" בבית ספר "אילנות" בירושלים. זהו בית-ספר ממלכתי לילדים בעלי מוגבלויות פיזיות כתוצאה משיתוק מוחי. הסטודנטים של החוג לעיצוב פנים, בהנחיית אדר' אריאל בלונדר ומורשת נגישות השירות מטעם התמ"ת אדר' טלי כהן אנדרסון, תכננו את החצר כפרוטוטיפ המיועד לאוכלוסיה הספציפית בהתאמה רגישה לצרכיהם המיוחדים של תלמדי בית הספר. הסטודנטים נוטלים חלק בפרויקט כחלק מהסטאז' המקצועי שלהם והוא נמצא בתהליכי גיבוש תקציב מתקדמים.
2. שת"פ עם עירית תל-אביב-יפו בהקמת מועדוני נוער בשכונת ע'גמי ובני ברית ביפו. העבודה בהנחית מעצבת פנים שרה רופמן וסטודנטים של החוג לעיצוב פנים הופכת את המועדון למקום מפגש עבור בני הנוער. העבודה נעשתה בשיתוף והתייעצות עם בני הנוער לגבי צרכיהם.
התוצאה היא עיריות המזהות את הפוטנציאל בעבודת "קליניקת המעצבים" כגורם משמעותי והסטודנטים לומדים להעריך נכון את יכולותיהם ולהשפיע על סביבתם.

הבעיה

גופים ארגונים וקהילות מעוטות יכולות אינם יכולים להרשות לעצמם להיעזר בשרותי עיצוב המאפשרים שיפור מהותי באיכות החיים . השיפור אינו כרוך בהכרח בעליות גבוהות אלא בחשיבה מקצועית המאפשרת שימוש בטכנולוגיות ופתרונות אינטליגנטים של הסביבה. עולם העיצוב עצמו סובל כיום מדימוי בעיתי הדוניסטי שאינו לוקח בחשבון את הקהילות או את הסביבה מעוטת היכולת. "קליניקת המעצבים"שמה לה למטרה לשנות תפיסה זו באופן אקטיבי על ידי נקיטת סדרת פעולות ומטרות המאפשרות לגופי מעוטי יכולת ליהנות מעצוב הומאני מצוין בעלויות מעשיות ובמקביל הפיכת תפיסות העולם וסדרי עדיפות של מעצבים ואדריכלים כבעלי מקצוע עם הפנים אל הקהילה.

פעולות

1. יצירת אירועי עיצוב במתכונת "ספיד דייטינג" בה אנשי הקהילה מגיעים אל "קליניקת המעצבים" למפגשי יעוץ עם מרצים, סטודנטים ואדריכלים נוספים בקהילה המעוניינים לקחת חלק באירוע. תושבי העיר או קהילה ספציפית מוזמנים למפגשים מהירים שם יוכלו לקבל עצות, המלצות וכלים מעשיים לשיפור מגוריהם הפרטיים. המפגש הקרוב מתוכנן לחודש דצמבר ביפו.
2. בנית תוכנית לימודים בה שיתוף פעולה עם הקהילה מובנה אל תוך תכניה . תןכנית הלימודים מהווה תשתית מערכתית ליזום פרויקטים . אשר אנו מתחילים לבחון את את הצרכי הקהילה ה ולתת להם מענה כבר בתוך תוכנית הלימודים כשלב מחקרי ראשוני.
3. יזום שת"פ עם גופים ומוסדות שונים, כגון עירית ראשון לציון לבניית מעונות סטודנטים בתוך שכונת רמת אליהו בראשל"צ. השכונה נחשבת כשכונת מצוקה ושילוב סטודנטים בתוכה בפרויקט ירוק אמור לשפר את איכות החיים בשכונה. .
4. יצירת שת"פ עם ארגונים כגון קרן של"ם הפועלת לפיתוח שירותים לאדם עם פיגור שכלי ברשויות המקומיות, במרכז היום שלהם בנתיבות, פתח תקווה ובבית הקפה של הקרן בירושלים.

תוצאות

"קליניקת המעצבים" מצליחה להיות גורם משפיע בסביבה של עיצוב למען הסביבה והקהילה. היא מצליחה לגעת בתחומים רבים, המציעים עתיד טוב יותר ושיפור משמעותי באיכות החיים של התושבים הן בהיבטים קהילתיים והן סביבתיים. היא משנה את תפיסת עולמם של הסטודנטים לגבי תפקידו של מעצב בקהילה והשפעתו על הסביבה. היא מאפשרת איגום ידע ושדה מחקר חשוב, היא בונה ארגז כלים לעבודה מול הקהילה עבור כל העוסקים במלאכת העיצוב ובסופו של דבר, מאפשרת איכות חיים טובה יותר עבור הפרטים המשתמשים בסביבה המעוצבת. היא משחררת את עולם העיצוב מהתפיסות ההדוניסטיות, שאפיינו אותו בעשורים האחרונים ומשיבה אותו לציבור הראוי לאיכות חיים גבוהה ונקייה.

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

אנו מקוים להתפתח בשלושה תחומים עיקרים, יכולת לגייס תקצבי מחקר, הוצאה לאור ובנית תשתית ניהול נכונה.
בשנה הראשונה אנו מקווים להשיג מלגות וקרונות מחקר וליצר תשתית ניהול יעילה.
בשנה השניה הבנית צוותים וארגון מנהלי פרויקטים ספציפיים והגדלת קרנות המחקר והמלגות.
בשנה השלישית אנו מקוים להוציא לאור פרסומים ולאגם את הידע שנצבר.
אנו זקוקים לסיוע במימון על מנת לבסס את תועלת הקליניקה ומרכזי הפרויקטים, מלגות לסטודנטים והרחבת קשר עם יזמים שרואים עצמם לוקחים חלק במיזם.
"קליניקת המעצבים" גובה עלות מינימאלית וסמלית עבור עבודתה עם הקהילה. העלות מכסה אך ורק את שכרם של צוותי העיצוב(ברמת בתקורה). כרגע הקליניקה נמצאת בשלבי הקמה אנו זקוקים למימון עבור ניהול הקליניקה. חשוב לנו להעמיד פיגורה שתנהל את הקליניקה באופן שוטף , תנהל את הפרויקטים והשת"פים השונים , תרכז את נושא ההוצאה לאור של הידע הנצבר ותדאג ליצירת ארגז כלים. הקליניקה צריכה מרחב פעולה שיאפשר את קיומה.
"קליניקת המעצבים" אינה מבקשת להיות גוף רווחי אלא מסגרת בה מעצבים ,אדריכלים וסטודנטים פועלים יחד ליצירת סביבת קיום איכותית. אנו זקוקים לסיוע כלכלי על מנת להתיצב ולנהל את עצמנו .

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

על "קליניקת המעצבים" להצליח לייצר תשתית טובה להתנהלות ולמימון עלויות, בכלל זה מלגות לסטודנטים, עובדי הקליניקה, ניהול, כספי מחקר, ביטוח מקצועי ועוד. חוסר יכולת לניהול עצמי ולמימון עלויות קיום לא יאפשרו את המשך קיומה של הקליניקה לאורך זמן. הקליניקה מציעה עצמה כמשאב ידע וניהול לטובת הסביבה והקהילה: מחקר, פיתוח רעיונות, ניהול ופיקוח על פרויקטים המחייבים תשתית כלכלית שמטרתם המשך קיום ופעילות ולא רווח.

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

בחר בבקשה

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

הקליניקה היא פלטפורמה לתכנון בעלת מאפיינים קהילתיים, חברתיים וסביבתיים מובהקים. אנו לא רואים צורך להפריד בין התחומים. תכנון נכון אמור להיות עדין ורגיש לצרכי הסביבה והפרטים בה בין אם אלו מישמים עקרונות של אתיקה חברתית או קונספטים של עריסה לעריסה. הפרויקט אינו מנסה לשנות בהכרח מדיניות לאומית אך מנסה לשנות דפוסי חשיבה ותודעה חברתית אודות מקומו של תחום העיצוב והתרומה המשמעותית שיכולה להיות לה בשיפור איכות החיים של הקהילה. במישור המעשי הקליניקה יוזמת פרויקטים סביבתיים וחברתיים ומציעה מעורבות בחיי הקהילה, תוך מאמץ לזהות ולפתור חסכים עיצוביים: תופעת הבניין החולה, חללים ציבוריים מבוזבזים שניתן להשמישם לטובת הקהילה, תכנון עירוני שגוי ובלתי נגיש , תכנון פרמטרי וכדומה. דגש רב מושם בעבודת הקליניקה על יצירת חללים נגישים לאוכלוסיות מגוונות כולל אנשים עם מוגבלות תוך שיתוף מורשי נגישות מקצועיים.

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

כן

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

פעיל מפחות משנה

כמה זמן הארגון פעיל?

יותר מ-5 שנים

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

כן

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

החוג לעיצוב פנים בהמסלול האקדמי של המכללה למינהל, מפעיל את פלטפורמת "קליניקת המעצבים" על ידי קיום שותפיות בשותפות עם גופים שונים כגון עירית חולון, עירית תל-אביב- יפו, עירית ראשון לציון, קרן של"ם, עמותת שק"ל, בית ספר ממלכתי לילדים בעלי נכויות פיזיות הפגועים בשיתוק מוחי "אילנות" בירושלים . גופים אלו פונים אל הקליניקה על מנת להגשים חזון הנוגע לאיכות חיים אותה ניתן להטיב בכלים של עיצוב הסביבה ומטרת הקליניקה היא להוציאו לפועל. שותפויות אלו הינן מהותה של הקלינקה,הן בבחינת יחסי לקוח ונותן שרות ולא שותפויות עסקיות. והן הלב הפועם לקיומה. הקליניקה אינה גןף אקדמיהפועל ב"מגדל שן" זוהי פלטפורמה מעשית לחלוטין. הזקוקה לאותם שתופי פעולה עם גופים וארגונים כשם שהם זקוקים לפלטפורמת הקליניקה. "קליניקת המעצבים" צריכה לפעול מול משהו הזקוק לה על מנת להתקיים וכדי להצדיק את תכליתה.. מאידך בחודשים הסופרים בהם פועלת הלקיניקה אנו יודעים כי יש מקום ברור לקלינקת המעצבים והארגונים והמוסדות השונים משכילים להבין את היתרון בעיצוב סביבה איכותית

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

1. בנית תשתית ניהולית מאורגנת ויצירת מנהלי פרויקטים.
2. השגת מלגות וקרנות מחקר למימון ההתנהלות של הקליניקה
3. איגום הידע והוצאתו לאור על מנת להפוך אותו לנגיש לכלל אוכלוסיית המתכננים בארץ ובעולם כחלק מארגז הכלים של המתכנן הסביבתי.

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

1. הקליניקה הפועלת במסורת קליניקות אקדמיות מתחום המשפט, ולפיכך אינה פועלת לשם מטרות רווח. יזם או קהילה המעוניינת בשרותיה למעשה, מקבלת אותה בעלות מינימאלית.דבר המאפשר לשותפים לשפר את סביבתם ואיכות חייהם באופן משמעותית, בעלויות בהן הן יכולות לעמוד, הנמוכות באופן משמעותי מאלה הנהוגות בשוק הפרטי.
2. אנו מכשירים סטודנטים להיות בעלי מקצוע מעולים, אך מקפידים לתגמל אותם במלגה. אנו מאמינים כי כך אנו מרוויחים פעמים, גם פרויקטים חדשניים מרהיבים ומצוינים כפי שרק סטודנטים יכולים ליצור. במקביל ולאורך זמן, בעלי מקצוע מעולים ואכפתיים המודעים ליכולתם לשנות ולהשפיע לטובה על סביבתם.
3. 3.העבודה מול גופים מעוטי יכולת מחייבת חשיבה יצירתית לעמידה בגבולות תקציביים ולחשוב בצורה יעילה תוך ניצול כל משאב ולהפיק את המירב מתקציבים מצומצמים

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

הקליניקה נולדה לפני כשנה מתוך התפיסה כי עולם העיצוב, על מגוון התחומים הכלולים בו (עיצוב אפנה, עיצוב מוצר, עיצוב נוף, עיצוב פנים, אדריכלות ועיצוב עירוני), התרחק בדור האחרון מהתחום החברתי והגדיר את עצמו מחדש כעיסוק במותרות, בהדוניזם ובשולי. החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי במכללה למנהל, מבקש לקחת על עצמו את התפקיד לשנות תפיסת עולם זו ולהשכיל להשתמש בעיצוב כמנגנון לשינוי חברתי וסביבתי אמיתי.

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

בחזית היוזמה להקמת קליניקת המעצבים עומדת ראש החוג לעיצוב פנים המסלול האקדמי המכללה למינהל הגב' כרמלה יעקובי-וולק. מעצבת סביבה וחוקרת תרבות, אוצרת תערוכות ובעלת תואר שני באדריכלות ולימודים אורבניים, מטרופוליס UPC ברצלונה. מייסדת ועורכת ראשית של כתב העת הבין-תחומי "בלוק" – עיר/ מדיה/ תיאוריה/ ארכיטקטורה. כתב העת היווה פלטפורמה של הוצאה לאור מתוך ראיה ביקורתית ופעל לייזום פרויקטים ותערוכות בנושאי ארכיטקטורה ואמנות. יעקובי- וולק הינה מצוות מקימי החוג לעיצוב פנים, כותבת ומייסדת תוכניות לימוד, הובילה מהלך של עדכון תכנית הלימודים של החוג לעיצוב פנים וכיוונה לעבר נושאי אחריות, חברה וסביבה. הגב' יעקבי-וולק מאמינה כי האתוס הבסיסי של עיצוב פנים כדיסציפלינה ביקורתית הוא האדם וסביבתו הקרובה. עיצוב פנים מפתח את הקשר שבין האדם לחלל דרך גישה בין תחומית, מפסיכולוגיה לכלכלה, מסוציולוגיה למשפטים. עיצוב טוב ובר קיימא לקהילות מוחלשות ולדאגה אקטיבית לסביבה בריאה הינו צורך השעה. אנו בקליניקת המעצבים של החוג לעיצוב פנים רואים זאת כמחויבותנו להיענות לצורך זה.
אדר' ירון טוראל, מרצה בחוג לעיצוב פנים המסלול האקדמי המכללה למינהל . אדריכל ומתכנן ערים, היסטוריון ותיאורטיקן של תכנון ואדריכלות. מרצה בנושאי פרקטיקה ותיאוריה. בעל משרד עצמאי העוסק בהכנת תכניות מתאר עירוניות, יועץ למשרד הפנים בנושאי תכנון, ושותף בצוות המוביל של עדכון תכנית המתאר הארצית – תמ"א 35.
אדר' שלי כהן, מרצה בחוג לעיצוב פנים המסלול האקדמי המכללה למינהל, אוצרת הגלריה בית האדריכלים ביפו ומו"ל של ספרים חשובים בתחום המחקר האדריכלי.

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

בחר בבקשה

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.

קול קורא שהופץ במסלול האקדמי של המכללה למינהל.

כרמלה יעקבי-וולק עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2979 ימים

כרמלה יעקבי-וולק עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 3005 ימים

כרמלה יעקבי-וולק עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 3006 ימים

כרמלה יעקבי-וולק יצר את המועמדות - לפני 3006 ימים