קומפוסט מקומי-קהילתי

ע"י אסנת בבלי | 22 באוק' 2011
| 0 תגובות

סיכום:

מודל ראשון מסוגו, להפרדת פסולת אורגנית ליצירת קומפוסט (דְּשׁוֹנֶת), על ידי התושבים, בבנייני מגורים מרובי דיירים. מבוגרים וילדים מפרידים את הפסולת האורגנית ומעבירים אותה לקומפוסטר בשטח הבניין. הפסולת האורגנית יחד עם פסולת הגינה, נשארים בשטח הבניין והופכים לדשן איכותי. הטיפול המקומי בפסולת האורגנית, מונע נזקים סביבתיים הנגרמים משינוע והטמנה של פסולת. המיזם מזמין את התושבים לפיתוח אורח חיים בר קיימא.

אודותיך

שם הארגון: המיזם פועל בחלקו ע"י אחוה בכרם ובחלקו ע"י ילד טבע עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

אסנת

שם משפחה

בבלי

אתר אישי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

המיזם פועל בחלקו ע"י אחוה בכרם ובחלקו ע"י ילד טבע

תפקידך בארגון

מובילה מיזם קומפוסט מקומי-קהילתי

האם הארגון שלך הוא...

אחר

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

כתובת

בית הכרם 8 ירושלים

אתר אינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

קומפוסט מקומי-קהילתי

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל

תאר את הפרויקט שלך

מודל ראשון מסוגו, להפרדת פסולת אורגנית ליצירת קומפוסט (דְּשׁוֹנֶת), על ידי התושבים, בבנייני מגורים מרובי דיירים. מבוגרים וילדים מפרידים את הפסולת האורגנית ומעבירים אותה לקומפוסטר בשטח הבניין. הפסולת האורגנית יחד עם פסולת הגינה, נשארים בשטח הבניין והופכים לדשן איכותי. הטיפול המקומי בפסולת האורגנית, מונע נזקים סביבתיים הנגרמים משינוע והטמנה של פסולת. המיזם מזמין את התושבים לפיתוח אורח חיים בר קיימא.

כתובת אתר האינטרנט

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

המודל של "קומפוסט מקומי – קהילתי", מאפשר צמצום של קרוב ל – 40% מהפסולת הביתית הנשלחת להטמנה! ייחודיותו של הפרויקט היא בהפעלה קהילתית ע"י מבוגרים וילדים בבנייני מגורים מרובי דיירים (להבדיל מפרויקטים בבתים צמודי קרקע). הערך החשוב מכל בפרויקט זה, הוא הפן החינוכי. יש כאן הזמנה לתושבים, לקחת אחריות אישית וקבוצתית על הפסולת שהם מייצרים, ולהפוך אותה - בכוחות עצמם ובשטח הבניין שלהם - לקומפוסט איכותי המטיב עם האדמה והעולם. זהו מודל ראשון מסוגו, לאורח חיים בר קיימא, היכול להתקיים כאן ועכשיו, במינימום מאמץ ומקסימום תועלת. ייחודיותו של המודל מתבטאת באפשרות לשכפל אותו לכל צורת התיישבות: בנייני מגורים בעיר, ישובים קהילתיים, קיבוצים ועוד. כל אחד מן התושבים יכול להפריד את הפסולת האורגנית ולייצר ממנה קומפוסט כמעט ללא תלות בגורמים חיצוניים. המודל מבטא את שלושת אבני היסוד של הקיימות: חינוך, סביבה וכלכלה ומאפשר לחלוצים שבינינו להתוות דרך חדשה של יחסי גומלין עם הסביבה ולהשפיע על בני הקהילה שלנו. זאת בנוסף ליצירת מרחב לעשייה קהילתית של דיירי הבניין, סביב הדאגה לאיכות הסביבה.
בנוסף, הטיפול הינו מקומי במינימום שינוע ומינימום משאבים. הטיפול בפסולת האורגנית נעשה בתחום הבניין ובכך מונע נזקים סביבתיים הנגרמים משינוע והטמנה של פסולת (זיהום אוויר הנגרם ע"י המשאיות לפינוי אשפה, פליטת גזי חממה ועוד). הטיפול המקומי מצמצם את התנועה של חומרים אל הבניין ומחוצה לו: הפסולת האורגנית הביתית יחד עם פסולת הגינה של הבניין, נשארים בשטח הבניין והופכים לדשן בתהליך הדומה ביותר לתהליכים מחזוריים המתרחשים בטבע. הדשן הנוצר כתוצאה מהפרדה במקור, הינו דשן באיכות גבוהה המשמש את שטחי הבניין ובכך נחסכת גם רכישה והובלה של דשן תעשייתי אל תחומי הבניין.
נוסף לכל הנזכר לעיל, המיזם מציע חיסכון כלכלי ניכר – ע"י צמצום בעלויות הטיפול בפסולת (הובלה, הטמנה ועוד) המוטלים על הרשות המקומית ורווח כלכלי למשק בשל צמצום הנזקים הסביבתיים שהוזכרו לעיל.

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

במיזם זה אין שימוש בטכנולוגיות חדשניות, נהפוך הוא. היופי טמון בהזמנה לפשטות ולחיקוי התהליכים המופלאים והראשוניים ביותר של הטבע. פסולת אורגנית בפח האשפה עשויה לעורר לעיתים סלידה בשל המראה והריח שלה, אך כאשר היא מועברת למיכל הקומפוסט ומטופלת כראוי, היא הופכת לדשן איכותי, אחיד במראהו ובעל ריח של אדמת יער רטובה. לצופים בתהליך ובתוצאה, קשה לעיתים להאמין שכל זה מתרחש ללא כל התערבות אנושית או טכנולוגיה. רבים מתארים את התהליך כקסם במלוא מובן המילה. קסם שבו זבל הופך לזהב וכל זאת ללא מחיר סביבתי.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

המיזם החל בחודש יוני 2009 ומשתתפים בו כיום מעל - 350 משקי בית. בירושלים: כ - 30 בניינים בשכונת בית הכרם (סה"כ כ – 100 משקי בית). כ – 15 בניינים בשכונות רחביה-טלביה (סה"כ כ – 30 משקי בית). מנהלים קהילתיים נוספים בעיר פנו אילנו ומעוניינים בהרחבת המיזם לשכונתם (קיריית היובל, גבעה צרפתית, לב העיר). בשנה האחרונה המיזם התרחב לעבר ישובים מחוץ לירושלים: אלון שבות - 80 משקי בית, כפר עציון - 20 משקי בית, ראש צורים - 48 משקי בית, קיבוץ מצפה שלם – 30 משקי בית, קיבוץ אלמוג – 30 משקי בית. בנוסף, בשבועות האחרונים המיזם הורחב גם לישובים כרמי צור, נווה דניאל והר גילה.
מלבד משקי בית הפעילים במיזם, תושבים רבים נוספים נחשפים לסוגיית הפסולת ולפתרונות המוצעים באמצעות מפגשים קהילתיים וערבי הסברה.
בנוסף, ניתן ייעוץ ותמיכה לפעילים משכונות נוספות בירושלים, בתי ספר וגני ילדים, מתנס"ים ואנשים פרטיים מרחבי ירושלים ומכל הארץ המביעים עניין ורצון לשכפול המודל.
בעלי תפקידים מרשויות נוספות בארץ באו ללמוד את הנושא, במטרה לבחון את האפשרות ליישום הפרויקט במועצות שלהם. (מטה יהודה, אפרת ועוד).
בירושלים, אחד מן ההישגים החשובים של הפעלת המיזם, הינו שיתוף הפעולה שנוצר בין ארבעה אגפים שונים בעיריית ירושלים: אגף שפ"ע – הכנת רסק עץ עדין במיוחד עבור הקומפוסט ואריזתו בשקים, אגף התברואה – הובלה של השקים ישירות לבניינים והצבתם בסמוך לקומפוסטר, אגף חברה והאגף לאיכות הסביבה.
בנוסף לכל, אופן הכנת הקומפוסט שפותח והקשרים שנוצרו עם האגפים הרלוונטיים בעירייה הובילו לכך שאגף התברואה מספק כיום רסק עץ עדין המיועד לקומפוסטציה, עבור גינות קהילתיות ברחבי העיר כולה (בסיוע פורום אייט"ק).

הבעיה

עשייה של קומפוסט באופן מקומי תורמת לצמצום ניכר של הנזקים הנגרמים כתוצאה מאיסוף, שינוע והטמנה של פסולת אורגנית ביתית וציבורית (גזם). כמויות הפסולת שאנו מייצרים, גדלות משנה לשנה. כל אדם בישראל מייצר בממוצע כ- 1.7 ק"ג פסולת ליום. כיום, רוב הפסולת בישראל עדיין מועברת להטמנה ובתהליך זה נגרמים נזקים סביבתיים קשים. על פי סקר הפסולת הארצי משנת 2005, הפסולת האורגנית (שמקורה בצומח ובחי) מהווה כ - 40% ממשקל הפסולת הביתית וכ – 10% מנפחה. הפסולת האורגנית המגיעה למטמנות גורמת לרוב הנזקים הסביבתיים הקשים הנובעים מהטמנת פסולת: יצירת תשטיפים העלולים לגרום לזיהום קרקע ומים, מפגעי ריח והתרבות מזיקים, יתר על כן, פירוק הפסולת במטמנה נעשה בתנאי חוסר חמצן, בתהליך זה נוצר גז מתאן (CH4), אחד מגזי החממה הגורמים להתחממות כדה"א. בנוסף, הפסולת האורגנית אינה חוזרת למעגל החיים. מיזם "קומפוסט מקומי-קהילתי" מהווה נדבך נוסף למהפכת הפסולת שעוברת מדינת ישראל, ומתקיים כבר כיום, במקביל לתהליכי ההפרדה במקור שהחלו במספר רשויות.

פעולות

הפעולות שאנו נוקטים מתמקדות בחינוך, הסברה ליווי ותמיכה:
•חשיפת המיזם לתושבים באמצעות פרסום כתבות בעיתונות מקומית.
•מתן מידע כתוב ובע"פ, למתעניינים ולתושבים פעילים המתנדבים לרכז סביבם תושבים נוספים.
•מפגש עם נציגי הבניינים/תושבים פעילים, בדיקה של מידת הנכונות והתנאים הנדרשים.
•הפעלת סדנה להורים וילדים הכוללת הצגה ופעילות חווייתית לילדים והרצאה להורים.
•בחירת מיקום מתאים להצבת הקומפוסטר ובנייה משותפת שלו.
•חלוקת פחים קטנים לתושבים. הפח מיועד להצבה במטבח, להפרדה של פסולת. על גבי הפח יש מדבקה המפרטת כיצד להפריד את הפסולת.
•ליווי ותמיכה רציפה באמצעות טלפון, דוא"ל וביקורים.
•יצירת קשר עם גנן/ים על מנת לשתף אותו בתהליך. הגנן אוסף חומר יבש עבור הקומפוסטר ומשתמש בקומפוסט המוכן לדישון הגינה.
•קשר עקבי עם מחלקות העירייה, חברי מועצה, חברי הועדה לאיכות הסביבה, מינהלים קהילתיים וארגונים 'ירוקים' בעיר, לקידום המיזם ברחבי העיר.
•פרסם המיזם וקידומו ברשויות שבסביבות ירושלים.
לשמחתנו, כל הבניינים שהצטרפו לאורך השנה האחרונה, ממשיכים להפריד ולהכין קומפוסט עד היום, ובשותפות גוברת והולכת של יותר ויותר שכנים. המיזם נעשה תמיד בשיתוף עם הרשות או המועצה המקומית.

תוצאות

•בניינים או ישובים שכבר הצטרפו למיזם, יתמידו וימשיכו להפריד בהצלחה, פסולת אורגנית ליצירת קומפוסט.
•תושבים נוספים יצטרפו לעשייה, בישובים שכבר שותפים למיזם.
•שכפול המודל לשכונות וישובים נוספים.
•החומר היבש יסופק באופן מקומי על ידי גנני האזור או התושבים עצמם.
•צמצום מירבי של הנעת חומרים או משאבים מן הבניין ומחוצה לו. (פסולת, חומר יבש, קומפוסט מוכן).
•צמצום תדירות האיסוף של פסולת המובלת להטמנה, מן האזורים השותפים למיזם. (פחות זיהום אוויר, פחות פסולת מועברת להטמנה). וזאת כתוצאה מכך שכמויות הפסולת שנותרות בפח האשפה הולכות ומצטמצמות.
•עלייה באחוזי המחזור של פסולת לא אורגנית כמו בקבוקי פלסטיק, נייר, קרטון וכו'... כתוצאה משינוי באורחות חיים.
•יצירת מודל שיכול לתת מענה להפרדה במקור.

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

•סבסוד מימון משרה לניהול המיזם.
•שיתוף פעולה של רשויות מקומיות והבנת הערכים של המיזם: חיסכון משמעותי בכסף ובמשאבים,ערך חינוכי רב שעשוי להשפיע גם על תחומים נוספים בהתנהלות הרשות (כגון שמירה על הניקיון) הבנת הערך הסביבתי של המיזם, הערכת הפן הקהילתי של המיזם, אשר יכול ליצור אחווה, שותפות והשפעה על תחומים נוספים בהתנהלות התושבים בעיר.
•סבסוד תשתיות מטעם הרשויות (באמצעות כספי היטל ההטמנה)
•הרחבת שיתוף הפעולה עם הרשויות באספקת חומר יבש.

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

המיזם כיום מצליח בכל מקום שבו הוא מתקיים. התושבים לוקחים על עצמם אחריות ומתמידים בעשייה. הצלחה נוספת תימדד במידת ההרחבה למשקי בית וישובים נוספים בארץ.

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

1001‐10,000

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

המוטבים של המיזם שלנו הם קודם כל אזרחים, מבוגרים וילדים, המתגוררים בבנייני מגורים מרובי דיירים או קהילות של ישובים קטנים וגדולים. במעגל הרחב יותר גם המועצות האזוריות והרשויות המקומיות הן מוטבים של המיזם.
המיזם חשוב לאזרחים שרוצים לתרום לשמירה על הסביבה ומבינים שבעשייה יומיומית פשוטה בסביבת הבית שלהם, הם יכולים לתרום תרומה מאד משמעותית להפחתה בכמויות הפסולת הנשלחות להטמנה ומכאן להפחתה בנזקים הנגרמים לסביבה כתוצאה מן הטיפול ובעיקר כתוצאה מן ההטמנה של הפסולת באדמה.
חשיבות המיזם למועצות ולרשויות המקומיות מתבטא בשלושה היבטים שמהווים בסיס לאורח חיים בר קיימא: היבט כלכלי, היבט חינוכי וכמובן היבט סביבתי.
היטל ההטמנה המהווה חלק מרכזי מעלויות הטיפול בפסולת, עולה מדי שנה וצפוי להגיע עד שנת 2015 לעלות של 90 ₪ לטונה אחת. במצב של עלויות הטמנה שהולכות ועולות מדי שנה, יש לרשות המקומית אינטרס ברור לצמצום את כמויות הפסולת הנשלחות להטמנה. אנו עדים לכך שתושבים המפרידים פסולת אורגנית המהווה כ-40% מן הפסולת הביתית, נוטים להפריד גם פסולת אחרת למחזור כמו בקבוקי פלסטיק, נייר וכו'. מכאן שהשתתפות במיזם "קומפוסט מקומי-קהילתי" תורמת להפחתה ניכרת בכמויות הפסולת שהרשות או המועצה המקומית צריכה לטפל בהם (איסוף, הובלה והטמנה). מאחר ובישראל, השטחים שיכולים להתאים להטמנה הולכים ומצטמצמים, הרשויות המקומיות שימשיכו להטמין יאלצו לשאת בעלויות גבוהות שיכבידו על התקציב שלהן.
כמו כן, צמצום השינוע של פסולת עשויה לתרום להפחתת זיהום האוויר בישובים. מדינת ישראל צועדת לכיוון של הפרדה במקור.
תושבים שיורגלו להפריד את הפסולת האורגנית בצורה זו, יהיו בשלים ומוכנים יותר למהפכה שתתרחש בישוב שלהם, יחסכו כסף רב לרשות (המיזם חסכוני בהרבה ביחס לתוכניות המקובלות לביצוע הפרדה במקור) ויהינו מאיכות חיים טובה.

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

מיזם "קומפוסט מקומי-קהילתי" מעודד פיתוח אחריות אישית וקבוצתית של התושבים על הפסולת שהם מייצרים, כחלק משגרת חייהם. העשייה היא מצד אחד אישית, כאשר כל תושב או משפחה מפרידים את הפסולת שלהם אך יש בה גם עשייה ואחריות משותפת של קבוצת תושבים על הקומפוסט המשותף שהם מייצרים יחד. התושבים מוצאים עצמם פועלים במרחב קהילתי ציבורי, כחלק ממרקם אנושי רחב יותר למען מטרה משותפת.
נוכחות של קומפוסטר במרחב הציבורי, מזמנת מפגשים שלא היו קיימים קודם לכן בזמן השלכת שקית האשפה לפח הרגיל. השלכת שקית האשפה לפח בדרך כלל נעשית באופן מהיר ולא מותירה לנו זמן למפגש או שיחה, גם עם השכנים הקרובים אלינו ביותר. לעומת זאת העברת הפסולת האורגנית למיכל הקומפוסט דורשת מעט יותר זמן. ההתבוננות בשינויים המתרחשים במיכל והטיפול בערימה, אמנם אינה אורכת יותר מכמה דקות, אך בכל זאת מייצרת הזדמנות למפגש של אנשים, שכנים, חברי קהילה פנים אל פנים, לשיחה, פטפוט והתייחסות זה לזו.
אנו מאמינים שיש בלקיחת האחריות על הפסולת, כדי לגרום לאזרחים לפתח מודעות סביבתית-חברתית עמוקה, לגלות אכפתיות ורצון להשפיע בתחומים נוספים של אקולוגית עירונית.

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

כן

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

פעיל בין שנה ל-5 שנים

כמה זמן הארגון פעיל?

1-5 שנים

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

כן

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

המיזם מתבצע בשיתוף עם עיריית ירושלים, איגוד ערים יהודה, והמועצות המקומיות: הר אדר, גוש עציון, מעלה אדומים, מגילות.המיזם לא יכול היה לצאת לדרך ללא שותפות עם הרשויות, היות והן מספקות באופן שוטף חומר יבש לתושבים הזקוקים לכך ומסבסדות את התשתית בחלק מן הישובים. ההכרה של הרשויות במיזם נותנות לו תוקף רשמי ועידוד לתושבים לקחת חלק פעיל במיזם.

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

1. להוכיח מודל של יתרון כלכלי וסביבתי משמעותי של המיזם, ולהציגו בפני רשויות המקומית.
2. להרחיב את המודל החינוכי הקיים של המיזם, כך שיתאים להיקפים גדולים יותר ולכל חלקי האוכלוסייה.
3. לפעול לכיוון של התנהלות מערכתית ותקנות שידרבנו את התושבים לקחת חלק במיזם.

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

בהתבסס על ההנחה שכל משק בית (4 נפשות בממוצע) בישראל מייצר כ – 2.2 טונות פסולת ביתית לשנה. ובהינתן שהפסולת האורגנית מהווה מעל 40% מהפסולת הביתית (סקר ארצי 2005).יחד עם פסולת הגינה והגזם הנאסף על ידי הגננים או ע"י העירייה. מכאן שמשפחה ממוצעת בישראל מייצרת כ - 1 טון פסולת אורגנית בשנה.
בכל מקום שבו מתקיים המיזם, יש צמצום בכמויות הפסולת המובלות להטמנה. בעקבות כך יש חיסכון גדול מאד במשאבים:
•השבה של החומרים האורגניים לאדמה!
•צמצום בעלויות הטמנה.
•הפחתה בניצול של שטחי קרקעות להטמנה.
•הפחתת הנזקים הנגרמים כתוצאה מהטמנה של פסולת אורגנית (כולל גזם גינות שבד"כ נזרק לפח) בקרקע: פליטה של גזי חממה, זיהום קרקעות ומים.
•ניצול נכון של הפסולת הגננית היוצאת מהבניין ולעיתים מועברת להטמנה, לכיסוי הפסולת האורגנית, מחזורה והשבתה לאדמה.
כאשר המיזם יתקיים בהיקפים גדולים יותר, כך שתדירות פינוי הפסולת תופחת אזי יתווספו לחיסכון גם המרכיבים הבאים:
•צמצום עלויות של הובלה ושינוע של הפסולת במקטע העירוני ובמקטע הבין עירוני.
•הפחתה בזיהום אוויר הנגרם משינוע הפסולת.

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

היוזמה לפרויקט החלה לפני כ – 3 שנים על ידי שלושה חברי קהילת "אחו"ה בכרם": תמיר ניר, אסנת בבלי וניר בבלי כחלק מהחזון של הקהילה, לקידום אחריות סביבתית – אקולוגית ומתוך רצון ליצור שינוי ברמה עירונית וארצית בכל הנוגע ליחסי הגומלין שבין האדם לסביבתו במרקם העירוני.
במהלך 3 השנים, נלמד ונחקר לעומקו הנושא של הפרדת פסולת אורגאנית ליצירת קומפוסט: נבחנו מודלים שונים לעשיית קומפוסט בבניין מגורים בעיר, הן ברמה המוניציפאלית מול ראשי האגפים הרלוונטיים בעיריית ירושלים והן מול תושבים בשטח, נבחנו אופני הפרדת הפסולת והתשתיות הנדרשות בבניין מגורים עירוני וכן נערכו דיונים עם אנשי מקצוע. מובילי הפרויקט למדו את הנושא גם באמצעות קריאת מאמרים ומחקרים, לימוד במגוון קורסים והשתתפות בכנסים מקצועיים. בנוסף, ביקרו במקומות בהם פועלים מודלים שונים להפרדת פסולת אורגאנית ברחבי הארץ.
במהלך שלב הלמידה והמחקר, גובש המודל הנוכחי ואופיינו הפרמטרים הבאים: אופן הכנת הקומפוסט, מראה ותכונות הקומפוסטר, ציוד נלווה, אופי הקשר עם התושבים והרשות המקומית וכן פותחו תכני הדרכה, חינוך והסברה לילדים ולמבוגרים.
לאחר שהרעיון גובש, התרחשו שני אירועים משמעותיים שאפשרו יציאה לדרך:
1. סיכום עם אגף התברואה של עיריית ירושלים, לאספקה של חומר יבש לכל הבניינים ששותפים במיזם.
2. קבלת מענק של 5,000 ש" מקרן של"י, אשר איפשר את הפקת חומרי ההסברה וסיבסוד התשתית הראשונית לתושבים.
נקודה נוספת שעמדה לנגד עינינו: הבנה שירושלים עומדת בפני אתגר גדול עם הסגירה של אתר ההטמנה אבו- דיס, בצמצום כמויות הפסולת המועברות להטמנה.

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

ניר בבלי, תמיר ניר, אסנת בבלי – תושבי שכונת בית הכרם בירושלים, פעילים בהתנדבות בפרויקטים חברתיים וסביבתיים בקהילה המקומית. אנשי חינוך העוסקים בחינוך לטבע, סביבה ומדע מזה שנים רבות.

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

דרך ארגון או חברה אחרים

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.

דרך האתר של המשרד להגנת הסביבה

אסנת בבלי עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2248 ימים

אסנת בבלי יצר את המועמדות - לפני 2249 ימים