פארק טבע קהילתי -מודל לשיקום שטח חקלאי בלתי מנוצל ע"י השבת המגוון הביולוגי בשיתוף הקהילה.

ע"י ליאב שלם | 22 באוק' 2011
| 0 תגובות

סיכום:

השטחים הפתוחים הטבעיים בישראל הולכים ומצטמצמים ועמם גובר האיום על המגוון הביולוגי. לפיכך, קיימת חשיבות לנצל כל הזדמנות לשיקום שטחים מופרים למטרות שמירת טבע. המחקר מציג מודל ליצירת פארק טבע קהילתי, המתמקד בשיקום והעצמה של המגוון הביולוגי בשולי העיר באמצעות טיפולים שונים בשטח המופר - שטח חקלאי בלתי מנוצל. בבסיס המודל נבחן העיקרון של אפשרות שיקום שטחים סמוכים לעיר כפארקי טבע קהילתיים באופן בו הפארק תומך במגוון הביולוגי המקומי, תוך שיתוף הקהילה בשיקום ותחזוקת השטח.

אודותיך

שם הארגון: מחקר מטעם אוניברסיטת תל אביב עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

ליאב

שם משפחה

שלם

אתר אישי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

מחקר מטעם אוניברסיטת תל אביב

תפקידך בארגון

חוקר/ אדריכל נוף

האם הארגון שלך הוא...

אחר

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

כתובת

ברגסון 11 ת"א

אתר אינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

פארק טבע קהילתי -מודל לשיקום שטח חקלאי בלתי מנוצל ע"י השבת המגוון הביולוגי בשיתוף הקהילה.

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל, T

תאר את הפרויקט שלך

השטחים הפתוחים הטבעיים בישראל הולכים ומצטמצמים ועמם גובר האיום על המגוון הביולוגי. לפיכך, קיימת חשיבות לנצל כל הזדמנות לשיקום שטחים מופרים למטרות שמירת טבע. המחקר מציג מודל ליצירת פארק טבע קהילתי, המתמקד בשיקום והעצמה של המגוון הביולוגי בשולי העיר באמצעות טיפולים שונים בשטח המופר - שטח חקלאי בלתי מנוצל. בבסיס המודל נבחן העיקרון של אפשרות שיקום שטחים סמוכים לעיר כפארקי טבע קהילתיים באופן בו הפארק תומך במגוון הביולוגי המקומי, תוך שיתוף הקהילה בשיקום ותחזוקת השטח.

כתובת אתר האינטרנט

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

בישראל שטחים פתוחים טבעיים הולכים ומצטמצמים ועמם גובר האיום על המגוון הביולוגי. לפיכך, קיימת חשיבות לנצל כל הזדמנות, כולל בשטחים מצומצמים, לשיקום שטחים מופרים, למטרות שמירת טבע ותמיכה במגוון הביולוגי.
המחקר נבחן במסגרת לימודי בתוכנית לימודי סביבה בבית ספר פורטר באוניברסיטת תל-אביב, בהנחיית פרופ' אביטל גזית וד"ר יובל ספיר.
המודל המחקרי בוחן באמצעות מספר שיטות כיצד ניתן להשיב את המגוון הביולוגי המקורי לשטחים חקלאיים נטושים. מעבר לכך יש עניין לשלב את האוכלוסייה המקומית בתכנון, תחזוקה ושמירה של השטחים המשוקמים, זאת באמצעות הכללת השטח המשוקם במסגרת פארק טבע קהילתי. צורך זה הולך וגובר עם הזמן כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית ותהליכי האורבניזציה המרחיקים את המשתמשים- בני האדם, מקשר בלתי אמצעי עם מהמגוון הביולוגי המקומי. לפחות חלק מהציבור מנותק מהסביבה הטבעית וקיימת חוסר מודעות ללחץ הגובר על משאבי הטבע בארץ.

במחקר זה נעשה ניסיון להגדיר מושג חדש פארק טבע קהילתי- הבוחן הקמה של שטח ציבורי פתוח אשר משרת הן את המערכות הטבעיות והן את קהל המבקרים, המובדל מפארקים עירוניים בהם המרחב הציבורי הפתוח מתוכנן לשרות המבקרים בלבד והטבע הוא נלווה ומזדמן. בחינת המודל תאפשר לבעלי תפקידים ומתכננים ולהבין את הפוטנציאל הקיים בשטחים הפתוחים בשולי הערים ולשלב תכנים אלו בפראקים קיימים או עתידיים.

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

במטרה לבחון שיטות להפיכת קרקעות חקלאית נטושות, לשטח בעל מגוון ביולוגי מקומי עשיר, בחרנו לבחון השפעות טיפולי קרקע שמטרתם הקטנת בנק הזרעים הבלתי רצויים מהקרקע. מתוך מטרה לאפשר למגוון מיני צומח מקומיים המאפינים את בתי הגידול לשגשג. כמו כן זרענו מגוון של כ 50 מיני צומח על מנת לבחון את קליטת המינים המקומיים בשטח המחקר. חלק מהסיבות שבגינם בחרנו את שיטות אלו הנה משום העלות הנמוכה הנדרשת לטיפולי הקרקע, המחשבה כי טיפולים אלו, באם יאומצו יכונו לטיפול בשטחים נרחבים יחסית .
לשם כך, נערך ניסוי בחלקות ששטחן הכולל כאלף מטרים רבועים. השטח חולק ל- 12 חלקות שוות בגודלן, בחציין הוסרה הקרקע לעומק של 10 ס"מ, ובחציין השני הקרקע הוסרה עד לעומק של 30 ס"מ. בכל חלקה פוזרו זרעים של צמחי בר במחצית משטחה. הזרעים היו של כחמישים מיני צמחים
מקומיים שנאספו בסביבה הקרובה ובתי גידול דומים

בחינה של ממצאי חלקות הניסוי הראתה, כי
הסרה של שכבת קרקע בעומק של 30 ס"מ הפחיתה את מאגר הזרעים
של המינים הלא רצויים באופן משמעותי ובהתאם פחתה כמות הצומח המאפיין בתי גידול מופרים כמו כן נמצא, כי בחלקות שנזרעו במגוון מינים מקומיים עלה מספר המינים הרצויים באופן משמעותי.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

פורסמה כתבה על הפריוקט לינק לכתבה בעיתון ארצי http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1168539

כתבה זו יצרה הדים רבים, בעיקבותיה הוצע לי להציג את הפרויקט במספר כנסים מקצועיים לקהילת האקולוגים ואדריכלי הנוף.

במהלך השנה הגיעו לאתר מבקרים רבים מהאזור ונהנו מאתר טבע קרוב לביתם כמו כן הגיעו אנשי מקצוע כאדריכלי נוף מתכנני ערים זאולוגים ואנשי סביבה וקובעי מדיניות ציבורית.

הבעיה

המגוון הביולוגי הוא משאב חסר תחליף וחיוני לאדם ולסביבתו, המצוי בסכנה גוברת בעקבות תהליכי פיתוח מתמשכים אובדן בתי הגידול וקיטועם הם הגורמים העיקריים לירידה במגוון המינים, המגוון הביולוגי אינו מפוזר בעולם באופן אחיד וישנם נקודות חמות במספר אתרים בעולם בהם ישנו ריכוז גבוהה במיוחד של מינים אנדמים ומגוון מינים גבוה יחסית. ישראל מהווה אחד מהם. ישראל מהווה בית גידול מגוון מיוחד בשל היותה אזור מעבר בין שלוש יבשות וארבעה אזורים ביו גיאוגרפיים.
במצב חמור מצויים מבין בתי הגידול בארץ שני בתי גידול קרקעות החמרה ובריכות החורף.
שני בתי גידול אלו המצויים ברובם לאורך קו החוף בו כיום מתרכז מרבית הפיתוח. פיתוח זה הביא לכדי העלמות כמעט מוחלטת של בתי גידול אלו, 95% מבריכות החוף שתועדו בתחילת המאה הקודמת נעלמו ולא יותר מ1% משטחי החמרה המקוריים נותרו כשטחים פתוחים שאינם מעובדים. ניתן להניח כי כיום תמונת המצב חמורה עוד יותר, בשל הכרסום המתמשך בשטחים אלה לצורך בניה ופיתוח. ובנוסף לכך שטחים אלו שהוגדרו כמוגנים מרביתן שמורות עציץ קטנות שטחם דונמים בודדים המוקפים בשטחי חקלאות או מרחבים אורבאניים כך נוצר קיטוע חמור המגביר את סכנת העלמות המינים עוד יותר לכך מצתרפים בעיות הקשורות לכריה וחציבה כניסת מיני צומח פולשי ם פעילות נופש ופנאי בלתי מבוקרת – כגון רכבי שטח.

פעולות

יצרנו שיתוף פעולה מיוחד עם קהילת הכפר הירוק שנאותה להקצות שטח חקלאי נטוש של כ- 12 דונם הגובלים בכביש 20. בשטח נעשו פעולות לשיקום אקולוגי באמצעות חידוש חברת הצומח היבשתי של הקרקעות הקלות בשרון וכן הוקמה בריכת חורף להגדלת המגוון הביולוגי (מערכת אקולוגית ייחודיות שאפיינה את האזור בעבר). השיקום מתבצע תוך שיתוף קהילת תלמידי הכפר הירוק (השכבה הבוגרת) במטרה חינוכית ולימודית של שמירת הסביבה והטבע. השטח המשוקם מתוכנן כפארק טבע קהילתי שישמש את קהילת התלמידים והציבור באזור. שלב ההקמה וההכנה של השטח הושלם בתמיכה של רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל והכפר הירוק.

הוכנה תוכנית אדריכלית נופית שנועדה להעשיר את המגוון הביולוגי בשטח שיישא אופי של פארק. בכלל זה בוצעו סילוק שכבת הקרקע העליונה (לצמצום בנק הזרעים), שינויי הטופוגרפיה של השטח, חפירת בריכת חורף (כ 3.5 דונם) ויצירת מערך ניקוז אל הבריכה
שטח של כדונם הוקצה לחלקות ניסוי לבחינה של השפעת עומק הסרת קרקע (10 ו 30 ס"מ) וזריעה של מינים נבחרים על התבססות צמחיית השרון. שטח של כ- 7 דונאמים הוכשר ע"י היפוך קרקע ונזרע בצמחיית האזור ע"י תלמידי הכפר הירוק. כמו כן נשתלו עצים, שיחים מקומיים וגיאופיטים, בשטח פוזרו ע"י התלמידים גזעי עצים וסלעים מקומיים, לצורך גיוון הנישות ויצירת מחסות בעיקר לזוחלים ודו-חיים .

תוצאות

בריכת החורף: באירועי הגשם הראשונים של חורף 2011 התמלאה ברכת החורף, ומהר מאוד החל להתפתח בה שפע של מינים המאפיינים את בית הגידול הלח. בשנה החולפת, כמעט ולא בוצעה התערבות בדינאמיקת התפתחות הבריכה, ונתנו למערכת לפעול בצורה עצמאית. מגוון בעלי החיים שאכלסו את שטח הבריכה בשנתה הראשונה הגיעה בזרם או ע"י ציפורים מים שהגיעו לבריכה. נערכו מספר דיגומים בשטח הבריכה לקביעת דינאמיקת התפתחות. מספר המינים שאכלסו את שטח הבריכה הגיעה ל11 שכללו 2 מיני דוחיים שהגיעו ספונטאנית לאתר המחקר.
חלקות המחקר: תוצאות המחקר בשנתו הראשונה הראתה כי השיטה האפקטיבית ביותר להוצאת בנק הזרעים הרודראלים המקרקע הושגה ע"י הסרה של 30 ס"מ מגובה הקרקע, לדוגמא הסרה של 30 ס"מ מגובה הקרקע המקורי הביא לפחתה של 97% בביומאסה של הצמח הרודראלי צנון מצוי בהשוואה להסרת קרקע בגובה 10 ס"מ. כמו כן ניכר היה כי בחלקות שנזרעו במגוון מינים מקומיים עלה מגוון המינים משמעותית. ביחס לחלקות שלא נזרעו.
שטח הפארק הקהילתי:בשטח הפארק אפקט הזריעה היה ניכר משמעותית בעיקר במהלך האביב, כאשר רוב מיני הצומח פרחו השטח היה מאוד אטרקטיבי למבקרים שהגיעו לאתר כמתכננים, זואולוגים, ובוטנאים וכמו כן מבקרים מהסביבה הקרובה.

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

יותר מ-10,000

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית ותהליכי האורבניזציה המרחיקים את המשתמשים- בני האדם, מקשר בלתי אמצעי עם מהמגוון הביולוגי המקומי. לפחות חלק מהציבור מנותק מהסביבה הטבעית וקיימת חוסר מודעות ללחץ הגובר על משאבי הטבע בארץ.

במחקר זה נעשה ניסיון לבחון הקמה של שטח ציבורי פתוח אשר משרת הן את המערכות הטבעיות והן את קהל המבקרים אנו מנסים להגדיר פה מושג חדש פארק טבע קהילתי. יתרון למיקום שטחים אלו בשולי העיר בנוסף הינם בערכים החינוכיים הטמונים בהם.

שטחים אלו מאפשרים לציבור לחזות בתופעות טבע מגוונות כגון, חילופי העונות נביטה, פריחה, אבקה, הפצת זרעים ,נדידה וקינון של ציפורים ועוד. אפשר לציין פה כי בעקבות צמצום יציאת התלמידים לטיולים מחוץ לבית הספר שטחים אלו יכולים להוות שטחים חלופיים לסיורים קצרים להסבר על תופעות טבע אלו.

פארקים אלו יחזקו את הקשר בין האוכולוסיה העירונית למשאבי הטבע הסובבים אותם יקירו אותם ויבינו את הפוטנציאל הקיים באותם שטחים פתוחים, מתוך מטרה עתידית כי פעולות אלו יסיעו לשמור על שטחים פתוחים אלו ואחרים בעתיד.

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

כן

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

פעיל בין שנה ל-5 שנים

כמה זמן הארגון פעיל?

בחר בבקשה

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

כן

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

נותרו בערך 250 מלים (2000 תווים)

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

חבר או בן משפחה

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.

ליאב שלם עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2158 ימים

ליאב שלם עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2164 ימים

ליאב שלם עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2164 ימים

ליאב שלם יצר את המועמדות - לפני 2164 ימים