מרכז לחינוך סביבתי בגדרה

ע"י אלכס צ'מודנוב | 16 באוק' 2011
| 0 תגובות

סיכום:

המרכז משרת את תושבי גדרה והאזור ובו מועברות סדנאות בנושאי אקולוגיה, תזונה נכונה והקשר בין השניים. במתחם פועלת גם גינה קהילתית אליה מוזמנים להגיע התושבים ולטפח ערוגות מזון לתצרוכת עצמית.
מטרות המרכז לחינוך סביבתי:
א.יישום עקרונות הסדנאות במתחם-הפרדת פסולת וקומפוסטציה, שימוש מושכל במים דרך תכנון חסכוני ואיסוף מים, שימוש חוזר בחומרי גלם.
ב.עידוד התושבים ליישום עקרונות הסדנאות בבתיהם.
ג.הפיכת המתחם למרכז לחינוך סביבתי הראשון באזור אשר ישמש כמקור לידע,הדגמה ורכישת כלים בתחום.

אודותיך

שם הארגון: חברים בטבע-העצמה קהילתית עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

אלכס

שם משפחה

צ'מודנוב

אתר אישי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

חברים בטבע-העצמה קהילתית

תפקידך בארגון

רכז תחום קיימות וגינון קהילתי

האם הארגון שלך הוא...

ארגון ללא כוונת רווח

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

כתובת

שפירא 10, דירה 3, גדרה 70700

כתובת פרופיל הטוויטר

http://twitter.com/#!/FriendsByNature

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

מרכז לחינוך סביבתי בגדרה

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל, C

תאר את הפרויקט שלך

המרכז משרת את תושבי גדרה והאזור ובו מועברות סדנאות בנושאי אקולוגיה, תזונה נכונה והקשר בין השניים. במתחם פועלת גם גינה קהילתית אליה מוזמנים להגיע התושבים ולטפח ערוגות מזון לתצרוכת עצמית.
מטרות המרכז לחינוך סביבתי:
א.יישום עקרונות הסדנאות במתחם-הפרדת פסולת וקומפוסטציה, שימוש מושכל במים דרך תכנון חסכוני ואיסוף מים, שימוש חוזר בחומרי גלם.
ב.עידוד התושבים ליישום עקרונות הסדנאות בבתיהם.
ג.הפיכת המתחם למרכז לחינוך סביבתי הראשון באזור אשר ישמש כמקור לידע,הדגמה ורכישת כלים בתחום.

כתובת אתר האינטרנט

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

ראשית, למיטב ידיעתנו, זהו המרכז היחיד לחינוך סביבתי באזור.
שנית, המרכז פועל בשיתוף התושבים המהווים שותפים פעילים בהקמתו והפעלתו. התושבים, המטפחים במתחם ערוגות משפחתיות לגידול ירקות חשים מחויבים למקום וממילא מגיעים אליו בתדירות – כך מובטחת השתתפות של קהל גדול יחסית בסדנאות ובפעילויות לקידום איכות הסביבה המתקיימות במרכז.
לבסוף, העובדה שחלק גדול ממשתתפי התוכנית הינם תושבי שכונת שפירא יוצאי אתיופיה מביא עימו ערך מוסף; יוצאי אתיופיה עברו מאורח חיים מסורתי וכפרי שנותן לסביבה ולקהילה חשיבות עליונה (מיחזור, שימוש חוזר ומזון בריא ומקומי היו קיימים ביומיום, התחשבות הפרט ברשות הרבים ואחריות הדדית היו ערכים חשובים), לאורח חיים מערבי המקדש את המיידי, המהיר ואת האינדיבידואליזם עם השפעות הרסניות על הסביבה, הבריאות והקהילה.
מאחר ורוב האוכלוסייה בשכונת שפירא מגיעה מרקע חקלאי, צפוי רווח משני משמעותי של העצמה לאוכלוסיה האתיופית, המוחלשת בתחומים אחרים. חלק מהמשתתפים אינם מועסקים והגינה תהווה עבורם מקום לעשייה חיובית במשך היום, באופן שייצור אצל המשתתפים מחויבות והמשכיות בפעילות. כך אנו מקווים להפוך את שכונת שפירא למובילת הדגל הסביבתי ביישוב.

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

לא. התוכנית מתמקדת במציאת פתרונות סביבתיים פשוטים העונים על צרכים יומיומיים של אנשים. כתוצאה מכך אנו מתמקדים בפתרונות טכנולוגיים פשוטים וזמינים אשר כל אחד יכול ליישם בביתו מבלי קשר לתקציב וידע מקדים. לדוגמא - הכוונת מי המזגנים ומי הכיורים לגינה ויצירת מערכת מיחזור מים פשוטות בחומרים בשימוש חוזר שכל אחד יכול למצוא, בניית קומפוסטרים מחומרים בשימוש חוזר וכדומה. העיקרון של התוכנית מהבחינה הטכנית הוא" להשתמש בקיים", לקנות מינימום של חומרים ולהשתמש במינימום חומרים חדשים. במרכז הוקמה מנבטה לצמחים על מנת להפחית למינימום את הצורך ברכישת שתילים וזרעים ממשתלות, וזאת על מנת ליישם את עיקרון השימוש במשאבים קיימים.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

משתתפים קבועים: מאז החל המרכז לחינוך סביבתי לפעול משתתפים בו 10-15 משפחות ובנוסף אליהן20 ילדים, המגיעות למקום בקביעות מדי שבוע לצורך עבודה משותפת וטיפוח ערוגותיהם. לפעילויות שיא, המתקיימות בערך אחת לחודש, מוזמן קהל רחב יותר, ומגיעות משפחות נוספות. במקום התקיים שוק קח-תן קהילתי, המעודד שימוש חוזר במשאבים קיימים (במקום צריכת יתר).
הגינה מפגישה בין מגזרי אוכלוסיה שאמנם גרים בשכנות זה לזה, אך אינם מתראים כלל בשוטף – תושבי שכונת שפירא המוחלשת, רובם ככולם יוצאי אתיופיה, ותושבי גדרה הותיקה – אוכלוסיה חזקה ואמידה. כולם נפגשים לעבודה משותפת ולמידה משותפת, כשכל אחד מהמגזרים תורם לאחר מהידע שלו בתחומים בהם יש לו ערך מוסף (יוצאי אתיופיה תורמים מהידע החקלאי המסורתי המבוסס שיש ברשותם, תושבי גדרה הותיקה מביאים עימם ידע בנושאי בריאות ותזונה נכונה).
במרכז לחינוך סביבתי כבר התקיימה סדנה מתמשכת (3 ימים-18 שעות) בתחום הגידול מזון בשיטת גרו ביו-אינטנסיב, בסדנה השתתפו 17 תושבים מגדרה והסביבה.

הבעיה

שכונת שפירא בגדרה מאוכלסת, רובה ככולה, ביוצאי אתיופיה ובאוכלוסיות מוחלשות אחרות. כמו בשכונות מוחלשות אחרות, גם שכונת שפירא בגדרה מזוהה עם סביבת מגורים מוזנחת, מודעות סביבת השואפת לאפס וצריכה מוגזמת של מוצרים המזיקים לבריאות ולסביבה. יוצאי אתיופיה עברו מאורח חיים מסורתי וכפרי, לאורח חיים מערבי המקדש את ""תרבות האינסטנט" וכך, מאוכ' עצמאית המספקת את כל צרכיה (תזונה, חינוך, פתרון משברים משפחתיים) הפכה הקהילה לנזקקת ונתמכת בכל תחומי החיים וכיום נמצאת במשבר עמוק ברמת הקהילה, המשפחה והפרט. מאוכל' בריאה ללא סכרת, למשל, (0.4% סכרת בעת העלייה ארצה), מובילה כיום הקהילה בשיעור חולי הסכרת בארץ -17% בסיכון מיידי.
בעקבות תזונה לקויה והפער בין התרבות האתיופית לבין התרבות הישראלי, התפתחו שלל בעיות רפואיות נוספות הנובעות ממעבר תזונתי חריף, שינויי קיצוני באורח החיים ולחץ נפשי מתמיד. בנוסף, תושבי השכונה הפכו למבודדים יחסית בתוך היישוב, וכמעט שאינם באים במגע עם שכניהם שמעבר לכביש. לעניות דעתנו, לשתי האוכלוסיות יש הרבה מה לתרום זו לזו, ואין כמו מקום מפגש שייתן מענה לנושא האקולוגיה, הבריאות וההיכרות בין האוכלוסיות השונות ביישוב.

פעולות

בכוונתנו להשתמש בידע החקלאי הסביבתי המסורתי (יצירת דשן, שימוש חוזר, חיסכון במשאבים וכו') הקיים בקרב תושבי שכונת שפירא על מנת לפתח את המרכז ונושאי ההדרכה שבו ולהפוך את המשתתפים לסוכני שינוי בשכונתם ובמרכז. הידע אותו יביאו המשתתפים יוצאי אתיופיה ישולב עם הידע האקולוגי המערבי והידע של שאר הפעילים ומתוך כך 2 קהלי היעד יילמדו על הדומה והשונה שבשתי התפיסות. בעזרת מנחים דוברי אמהרית ועברית יוכלו תושבי שתי השכונות להתחבר בקלות אל הנושאים, כל אחד מתוך העולם ממנו הוא בא.
1.ערבי חשיפה: לפני תחילת הפעילות במתחם התקיימו מספר ערבי חשיפה לתושבים, בהם הוצג קונספט הפרויקט דרך מצגות והדמיות, דיון ובירור צרכי קהל היעד.
2. חיבור הוליסטי לשאר התוכניות שהעמותה מפעילה: בין התוכניות שהעמותה מפעילה ישנו חיבור תוכני כך שיש ביכולתנו לשווק את התוכנית החדשה דרך התוכניות הקיימות ולחבר את המשתתפים בתוכניות אלה למרכז החינוך הסביבתי שיוקם.
3.פרסום: הסדנאות ואירועי השיא יפורסמו במקומונים ובאתר המועצה המקומית
4. פעילויות שיא: שוק קח-תן, נטיעת עצים לכבוד העולים לכיתה א', דוכני תוצרת עונתיים, שיתופי פעולה מקומיים, מוזיאון הביל"ויים, בתי ספר, המתנ"ס ועוד .
5.קיום סדנאות-גידול ירקות בשיטת גרו ביו-אינטנסיב, קומפוסט והפרדת פסולת, שימוש חוזר, חיסכון במשאבים (מים וחשמל), תזונה בריאה לאדם ולאדמה, שימור מלאכות מסורתיות

תוצאות

א. יישום את עקרונות הסדנאות בשטח המתחם - הקמת מתקנים להפרדת פסולת ויצירת קומפוסט, שימוש מושכל במים דרך תכנון חסכוני ואיסוף מי גשם ונגר עילי, שימוש חוזר בחומרי גלם.
ב. עידוד התושבים ליישום עקרונות הסדנאות בבתיהם - הפרדה במקור וקומפוסטציה, תיעול מי מזגנים ומרזבים לגינות הבית, הפחתה במשאבים (מים וחשמל) דרך שימוש ב"חסכמים" ונורות חסכוניות.
ג. חשיפת הנושאים הסביבתיים לקהל הרחב בגדרה והסביבה והפיכת המתחם למרכז לחינוך סביבתי הראשון באזור אשר ישמש כמקור לידע, הדגמה ורכישת כלים ליישום עקרונות אקולוגיים על משק הבית.
כל הנקודות הנ"ל יובילו להפחתה משמעותית בכמות הפסולת המיוצרת ביישוב, העלאת המודעות הסביבתית של תושבי גדרה והסביבה (בקהלי היעד השונים), מתן כלים מעשיים לתושבים על מנת לקדם שינוי באורח חייהם לאורח חיים סביבתי ואקולוגי יותר, חיבור בין קהלי היעד השונים במרכז ויצירת שיח סביבתי חדש ומשותף ביניהם.

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

1. פרסום יעיל, בעיקר כזה שעובר מפה לאוזן בין התושבים שהשתתפו בפעילויות המרכז והמליצו לחבריהם, אך גם פרסום באמצעי התקשורת המקומיים.
2. צוות מקומי חזק ומוכשר, רצוי כזה שמורכז מתושבי האזור – מה שיחזק את המחויבות ואת סיכויי ההמשכיות של התוכנית. מנחים דוברי אמהרית יסייעו לתושבים יוצאי אתיופיה להשתלב בעשייה, ויש לכך חשיבות מכרעת. מרכז לחינוך סביבתי המופעל ע"י התושבים עצמם יבטיח מרכז שעונה על ציפיות התושבים באופן מלא. באופן זה הידע שנרכש בהכשרות הצוות יישאר כנכס ביישוב, ויבטיח המשכיות.
3. המשך שת"פ עם הרשות המקומית – המשך הקצאת השטח, אספקת הציוד, השקיה וכו'. שיתוף פעולה מוצלח עם מועצה מקומית גדרה יוביל לכך שהרשות המקומית תאמץ את המרכז ותדאג להמשך הפעילות בו בשנים הקרובות.
4. תקציב – לציוד וכלים ותשלום לצוות המנחים במרכז לחינוך סביבתי ולרכז התוכנית.

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

1. מחסור בתקציב ובכוח אדם מוכשר - במצב בו לא נצליח לגייס אנשים מתאימים מהיישוב ולהכשירם, כתוצאה מחוסר עניין/התאמה או היעדר תקציב לא יהיה קיום לתוכנית. על מנת להוביל תהליך קהילתי ארוך טווח שכזה ביישוב ולהוביל לשינויים סביבתיים משמעותיים באזור, נדרשת מהמנחה סבלנות רבה, מיקוד, הבנה עמוקה של תהליכים נפשיים העוברים על התושבים והבנה בסיסית בתחומי סביבה, אקולוגיה וגידול מזון. על מנת ליצור מנחים בעלי יכולות כאלו ביישוב יש למצוא קודם כל תושבים המעוניינים ליצור שינוי ולעבוד בעבודה משמעותית מבחינה חברתית-סביבתית, להכשירם, לתגמל אותם בהתאם וללוות אותם באופן שוטף. כל אלו תלויים בתקציב קבוע אשר יאפשר משכורות לאנשי הצוות והכשרות מקצועיות ברמה גבוהה.
2. חוסר שיתוף פעולה עם הרשות המקומית - לרשויות מקומיות באופן כללי קשה לחשוב ולפעול בתהליכים ארוכי טווח אשר מצריכים תקשורת והתנהלות ישירה מול תושבים.

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

101‐1000

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

תושבי גדרה והסביבה – אוכלוסיה הטרוגנית, המורכבת הן מיוצאי אתיופיה (אוכלוסיה בסיכון) והן מתושבים אמידים כלכלית, שייתרמו אלה מאלה – כל אחת מהאוכלוסיות תקבל הזדמנות להביא את יתרונותיה היחסיים לידי ביטוי: יוצאי אתיופיה ידגימו את שיטות החקלאות והקיימות המוכרות להם היטב מאתיופיה, ותושבים אחרים ישתפו בידע שרכשו בתחומים אחרים (תזונה בריאה, שמירה על איכות הסביבה וכד'). תושבי כל השכונות ייתרמו מההיכרות המשותפת וההעצמה ההדדית תרומה אשר תחלחל ותעבור גם לילדיהם.
לתושבי שכונת שפירא, המתגוררים בבניינים משותפים נטולי גינה, יהווה המרכז לחינוך סביבתי מקום לטפח גינה (בה ישתלו שתילים לבחירתם – ירקות, נוי או תבלינים). מלבד השימוש בתנובת הגינה – החיסכון הכלכלי והיתרון הבריאותי והאקולוגי שבצריכת מזון לא מעובד נטול עלויות שינוע והדברה, יזכו תושבי השכונה, שחלקם הגדול אינו מועסק, בתעסוקה חיובית לשעות היום, בתחום שהם מכירים עוד מאתיופיה, מקור לסיפוק וגאווה.

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

בהחלט. המרכז לחינוך סביבתי עוסק באופן פעיל בקידום התחומים החברתיים הבאים:
1. חיזוק התא המשפחתי- בעיה מרכזית בקרב אוכ' יוצאי אתיופיה בארץ היא התפוררות התא המשפחתי והנתק בין הורים לילדים. במרכז לחינוך סביבתי אנו שמים דגש חזק על עבודה משותפת של הורים וילדים בסביבת המתחם ומעודדים למידה אקטיבית של ילדים ונוער מהוריהם..
2. העצמה של פרטים ללקיחת אחריות על חייהם באופן עצמאי-בניגוד לתוכניות רבות המתייחסות לאוכלוסיות מוחלשות כעל נזקקות וחסרות יכולות אישיות, אנו מאמינים כי רק דרך שימוש בחוזקות הקיימות בקהילה האתיופית ימצאו פתרונות לבעיות הרבות הקיימות בקהילה. בתוכנית אנו שמים דגש חזק על שימוש בידע החקלאי והקהילתי של המשתתפים ומעודדים את המשתתפים באופן אקטיבי לפעול בכוחות עצמם מתוך הידע הקיים והיכולות הכלכליות והטכניות שיש להם בנמצא, במקום לחכות לרווחה או סיוע מבחוץ.
3. חיזוק המרקם הקהילתי ביישוב וחיזוק היחסים בין תושבי השכונות השונות הנפגשות במתחם המרכז לחינוך סביבתי, כך שכל קבוצה מביאה את היתרונות היחסיים שלה לידי ביטוי.
4. קידום הבטחון התזונתי בקהילה- במרכז לחינוך סביבתי המשתתפים חוזרים למקורות הכוח והידע שלהם בתור חקלאים ומועדדים על ידנו לגדל מזון בגינה הקהילתית שבמתחם המרכז לחינוך סביבתי. דרך גידול מזון במרחב האורבני ללא רעלים ובהתאם לעונה אנו מקדמים תזונה בריאה ומאוזנת יותר, מכניסים יותר ירקות ופירות לתפריט המשפחתי מבלי לעלות את ההוצאות הכלכליות ומעניקים לילדי השכונה הזדמנות להתקרב ולפתח זיקה לעולם גידול המזון ביחד עם הוריהם ומתוך כך לאכול יותר מזון בריא בעצמם.

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

פעיל מפחות משנה

כמה זמן הארגון פעיל?

יותר מ-5 שנים

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

כן

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

שותפויות אלו חשובות לנו ביותר כי הן מהוות את חוט השדרה ההתחלתי של פעילותנו. שיתופי פעולה אלו מהווים חלק חשוב בהתחלת הפעילויות ותוכניות השונות ובביסוסן (מבחינה כלכלית, ידע, קשרים וחיבורים שונים), כאשר מטרתנו, לאחר שהתוכניות מתבססות ויציבות, היא להעביר את הידע, הכלים והאחריות לתושבים המקומיים והמשתתפים בתוכנית ולהביא למצב בו המוטיבציה וההנהגה של השינוי החברתי-סביבתי תבוא מתוך הקהילה המקומית.

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

1. השתתפות תושבים- "חברים בטבע" ביססו היכרות ויחסי אמון הדדיים עם הרבה תושבים באזור ומאחר ותוכנית זו מתמקדת במעורבות תושבים יש לנו צורך בעבודה אינטנסיבית מול דור ההורים ביישוב וביסוס של יחסי אמון מולם ובינם לבין עצמם. ללא מעורבות והשתתפות של דור ההורים הנובע מאמון הדדי, תוכנית זו לא תהיה ברת קיימא ולא תוכל להתקיים ולהתרחב.
2. צוות מקומי חזק ומוכשר-ישנה חשיבות עליונה ליצירת צוות מנחים ורכזים לתוכנית המורכב ברובו מתושבי היישוב וליווי והכשרתם המקצועית לפני כניסתם לתפקיד ובמהלך עבודתם. מנחים מקומיים, חלקם דוברים אמהרית, יתרמו באופן משמעותי לביסוס יחסי אמון עם תושבי השכונה ויצירת שפה משותפת. כאשר התוכנית תובל ותנוהל ע"י תושבי היישוב עצמם תיווצר רגישות מקסימלית לצרכים של קהל היעד, המוטיבציה של התושבים תעלה וכך גם שיתוף הפעולה שלהם והכי חשוב כל המשאבים והידע המושקעים בתוכנית וביישוב (כולל הוצאות כוח אדם והכשרות) יישארו ביישוב ויהפכו לנכס של התושבים ולא של ארגונים מתווכים או רשויות מקומיות.
3. תקציב- ישנן הוצאות רבות משמעותיות על כוח אדם וכלי עבודה קבועים אשר אינן ניתנות לכיסוי ע"י המשתתפים לבדם. על מנת לבסס פעילות קבועה ויציבה במרכז ולנהלה באופן המקצועי ביותר יש צורך בתקציב יציב למימון כוח אדם קבוע, מקומי ומוכשר.

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

בסדנאות שיועברו במרכז לחינוך סביבתי ילמדו התושבים, בין השאר:
1. חיסכון בחשמל ומים-כבר בשלבים הראשונים של התוכנית הדיירים מחליפים את נורות חדר המדרגות לנורות חסכוניות ומכניסים חסכמים לדירותיהם, השקיית הגינות נעשית בצנרות טפוף בלבד ולא ע"י המטרה. כל הנ"ל תורמים לחיסכון כללי במשאבים ולחיסכון כלכלי משמעותי לדיירים (אשר לרוב מצבם הכלכלי הוא קשה).
2. הפרדת זבל אורגני- אנו מקדמים בנייה של קומפוסטרים בחצרות הבניינים והפרדה של זבל אורגני בדירות. הדיירים דנים על היתרונות שבתהליך הקומפוסטציה, משווים בין הכנת הדשן באתיופיה לארץ ומתחילים להפריד אשפה בבתיהם באופן עצמאי. כך אנו הופכים זבל לזהב (דשן אורגני מעולה לגינות הבניינים) מפחיתים את כמות הזבל שמגיעה לפחים ואת עלויות השינוע והטיפול לרשות המקומית..
3.שימוש חוזר בחומרים- ברוב העבודות אשר אנו מבצעים בשכונה עם התושבים, נעשה שימוש רב ומשמעותי בחומרים בשימוש חוזר, לדוגמא- הקמת ספסלים מצמיגים משומשים ופסולת בניין, ריצוף הכניסות לבניינים בלבנים יד שנייה, בניית גדרות וקומפוסטרים ממשטחי עץ משומשים, הכנת פחי אשפה מדליי צבע משומשים, בניית שערים לגינות מפסולת ברזל ועוד..
4. הגינה הקהילתית שבמתחם תספק גם מקור תעסוקה למבוגרים שאינם מועסקים, שיזכו לעסוק בפעילות חיובית, בריאה ומתגמלת. תנובת הגינה תצמצם את עלויות רכישת המזון המשפחתיות של המשתתפים.

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

לפני כשנה וחצי פנה אלינו מהנדס העיר גדרה לאחר ששמע על הקונספט של גינון קהילתי ועל העבודה אשר אנו עושים ביישוב. היה בידיו שטח של 3.5 דונם בלב שכונת מגורים הצמודה לשכונה בה אנו עובדים, אשר בהגדרתו הוא שטח לפיתוח ירוק והוא התחבר מאוד לקונספט של הקמת גינה קהילתית בגדרה.
באותו הזמן בעקבות עבודתנו בשכונת שפירא, דרך תוכנית ווג'ד (אשר מועמדת לתחרות זו גם) עלה הצורך מתוך תושבי השכונה לחלקות אדמה משלהם לגידול מזון לתצרוכת עצמית. התושבים החלו ליהיות לא מסופקים רק בשטח שמתחת לבניין שלהם וחלקם אף לא השתמשו בו מחשש לוונדליזם ופגיעה ע"י בע"ח.
הצורך של מהנדס המועצה בגינה קהילתית ביישוב והצורך של התושבים בשטח אדמה חקלאי התחבר לנו באופן מושלם והחלק היחיד שהיה חסר במשוואה הוא איך דואגים לכך שזאת לא תהיה סתם "עוד גינה קהילתית" אלא מתחם בר קיימא אשר יחנך ויהווה מודל חי לפיתוח בר קיימא בסביבה אורבנית ויביא לכך שתושבי היישוב יהיו אלו שיובילו אותו?
החלטנו כי שטח זה חייב להפוך למרכז חינוכי אשר ימשוך קהלי יעד שונים מהאזור ויעסוק בתכנים של אקולוגיה מעשית אשר נגישים לכל אחד, ניתנים ליישום על משק הבית הרגיל ואשר לא דורשים משאבים כלכליים גדולים (גם כי לנו לא היה תקציב..).
כך התחיל להיווצר המרכז לחינוך סביבתי (שם זמני בתקווה-מחפשים שם יותר קליט..) כאשר עיקר פעילותו ההתחלתית היא סביב חקלאות ברת קיימא (בסביבה אורבנית) ובמקביל לאט לאט נוצרים בו מתקנים וסדנאות בנושאים סביבתיים נוספים כמו ניהול משק מים נכון, שימוש חוזר בחומרי גלם, הפרדה במקור וקומפוסטציה ועוד..

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

אלכס צ'מודנוב. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1991 מסנט פטרבורג, בבריה"מ לשעבר. לאחר כמה מעברים בארץ השתקעה משפחתו בחדרה. במהלך לימודיו בתיכון התמקד בלימודי ביולוגיה ומוסיקה. במהלך שירותו הצבאי אלכס שירת 4 שנים בגרעין נח"ל מטעם החברה להגנת הטבע שם הכין מתגייסים חדשים לשירות בגרעיני נח"ל, הדריך חוגי סיירות ברחבי הארץ, הדריך וריכז נוער יוצא אתיופיה במסגרת חוגי הסיירות הרב תרבותיים, לקח חלק במאבקים סביבתיים רבים וחינך לשמירת הטבע וקידום ערכים אקולוגיים. לאחר שיחרורו מהצבא החל לעבוד בעמותת "חברים בטבע" וריכז תוכניות שונות בעמותה במשך 4 שנים. במקביל החל ללמוד ולעסוק בתחום הגינון הקהילתי וחקלאות מקיימת ועבר סדנאות והכשרות בתחום הפרמקלצ'ר וגידול ביו-אינטנסיבי.
בשמונה השנים האחרונות אלכס צבר ניסיון מעשי רב בהדרכת ילדים, נוער ומבוגרים, ריכז תוכניות ומיזמים חברתיים וסביבתיים רבים וניהל צוותים של מדריכים, מנחים ועובדים וכמו כן מתנדבים מהארץ ומחו"ל בשיתוף עם מסגרות שונות (ג'וינט ישראל, יה"ל, מחנה טוואנגה).
כיום אלכס מרכז את תוכנית האקולוגיה השכונתית בעמותת חברים בטבע (תוכנית "ווג'ד") בעבר הנחה את גינת פטאי-גינת הירק הקהילתית הראשונה בגבעתיים אשר הוקמה ביוזמת התושבים המקומיים ובתמיכתה המלאה של עיריית גבעתיים. אלכס עוסק בקידום חקלאות אורבנית מקיימת וחולם על עתיד בו רוב מערכות המזון בארץ יתבססו על גידול בשטחים אורבניים, ע"י אנשים פרטיים וחקלאים עירוניים, בקנה מידה קטן-בינוני.

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

חבר או בן משפחה

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2982 ימים

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2985 ימים

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2988 ימים

אלכס צ'מודנוב יצר את המועמדות - לפני 2988 ימים