יוזמת מיחזור המים האפורים

ע"י מרים גרמז | 21 באוק' 2011
| 4 תגובות

סיכום:

"יוזמת מיחזור המים האפורים" של עמותת "שומרה לסביבה טובה" היא יוזמה חדשנית וחוצה מגזרים. בלווי פעיל של הרשויות, שומרה מתכננת להקים מתקן חלוץ למיחזור מים אפורים במגזר העירוני. ההצלחה הצפויה של מתקן שיקבל גושפנקא ממשלתית להפעלה והלקחים שיתקבלו ויפורסמו, תשמש מנוף למימוש היעד לטווח ארוך: אימוץ נרחב של מיחזור מים אפורים בישראל וחסכון של עשרות מליוני מ"ק של מים בשנה.

אודותיך

שם הארגון: שומרה לסביבה טובה עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

מרים

שם משפחה

גרמז

אתר אישי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

שומרה לסביבה טובה

תפקידך בארגון

מנכ"ל

האם הארגון שלך הוא...

ארגון ללא כוונת רווח

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

58-033443-1

כתובת

,ת.ד. 534, רעננה

אתר אינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

יוזמת מיחזור המים האפורים

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל, C

תאר את הפרויקט שלך

"יוזמת מיחזור המים האפורים" של עמותת "שומרה לסביבה טובה" היא יוזמה חדשנית וחוצה מגזרים. בלווי פעיל של הרשויות, שומרה מתכננת להקים מתקן חלוץ למיחזור מים אפורים במגזר העירוני. ההצלחה הצפויה של מתקן שיקבל גושפנקא ממשלתית להפעלה והלקחים שיתקבלו ויפורסמו, תשמש מנוף למימוש היעד לטווח ארוך: אימוץ נרחב של מיחזור מים אפורים בישראל וחסכון של עשרות מליוני מ"ק של מים בשנה.

כתובת אתר האינטרנט

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

בפרויקט שטח, נהוג בדרך כלל, לסיים את תהליך התכנון ורק אז להגיש את התוכניות לאישור הרשויות.
במקרה של הקמת מתקן חלוץ (פיילוט) עם מטרה לקדם מיחזור מים אפורים לטובת משק המים של ישראל, הבינה "עמותת שומרה לסביבה טובה" ("שומרה") שיש להתנהל אחרת: רצוי לתכנן את הפיילוט מההתחלה בשיתוף פעולה עם הרשות האחראית לאישור פרויקטים של מיחזור מים אפורים, וזאת, על מנת להביא בחשבון את ההבנות הטכניות הנדרשות שתאפשרנה לפרויקט את מירב הסיכוי להצלחה. וכך ב-2007 נולדה "יוזמת מיחזור המים האפורים" – יוזמה ששואפת להקים מתקן למיחזור מים אפורים בעיר, שיעמוד בקריטריונים של משרד הבריאות ויהווה תקדים של מתקן מאושר להפעלה במגזר העירוני.

באופן לא פורמאלי, נוצר "שלחן עגול" של ממשל, אקדמיה, עסקים ומגזר שלישי הראשון מסוגו, בנושא מיחזור מים אפורים. שומרה יצרה שיתוף פעולה עם פרופסור חבר ערן פרידלר מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, אחד החוקרים המובילים בתחום, האגף לקידום החיסכון במים של רשות המים וחברת מי קשת. משרד הבריאות הסכים ללוות את התהליך בצורה פעילה מתחילתו.

ב-2007, כשהיוזמה נולדה, המציאות של מיחזור מים אפורים במדינה נראתה אחרת. לא היו הנחיות או מאמצים של קידום חוק ותקן בנושא, ולא היו תקדימים למתקני מיחזור מים אפורים מאושרים בתוך העיר, וזאת למרות ניסיונות של מספר פרויקטים לעשות זאת. גם היום, כאשר המודעות והביקוש למיחזור מים אפורים גברו והענף המסחרי התרחב, עדיין חסרים תקדימים של פרויקטים מאושרים להפעלה בעיר. לאורך ארבע השנים האחרונות, מתוך האמונה בחשיבות היוזמה כקטליזטור שישפיע לטובה על משק המים עם הפנים לתכנון ארוך טווח, שומרה דבקה במטרתה לקדם את הפרויקט המתוכנן ומקווה לצאת לשטח בתקופה הקרובה.

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

תוכנית הפיילוט: במתקן חלוץ מתוכנן להתקין שתי טכנולוגיות למיחזור מים אפורים אשר יטפלו במי המקלחות. דגימות מים יועברו לבדיקות מעבדה, וכשיוכח שהמים עומדים באיכויות המים הנדרשות, יקבל המתקן אישור ממשרד הבריאות להפעלה ודו"ח מסכם כולל לקחים יפורסם. מתחילת הפיילוט ועד לקבלת האישור המים המטופלים יוזרמו לביוב; ממועד קבלת האישור ניתן יהיה למחזר את המים לטובת השקיית גינות והדחת אסלות. השימוש במים המושבים יקרה בפועל במידה ונצליח להריץ יוזמת המשך של הסבת אתר הפיילוט לאתר הדגמה.
להבהרה:
1. אתר הפיילוט הנבחר הוא מתחם מקווה טהרה. חשוב להדגיש שהמים שימוחזרו ויבדקו הם מי המקלחות ולא מי בורות המקווה. טיפול במי מקלחות יהווה תקדים למתקנים אחרים בעלי צריכת מים בינונית וגדולה, כגון בתי מלון, מעונות וכו'.
2. תקוותינו להגביר את האימפקט של היוזמה הנוכחית על ידי מערך של יוזמות חינוך והסברה הכולל אפשרות להסב את הפיילוט לאתר הדגמה. יוזמות ההמשך תתוכננה ותתוקצבנה בנפרד מהיוזמה העכשווית.

חידושים בטכנולוגיות: שתי הטכנולוגיות נבחרו מתוך מגוון של טכנולוגיות אפשריות משום שהן טכנולוגיות קצה: הטכנולוגיה האקסטנסיבית (פילטר ביולוגי מאוורר - PABF) מחקה פעילות טבעית ודורשת פחות ציוד מכאני או תחזוקה להפעלתה, בעוד שהטכנולוגיה האינטנסיבית (ממברנה ביו ריאקטור - MBR) פועלת בקצבים מהירים יותר, דורשת שטח קרקע קטן אך זקוקה לתפעול מקצועי יותר ועלויות גבוהות יותר.

הטכנולוגיות הן ברמת "טכנולוגיות מדף" שעברו התאמות לפי דרישות משרד הבריאות לאורך תכנון הפיילוט. הטכנולוגיות עצמן ידועות בעולם ואינן מהוות קניין רוחני חדש, אך ישנם מספר חידושים. למשל, התכנון של הפילטר הביולוגי המאוורר, הטכנולוגיה הראשונה שתיושם בשטח, מאפשר את שימושה של טכנולוגיה מוכרת זו בצורה שמתאימה יותר לשימוש בסביבה עירונית צפופת אוכלוסין.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

מאז שהוצג המיזם בפעם הראשונה ב "כנס ירושלים לסביבה וטבע" ב-2009, זוכה "יוזמת מחזור המים האפורים" להתעניינות והכרה בחזיתות לאומיות ובינלאומיות.

היוזמה הושקה בעידן של קיפאון בארץ סביב הנושא. למרות ניסיונות לשלב מיחזור מים אפורים בפרויקטים עירוניים, אף פרויקט לא הצליח לקבל אישור להפעלה. שררה אווירה של תסכול וסקפטיות אם מיחזור מים אפורים במדינת ישראל יזכה לקבל עידוד וגושפנקא ממשלתית. עקב כך, ניתן להבין את הרושם החזק והאימפקט מעצם התהוות היוזמה. ביוזמת מיחזור המים האפורים, בפעם הראשונה, התאגדו גורמים מסקטורים שונים במהלך משותף לבחון, ובתקווה לקדם, מיחזור מים אפורים בארץ. ומעל לכל, משרד הבריאות, הנודע בהסתייגותו מהנושא מתוך דאגה לבריאות הציבור, הסכים בפעם הראשונה לטול חלק פעיל במהלך שכזה.

החשיבות של יצירת שיתוף פעולה רב מגזרי לקדום נושא כה חשוב של שמירת מים בתקופה של מחסור, זכתה בהכרה רשמית: "יוזמת מיחזור המים האפורים" זכתה ב"פרס תוכנית מענקי השימור והסביבה של פורד" ב-2009, וב-"אות נבחר השנה לפרויקט מצטיין באיכות הסביבה של הוועידה והתערוכה הבינלאומית קלינטק 2010".

בדומה למצב בארץ, משרדי הבריאות סביב העולם מתמודדים עם ההשלכות הבריאותיות לציבור עקב שימוש במיחזור מים אפורים. מתוך כך, ראה לנכון מכון החקר לסביבה וקיימות האמריקאי ה- Pacific Institute, לשלב תקציר של "יוזמת מיחזור המים האפורים" של שומרה בדו"ח המקיף על מיחזור מים אפורים אשר פורסם בנובמבר 2010
Overview of Greywater Reuse: The Potential of Greywater Systems to Aid Sustainable Water Management

הבעיה

לאורך השנים, חרף משבר המים והדרישה הגוברת לפתרונות שימור מים, לא היתה נכונות מצד הרשויות בארץ לעודד מיחזור מים אפורים לשימוש בסביבות עירוניות עם מתקנים המתוחזקים בשיטה מבוזרת. מיחזור מים אפורים הוא אמצעי שימור מים ההולך ותופס תאוצה בעולם, אך נושא זה היווה, בעיה מיוחדת עבור משרד הבריאות, שהוא הרשות האחראית לאישור מתקני טיפול בשפכים ולבריאות הציבור.

בשנים האחרונות היו התפתחויות משמעותיות בתחום: משרד הבריאות פרסם הנחיות ב- 2008 ואף אישר מספר מתקנים של מיחזור מים אפורים בעיקר בקאנטרי קלאבים, יש תקן בדרך והצעת חוק בנושא. עם זאת, ההטמעה של מיחזור מים אפורים בפועל מתקדמת לאט. לידיעתנו, מאז שהיוזמה נולדה ואף נכון להיום, חסרים תקדימים פרויקטים למיחזור מים אפורים שזכו לאישור להפעלה במגזר העירוני.

ישנה חשיבות ביצירת תקדימים של מתקנים למיחזור מים אפורים במגזר העירוני שיקבלו אישור להפעלה על ידי הרשויות, על מנת לסלול את הדרך להטמעת מיחזור מים אפורים במגזר זה שהוא הסקטור עם הפוטנציאל המרבי לחסכון במים.

פעולות

שומרה פועלת בשיטתיות על מנת לקדם את "יוזמת מיחזור המים האפורים". ניהול התהליך מתחילת הפרויקט כולל תכנון הפיילוט בעזרת השותפים, מציאת אתר מתאים, השגת היתרים של הרשויות להפעלת הפיילוט, השגת היתר בנייה, איתור חברה/ות ליישום הפיילוט, גיוס משאבים למימון תהליך ההיתכנות ויישום הפרויקט, וכמובן, יצירת עניין בפרויקט וייעודו. שומרה עדיין ממשיכה בתהליך של גיוס משאבים מאחר ונכון לעכשיו ישנה אפשרות תקציבית לצאת עם טכנולוגיה אחת בלבד.

במקביל למאמציה לקידום היוזמה עצמה, שומרה פעילה ותורמת באופן ישיר ועקיף להשפעה ברמה מדינית שתתמוך בעתיד של הטמעת מיחזור מים אפורים בארץ. שומרה כתבה יחד עם פרופסור חבר ערן פרידלר ואילן כץ ובשיתוף "מגמה ירוקה" את הפרק על מיחזור מים אפורים ב- "מסמך המדיניות הסביבתית למשק המים בישראל" של קואליציית המים של התנועה הסביבתית שהוצא ב- 2010. שומרה מלווה מאז ייסודה את פעילות "חטיבת מיחזור והשבת מים אפורים" של "איגוד לשכת המסחר" שמתמקדת בקידום רגולציה לשימוש במים אפורים באופן חוקי תוך הבטחת בריאות המשתמשים.

תוצאות

1. יצירת תקדים לאישור פרויקט מיחזור מים אפורים במגזר העירוני, שיפרוץ דרך לפרויקטים של מיחזור מים אפורים שיבואו בעקבותיו.
2. יצירת והקניית ידע מדעי-טכנולוגי לקהלי יעד רלוונטיים כולל רשויות.
3. העלאת המודעות בקרב מקבלי החלטות, מנהלי מוסדות, בעלי עסקים וכדומה, גורמים בעלי צריכת מים גדולה, בנושא פוטנציאל מיחזור מים אפורים.
4. הנגשת נושאים סביבתיים הקשורים למיחזור מים אפורים ,לציבור הרחב ולקהלים שונים, כחלק מהגברת המודעות לפעילות סביבתית. כערך מוסף, בחירת מקווה טהרה לאתר לתפעול הפיילוט יוצרת הזדמנות של מודל חינוכי סביבתי נגיש לציבור המקפיד על שמירת מסורת יהודית. להבהרה, פעילות חינוכית והסברתית עבור קהלי יעד שונים מתוכננות כחלק מיוזמות שיבואו בעקבות הפילוט ויתכננו ויתקצבו בנפרד.
5.חיזוק המודעות וההתכוונות למדיניות של "תכנון רגיש למים" בערים בארץ, כאשר מיחזור מים אפורים מהווה מרכיב אינטגרלי התורם לשימור מים בערים בנות קיימא.

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

"יוזמת מחזור המים האפורים" הוא פרויקט ממוקד עם תוכנית עבודה ברורה. הפרויקט הוא יחסית יקר, בייחוד עבור ארגון קטן שתוך כדי מינוף פרויקט דגל זה, מצמיח את הארגון ובונה תשתית חדשה.
לא קל היה לאתר את הגופים שיתמכו פיננסית במהלך למרות תרומתו המשמעותית הפוטנציאלית עבור משק המים בישראל. אנחנו על סף יציאה לשטח וכנראה במתכונת חלקית בלבד עקב מגבלות תקציביות. אנו מקווים שההצלחה והרצינות שאנו מפגינים ביציאה לשטח והתחלת יישום הפרויקט תתן השראה לשותפים חשובים חדשים להצטרף ולתמוך במהלך.

בשנה הראשונה נקים ונריץ את הפיילוט. השאיפה המקורית היתה ועדיין היא להריץ את שתי הטכנולוגיות במקביל – דבר שהוא נכון מכל הבחינות , ובמיוחד בהיבט של יעילות טכנית ותקציבית. הזמן המוקצב לשלב היישומי הוא כ- ארבע עשרה חודשים להרצת שתי הטכנולוגיות יחד. ההצלחה המירבית של הפרויקט היא ליצור תקדים של קבלת אישור להפעלה, ושיתוף של ידע ולקחים לגבי שתי טכנולוגיות הקצה - הביו פילטר והביו ריאקטור הממברנלי. הצלחה זו מותנית ביכולת שלנו לגייס את התמיכה הנדרשת תוך זמן סביר מבחינת הארגון.

יוזמות המשך: אנו מקווים להעצים את האימפקט של הפיילוט דרך מספר יוזמות של חינוך והסברה שיתמשכו לאורך שנתיים עד שלש לאחר השלמת "יוזמת מחזור המים האפורים" ומותנות בהצלחת הפיילוט.ליוזמות ההמשך כינינו בשם "חווית מיחזור המים האפורים". מאד חשוב יהיה להמשיך בתהליך של חשיבה אסטרטגית יחד עם שותפים קיימים ולאתר שותפים חדשים אשר יעצימו את המשך הדרך. בדיקה ובחירה של יוזמות עתידיות הינה תהליך שרצוי שיתחיל בחפיפה עם הרצת הפיילוט. כל פרויקט יעמוד בפני עצמו ויצריך את התשתית הארגונית לקדם אותו מרעיון ליישום והרצה. האפשרות להתקדם מהיוזמה המקורית של הפיילוט ליוזמות המשך תהיה תלויה,אם כך, בהצלחת הארגון לגייס תמיכה מספקת לחיזוק תשתית הארגון.

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

מידת הצלחת הפרויקט מותנית במספר פרמטרים. ראשית, עלינו לטפל בהצלחה במספר סוגיות אחרונות על מנת שנוכל לצאת לשטח. בהנחה שנוכל לעשות זאת, המשך ההצלחה מותנה, כמובן, בקבלת התוצאות הרצויות של בדיקות איכויות המים המושבים, כל זאת במסגרת הזמן אשר בו נוכל להמשיך להריץ את הפיילוט, ומותנה בתקציב העומד לרשותו.

כאמור, הבעיה המרכזית אשר עומדת עדיין בפנינו מבחינת שלמות הפרויקט הינה מימון הטכנולוגיה השנייה אותה אנו רוצים ליישם בפיילוט,טכנולוגית ממברנה ביו ריאקטור (MBR). כרגע אנו מתכננים להתחיל את השלב הביצועי עם טכנולוגיה אחת בלבד. להרצת הטכנולוגיה השנייה בנפרד השלכות תקציביות ואף יש חשש שבמידה ולא נצליח לגייס את המשאבים להריץ את הטכנולוגיה השנייה תוך זמן סביר, נאלץ לוותר עליה.

אמנם ההצלחה הסופית של היוזמה תהיה בעמידתנו ביעד שקבענו והיא הקמת והרצת הפיילוט ועמידה בקריטריונים של משרד הבריאות שיאפשרו לצור תקדים של קבלת רישיון להפעלה של האתר. עם זאת, אנו טוענים שלמרות שעוד לא הישגנו את מטרתנו הסופית, ישנם כבר הישג וערך מוסף מעצם יצירת מודל לשיתוף פעולה רב מגזרי שפעל עד כה בהצלחה לקידום היוזמה וליצירת גישה חדשנית לפריצת חסמים.

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

יותר מ-10,000

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

עם השאיפה להוות זרז להטמעת מיחזור מים אפורים בארץ -- המוטבים של המיזם הם אזרחי מדינת ישראל, משק המים וקיימות הסביבה. מיחזור מים אפורים הוא מהלך ארוך טווח עם פנים לעתיד של "תכנון רגיש למים" בערים בנות קיימא. הטמעת מיחזור מים אפורים היא כלכלית בבנייה חדשה ובשיפוצים של מבנים קיימים, ולכן ההטבה למשתמשי קצה ומשק המים תצטבר בעוצמתה לאורך העשורים הקרובים.

היום, ההנחיות של משרד הבריאות מאפשרות מיחזור מים אפורים לטובת הדחת אסלות והשקיית גינות במתקנים שבאחריות רשות מקומית או עסק טעון רישוי, וזאת כאשר יוכח שהטיפול מסוגל לייצר מים באיכות המוגדרת "מעולה" (כמפורט בהנחיות "הלפרין עלוני" 2003). ובכך אלה יהיו קהלי היעד הראשונים שבפועל ייהנו מהצלחת המיזם כולל המגזר תעשייתי, אנשי מקצוע הדוגלים בבניה ירוקה, אנשי אקדמיה וחינוך וכדומה.

אנו מקווים שבעתיד יורחב ויעודד מיחזור מים אפורים על ידי הרשויות גם בסקטור הפרטי. בינתיים, תושבי המדינה המשיבים מים אפורים בצורה לא מפוקחת שייחשפו לפרסומים אודות המיזם ולידע ולקחים שיחולקו עם הרשויות והציבור הרחב, יוכלו להתרשם מהרצינות שמיוחסת לשימוש חוזר של מים אפורים ומהצורך לטפל במים האפורים בצורה הולמת.
המיזם תורם למאמצים הלאומיים לקדם מיחזור מים אפורים משום שללא ניסיון מעשי וידע משותף, לגורמי החקיקה, הרגולציה והתעשייה, יהיה קשה ליישם את החוקים והתקנות בארץ. תהליכי החקיקה והתקינה מתבססים בעקר על מידע זר וקיימת חשיבות טכנולוגית בבחינת התקינה המאומצת אל מול איכות המים ואופייני השימוש המקומיים.

הצורך למצוא פתרונות למצוקת משאבים כגון מים, חוצה גבולות. אמנם ישראל נמצאת היום בפיגור בפועל בענף זה, אך קשה לדמיין מניעה ממדינה שמובילה בעולם בהשבת שפכים ופיתוח טכנולוגיות חדשניות לשימור מים, מלצמח כבעלת השפעה ותרומה גם בנושא מיחזור מים אפורים.

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

אין דרך להפריד בנושא של מיחזור מים אפורים בין הפן החברתי לסביבתי. מים משמע חיים ואיכות חיים, ואין חיים חברתיים עם איכות ללא מקורות מים מספקים. הלשכה לסטטיסטיקה מצביעה על גידול אוכלוסייה צפוי עד כ-10.5 מליון נפשות ב-2030. הצריכה במים תגדל, ויש צורך בדרכים לספק מים מעבר ליצירת מתקני התפלה.

הטרנד הגלובלי הקיים גם בישראל, הוא לריכוז אוכלוסיות בערים. בשנות בצורת, מחירי המים מתייקרים וחלים איסורים של שימוש במים לצרכי "מותרות" כגון השקיה של גינות. השמירה על ה"ירוק" בערים ומחוצה לה הוא חיוני לסביבה, לבריאות ולאיכות החיים. כיום חלק גדול של המים המשומשים בערים מולכים אליה ממרחקים על כל העלויות הכרוכות בכך. מיחזור מים אפורים מבוזר מקומי יחסוך את הולכת המים לעיר למטרות של השקיה ויבטיח את שמירת הגנים והשטחים הפתוחים בעיר הרבתי. כאשר ניתן לשתול עצים נוספים, אשר מושקים גם הם במים מושבים, הרי שאנו עוזרים בכך גם להילחם בהתחממות הגלובלית ובשיפור תנאי המגורים בערים שלנו, תוך קירור הסביבה. ואל לנו לשכוח את הנושא של חסכון בכסף הכרוך בשימוש במים מושבים, כסף שניתן להפנות אותו לצרכים חיוניים אחרים ולמטרות פנאי.

ובסופו של דבר, ככל שאזרחי המדינה והרשויות יפעלו באמצעים הדוגלים בהגברת מודעות לפעולות שתורמות לקיימות, אנו נתרום לבניית חברה הדואגת לעצמה ולאחרים, ובונה תפישה של אחריות והתחשבות שתשליך על כל רובדי החיים, בנוסף לערכי סביבה.

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

כן

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

כמה זמן הארגון פעיל?

יותר מ-5 שנים

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

כן

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

שומרה רואה לעצמה זכות גדולה באפשרותה ליצור שיתופי פעולה עם ובין גורמים שונים וחשובים בארץ. שיתופי פעולה אלה הינם המהות האסטרטגית של היוזמה.

שומרה היא ארגון סביבתי קטן, עם חזון גדול . אופן הפעילות של הארגון הוא יזמי . למרות משאביה המועטים, הצליחה שומרה לקדם מהלך בקנה מידה לאומי וזאת בזכות יצירת אותן שותפויות עם גורמים בעלי עמדה והשפעה בתחום. גישה זו מלווה את הפרויקט ככל שהוא מתקדם. בשלב התכנון השתתפו פרופסור ערן פרידלר מהטכניון, האגף לקידום החיסכון במים של רשות המים , חברת מי קשת ומשרד הבריאות. בהמשך, עם המעבר ליישום הפרויקט, שומרה ממשיכה בשיתוף פעולה עם הרשויות המקוריות ומתחברת לגורמים חדשים. השלב היישומי של הפרויקט אמור להתקיים במתחם המקווה המרכזי של רעננה, ושומרה פועלת לקדם את יישום הפרויקט בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי,המועצה הדתית והיחידה האזורית לאיכות הסביבה.

תכנון אסטרטגי יחד עם שותפים יהיה מאד משמעותי בשלב המעבר לפעילויות חינוך והסברה לקידום הטמעת מחזור מים אפורים.

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

במיידי:
הפעולות המיידיות שעומדות על הפרק הן טיפול בלוגיסטיקה הנדרשת הנותרת על מנת להוציא את הפיילוט לשטח לפחות עם טכנולוגיה אחת. הצפייה היא לעשות זאת לפני סוף השנה הקלנדרית.

ובהמשך:
בשלשת השנים האחרונות, שומרה עברה מארגון סביבתי מקומי ירושלמי לארגון עם אג'נדה לאומית הממוקם במרכז הארץ. העצמת הארגון ובה בעת העצמת המיזם משולבים זה בזה.

את היוזמה הנוכחית שומרה הצליחה למנף עד כה עם כוחות של צוות מצומצם ביותר ותמיכה של מתנדבים ושותפויות. יצירתיות, כח רצון, התמדה ונחישות להשיג את המטרה הם מרכיבים בסיסיים ביזמות והם מהווים את הבסיס להגשמת המיזם הזה. המציאות ששומרה חווה מוכיחה שככל שהיא מתמידה בעבודתה ומצליחה לקדמה, היא זוכה להערכה של גורמים אחרים הרואים חשיבות בפעילות ולעתים אף מצטרפים ותורמים למהלך ומציעים את שירותיהם לארגון בתרומה עין (pro bono).

עם זאת, ומתוך הניסיון וההבנה של מידת המאמץ הנצרך על מנת לקדם מיזם מהשלב הרעיוני ועד להוצאתו לפועל על כל מרכיביו, שומרה מבינה שעל מנת למנף פעילות המשך בעלת תרומה והשפעה רצינית ולהיות ארגון בר קיימא, הארגון חייב לגדול. הצמיחה ששומרה שואפת אליה היא העצמה של המודל הקיים -- ארגון קטן יחסית, שכוחו בחשיבה ופעילות יצירתית, יעילה ודינמית המשפיעה ויוצרת שינוי.

לסיכום: הגברת כח האדם והשירותים הזמינים לעמותה (בשכר או בהתנדבות), גיוס כספים (מותנה, במידת מה, בקודם), הידוק שותפויות אסטרטגיות קיימות ויצירת שותפויות אסטרטגיות חדשות מהמגזרים השונים, פרסום המסר, ובבסיס – חשיבה "מחוץ לקופסא" במציאת פתרונות חדשניים לחסמים ובעיות משמעותיות לחברה וסביבה בישראל הם הדרך בה שומרה מקווה לקדם את פעילותה.

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

התועלת והערך במיחזור מים אפורים כאמצעי בולט לשימור מים בישראל יוכחו עם הזמן, כאשר תשתית מיחזור המים האפורים תשולב בצורה כלכלית בבנייה חדשה ובמבנים שישופצו. לפי מחקרים של פרופסור חבר ערן פרידלר, אם עד שנת 2030 ב- 30% ממשקי הבית בישראל ימחזרו את המים האפורים, משוער שניתן יהיה להגיע לחיסכון שנתי של עד ל- 55 מיליון מ"ק של מים. כמות זו דומה לצריכת המים השנתית של עיר בת 300,000 תושבים, או לייצור מים של מפעל בינוני להתפלת מים בשנה.

ממאמר של אילן כץ על הכלכליות של מיחזור מים אפורים נלמד: "מיחזור מים אפורים תומן בחובו גם חסכון כספי במסלול ה- win-win הרווח הוא של האזרח ושל המדינה כאחד. הצרכן העירוני משלם את עלות המים הגבוהה ביותר במשק, הצפויה להמשיך ולעלות בשנים הקרובות. מיחזור מים אפורים בתחום העירוני יחסוך לצרכנים עלויות שהגיעו הקיץ ל 12- 28 ₪ לקוב מים...מיחזור מים אפורים שישמשו לצורך הדחת אסלות יעמיד לרשות המדינה מקור מים עירוני, ללא צורך בהשקעה ממשלתית בהפקת המים, הולכתם והטיפול בהם. החיסכון יסתכם בכ- 2 מליון מ"ק לשנה...הפקת מים אלו תבוצע בדרישות אנרגיה נמוכות וללא פליטת מזהמים, דבר שייתרום למאמץ הממשלתי והבינלאומי בהפחתת פליטת וטביעת רגל פחמנית, וכן יעלה את אמינות אספקת המים של כלל המערכת...בשוק הבניה הפרטית היקף הפרויקטים הרב יתרום כחצי מיליארד ₪ לתל"ג. לא ניתן להתעלם מההיבט התעסוקתי - . התקנת המערכות תדרוש אנשי מקצוע ומנהלה בסדר גודל של כ - 1500 משרות חדשות במשק, ותספק פעילות לכ - 10 חברות בתחום הבניה הרוויה, וחברות רבות יותר בתחום הבניה הפרטית." ("מי ירוויח ממיחזור מי רחצה וכביסה", אקליטון, גיליון 2011/77).

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

הפרויקט מבוסס על פרויקט חלוצי של שומרה מ-2001 להשבת מים אפורים ממקוואות טהרה בשכונת הר נוף בירושלים, במטרה לחסוך מים יקרי ערך ולמחזר אותם לטובת השקיית שטחים ציבוריים סמוכים. הארגון ראה בכך הזדמנות לשמר משאב חשוב (מים) בד בבד עם שימוש יעיל במשאב אחר (קרקע) ע"י הפיכת שטחים מוזנחים לגינות ציבוריות נחוצות או השקיית גינות קיימות ע"י מקור השקיה חדש ומבורך, שיהיה זמין אפילו בשנות בצורת. ואכן, הארגון הקים גינה ציבורית בסמוך לאחד המקוואות שנבחר לפרויקט. המים ממקווה שני, היו מיועדים להשקיה של שטחים ללימוד גינון אורגני באתר חינוכי של הארגון ביער ירושלים (הנודע "אתר השומרה").

הפרויקט להשבת מים אפורים ממקוואות טהרה היה ייחודי והתקבל בהתעניינות רבה מאחר ובאותה תקופה היו מעט ניסיונות פרטניים למחזר מים אפורים בסקטור העירוני. הארגון נתקל בקשיים ליישם את הפרויקט עקב הבעיה בקידום הנושא לקראת אישור רגולטורי על ידי משרד הבריאות ובסופו של דבר הפרויקט נסגר.

כאשר פרופסור אמריטוס אורי שמיר ופרופסור נעמי כרמון הכינו את החומרים לקראת ההוצאה לאור של "תר"ם – תכנון רגיש למים", הם חיפשו דוגמא למיזם של מיחזור מים אפורים על ידי ארגון מקומי. ב-2006 פרופסור שמיר יצר קשר עם שומרה, ותקציר של היוזמה שולב בספר שיצא לאור שנה לאחר מכן.

התפתח דיאלוג בין פרופסור אמריטוס שמיר לבין מרים גרמז ששרתה אז בתפקיד של מנהלת גיוס משאבים של שומרה. מרים הביעה את רצונה להחיות את הפרויקט הראוי הזה, אך בזמן הנכון ובצורה הנכונה. משיחות והתייעצויות מעת לעת עם פרופסור אמריטוס שמיר, הזמן הנכון נקבע ובאוגוסט 2007 מרים פנתה לפרופסור חבר ערן פרידלר מהטכניון- מכון טכנולוגי לישראל, אחד החוקרים המובילים בתחום של מיחזור מים אפורים. הוסכם על שיתוף פעולה ונבנתה אסטרטגיה ליוזמה: פרופסור חבר פרידלר הפגיש בין שומרה לאגף לקידום החיסכון במים של רשות המים, שכבר שיתף פעולה עם פרופסור חבר פרידלר בפרויקט מיחזור מים אפורים בטכניון וכמו כן, המליץ על השתתפותו של אילן כץ, מנכ"ל חברת מי קשת, שהיתה בין החברות החלוציות בתחום מיחזור מים אפורים. משרד הבריאות הוזמן ללוות את היוזמה באופן פעיל ו"השאר הוא היסטוריה".

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

שומרה לסביבה טובה
מאז הקמתה בשנת 1998, עמותת "שומרה לסביבה טובה" מאופיינת בפעילות סביבתית חלוצית הממוקדת במגזר העירוני, במטרה לתרום לפיתוח חברה בת קיימא ולשיפור איכות החיים, תוך חינוך הציבור לערכים ולמודעות. הארגון קם כארגון שורשים במטרה להציל את יער ירושלים כמשאב טבע לתושבי ירושלים רבתי. ממיקוד בפעילות אקטיביסטית, הארגון התפרס לתחומים של חינוך וקהילה שהיוו השראה ומודלים לפעילות סביבתית עבור ארגונים אחרים ברמה לאומית. כיום, שומרה מתמקדת בקידום יוזמות סביבתיות-חברתיות במישור הלאומי והארגון ממוקם במרכז הארץ.

מרים גרמז, מנכ"ל
בשנת 2001 הצטרפה מרים גרמז לשומרה, שם החזיקה במגוון תפקידים. עוד ב-2007, מרים החלה ליזום פרויקטים סביבתיים-חברתיים ברמה הלאומית עם מינוף של שותפויות בין שומרה לגורמים במגזר העסקי,האקדמי והממשלתי. יוזמות אלו היוו את הכיוון החדש בו בחר הארגון להמשיך את דרכו ומרים מונתה לתפקיד מנכ"ל בספטמבר 2008.

הרקע העשיר והניסיון המגוון של מרים בעיצוב אורבני, פעילותה במגזר השלישי ונסיונה העסקי בשווק וניהול יצור עבור חברות בארץ ובחו"ל וכמייסדת ומנכ"ל של חברה לפיתוח עסקים, מאפשרים לה ראייה רב תחומית של הסוגיות, המשאבים והשותפויות הנדרשים ליזמות סביבתית-חברתית מהסוג בו עוסקת שומרה.
מרים בעלת תואר שני כפול מה- Massachusetts Institute of Technology , בתכנון ערים (MCP) ובלימודי ארכיטקטורה (MSARCHS). כמו כן זכתה מרים במלגת CMHC - Central Mortgage and Housing Corporation,Canada

לראיון של LEADEL.NET עם מרים גרמז ועל עבודתה בשומרה, ניתן להקיש על הקישור הבא: http://www.youtube.com/watch?v=nMPQM6mYcpA

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

דרך ארגון או חברה אחרים

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.

מרים גרמז רשם: תודה! ולשאלתך - ניתן למחזר את המים האפורים לטובת השקייה של הגינה השכונתית כל עוד שאיכות המים המושבים עומדת ברמה הנדרשת על ידי משרד ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2033 ימים המשך >
מרים גרמז רשם: תודה רבה על תגובתך! ישנה בהחלט חשיבות לפיתוח דיאלוג עם תאגידי המים בענין הטמעת מחזור מים אפורים. אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2036 ימים המשך >
מיכל יוסף רשם: כמו למשל כל הכביסות לגינה שכונתית? אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2036 ימים המשך >

מרים גרמז עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2041 ימים

מרים גרמז עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2042 ימים

מרים גרמז עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2042 ימים

paula and ophir fromm רשם: יישר כוח! הלוואי שהרשויות לא רק יתמכו אלא גם יעזרו בקישור לתאגידי המים. למיטב הבנתי, פה נעוצה ההתנגדות העיקרית... תאגידי המים לא רק ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2042 ימים המשך >

מרים גרמז עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2043 ימים

מרים גרמז עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2044 ימים

מרים גרמז עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2046 ימים