המעבדה להעצמה עירונית

ע"י דרור גרשון | 22 באוק' 2011
| 0 תגובות

סיכום:

"מעבדה-להעצמה-עירונית" - מיזם לקידום ציפוף עירוני איכותי תוך חיזוק סביבתי,כלכלי וחברתי של שכונות עוני. בישראל ישנן יותר מ-500 שכונות-ותיקות, אשר נזנחו והפכו לשכונות עוני. המעבדה פיתחה כלי שבודק ומעריך, את העודפים והחוסרים בכל שכונה ע"י השוואה להצלחות. הכלי מאפשר פתרונות יחודיים שמוכיחים שניתן להפוך את השכונות הקיימות לאיכותיות ביותר ולהכפיל ואף לשלש את השטחים הבנויים תוך חיסכון משמעותי ע"י שימוש בתשתיות-קיימות ושימור שטחים-פתוחים. מטרת הפרויקט הינה הקמת מיזם חברתי-סביבתי.

אודותיך

שם הארגון: מרחב - התנועה לעירוניות מתקדמת עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

דרור

שם משפחה

גרשון

אתר אישי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

מרחב - התנועה לעירוניות מתקדמת

תפקידך בארגון

מנכ"ל

האם הארגון שלך הוא...

ארגון ללא כוונת רווח

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

580429256

כתובת

שדרות יהודית 33, תל-אביב

אתר אינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

המעבדה להעצמה עירונית

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל

תאר את הפרויקט שלך

"מעבדה-להעצמה-עירונית" - מיזם לקידום ציפוף עירוני איכותי תוך חיזוק סביבתי,כלכלי וחברתי של שכונות עוני. בישראל ישנן יותר מ-500 שכונות-ותיקות, אשר נזנחו והפכו לשכונות עוני. המעבדה פיתחה כלי שבודק ומעריך, את העודפים והחוסרים בכל שכונה ע"י השוואה להצלחות. הכלי מאפשר פתרונות יחודיים שמוכיחים שניתן להפוך את השכונות הקיימות לאיכותיות ביותר ולהכפיל ואף לשלש את השטחים הבנויים תוך חיסכון משמעותי ע"י שימוש בתשתיות-קיימות ושימור שטחים-פתוחים. מטרת הפרויקט הינה הקמת מיזם חברתי-סביבתי.

כתובת אתר האינטרנט

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

במדינת ישראל נעשו ניסיונות רבים לטפל בשכונות החלשות בערים. בפרוייקט "שיקום שכונות", ובפרוייקטים נוספים העוסקים בהעצמה חברתית ובחינוך. ההצלחה היתה רק בהעצמה חברתית והאנשים שהתחזקו עזבו את השכונות. בשכונות העוני נשארה קהילה חלשה ומזדקנת ואף נוספו לה קהילות חלשות יותר. פרוייקט "פינוי בינוי" הזניח את הנושא החברתי ועד היום, 17 שנה מאז החל הפרוייקט, לא הושגו היעדים.
החידוש והיחודיות של "המעבדה":
1.גישה הוליסטית המציעה פתרון מערכתי המתייחס לקהילה, כלכלה וסביבה והכרחי להצלחה בת קיימא להעצמת השכונות החלשות
2.ההנחה הבסיסית שציפוף השכונות הותיקות הסמוכות למרכזי הערים הינה כלי ליצירת איכות חיים בשכונה וחיזוק העיר (בישראל מעולם לא השתמשו בציפוף מתחמים קיימים ככלי) תוך הוספת מגורים חדשים במטרה לעודד צעירים ומשפחות לעבור לשכונה
3.גישה חסכנית לשטח ולתשתיות קיימות – עד היום נבנו שכונות רק מחוץ או בשולי הערים דבר אשר דרש הקמת תשתיות כבדות חדשות ובניה בשטחים פתוחים
4.יצירת איכות בעזרת תכנון המתאים להליכה ((walkability)ומתן פתרונות לתעסוקה בשכונות, יצירת נגישות טובה לשירותים עירוניים וקהילתיים לכל התושבים
5.הוספת מגורים מגוונים למרכזי הישובים הקיימים יוצרים אפשרות לישן וגם חדש , דירות קטנות וגדולות, דיור בר השגה ודיור להשכרה. בישראל עד היום, השכונות נבנות בצורה הומוגנית
6.שימוש בתהליכי תכנון משתפים ככלי להעצמת הקהילה הקיימת בשכונה
7.יצירת כלי סיסטמתי להערכת שכונות, מתאים לכל מקום בעיר, יכול לשקף תוצאות שונות בהתאם לחזון מקומי- בישראל היום אין שיטה סיסטמתית להערכת שכונות.
גישה הוליסטית זו מתבטאת במיזם זה ומבינה כי העירוניות, על כל מרכיביה, היא בסיס ליצירת חברה שיוויונית המאפשרת לפרט ולקהילה מימוש הפוטנציאל שלה, היא חדשנית בישראל אך בעלת ניסיון מוכח בעולם המערבי בשיקום שכונות בערים בצרפת, ספרד, אנגליה וארצות הברית ולכן אינה יריה באפלה של עוד ניסיון - המיזם שלנו מבוסס על הצלחה מוכחת. בשלב הראשון "המעבדה" תוסיף לעבוד תחת קורת הגג של עמותת מרחב עמ"ת להמשיך למקצע ולשכלל את הכלי בהתאם לצרכים ולתוצאות שעולות מהשטח ע"י הפעלת הכלי במספר שכונות ברחבי הארץ. במהלך השנתיים הקרובות "המעבדה" תופרד מהעמותה ותהפוך למיזם חברתי עצמאי ע"י הקמה של חברה לניהול פרוייקטים להתחדשות שכונות ותיקות.

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

ערים הן אבן מפתח לקידום חברה בריאה, משגשגת ובת קיימא במדינת ישראל, בעיקר כאשר מדובר בערי הפריפריה וערי הביניים במדינת ישראל אשר נוטות להכיל בתוכן יותר שכונות עוני ושכונות נחלשות. מיזם "המעבדה" לפיתוח השכונות במרכזי הערים יחזק את השכונות ותושביהן, יביא אוכלוסיה חדשה וצעירה, ייצר מלאי דירות בתוך השכונות הותיקות - שיש בהן את התשתיות הדרושות, ובנוסף, יחזק את התושבים והקהילה ויחסוך משאבי אנרגיה, תשתיות וקרקע יקרים.
כלי הערכה ההוליסטי אשר פותח ב"מעבדה" הינו חדשני ובלעדי לעבודתנו. הכלי מבוסס על שיטת הערכה ייחודית אשר פותחה במיוחד למיזם זה במטרה להוביל לשינוי והתחדשות. פיתחנו את הכלי בדרך הבאה:
1. הקמנו צוות של מתכננים מכל התחומים, חלקו הקטן בשכר ורובו בהתנדבות.
2. מיפינו את השכונות בישראל הדורשות התחדשות בהתאם למאפיינים שלהם.
3. ערכנו מחקר מקיף הבוחן שיטות שונות ממדינות וארגונים שונים בעולם – בריטניה, ארה"ב, צרפת, הולנד.
4. בחרנו את השיטה שהתאימה לישראל(www.urbandesigncompendium.co.uk)
5. התאמנו אותה לישראל
6. בחנו את השיטה בשתי שכונות שונות: שכונת שרת בטירת הכרמל ושיכון ותיקים בבת-ים.
במהלך כל שלבי העבודה היו ישיבות היגוי רחבות וקטנות עם אנשי מקצוע מכל הסקטורים ציבורי (ממשלה ועיריות), אקדמי ופרטי ועם תושבי השכונות בכדי לשמוע ולהכניס שינויים לתוך כלי המיפוי והערכה.
הכלי בודק ומעריך כל שכונה באופן מקיף וסיסטמתי. הכלי בודק את השכונה מהיבטים רחבים כאשר השינוי המבוקש בהתאם לחזון עירוני או שכונות מוצלחות המהוות דוגמא עומדים כבסיס להשוואה מתמדת. בדומה לשיטת ה- TOC-Theory Of Change. תוצאות הבדיקה ניתנות במונחים של "חוסרים" ו"עודפים". כאשר את החוסרים יש למלא ואת העודפים יש למחזר. תוצאות הבדיקה נותנות פתרונות לציפוף עירוני, פתרונות תנועה ותחבורה תואמים, חיזוק הכלכלה המקומית ויצירת איכות חיים עירונית גבוהה.
יתרון נוסף של כלי "המעבדה" זו הגמישות, מכיוון שתוצאות ההערכה הן במונחים יחסיים ובהתאם למצב קיים שונה וחזון עירוני שונה ניתן להפעיל את הכלי על שכונות שונות ולקבל תוצאות מותאמות עבור כל שכונה.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

ערים הן אבן מפתח לקידום חברה בריאה, משגשגת ובת קיימא במדינת ישראל, בעיקר כאשר מדובר בערי הפריפריה וערי הביניים במדינת ישראל אשר נוטות להכיל בתוכן יותר שכונות עוני ושכונות נחלשות. מיזם "המעבדה" לפיתוח השכונות במרכזי הערים יחזק את השכונות ותושביהן, יביא אוכלוסיה חדשה וצעירה, ייצר מלאי דירות בתוך השכונות הותיקות - שיש בהן את התשתיות הדרושות, ובנוסף, יחזק את התושבים והקהילה ויחסוך משאבי אנרגיה, תשתיות וקרקע יקרים.
כלי הערכה ההוליסטי אשר פותח ב"מעבדה" הינו חדשני ובלעדי לעבודתנו. הכלי מבוסס על שיטת הערכה ייחודית אשר פותחה במיוחד למיזם זה במטרה להוביל לשינוי והתחדשות. פיתחנו את הכלי בדרך הבאה:
1. הקמנו צוות של מתכננים מכל התחומים, חלקו הקטן בשכר ורובו בהתנדבות.
2. מיפינו את השכונות בישראל הדורשות התחדשות בהתאם למאפיינים שלהם.
3. ערכנו מחקר מקיף הבוחן שיטות שונות ממדינות וארגונים שונים בעולם – בריטניה, ארה"ב, צרפת, הולנד.
4. בחרנו את השיטה שהתאימה לישראל(www.urbandesigncompendium.co.uk)
5. התאמנו אותה לישראל
6. בחנו את השיטה בשתי שכונות שונות: שכונת שרת בטירת הכרמל ושיכון ותיקים בבת-ים.
במהלך כל שלבי העבודה היו ישיבות היגוי רחבות וקטנות עם אנשי מקצוע מכל הסקטורים ציבורי (ממשלה ועיריות), אקדמי ופרטי ועם תושבי השכונות בכדי לשמוע ולהכניס שינויים לתוך כלי המיפוי והערכה.
הכלי בודק ומעריך כל שכונה באופן מקיף וסיסטמתי. הכלי בודק את השכונה מהיבטים רחבים כאשר השינוי המבוקש בהתאם לחזון עירוני או שכונות מוצלחות המהוות דוגמא עומדים כבסיס להשוואה מתמדת. בדומה לשיטת ה- TOC-Theory Of Change. תוצאות הבדיקה ניתנות במונחים של "חוסרים" ו"עודפים". כאשר את החוסרים יש למלא ואת העודפים יש למחזר. תוצאות הבדיקה נותנות פתרונות לציפוף עירוני, פתרונות תנועה ותחבורה תואמים, חיזוק הכלכלה המקומית ויצירת איכות חיים עירונית גבוהה.
יתרון נוסף של כלי "המעבדה" זו הגמישות, מכיוון שתוצאות ההערכה הן במונחים יחסיים ובהתאם למצב קיים שונה וחזון עירוני שונה ניתן להפעיל את הכלי על שכונות שונות ולקבל תוצאות מותאמות עבור כל שכונה.

הבעיה

לישראל שטח ומשאבים טבעיים מצומצמים וצפיפות אוכלוסין מהגבוהות בעולם המערבי. מדיניות התכנון בישראל מעודדת פיתוח חדש ובניית פרברים בשטחים פתוחים, על פני חיזוק הערים ומרכזי הערים הקיימים. לאורך השנים מדיניות זאת יצרה הזנחה של מרכזי הערים, בזבוז משאבים וקיטוב כלכלי וחברתי באוכלוסיה. השכונות הותיקות בישראל סובלות מהזנחה, עזיבה ואוכלוסיה מזדקנת. בעיות אלו מועצמות כאשר בעלי עסקים ומשרדים יוצאים מהשכונות אל בניינים מסחריים או אל איזורי הבניה החדשה. חיזוק השכונות החלשות בשיתוף התושבים תוך שימור הקהילה הקיימת, הינו הכרחי לפתרון בר קיימא.
מדיניות תכנון מיושנת זו התאימה לישראל בשנות השישים, בה כמות האוכלוסיה עמדה על כ- 2 מליון תושבים. אבל מערכת זו לא צפתה את הנולד, לא למדה מהניסיון המצטבר בעולם ולא בנתה חזון לישראל בה יחיו 11 מליון תושבים בתוך 15 שנה מהיום. מאידך, בישראל נבנות כל שנה עשרות אלפי דירות בשולי הערים לאוכלוסיה חזקה. דבר המעצים את בזבוז המשאבים, את ההתרחבות של השטחים הבנויים במדינה ואת הפערים הכלכליים במדינה. "המעבדה" באה לתת מענה לחיזוק השכונות החלשות תוך הוספת אלפי דירות חדשות כולל דיור בר השגה והתאמתן לצרכים העכשוויים.

פעולות

במהלך השלוש שנים האחרונות מרחב השקיעה מאמצים רבים בבניית הפרויקט והצגתו. כחלק מעבודתינו נערך מחקר מקיף עמ"ת להבין וללמוד מהנעשה במדינות אחרות בעולם בתחום ולזהות best practices מארגונים דומים. מהמחקר למדנו את דרכי העבודה המועדפות, אתגרים והצלחות. את המחקר פירסמנו בעיתונות, בכנסים מקצועיים ובאירועים.
אנו עורכים ימי עיון בנושאי "המעבדה" הכוללים: קיימות, העצמה עירונית וחשיבה לתכנון ירוק. ימי העיון נערכים בערים בהם נבחן הכלי וגם בת"א, רמת-גן וחיפה ומוזמנים אנשי מקצוע בתחומי התכנון, הסביבה, התחבורה, הכלכלה. אנו רואים בחשיפה זו יחסי ציבור לפרוייקט המהווה חלק משמעותי בהצלחת הפרויקט. פרסמנו את ההזמנות לימי העיון עם הסבר קצר בכל המדיה האינטרנטית אשר המתכננים חשופים לה: Saf ,Archijob , איגוד המתכננים, עמותת האדריכלים, החברה להגנת הטבע ובאתרים המקומיים. בנוסף, אנו עובדים על פרסום פרויקט "המעבדה". כבר בשבוע הבא צפויה לצאת כתבת עומק על "המעבדה" בעיתון דמרקר.
בנוסף ליחסי ציבור אנו מאמינים ששותפים אסטרטגיים הם מהותיים להצלחה ולכן אנו פונים לממשלה ולרשויות מקומיות על מנת לעניין אותם ולהציע להם לקחת חלק בפרויקט. כמו כן, מרחב פועלת לגייס לפרוייקט חברות וקרנות אשר ייכנסו כמשקיעים חברתיים מתוך הבנה שלמרות הרווחים הנמוכים ישנו ערך חברתי גבוה וחשיבות גבוהה להבטחת קיימות הערים בישראל.

תוצאות

מכיוון שישנן מעל ל-500 שכונות בישראל שזיהינו כמועמדות להתחדשות, אנו צופים שכתוצאה מהפעולות שלנו:
1. יותר אנשי מקצוע ורשויות יכירו את האפשרויות והיתרונות של הכלי שפיתחה "המעבדה".
2. יותר רשויות ויזמים יזהו את הפוטנציאל הטמון בהתחדשות שכונות ותיקות ויתחילו מיזמים עצמאיים המתבססים על שימוש בכלי שפיתחה "המעבדה" ובשרותי יעוץ של המיזם.
מעבר לכך, אנו שואפים שממשלת ישראל תהיה מוכנה להתחיל חשיבה מתקדמת יותר על התחדשות שכונות ותיקות, כפי שהחליטה ועדת טרכטנברג, תשתמש ותעודד את השימוש בכלים של "המעבדה" ותבנה תהליכי תכנון מואצים שיעודדו התחדשות בשכונות הותיקות.

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

שנה 1: במהלך השנה הראשונה עיקר העבודה תהיה גיוס משקיעים מתאימים אשר מחוייבים לטווח הארוך ומכירים בחשיבות הפרוייקט. הגישה ההוליסטית של מרחב והתכנון המשתף שאנו דוגלים בו מחייב התייחסות לצרכים ורצונות התושבים בכמה רמות ולכן אנו נשאף לשלב בפרוייקט משקיעים ושותפים מכל המגזרים: פרטי, רשויות מקומיות, ממשלה וארגונים ללא כוונת רווח.

שנה 2: אנו רואים חשיבות גדולה ברתימת הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה לפרוייקט על מנת להבטיח עבודה רציפה ונטולת קשיים בירוקרטיים. במהלך השנה השנייה האתגר הכי גדול שאנו צופים הוא עיכוב ההליכים הבירוקרטיים סביב הפרויקט אשר מחייב שינויים בתוכנית בניין עיר (טב"ע). כל עיכוב שבזה יגרור עיכובים נוספים בהוצאה לפועל של שלבי הפרוייקט. התערבות של משרדי הממשלה יכולה לעזור להתגבר על אתגר זה.

שנה 3: המשך שיווק הפרוייקט למשקיעים. במהלך השנה השלישית אנו שואפים לראות התחלה של בנייה ועבודה בשטח – מטרה זו תלויה באופן מוחלט בהצלחה בשנתיים הראשונות – כיוון שהיא מחייבת מימון ואישורי בניה.

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

ישנם מספר אתגרים איתם עלינו להתמודד על מנת לודא את הצלחת הפרוייקט. האתגר הכי גדול ומשמעותי לפרויקט "המעבדה" זהו האתגר הבירוקרטי. על מנת שניתן יהיה ליישם את הפרויקט נדרש שיתוף פעולה של מספר משרדי ממשלה ושל הרשויות המקומיות ברמה של אישור תוכניות, קבלת אישורי בניה, שינוי/הוספה של רחובות. כל עיכוב או דחייה בקבלת אישורים ישפיע באופן משמעותי על המשך הפרויקט.
אתגר נוסף הוא הכנסה של תחבורה ציבורית איכותית לשכונות - כאן נדרש שיתוף פעולה של משרד התחבורה ושל חברות התחבורה.
בנוסף, עלינו למצוא משקיעים חברתיים אשר מאמינים ביכולת הפרוייקט ליצור שינוי משמעותי בשכונות, ואשר מוכנים להשקיע בתמורה לרווחים נמוכים. המשקיעים אליהם נפנה הינם קרנות, תורמים פרטיים וחברות, בארץ ובעולם. לאור ארועי הקיץ האחרון בישראל, אשר ממחישים באופן ברור את הצורך בפתרונות דיור בר השגה בתוך הערים בישראל ולא בפרברים או בפריפריה, אנו מאמינם שניתן יהיה למצוא משקיעים שמבינים את החשיבות והדחיפות של הנושא הן מבחינה סביבתית והן מבחינה כלכלית-חברתית.
כמו כן, אנו מקוים שמשרדי ממשלה יצטרפו לפרויקט ויבינו את החשיבות שלו על מנת להבטיח צמיחה כלכלית, שימוש נכון במשאבים ואת היכולת של מדינת ישראל להתמודד עם הגידול המשמעותי באוכלוסיה.

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

יותר מ-10,000

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

מוטבי הפרויקט הם קודם כל תושבי השכונות הקיימים, ברוב המקרים מדובר באוכלוסיות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה ובאוכלוסיה מבוגרת אשר ידם אינה משגת לעזוב את השכונות. שכונה אשר מטופלת על ידי "המעבדה" תהפוך לשכונה משגשגת, בעלת סביבה מרובת שימושים המאפשרת נגישות נוחה לכל אדם לצורכי היום-יום ללא שימוש ברכב. הטיפול יאפשר, בין היתר, הוספה של מסחר ומשרדים אשר יספקו מקומות עבודה ושירותים במרחק הליכה ככלי לפיתוח כלכלי מקומי, טיפוח השירותים והשטחים הציבוריים הקיימים. שיטת התכנון המשתף, הייחודית למרחב, מעצימה את התושבים ונותנת להם כלים להתמודד ולדרוש ממקבלי ההחלטות תכנון יותר מתאים לאופי השכונה ותושביה.

כל תושבי העיר יהנו מגידול בכמות המשפחות הצעירות, מבסיס סוציו-אקונומי מגוון, ומבנייה שתספק מענה לקהילה הקיימת לגדול ולהתפתח בתוך השכונה והעיר, על ידי הוספה של יחידות דיור אשר עונות על הצרכים והרצונות של התושבים.

בנוסף תושבי העיר כולה הופכים למוטבים של הפרויקט כיוון שהם נהנים מחיזוק העיר והוספת ארנונה ללא התרחבות העיר ותחזוקה של תשתיות נוספות.

תושבי העיר והערים השכנות הופכים למוטבים של הפרויקט כיוון שבזכות הפרויקט נשארים להם יותר שטחים פתוחים לפנאי ונופש.

מוטבים נוספים הם אותן משפחות צעירות חדשות המחפשות דיור זמין, במחיר סביר ואיכותי בתוך מרכזי ערים – המחאה של הקיץ הוכיחה לנו שיש הרבה כאלה - הופכות גם הן למוטבות של הפרויקט כיוון שהוא מספק להם, דיור בר השגה במרכז העיר, נגישות לתחבורה ציבורית, קרבה למקומות מסחר משרדים,לשירותים ולהזדמנויות חברתיות וכלכליות.

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

מרבית הערים בישראל מתוכננות באופן שאינו מאפשר לתושביהן הזדמנויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות למימוש הפוטנציאל הגלום בהם כפרטים או כקהילה. המשבר הנוכחי הוא תולדה של מצב זה. לא כוחות השוק הביאו אותנו למצב זה, המשבר הוא תולדה של מדיניות תכנון מיושנת ובלתי מתעדכנת שהתאימה לישראל ולמדיניות ההתיישבות המרחבית של שנות השישים בה היינו 2 מליון תושבים ולא לישראל בה יחיו 11 מליון איש 15 שנה מהיום.
מדיניות התכנון הנוכחית מייצרת קיטוב חברתי. מה שניתן לערי המרכז נשלל מערי הפריפריה, בצד תכנון פרברי של "שכונות יוקרה", אזורי תעסוקה מרוחקים, מרכזים מסחריים מחוץ לערים, הכל מבוסס על שימוש הכרחי ברכב פרטי ומאפשר קיום שירותים רק לאוכלוסיה מבוססת, ופחות לאוכלוסיות חלשות. תהליך מכוון זה מעצים את הקיטוב החברתי במדינת ישראל בין אלו שיש להם לאלו שאין להם.

.

אימוץ של פרויקט "המעבדה" ע"י הממשלה והרשויות יוביל לשינוי מדיניות התכנון הקיימת יטפל בפערים בחברה הישראלית ע"י טיפול בשכונות הותיקות ובתושביהן שהוזנחו ובניית מגוון רחב של דירות למגורים ולתעסוקה במקום שכונות יוקרה הומוגניות בשולי העיר.
חידוש השכונות מאפשר לתושבי השכונות העניות להנות מפיתוח השכונה ושגשוג אישי שלהם ללא צורך בעזיבה או הריסת המרקם הקהילתי המחזק אותם. ע"י הוספת דירות חדשות ומגוונות לשכונה אשר ימשכו משפחות צעירות, חדשות ומבסיס סוציו-אקונומי מגוון ויתן גם מענה למשפחות הקיימות לגדול ולהתפתח בתוך השכונה. ע"י הוספת מסחר ומשרדים במרחק הליכה יספקו מקומות עבודה ושירותים למשפחות החדשות והותיקות ביחד. בזכות התחדשות הקהילה והציפוף יטופחו השירותים והשטחים הציבוריים הקיימים למען כולם. ע"י הוספת נגישות ופתרונות לתחבורה ציבורית לכל מקום בעיר יגדלו כמות ההזדמנויות לכולם.

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

כן

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

פעיל בין שנה ל-5 שנים

כמה זמן הארגון פעיל?

יותר מ-5 שנים

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

כן

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

שותפויות עסקיות הן הבסיס להצלחת הפרוייקט, במעבר מפעילות העמותה לפעילות המיזם יהיה צורך לייצר שותפויות עם עסקים ומשקיעים פרטיים על מנת לאפשר לנו ליישם את המלצות ההערכה של כל שכונה. כרגע ישנה התעניינות חיובית מאד מטעם מספר גופים עסקיים עמם אנו עומדים בקשר לגבי קידום הפרויקט.

שותפויות עם גופים ממשלתיים גם הן קרטיות להצלחת הפרויקט כיוון שלאורך כל הדרך ישנה מעורבות עמוקה של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בכל תהליכי התכנון והבניה. בכל הרשויות בהן עבדנו עד כה יצרנו יחסי עבודה מצוינים (ראה מכתבי המלצה מצורפים בנספחים). בנוסף וכפי שצוין, פרויקט אחר של עמותת מרחב נבחר על ידי משרד השיכון, משרד הפנים ומשרד התחבורה כפרויקט מחולל שינוי - עבורנו זוהי בחירה מאד משמעותית המעידה על חשיבות העשייה שלנו ועל היכולות שלנו. בנוסף, עמותת מרחב עובדת בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה.

שותפויות עם מלכ"רים אחרים ועמותות מקומיות גם הן חשובות מאד להצלחת הפרויקט, בעיקר על מנת לאפשר את הפן החברתי בתהליך כגון: "קרן קהילתית טירת הכרמל" ארגון המתנ"סים בטירת הכרמל, מרכז לפתוח הון אנושי מרכז הצעירים טירת הכרמל.

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

. הוספת שותפים עסקיים – זהו אלמנט הכרחי להצלחת הפרויקט. ללא שותפים עסקיים לא נוכל לממש את התוכנית האסטרטגית שלנו ולהוציא את הפרויקט לפועל. על מנת לרתום שותפים נבנה מודל עסקי אשר מאפשר שותפות עסקית, או ליתר דיוק, השקעה חברתית שהיא מעבר למתן תרומה לארגון. השותפים שאנחנו מחפשים הם חברות בניה, חברות נדל"ן (פרטי ומסחרי), אנשי עסקים בעלי עניין בבניה ירוקה, עירוניות וקיימות, קרנות ותורמים שמעוניינים במודל. אנו עובדים על פרסום הפרויקט לקהלי היעד האלה וכמו כן כבר התחלנו להפגש עם שותפים פוטנציאלים.

2. רתימת משרדי ממשלה – כפי שכבר צוין, זהו אלמנט מאד משמעותי בהצלחת הפרויקט. אי שיתוף פעולה ותמיכה מצד משרדים ממשלתיים או רשויות מקומיות ימנע לחלוטין את ביצוע הפרויקט ולכן זהו אחד הצעדים הכי חשובים עבור "המעבדה". המשרדים אליהם נפנה הם משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, רשויות מקומיות והמשרד להגנת הסביבה.

3. רתימת רשויות מקומיות – על מנת ליצור מחוייבות מקומית רצופה של הרשות לאורך חמש שנים לפחות בכדי להעניק לתושבים הותיקים את הבטחון בתהליך ולתושבים חדשים הבנה שיש יכולת לקיים ולהצליח.

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

כל הפרוייקט כולו בנוי על חשיבה חסכונית:
1. שימור שטחים פתוחים – אם יתחדשו שכונות ותיקות לא נצטרך לבנות על שטחים פתוחים כל שנה

2. חסכון בתשתיות – בשכונות הותיקות כבר קיימות כל התשתיות: רחובות, חשמל, מים, ביוב, כבלים ועוד. (תשתיות אלו יצטרכו לעבור שדרוג חלקי בלבד).

3. ניצול של משאבים מבוזבזים על שטחי הציבור ומבני ציבור - בשכונות הותיקות יש שטחי ציבור ומבני ציבור קיימים אשר מתקיימים בשימוש חלקי ביותר בגלל הזדקנות השכונות.

יחד עם זאת "המעבדה" מייצרת ערך כלכלי רחב היקף:
1. ליזמים שישקיעו במקום ויוכלו לשאת רווח מייד אחרי הבניה.

2. לתושבי כל העיר אשר ערך הקרקעות שלהם יעלה ויאפשר תנועה של קניה ומכירה. ציפוף והעלאת ערך יוביל להגדלת ההזדמנויות הכלכליות וחברתיות, ליותר שירותים עירוניים, שירותים מסחריים ואפשרות למקומות עבודה בסמוך לביתם.

3. לבעלי עסקים בעיר שתהליך ההתחדשות והציפוף יוביל להצלחה כלכלית של העסק.

4. לעיר אשר מעמדה יתחזק, עקב פיתוח המרכז והשכונה הותיקה הסמוכה, ותהיה אליה הגירה של משפחות בעלות יכולת בחירה. בזכות ארנונה של יותר משפחות על אותו שטח לתחזוקה וארנונה נוספת וגבוהה יותר ממסחר ומשרדים שיתפתחו במרכז ובשכונה.

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

מיזם "המעבדה" נולד מתוך "הגילוי" וההבנה שמרכז העיר והשכונות סביב המרכז קשורות בקשר הדוק. בשנים האחרונות התפתח שיח של מתכננים בישראל אשר כוון לחיזוק ערים וישובים על ידי חידוש ושיפוץ מרכז העיר. במחקרים שערכנו גילינו שלא ניתן יהיה לחזק את המרכז בלבד ללא תוספת מגורים. כיוון וברוב הערים השכונות הותיקות והנחשלות הן השכונות הסמוכות ביותר למרכז חיזוק המרכז בלבד הוא חסר ערך כאשר ה"צרכנים" (תושבי השכונות) אינם מסוגלים להשתמש בו. ההבנה שחיזוק שכונות העוני עצמן מוכרח להפוך לחלק אינטגרלי בהליך התכנון של מרכז העיר ואשר זה המפתח להצלחה הוליסטית של קהילה קיימת תוך כדי חיזוק והתחדשות כלל עירונית.

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

עירית סולסי, אדריכלית מתכננת ערים, יו"ר מרחב

עירית שותפה במשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים. המשרד מתמחה בתכנון אדריכלי של מבנים מסחריים, מבני ציבור ובניה רוויה למגורים. המשרד עוסק בתכניות אב, תכניות מתאר תכניות מפורטות ותוכניות בינוי ועיצוב עירוניים - תב"ע ותכנון התחדשות עירונית במרכזי ערים - תל אביב, רחובות, גדרה, חדרה, בנימינה, נתניה, באר שבע, אור יהודה והרצלייה.
בעבר עירית עבדה כראש צוות תכנון – צוות דרום, לשכת התכנון-מחוז מרכז, של משרד הפנים, כמתכננת המחוז בועדת המשנה של הועדה המחוזית, מחוז מרכז וכאדריכלית יועצת למועצה מקומית גדרה.
עירית היא ממיסדי עמותת "מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל" היא יו"ר הועד המנהל של העמותה. במסגרת העמותה עירית מרצה בנושאי תכנון עירוני בכנסים של: איגוד המתכננים, מרחב, עמותת האדריכלים, CEU- Berlin גרמניה ו Leeds - CEU בבריטניה, עמיתי מילקן וקרן קורת ועוד. בנוסף היא מרצה לסטודנטים לאדריכלות בסטודיו עירוני באוניברסיטת ת"א, טכניון ויצו בחיפה, ולסטודנטים לתכנון ערים באוניברסיטה העברית ובן גוריון בבאר שבע.
בנוסף לעירית ניסיון נרחב בניהול והפקת כנסים, היא הייתה שותפה לבניית 3 כנסים גדולים בהם השתתפו 300 - 400 איש כולל בחירת התכנים, השיווק והלוגיסטיקה. ושותפה לארגון וניהול של ימי עיון – לרשויות מקומיות בנתניה, ראשל"צ, רחובות, פתח-תקווה ולמשרד להגנת הסביבה.
עירית מומחית בתהליכי תכנון משתפים (שאררט) היא הייתה שותפה בניהול שאררט בינלאומי והנחיית סדנאות עבודה להתחדשות המרכז הוותיק בקריית שמונה, שאררט לתכנון בית ספר אזורי למועצה המקומית מרום גליל, שאררט להתחדשות שכונת ואדי ניסנאס בחיפה ושאררט להתחדשות מרכז העיר אופקים. אשר בכולם השתתפו נציגי הרשות המקומית, נציגי מועצת העיר, ארגונים וולונטרים מקומיים, נציגי קרנות ארציות, נציגי משרד השיכון , מ.מ.י, נציגות מקומית של נוער וצעירים נציגי בעלי עסקים וכמובן הציבור הרחב.

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

דרך ארגון או חברה אחרים

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.

דרור גרשון עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2075 ימים

דרור גרשון עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2076 ימים

דרור גרשון עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2079 ימים

דרור גרשון עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2089 ימים

דרור גרשון יצר את המועמדות - לפני 2089 ימים