תוכנית ווג'ד-אקולוגיה מעשית שכונתית

ע"י אלכס צ'מודנוב | 06 בספט' 2011
| 1 תגובות

סיכום:

מיזם חינוכי המתמקד בשינוי אורח חיים והענקת ידע וכלים בתחום הסביבתי-קהילתי,הפועל בשכונות, בתוך בנייני דירות ומתמקד באוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
התוכנית כוללת מפגשים שבועיים בהם מנחה מלווה את דיירי הבניין בשלבים הבאים:
-גיבוש דיירים וזיהוי צרכים.
-תכנון משותף של סביבת הבניין ע"י הדיירים בליווי יועץ מקצועי.
-הוצאת התכנון לפועל ע"י הדיירים. בהתחלה-הקמת גינת ירק.
השלבים עוסקים בתכנים סביבתיים הקשורים באורח חיים:חסכון בחשמל ומים,שימוש חוזר,גידול מזון ליד הבית וקומפוסט

אודותיך

שם הארגון: חברים בטבע - העצמה קהילתית ע"ר עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

אלכס

שם משפחה

צ'מודנוב

אתר אישי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

חברים בטבע - העצמה קהילתית ע"ר

תפקידך בארגון

רכז תחום קיימות ואקולוגיה

האם הארגון שלך הוא...

ארגון ללא כוונת רווח

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

580453199

כתובת

שפירא 3/10, גדרה 70700

אתר אינטרנט

כתובת פרופיל הטוויטר

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

תוכנית ווג'ד-אקולוגיה מעשית שכונתית

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל, C

תאר את הפרויקט שלך

מיזם חינוכי המתמקד בשינוי אורח חיים והענקת ידע וכלים בתחום הסביבתי-קהילתי,הפועל בשכונות, בתוך בנייני דירות ומתמקד באוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
התוכנית כוללת מפגשים שבועיים בהם מנחה מלווה את דיירי הבניין בשלבים הבאים:
-גיבוש דיירים וזיהוי צרכים.
-תכנון משותף של סביבת הבניין ע"י הדיירים בליווי יועץ מקצועי.
-הוצאת התכנון לפועל ע"י הדיירים. בהתחלה-הקמת גינת ירק.
השלבים עוסקים בתכנים סביבתיים הקשורים באורח חיים:חסכון בחשמל ומים,שימוש חוזר,גידול מזון ליד הבית וקומפוסט

כתובת אתר האינטרנט

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

התוכנית מתמקדת באוכלוסייה אשר חיה בבנייני דירות ובעקבות נסיבות חייהם אינה חלק מהשיח הסביבתי בארץ.כרגע אנו מתמקדים בקהילת יוצאי אתיופיה בגדרה וראשל"צ.במפגשים השבועיים שבתוכנית אנו מכירים את היכולות והידע של הדיירים ואז משתמשים בהם בשלב השינויים הסביבתיים בבניין (גינון,קומפוסט,החלפה לנורות חסכוניות(.
לדוגמא-מתוך תפיסה שהבאת אספקת המזון קרוב יותר לפתח הבית היא אסטרטגיה יעילה ביותר כדי לייצר שינוי חיובי בסביבתנו ובריאותינו, אנו מקדמים חקלאות אורבנית בשכונה. זאת ע"י יצירת שיח על הדומה והשונה בחקלאות באתיופיה ובארץ והכנה של מאכל מסורתי אשר את מרכיביו אפשר לגדל בשכונה.
כל המפגשים מתרחשים בתוך דירות המשתתפים שם כל הדיירים (הורים וילדים) מתכנסים ומכירים ואנו מגבשים קבוצה חזקה אשר בהמשך תוציא לפועל את השינויים הסביבתיים אותם הם רוצים לקדם.כל מפגש בנוי מחלק לימודי וחלק מעשי. מתוך תפיסה שעל מנת להוביל שינוי לטווח ארוך באופן בר קיימא אנו חייבים להשתמש במשאבים מקומיים, אנו דואגים שכל הידע, המודלים והצוות של התוכנית יהיו מתוך השכונה. כל השינויים שמתרחשים בשכונה מבוצעים ע"י תושבי השכונה והבניינים עצמם הופכים למרכזי הדגמה בהם אפשר לראות מודלים לחקלאות אורבנית,חסכון במשאבים ויצירת קומפוסט.לדוגמא-בניין 22 בגדרה היה בעבר בניין מוזנח,ללא אור בחדר המדרגות,ללא גינה ועם יחסים קשים בין הדיירים. כתוצאה מעבודתנו בבניין זה הדיירים הכניסו נורות פלורוסנט לחדר המדרגות) לאחר מפגש בנושא חיסכון בחשמל), הקימו גינת ירק בשטח הבניין וכיום משפחות מגדלות מזון בחצר הבניין ולומדות על בריאות ותזונה באופן מעשי (לאחר מפגשים בנושא טיפוח הסביבה הקרובה), הדיירים הקימו קומפוסטר וכיום מפרידים זבל ויוצרים דשן על מנת לטפח את גינתם. הבניין הפך לבניין לדוגמא ומרכז הדרכה א-פורמלי בו שכנים מרחבי השכונה יכולים להתרשם מהתוצאות, לשאול שאלות ולפעול דומה בבניינם.
בניין זה הוא אינו היחיד ואנו בתהליך של לקדם בניינים נוספים בכיוון זה. כך נוצר מצב בשכונה בו מתרחש שיח סביבתי בין השכנים אשר אינו מאולץ ומתקיים מתוך הצרכים היומיומיים האמיתיים שלהם. התוכנית מתמקדת בשינוי אורחות חיים של משפחות מתוך תפיסה כי שינוי סביבתי אמיתי מתרחש כאשר אנשים משנים את אורח חייהם כך שישרת את צרכיהם אך גם יתחשב יותר בסביבה ומחנכים גם את ילדיהם לכך.

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

לא. התוכנית מתמקדת במציאת פתרונות סביבתיים פשוטים העונים על צרכים יומיומיים של אנשים. כתוצאה מכך אנו מתמקדים בפתרונות טכנולוגיים פשוטים וזמינים אשר כל אחד יכול ליישם בביתו מבלי קשר לתקציב וידע מקדים. לדוגמא-הכוונת מי המזגנים ומי הכיורים לגינה ויצירת מערכת מיחזור מים פשוטות בחומרים בשימוש חוזר שכל אחד יכול למצוא, בניית קומפוסטרים ממשטחי עץ ועץ זבל בזמין בכל מקום וכדומה. העיקרון של התוכנית מהבחינה הטכנית הוא" להשתמש בקיים", לקנות מינימום של חומרים ולהשתמש במינימום חומרים חדשים.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

1. בשכונת שפירא בגדרה- מאז תחילת העבודה (שנתיים) הצטרפו 6 בניינים (12 משפחות בבניין)בשכונה לתוכנית ווג'ד ודיירי הבניינים עבדו יחד בשיתוף פעולה על שינוי אקטיבי של סביבת המחייה שלהם. ב5 מהבניינים הוקמו גינות (3 מהן גינות ירק בהן הדיירים מגלדים מזון לתצרוכת אישית, 2 מהבניינים השקיעו מכספם וריצפו בכוחות עצמם את הכניסה לבניין, ששת הבניינים החליפו את הנורות בחדר המדרגות לנורות פלורוסנט חסכוניות, 3 מהבניינים התקינו חסכמים בברזים של הדירות.
בנוסף לכך ניתן לראות שיפור משמעותי ביחסים הבינאישיים בין הדיירים וסביבת המחייה הפיסית והאנושית הפכו לנעימות ומזמינות יותר.
אחד ההישגים המשמעותיים בעיני הם דווקא מהבניינים אשר לא משתתפים בתוכנית- מאז תחילת התוכנית ניתן לראות אפקט של התעוררות בשכונה וישנם בניינים נוספים אשר לא משתתפים בתוכנית, בהם דיירים לקחו יוזמה והחלו לטפח את סביבת הבניין ולנצל את השטחים המוזנחים שמתחת לבניין לגידול מזון. חלק מהיוזמות העצמאיות הללו יותר משמעותיות ומוצלחות מאחרות אך כולן מעידות על הכוח וההשפעה של שינוי אשר מקודם ע"י תושבי השכונה ובאמת בא מבפנים ועל המוטיבציה אשר עולה משאר התושבים כאשר הם רואים את שכניהם (אשר לוקחים חלק בתוכנית) לוקחים יוזמה, תורמים מזמנם, וכספם על מנת לשתף פעולה ולקדם שינויים משמעותיים בסביבת מגוריהם.
2. בשכונת רמת אליהו בראשל"צ- מאז תחילת התוכנית(שנה+) ניתן לראות התעוררות משמעותיות בקרב תושבי השכונה ועוד ועוד תושבים ניגשים ביוזמתם לרכזת התוכנית ומבקשים לצרף את הבניין שלהם לתוכנית (דבר אשר לא מתאפשר כרגע כתוצאה מחוסר תקציב..). כיום בתוכנית פעילים 3 בניינים, בהם 32 משפחות בכל בניין וכל הבניינים עוסקים בטיפוח הסביבה הקרובה שלהם בדגש על גינון וניקיון. דיירי הבניין תרמו מזמנם וכספם על מנת לשפר את מצב הבניינים ולשם שינוי לא חיכו לעירייה או לרווחה שיבואו ויעשו בשבילם.
אנו מאמינים בלב שלם, כי שיניים אשר מקודמים ע"י התושבים עצמם, עתידם להישאר ולהישמר לזמן ארוך יותר וכי כאשר אנשים לוקחים יוזמה והופכים מצורכי שירותים והטבות למקדמים אקטיביים של שינויים בחיים הם רוכשים כלים אשר ישארו איתם לתמיד. כלים אלו ייאפשרו להם להשתמש בחוזקות והיכולות הקיימות שלהם על מנת לשנות ולשפר את חייהם, חיי משפחותיהם, סביבת המגורים שלהם והמדינה בה הם חיים בכלל.

הבעיה

תוכנית ווג'ד מתמקדת בקהילת יוצאי אתיופיה ורלוונטית לכל האוכלוסיות המוחלשות בארץ.רוב האוכלוסיות המוחלשות בארץ מזוהות יד ביד עם סביבת מגורים מוזנחת, מודעות סביבת השואפת לאפס וצריכה מוגזמת של מוצרים המזיקים לבריאות ולסביבה.
יוצאי אתיופיה עברו מאורח חיים מסורתי וכפרי, לאורח חיים מערבי המקדש את "תרבות האינסטנט". כך, מאוכלוסייה עצמאית המספקת את כל צרכיה (תזונה, חינוך, פתרון משברים משפחתיים ועוד) הפכה הקהילה לנזקקת ונתמכת בכל תחומי החיים וכיום נמצאת במשבר עמוק ברמת הקהילה, המשפחה והפרט.מאוכלוסייה בריאה ללא סכרת, למשל, (0.4% סכרת בעת העלייה ארצה), מובילה כיום הקהילה בשיעור חולי הסכרת בארץ-17% בסיכון מיידי ללקות במחלה.
בעקבות תזונה לקויה והפער בין התרבות האתיופית לבין התרבות הישראלית, התפתחו שלל בעיות רפואיות נוספות הנובעות ממעבר תזונתי חריף, שינויי קיצוני באורח החיים ולחץ נפשי מתמיד. אורח החיים בעולם המודרני הוא תובעני גם במישורים הסביבתי והחברתי. מבחינה סביבתית אנו עדים לנזקים שגורם האדם באורח חייו ובהרגלי הצריכה שלו. מבחינה חברתית אנו עדים לפערים הגדלים בין חלקים שונים באוכלוסייה, ולהתפוררותן של רשתות בטחון קהילתיות. היבט זה מקבל משנה תוקף בייחוד בקרב יוצאי אתיופיה, שאורח החיים הן הסביבתי והן הקהילתי היה דרך חיים עבורם.
לדעתנו פתרון לבעיות אלו שרוי בתוך האנשים עצמם ויכול לבוא רק מהם.

פעולות

1. הרחבת התוכנית-כיום אנו יוצרים קשר עם בניינים נוספים בשכונת שפירא בגדרה על מנת להרחיב את הפעילות ובסופו של דבר להגיע לכלל הבניינים בשכונה. במסגרת ניסיונות אלו אנו יוצרים קשר עם ועד הבית בבניינים הפוטנציאלים ומנסים ביחד איתם לברר את צורכי הבניין ומצב יחסי השכנות בו. בעזרת ועד הבית אנחנו בודקים את נכונות הדיירים להצטרף לתוכנית ובמידה ויש נכונות משדכים לבניין את המנחה המתאים מטעמנו ויוצאים לדרך.
2. במסגרת העבודה עם הבניינים הפעילים בתוכנית אנו מנסים לקדם כבר מהמפגשים הראשונים את רעיון הגידול מזון בשכונה ואת התפיסה של חסכון במים ובחשמל על מנת לחסוך בהוצאות החודשיות של המשפחה.
3. כרגע אנו פועלים עם בניין ספציפי בשכונה על מנת להפוך אותו לבניין לדוגמא אשר יהווה מודל סביבתי לשאר התושבים בשכונה. בבניין זה פועלת גינת ירק (בה נעשה שימוש נרחב בחומרים בשימוש חוזר), הוקם קומפוסטר גדול לכל הבניין וחולקו פחים להפרדת זבל למשפחות, הנורות בחדר מדרגות הוחלפו לנורות פלורוסנט ובעתיד אנו מתכוונים לכוון את כל מי המזגנים של הבניים לגינה, להמשיך לפתח את הגינה ולערב עוד משפחות בבניין בגידול מזון (כרגע פעילות 7 מתוך 12 משפחות).

תוצאות

1. ברגע שרוב/כל בנייני השכונה יהיו חלק מתוכנית ווג'ד ויתחילו באופן עצמאי לקדם שינויים פיסיים סביבתיים בבניין שלהם, שכונת שפירא תהפוך למודל סביבתי-חינוכי לשאר השכונות הצמודות. כך השכונה בכלל והקהילה האתיופית בפרט יהפכו לנושאות הדגל הסביבתי ביישוב ויהוו חלק משמעותי בהגברת המודעות הסביבתית ויצירת ארגז כלים מעשי להפיכת שכונות בעיר, לשכונות מקיימות.
2.אנו מאמינים כי הבאת אספקת המזון קרוב יותר הביתה הנה אחת מהאסטרטגיות היעילות והמשפיעות ביותר שאנו יכולים ליישם כדי ליצור שינויים חיוביים בבריאותנו, בסביבה, בחברה בה אנחנו חיים ועל פני כוכב הלכת הזה.
מתוך כך החזון שלנו הוא שרוב תושבי השכונה יגדלו מזון בפתח ביתם וע"י כך יפחיתו משמעותיות את ההוצאות החודשיות שלהם על מזון, ישפרו את בריאותם ע"י תזונה בריאה ונקייה ויתרמו באופן ישיר לשיפור המצב הסביבתי בארץ (ע"י הפחתת התלות בחקלאות כימית קונבנציונאלית, הורדת הצורך בשינוע והקפאת תוצרת חקלאית, העלאת פוריות הקרקעות בסביבה האורבנית ויצירת ריאות ירוקות ביישוב.
3. ע"י יצירת מודל מוצלח לבניין סביבתי בשכונה אנו מקווים לרתום עוד תושבים ולהראות להם כי יש תועלת באורח חיים ירוק שהיא מעבר לאידיאולוגית וכי חיים ירוקים משפרים את מצב הכיס, הבריאות, יחסי השכנות ואת המראה הפיסי של סביבת הבניין.

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

ישנן מספר נקודות חשובות אשר יתרמו משמעותית לביסוס שינוי משמעותי בשכונה לטווח ארוך וחשיפה לכמה שיותר תושבים בשכונה וביישוב:
1. צוות מקומי חזק ומוכשר-ישנה חשיבות עליונה ליצירת צוות מנחים ורכזים לתוכנית המורכב ברובו מתושבי השכונה או גדרה בכלל והכשרתם המקצועית. מנחים מקומיים הדוברים אמהרית יתרמו באופן משמעותי לביסוס יחסי אמון עם תושבי השכונה ויצירת שפה משותפת. כאשר התוכנית תובל ותנוהל ע"י תושבי השכונה עצמם תיווצר רגישות מקסימלית לצרכים של קהל היעד, המוטיבציה של התושבים תעלה וכך גם שיתוף הפעולה שלהם והכי חשוב כל המשאבים והידע המושקעים בתוכנית ובשכונה (כולל הוצאות כוח אדם והכשרות) יישארו בשכונה ויהפכו לנכס של התושבים ולא של ארגונים מתווכים או רשויות מקומיות.
2. שת"פ עם הרשות המקומית- התוכנית מתרחשת בשכונה שפירא בגדרה ומטרתה לשפר את איכות החיים ואת איכות הסביבה בגדרה לכן מתבקש שמועצה מקומית תהיה חלק מהשינוי הזה, תעזור לקדם אותו, תאמץ אותו ותיקח עליו אחריות. ברגע שהרשות המקומי תאמץ את התוכנית ותהיה מוכנה להתחייב לתהליכים שמקודמים בתוכנית התוכנית באמת תהפוך לברת קיימא ותוכל לסייע לקדם שינוי משמעותי ברמת היישוב כולו.כמו כן מתבקש החיבור למהלכים הסביבתיים אותם הרשות מקדמת ממילא(תוכניות הפרדה במקור לזבל אורגני, פחי מיחזור וכו')
3. תקציב- בתוכנית ווג'ד ישנו דגש חזק על השתתפות כלכלית עצמית של הדיירים אך עם זאת ישנו כל הזמן צורך בתקציב לכלים וציוד טכני (כלי עבודה, אביזרי השקיה, כלים חשמליים) אשר אותו מספקת עמותת "חברים בטבע" והמשמש לעבודה בכל הגינות והבניינים. בנוסף לכך, כמו שציינו מקודם, חלק משמעותי בתוכנית הוא צוות המנחים בתוכנית העובדים בשכר ועוברים הכשרות מקצועיות על מנת להוביל תהליכים קהילתיים עדינים אלו ולכן ישנו צורך משמעותי בתקציב לכוח אדם בתוכנית (במיוחד על מנת להרחיב את התוכנית לבניינים נוספים בשכונה ובגדרה).
4. חשיפה תקשורתית ויחסי ציבור לתוכנית יוכלו לסייע לנו לחשוף את התוכנית לתושבים ושכונות נוספות, לרשויות מקומיות המעוניינות להפעיל את התוכנית ביישובים בתחום אחריותה וגופים תומכים נוספים המעוניינים לקדם תוכנית דומה.

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

1. מחסור בתקציב ובכוח אדם מוכשר- במצב בו לא נצליח לגייס אנשים מתאימים מהשכונה ולהכשירם, כתוצאה מחוסר עניין/התאמה או היעדר תקציב לא יהיה קיום לתוכנית. על מנת להוביל תהליך קהילתי ארוך טווח שכזה בבניין ולהוביל לשינויים סביבתיים משמעותיים בבניין, נדרשת מהמנחה סבלנות רבה, מיקוד, הבנה עמוקה של תהליכים נפשיים העוברים על התושבים והבנה בסיסית בתחומי סביבה, אקולוגיה וגידול מזון. על מנת ליצור מנחים בעלי יכולות כאלו בשכונה יש למצוא קודם כל תושבים המעוניינים ליצור שינוי ולעבוד בעבודה משמעותית מבחינה חברתית-סביבתית, להכשירם, לתגמל אותם בהתאם וללוות אותם באופן שוטף. כל אלו תלויים בתקציב קבוע אשר יאפשר משכורות לאנשי הצוות והכשרות מקצועיות ברמה גבוהה.
2. חוסר שיתוף פעולה עם הרשות המקומית-מניסיוננו שיתוף הפעולה עם הרשות המקומית הוא נקודה בעייתית אשר רבות תורמת לחיכוכים וחסמים בעבודתנו בשכונה. לרשויות מקומיות באופן כללי קשה לחשוב ולפעול בתהליכים ארוכי טווח אשר מצריכים תקשורת והתנהלות ישירה מול תושבים ולרוב שינוי חברתי סביבתי בעיני הרשות מסתכם בהצבת פחי מיחזור ברחוב (גם אם אף אחד לא משתמש בהם) או מבצעי ניקיון/צביעה חד פעמיים ע"י מתנדבים מבחוץ (במקום לערב את תושבי השכונה) ותו לא. ישנו צורך בשיתוף פעולה ותמיכה של הרשות על מנת למנוע מצבים (כפי שקרו בעבר) בהם ישנן התנגשויות בין פעולותיה של הרשות בשכונה ובין התוכנית המתקיימת בבניינים. כאשר הרשות תירתם ותתמוך בתוכנית ימנע מצב בו תושבי השכונה נפגשים עם מסרים מנוגדים מכיוונים שונים ולאט לאט רוב תושבי השכונה והעיר יתחילו לדבר את אותה השפה של אחריות ומעורבות תושבים בשינוי סביבתי-חברתי בר קיימא אמיתי ביישוב.

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

101‐1000

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

תוכנית ווג'ד מובלת ע"י עמותת "חברים בטבע-העצמה קהילתית"."חברים בטבע" הוא ארגון חברתי אשר מטרותיו העיקריות–פיתוח מנהיגות צעירה ויוזמת; פיתוח חברה אזרחית הלוקחת אחריות פעילה ביישוב; קידום הקשר שבין אדם לסביבתו; פיתוח זיקה לארץ ישראל; העלאת המודעות הסביבתית של קהלי היעד בתוכניות השונות; הגעה למיצוי הפוטנציאל האישי של כל משתתף, בדרך של שיפור הזהות העצמית; חיזוק התא המשפחתי; קירוב בין מגזרי אוכלוסייה שונים ויצירת אווירת סובלנות; הפניית בני נוער במצבי סיכון למסגרת אטרקטיבית, לשם מניעת ונדליזם, שוטטות וכד'; והגדלת שיעור המתנדבים. עמותת חברים בטבע רואה קשר ישיר בין אזרחות פעילה ומועילה לבין לקיחת אחריות אישית וקבוצתית על מצב הסביבה הקרובה ואיכות הסביבה בארץ ומאמינה כי אדם הנמצא במגע וקשר ישיר עם אדמתו ידאג לשמרה לדורות הבאים.
מעגל המוטבים הראשון והעיקרי של התוכנית הוא דור ההורים ומעלה בשכונת שפירא בגדרה ובשכונת רמת אליהו בראשל"צ. בתוכנית אנו מקדמים באופן פעיל את עצמאותם ויכולתם של מוטבים אלו לשפר את חייהם באופן עצמאי. הדגש בעבודתנו הוא על לקדם שינוייים סביבתיים פיסיים ועל לחנך דרך עשייה. כאשר הדור הבוגר של השכונה לוקח חלק פעיל בעשייה הסביבתית ובשינוי השכונה, תפיסת העצמי שלהם משתנה והמוטיבציה שלהם לקדם שינוי בחייהם עולה.
מעגל המוטבים השני הוא הילדים והנוער והמשפחה כיחידה-הילדים והנוער של שכונות אלו זוכים לעסוק בפעילות משמעותית חיובית אשר משנה את פני השכונה שלהם והבניין בו הם גרים ואנו רואים כי כל ילד שלוקח חלק בשינוי זה ילד אחד פחות שיהרוס את התוצאות לאחר מכן ויעסוק בוונדליזם. בנוסף לכך ע"י עידוד של עבודה משותפת בין הורים וילדים אנו מקדמים למידה פעילה של הילדים מהוריהם ומאפשרים להם במה לתקשר באופן חיובי ולהתקרב. מצב זה מחק את גאוותם של הילדים בהוריהם ואת תחושת הערך והרלוונטיות של ההורים עצמם.

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

בהחלט. תוכנית ווג'ד עוסקת באופן פעיל בקידום התחומים החברתיים הבאים:
1. חיזוק התא המשפחתי- בעיה מרכזית בקרב אוכ' יוצאי אתיופיה בארץ היא התפוררות התא המשפחתי והנתק בין הורים לילדים. בתוכנית אנו שמים דגש חזק על עבודה משותפת של הורים וילדים בסביבת הבניין ומעודדים למידה אקטיבית של ילדים ונוער מהוריהם.
2. העצמה של פרטים ללקיחת אחריות על חייהם באופן עצמאי-בניגוד לתוכניות רבות המתייחסות לאוכלוסיות מוחלשות כעל נזקקות וחסרות יכולות אישיות, אנו מאמינים כי רק דרך שימוש בחוזקות הקיימות בקהילה האתיופית ימצאו פתרונות לבעיות הרבות הקיימות בקהילה. בתוכנית אנו שמים דגש חזק על שימוש בידע החקלאי והקהילתי של המשתתפים ומעודדים את המשתתפים באופן אקטיבי לפעול בכוחות עצמם מתוך הידע הקיים והיכולות הכלכליות והטכניות שיש להם בנמצא, במקום לחכות לרווחה או סיוע מבחוץ.
3. חיזוק המרקם הקהילתי בשכונה וחיזוק היחסים בין השכנים- תוכנית ווג'ד שמה דגש חזק מאוד על שיתוף פעולה חזק וחיובי בין השכנים והתושבים בשכונה ולפני שאנו ניגשים לקידום שינויים פיסיים וסביבתיים בשכונה אנו עובדים עם כל בניין על היכרות מחודשת, בניית אמון, הגברת המוטיבציה לעבודה משותפת ועזרה הדדית באותו אופן בו הם התקיימו בעבר בקהילותיהם באתיופיה.
4. קידום הבטחון התזונתי בקהילה- בתוכנית ווג'ד המשתתפים חוזרים למקורות הכוח והידע שלהם בתור חקלאים ומעודדים על ידנו לגדל מזון בחצרות בתיהם. דרך גידול מזון במרחב האורבני ללא רעלים ובהתאם לעונה אנו מקדמים תזונה בריאה ומאוזנת יותר, מכניסים יותר ירקות ופירות לתפריט המשפחתי מבלי לעלות את ההוצאות הכלכליות ומעניקים לילדי השכונה הזדמנות להתקרב ולפתח זיקה לעולם גידול המזון ביחד עם הוריהם ומתוך כך לאכול יותר מזון בריא בעצמם.

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

פעיל בין שנה ל-5 שנים

כמה זמן הארגון פעיל?

יותר מ-5 שנים

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

כן

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

שותפויות אלו חשובות לנו ביותר כי הן מהוות את חוט השדרה ההתחלתי של פעילותנו. שיתופי פעולה אלו מהווים חלק חשוב בהתחלת הפעילויות ותוכניות השונות ובביסוסן (מבחינה כלכלית, ידע, קשרים וחיבורים שונים), כאשר מטרתנו, לאחר שהתוכניות מתבססות ויציבות, היא להעביר את הידע, הכלים והאחריות לתושבים המקומיים והמשתתפים בתוכנית ולהביא למצב בו המוטיבציה וההנהגה של השינוי החברתי-סביבתי תבוא מתוך הקהילה המקומית.

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

1. עידוד השתתפות תושבים- "חברים בטבע" ביססו היכרות ויחסי אמון הדדיים עם הרבה תושבים בשכונה ומאחר ותוכנית זו מתמקדת במעורבות תושבים יש לנו צורך בעבודה אינטנסיבית מול דור ההורים בשכונה וביסום של יחסי אמון מולם ובינם לבין עצמם. לרוב תושבי השכונה יש ניסיון עבר מר ושלילי כאשר מדובר בשיתופי פעולה,יחסי שכנות ועבודה עם רשויות ועמותות, ולכן זוהי עבודה איטית, ארוכה ועדינה אשר מצריכה הרבה סובלנות ואורח רוח. אך ללא מעורבות והשתתפות של דור ההורים הנובע מאמון הדדי, תוכנית זו לא תהיה ברת קיימא ולא תוכל להתקיים ולהתרחב.
2. הקמת וליווי צוות מקומי חזק ומוכשר-ישנה חשיבות עליונה ליצירת צוות מנחים ורכזים לתוכנית המורכב ברובו מתושבי השכונה או גדרה בכלל וליווי והכשרתם המקצועית לפני כניסתם לתפקיד ובמהלך עבודתם. מנחים מקומיים הדוברים אמהרית יתרמו באופן משמעותי לביסוס יחסי אמון עם תושבי השכונה ויצירת שפה משותפת. כאשר התוכנית תובל ותנוהל ע"י תושבי השכונה עצמם תיווצר רגישות מקסימלית לצרכים של קהל היעד, המוטיבציה של התושבים תעלה וכך גם שיתוף הפעולה שלהם והכי חשוב כל המשאבים והידע המושקעים בתוכנית ובשכונה (כולל הוצאות כוח אדם והכשרות) ישארו בשכונה ויהפכו לנכס של התושבים ולא של ארגונים מתווכים או רשויות מקומיות.
3.גיוס תקציבים- בתוכנית ווג'ד אנו שמים דגש גדול על השתתפות כלכלית עצמית של המשתתפים ורוב ההוצאות להקמת הגינות הן מכיסם של הדיירים. עם זאת ישנן הוצאות רבות משמעותיות על כוח אדם וכלי עבודה קבועים אשר אינם ניתנים לכיסוי ע"י המשתתפים. על מנת להרחיב את התוכנית לבניינים נוספים ולהמשיך ולנהלה באופן המקצועי ביותר יש צורך בתקציב יציב למימון כוח אדם קבוע, מקומי ומוכשר

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

בתוכנית ווג'ד אנו מקדמים באופן ישיר חיסכון בחשמל ומים, הפרדת זבל ויצירת קומפוסט ושימוש חוזר.
1. חיסכון בחשמל ומים-כבר בשלבים הראשונים של התוכנית הדיירים מחליפים את נורות חדר המדרגות לנורות חסכוניות ומכניסים חסכמים לדירותיהם, השקיית הגינות נעשית בצנרות טפוף בלבד ולא ע"י המטרה. כל הנ"ל תורמים לחיסכון כללי במשאבים ולחיסכון כלכלי משמעותי לדיירים (אשר לרוב מצבם הכלכלי הוא קשה).
2. הפרדת זבל אורגני- אנו מקדמים בנייה של קומפוסטרים בחצרות הבניינים והפרדה של זבל אורגני בדירות. הדיירים דנים על היתרונות שבתהליך הקומפוסטציה, משווים בין הכנת הדשן באתיופיה לארץ ומתחילים להפריד אשפה בבתיהם באופן עצמאי. כך אנו הופכים זבל לזהב (דשן אורגני מעולה לגינות הבניינים) מפחיתים את כמות הזבל שמגיעה לפחים ואת עלויות השינוע והטיפול לרשות המקומית..
3.שימוש חוזר בחומרים- ברוב העבודות אשר אנו מבצעים בשכונה עם התושבים, נעשה שימוש רב ומשמעותי בחומרים בשימוש חוזר, לדוגמא- הקמת ספסלים מצמיגים משומשים ופסולת בניין, ריצוף הכניסות לבניינים בלבנים יד שנייה, בניית גדרות וקומפוסטרים ממשטחי עץ משומשים, הכנת פחי אשפה מדליי צבע משומשים, בניית שערים לגינות מפסולת ברזל ועוד..

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

עבודתנו בשכונת שפירא בגדרה, החלה לפני 6 שנים כאשר הפוקוס העיקרי היה על עבודה עם הנוער דרך קבוצות חברתיות שונות ועבודה עם ההורים דרך קבוצות הורים מאורגנות במטרה לחזק את קשריהם עם ילדיהם.
לאחר 3 שנים של ניסיונות עבודה עם הורים בשכונה, הרגשנו כי גם כאשר אנו מביאים את המנחים הטובים ביותר לקבוצה, עדיין משהו לא זז ושינוי משמעותי לא מתרחש.
לאחר חשיבה ולימוד מחודשים והערכת המצב הבנו כי איננו נוגעים מספיק בנושאים החשובים לדור ההורים בקהילה והיינו צריכים לשלב ערכים ותרבות של הקהילה שהם משפחה, חוסן קהילתי וחיבור לאדמה. הקהילה האתיופית מגיעה מרקע עשיר וותיק של חקלאות ועבודת אדמה ואורח חיים בר קיימא ואקולוגי הוא עניין מובן מאליו בכפרים מהם הם באים. בארץ אורח חיים זה והחוסן הקהילתי אבדו כתוצאה מכל תהליך ההגירה ושינוי לאורח חיים מערבי.
אורח החיים האקולוגי והערכים הנ"ל אבדו בתהליך העלייה ועל מנת שנוכל להחזיר את תחושת היכולות והעצמאות לדור ההורים עלינו לגעת בערכים חשובים אלו ולהשתמש בהם כמתודה לעידוד האחריות, העצמאות והיוזמה אצל המבוגרים. בנוסף לכך הגענו למסקנה כי דרך הלימוד והשיח עם קבוצות ההורים צריך להתמקד בעשייה ולא בדיבורים כפי שקורה באתיופיה. זאת אומרת יש צורך ביצירת חוויות מעשיות חיוביות בקרב ההורים על מנת שיפיקו מכך את מסקנותיהם ויוכלו להרגיש כי השינוי הוא אפשרי והם יכולים להיות חלק ממנו.
הבנות אלו הביאו ליצירת תוכנית ווג'ד לפני כשנתיים. משמעות המילה "ווג'ד" באמהרית היא גינה/החצר האחורית שקרובה לבית עצמו בה מגדלים את התבלינים, צמחי מרפא ושאר גידולים אשר דורשים תשומת לב יומיומית (בניגוד לשדה הגדול הרחוק יותר מהבית). תוכנית ווג'ד מחברת את שלושת הערכים החשובים (משפחה, קהילה וחיבור לאדמה) דרך עבודה מעשית ותכנון ושינוי משותף של הסביבה הקרובה. התוכנית מפגישה את אורח החיים האתיופי המסורתי עם נושאים של איכות הסביבה הרלוונטיים לחיים בארץ. במפגשים השונים ההורים והילדים עובדים יחד הילדים ולילדים יש הזדמנות ללמוד ולהתחנך מהוריהם ב"דרך האתיופית"-חינוך הנעשה ע"י צפייה ולמידה של מהבוגרים וחיקוי ועשייה של "מה שנכון", ולא חינוך מתוך חוקים מילוליים של "עשה ואל תעשה".

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

יובי תשומה כץ-ממיסדות עמותת "חברים בטבע" ויוזמת תוכנית ווג'ד.
עמותת חברים בטבע מחוייבת לשינוי חברתי, אינטגרציה של הקהילה האתיופית, יצירת רשת קהילתית תומכת וחיזוק הקשר שבין אדם לסביבתי.
בגיל 5 יובי עלתה לישראל מאתיופיה, דרך סודן, ב1984 כחלק ממבצע משה.
בתום שירותה הצבאי בחיל החינוך ב1998 היא החלה לעבוד כמדריכה במחנה רמה
בניו יורק במשך שנתיים. עם חזרתה לארץ היא הצטרפה לתוכנית הרב תרבותית בחוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע ועבדה שם כמדריכת נוער ורכזת אזור במשך 7 שנים.
יובי, אמא ל-3 ילדים סיימה תואר ראשון בלימודי א"י וחינוך וממשיכה את לימודיה והכשרתה בתור מנחת קבוצות הורים במכון אדלר. ב2005 יובי הקימה עם מספר צעירים נוספים את עמותת "חברים בטבע" ואת הגרעין הקהילתי בגדרה. הגרעין מורכב מקבוצה של משפחות וצעירים אשר מאוגדים סביב חזון ומטרות משותפות ועוסקים בשאלות של זהות אישית ויהודית ועשייה חברתית. במסגרת עבודתה והתענינותה הרבה בתחום חקלאות בר קיימא, תזונה ובריאות, עברה יובי בשנת 2010 קורס פרמקלצ'ר בבית נחמיה (תפיסת תכנון אקולוגית המתמקדת בחיקוי תבניות טבעיות) והכשרה להפעלת תוכנית EDIBLE SCHOOLYARD (תוכנית תזונה וגידול מזון בבתי ספר) בברקלי, בארה"ב.
כיום יובי ממשיכה לייעץ לצוות הרכזים והמנחים המובילים את תוכנית ווג'ד.

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

חבר או בן משפחה

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2257 ימים

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2295 ימים

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2297 ימים

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2300 ימים

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2300 ימים

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2301 ימים

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2301 ימים

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2302 ימים

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2309 ימים

אלכס צ'מודנוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2310 ימים