יצירת מודל חדש של התיישבות לאוכלוסייה הבדואית בישוב קצר א סר

ע"י אלון שפון | 22 באוג' 2011
| 1 תגובות
Competition Winner

מיזם זה הוא אחד המנצחים בתחרות
לעשות יותר מפחות : יזמות חברתית סביבתית בישראל.

סיכום:

הפרויקט שואף לפתח בישוב קצר א סר תשתית כלכלית (על בסיס עקרונות של כלכלה מקומית מקיימת), חברתית (מענה לצרכים היחודים של הקהילה הבדואית) ואקולוגית (ישוב אקולוגי – בנייה, אנרגיה מתחדשת ותביעת רגל אקולוגית נמוכה) שניזון מהמסורת הבדואית, אך משתמש בטכנולוגיות, תובנות והלכי רוח עכשוויים.
בוסתן רואה בפרויקט בכפר קצר א סיר תכנית פיילוט שנועדה ליצור מודל חדש של התיישבות לאוכלוסייה הבדואית, שניתן יהיה לשכפל בעתיד לכפרים נוספים במועצה האזורית אבו בסמה וליישובים בדואים נוספים בנגב.

אודותיך

שם הארגון: בוסתן לשלום עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

אלון

שם משפחה

שפון

אתר אישי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

בוסתן לשלום

תפקידך בארגון

סמנכ"ל

האם הארגון שלך הוא...

חברת לתועלת הציבור (חל"צ)

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

51-3401000

כתובת

בוסתן לשלום, ת.ד. 842, באר שבע

אתר אינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

http://twitter.com/#!/BustanNegev

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

יצירת מודל חדש של התיישבות לאוכלוסייה הבדואית בישוב קצר א סר

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל, S

תאר את הפרויקט שלך

הפרויקט שואף לפתח בישוב קצר א סר תשתית כלכלית (על בסיס עקרונות של כלכלה מקומית מקיימת), חברתית (מענה לצרכים היחודים של הקהילה הבדואית) ואקולוגית (ישוב אקולוגי – בנייה, אנרגיה מתחדשת ותביעת רגל אקולוגית נמוכה) שניזון מהמסורת הבדואית, אך משתמש בטכנולוגיות, תובנות והלכי רוח עכשוויים.
בוסתן רואה בפרויקט בכפר קצר א סיר תכנית פיילוט שנועדה ליצור מודל חדש של התיישבות לאוכלוסייה הבדואית, שניתן יהיה לשכפל בעתיד לכפרים נוספים במועצה האזורית אבו בסמה וליישובים בדואים נוספים בנגב.

כתובת אתר האינטרנט

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

מערך השירותים החברתיים לאוכלוסייה הבדואית נשען על שני יסודות – המגזר השלישי מצד אחד והרשויות מצד שני – בעיקר הרשויות המקומיות והחברה למתנ"סים. ניתוח הפעילות בשטח מעלה כי לא קיימת בשטח פלטפורמה איכותית דיו להעצמה קהילתית של האוכלוסייה הבדואית.
כך, מרבית ארגוני המגזר השלישי הפועלים למען האוכלוסייה הבדואית בנגב נחלקים באופן גס לשני סוגים עיקריים. בצד האחד ישנם ארגוני סינגור הפועלים במישור משפטי ותודעתי למען "העניין הבדואי" כולו, ובצד השני ארגונים המתמחים בהעצמת פרטים בחברה הבדואית. מעבר לארגונים מקומיים בודדים, הפועלים בעיקר עם אוכלוסיית הנשים, יש תחושה כי קיים מחסור בפעילות הרואה בקהילה מקומית שלמה את קהל היעד שלה, להבדיל מ"פרטים" או ה"נושא הבדואי" כולו.
בנוסף, פעילות המגזר השלישי והרשויות המקומיות אף היא איננה מספיק אפקטיבית ככלי להעצמה קהילתית. הסיבה לכך נועצה בעיקר בעובדה שגופים אלו לא ביצעו מספיק התאמות באופן הפעולה שלהם לעבודה מול החברה הבדואית, השונה במידה ניכרת מזו היהודית.
גורמים שהופכים את הפרויקט ליחודי קשורים בחיזוק האכלוסיה הבדואית המקומית:
1. פיתוח מנהיגות מקומית קונסטרוקטיבית:
2. הנעת תהליך של "לקיחת בעלות" של תושבי הכפר על המרחב הציבורי בו.
3. חיזוק הזהות התרבותית הבדואית כבסיס ליצירת זהות קהילתית מועצמת ולצמצום פערים בין דוריים.
4. חיזוק כלכלי של הקהילה ובכך להעניק כלים לאוכלוסייה להשתלב במבנה הכלכלה המודרנית בצד חידוש וחיזוק היכולת המסורתית להספקה עצמית של מגוון צרכי חיים.
5. קידום עקרונות ותרבות של פיתוח בר-קיימא בקרב האוכלוסייה המקומית (וגם הלא מקומית), על בסיס המסורת הבדואית הייחודית.
6. לנשים יש תפקיד חשוב במיזם ולכן יחודיות הפרויקט היא גם בהעצמת הנשים בכפר תוך העשרת תפקידן בחברה, באופן ש"יתכתב" עם הפונקציה ההיסטורית שמילאו בחברה הבדואית.

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

כפרויקט יחודי המכוון לשילוב מיוחד בין עבר והווה, מסורת וידע עתיק (בדואי) ומדע עכשוי, אנו שמים דגש על שימוש גם בטכנולוגיות חדשניות. לדוגמא, אנו שואפים שהאנרגיה שתסופק למבנים השונים גם במבני ציבור מתוכננים וגם בבתים פרטים תהיה מתחדשת ותתבסס על אנרגיה סולרית וטורבינות רוח.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

דרך פרויקטים ראשוניים בכפר – קרי תכנון מרכז קהילתי בשיתוף מלא עם הקהילה, חאן דרכים אקו תירותי, ופרויקט העצמת נשים – האכלוסיה המקומית נחשפת לעקרונות ורעיונות אותם אנו מנסים לקדם ושינוי תפיסתי תודעתי מתרחש. לדוגמא, עם התחלת עבודות הבנייה של החאן האקולוגי המקום נהפך למרכז יחודי בישוב. הקמת האוהל הבדואי האותנטי הביאה גאווה גדולה לתושבים, עד כדי כך שהאוהל שימש לחתונה של אחד התושבים. השיקום והבניה נעשים בחומרים טבעיים וממוחזרים ומהוים הוכחה לקהילה שניתן לבנות וליצר באמצעים פשוטים וזולים ולהגיע לסטנדרטים גבוהים. במהלך השנה מאז התחלת העבודות משמש החאן כמרכז לאירוח קבוצות מבחוץ ובכך תורם להעצמה כלכלית.

הבעיה

א. חסמים תרבותיים המקשים על השתלבות הקהילה במערכת המודרנית
במדינה מודרנית נוהגת מערכת תרבותית – נורמטיבית - כלכלית שונה מאד בהיבטים מסוימים מזו הבדואית המסורתית. כך למשל בקרב האוכלוסייה הבדואית, דפוסים תרבותיים עתיקים של היחס למרחב אינם תואמים את תפיסת המדינה המודרנית. הצורך להגדיר את המעמד החוקי ואת הייעוד של כל פיסת אדמה כמו גם הצורך בניהול משותף של מרחב ציבורי אינם "טבעיים" לקהילה הבדואית. בנוסף, מקורות ההכנסה המסורתיים אינם מספיקים להתקיימות בסביבה כלכלית מודרנית דבר המביא את הבדואים לתחתית הסולם הסוציו אקונומי.

ב. שחיקה בחיבור למסורת
הפער האדיר בין אורח החיים המסורתי לבין זה המודרני מייצר מצב בו מנגנונים חברתיים בקהילה הופכים בלתי רלוונטיים. הדור הצעיר, המרגיש כי ההנהגה המסורתית והמסורת עצמה אינם מעניקים לו כלים להצלחה בסביבה מודרנית, הולך ומתנתק מהדור המבוגר ומהמסורת הבדואית עצמה, אשר הופכים בעיניו לנכשלים ולבלתי רלוונטיים. ניכור זה מביא לתהליך של התפרקות מנכסי התרבות המסורתית ולמשבר זהות קשה המהווה קרקע פוריה למתחים חברתיים, לפער בין דורי, לתסכול ול"פריקת עול" כללית במתבטאת בפשיעה ובאלימות.
ג. קונפליקט מתמשך בין המדינה והבדואים שבמרכזו סכסוך על בעלות קרקעות.

פעולות

1. תכנון הקמה של מרכז קהילתי: אנו מתכננים הקמה של מבנה ציבורי על שטח של כחצי דונם אשר ישרת משפחה מורחבת המונה כ- 800 נפש. המתחם יוקם בטכניקה מסורתית של בנייה בבוץ, תוך הקפדה על סטנדרטים גבוהים של איכות, בשטח שיקצה ועד הכפר באישור המועצה האזורית אבו בסמה. עבודת הבנייה עצמה תבוצע בשכר על ידי חברי המשפחה המורחבת עצמם, בפיקוח גורמים מקצועיים.
2. הקמה של חאן דרכים אקו תיירותי שמשמש את הקהילה מחד גיסא ומארח קבוצות מבחוץ מאידך גיסא.
3. הקמת עסקים של נשים כתחילת תהליך של העצמת נשים ובניית בסיס של כלכלה מקומית מקיימת.
4. הפיכת הישוב לישוב אקולוגי ופיתוח המרחב הציבורי.

תוצאות

1. תהליך תכנון המרכז הקהילתי עם התושבים הסתיים והמבנה מחכה לאישור של המועצה אזורית אבו בסמה.
2. חאן הדרכים בתהליך של הקמה אך משמש כמקום ציבורי שנבנה באמצעיים אקולוגיים (אוהל בדואי, בוץ וכו) ומניב הכנסה דרך אירוח קבוצות מבחוץ.
3. קבוצות הנשים החלו להתאגד כעסקים קטנים מקומיים.

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

1. תמיכה כספית שתאפשר לקדם את הפרויקטים במרחב הציבורי ולסייע – דרך סיבסוד – לאנשים פרטיים דרך הקמת מייזמים מקומיים או בניה אקולוגית פרטית.
2. שיתוף עם גופים מהמגזר הציבורי והפרטי לקידום ופיתוח המיזם.
3. הרחבת הפרויקט לכל חלקי הקהילה של קצר א סר.

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

1. חוסר תמיכה כספית.
2. חוסר הרתמות של האכלוסיה המקומית.
3. המשך הקפאון בין התושבים ומנהל מקרקעי ישראל שמונע מעבר למגורי קבע ופיתוח הישוב. הישוב נכון להיום ללא תשתיות חשמל, מים וביוב ודומה בכך לכפר לא מוכר.

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

101‐1000

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

בראש ובראשונה הפרויקט ישרת את הקהילה הבדואית בכפר כולל נשים והאכלוסיה הבוגרת:
1. העצמה כלכלית דרך פיתוח כלכלה מקומית מקיימת
2. העצמה חברתית דרך טיפוח המורשת הבדואית ולכידות קהילתית.
3. כל ההטבות שיכולות להגזר מישוב אקולוגי – מרחב ציבורי מטופח, סביבה בריאה, תביעת רגל אקולוגית נמוכה וכו.
4. פיתוח מנהיגות מקומית והעצמת נשים.

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

מפורט בסעיף קודם

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

כן

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

פעיל בין שנה ל-5 שנים

כמה זמן הארגון פעיל?

יותר מ-5 שנים

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

• שיתוף עם אקדמיה וגופי תכנון יביא לבניית תוכנית מתאר ישובית על בסיס עקרונות פיתוח בר קיימא.
• שיתוף גופים עסקים מהמגזר הפרטי יאפשרו לקדם את הצד הכלכלי בישוב.
• שיתוף גופי רווחה, סעד, ותעסוקה – הן מהרשויות המקומיות והן מהמגזר השלישי – יסייעו לתושבים.
• שיתוף גופי הרשות המקומית וגופי ממשלה יאפשר פיתוח הישוב והטמעת המודל בישובים בדואים נוספים.

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

1. פיתוח הישוב על בסיס שיתוף ציבורי מלא וברוח של עקרונות פיתוח בר קיימא.
2. רווחה כלכלית וחברתית לכל הקהילה.
3. העצמת הקהילה ופיתוח מנהיגות להבטחת קיימות הפרויקט.

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

פיתוח מודל של כלכלה מקומית מקיימת דרך יזמויות מקומיות (לדוגמא עסקים קטנים של נשים, חאן הדרכים וכו) נמצא בלב הפרויקט של בוסתן ונועד להעצים את הקהילה כלכלית. בנייה אקולוגית – הן במרחב הציבורי והן במרחב הפרטי (בעתיד) שבמרכזה שימוש בחומרים טבעיים ומקומיים וניצול משאבים הוא חסכון כלכלי ורווח לסביבה ולאדם.

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

תכנון אסטרטגי מקיף – לא רגע אחד – שכלל התייעצות עם מנהיגים בקהילה הבדואית, אנשי אקדמיה, ואנשים מהמגזר השלישי.

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

בוסתן היא עמותה סביבתית שפועלת באזור הנגב למען צדק חברתי וסביבתי בעקר עבור הקהילה הבדואית. העמותה פועלת מזה יותר כעשור תוך עידוד פיתוח בר קיימא, ושיוויון זכויות. כחלק מפעילותה, יזמה בוסתן הקמה של מרפאה מחבילות קש בוודאי נעם, הקימה מספר מערכות סולריות עבור ילדים חולים בכפרים לא מוכרים, פיתחה קורס פרמקולצר עבור בדואים, ויזמה פרויקט נטיעות עצים (שתלה). בשנתיים האחרונות רכזה העמותה את פעילותה בישוב קצר א סר ומפתחת עם הקהילה המקומית מודל של התיישבות בדואית המבוסס על עקרונות של פיתוח בר קיימא, שיתוף התושבים, העצמה קהילתית וחיזוק ההנהגה המקומית.

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

חבר או בן משפחה

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.

מיכל יוסף רשם: https://www.facebook.com/ShukMekomi?sk=info אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2011 ימים המשך >

אלון שפון עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2077 ימים

אלון שפון יצר את המועמדות - לפני 2078 ימים