חגורת יערות מאכל ים תיכוניים

ע"י סער אוסטרייכר | 21 באוק' 2011
| 2 תגובות

סיכום:

אנו עוסקים במחקר ופיתוח של יערות (וחורשי) מאכל ים תיכוניים. יער מאכל הינו מערכת חקלאית המחקה את המערכת האקולוגית הטבעית; הוא מורכב מפוליקולטורה של צמחייה רב שנתית ורב תכליתית המעוצבת במודע לתועלת האדם.
בחזוננו אנו רואים רשת של יערות מאכל המהווים רצף אקולוגי, חגורה המהווה נדבך בדרך אל כלכלה בת קיימא ומספקת בטחון תזונתי. לאחר ביסוסה היא כמעט ואינה תדרוש תשומות של מים ושל אנרגיה פוסילית, ולכן תהווה אסטרטגיה מצוינת בניסיון להתמודד עם משבר מרובע: אקלימי, אנרגטי, אקולוגי וכלכלי.

אודותיך

שם הארגון: פרוייקט מחקר ופיתוח חורשי מאכל ים-תיכוניים עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

סער

שם משפחה

אוסטרייכר

אתר אישי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

פרוייקט מחקר ופיתוח חורשי מאכל ים-תיכוניים

תפקידך בארגון

מייסד ומרכז

האם הארגון שלך הוא...

אחר

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

כתובת

סער אוסטרייכר רחוב הגפן 44 מושב קדרון 70795

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

חגורת יערות מאכל ים תיכוניים

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל, C

תאר את הפרויקט שלך

אנו עוסקים במחקר ופיתוח של יערות (וחורשי) מאכל ים תיכוניים. יער מאכל הינו מערכת חקלאית המחקה את המערכת האקולוגית הטבעית; הוא מורכב מפוליקולטורה של צמחייה רב שנתית ורב תכליתית המעוצבת במודע לתועלת האדם.
בחזוננו אנו רואים רשת של יערות מאכל המהווים רצף אקולוגי, חגורה המהווה נדבך בדרך אל כלכלה בת קיימא ומספקת בטחון תזונתי. לאחר ביסוסה היא כמעט ואינה תדרוש תשומות של מים ושל אנרגיה פוסילית, ולכן תהווה אסטרטגיה מצוינת בניסיון להתמודד עם משבר מרובע: אקלימי, אנרגטי, אקולוגי וכלכלי.

כתובת אתר האינטרנט

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

הפרויקט ייחודי בכמה מובנים:

ראשית, הפרוייקט מציע פתרון win win אמיתי: פיתוח כלכלי ושיקום אקולוגי גם יחד. אמונה רווחת היא שצריכת משאבים חייבת לבוא על חשבון הסביבה: ייחודיות הפרוייקט טמונה בפרדיגמה חדשה (הלקוחה מתחום ה ecological economics) אשר שואבת את השראתה מהביוספרה עצמה. במשך מיליארדי שנות התפתחותה היא מדגימה לנו שניתן להגדיל את מספר הצרכנים ובמקביל להגדיל את סך המשאבים; שבאמת ניתן ליצור מערכת כלכלית בת קיימא. יער המאכל שואב את השראתו מהביוספרה ומחקה מערכת אקולוגית טבעית- זהו מפתח חשוב וייחודי בדרך לאספקה בת קיימא של מזון עבור האנושות.

שנית, לפרוייקט ישנה חשיבות בינ"ל. ברחבי העולם קיים ניסיון מוצלח בעיצוב מערכות חקלאיות כחיקוי של מערכות אקולוגיות טבעיות. הרעיון מיושם בהצלחה באזורים טרופיים וממוזגים, אולם הדבר עוד לא נעשה באזורים ים תיכוניים. מטרתנו היא להתאים את הרעיון לתנאים המקומיים: ליצור מודל לחקלאות בת קיימא בהשראת החורש הים תיכוני. אנו מאמינים שמדובר בפרוייקט ייחודי המציע מודל חדשני לפיתוח בר קיימא באזורים בעלי אקלים ים תיכוני בעולם כולו- החל מישראל ואגן הים התיכון, דרך קליפורניה וצ'ילה, ועד אוסטרליה ודרום-אפריקה.

שלישית, הפרויקט יחודי בכך שהוא מציע חזון אינטגרטיבי המשלב בין מחקר ליישום מקומי תוך שימוש בפלטפורמות אינטרנטיות המאפשרות רישות, יצירה משותפת תיעוד ושיתוף בידע הנלמד.

רביעית, הפרוייקט מציג חזון נועז ומעורר השראה הסוחף אחריו אנשים להצטרף ולהיות חלק מחגורת יערות המאכל. החגורה היא עצומה, אך היא מורכבת מאתרים ומאנשים רבים ומגוונים. היא אינה תלויה במרכיב בודד, וכוחה הסינרגטי נובע מהקשרים העוצמתיים בין האנשים, האתרים, הצמחים ובעלי החיים המרכיבים אותה.

חמישית, הפרויקט מציע מענה עמוק, יסודי ורחב היקף לבעיה אסטרטגית קריטית: יצירת מערכת אספקת מזון שאינה תלויה בדלקים פוסיליים, והענקת בטחון תזונתי לאזרחים גם במקרה של משבר אנרגטי (הנובע ממחסור טבעי או מלאכותי בדלקים פוסיליים). הפרויקט מציע גישה מבוזרת ואינטגרלית השמה דגש על כושר התאוששות(resilience) גבוה.

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

אחת ממטרות הפרוייקט היא יצירת חיבור סינרגטי בין טכנולוגיות שונות מעולם החקלאות בת הקיימא ומעולם השיקום האקולוגי, בדגש על תחומי המים, הקרקע והצומח. חלק מטכנולוגיות אלו מפותחות ומיושמות במקומות שונים בעולם; יחודיותנו היא בניסיון לשלב את הטכנולוגיות השונות באופן סינרגטי ובין תחומי. (לא כל הדוגמאות המוזכרות להלן הינן 'טכנולוגיה' במובן העממי של המילה, אולם ראינו לנכון לציין אותם כאן)

טכנולוגיות לדוגמא:
- שימוש במיקרו-אורגניזמים מועילים לשיקום קרקע מופרת ומזוהמת, לטיוב הקרקע, לשיפור בבריאות הצמח ולהעלאה ובהיקף היבולים.
- יישום פטריות מיקוריטיות למען שיקום אקולוגי, שיפור בריאות הצמח והתוצרת החקלאית (אנו משתפים פעולה עם חוקרים ממכון וולקני אשר יובילו ניסוי בתחום שטח המחקר שלנו)
- Mycoremediation
- Bioremediation
- EM Technology
- ייצור ויישום Biochar לשם קליטה ואכסון של CO2, אספקת אנרגיה מתחדשת ושיפור פוריות הקרקע גם יחד.
- אסטרטגיות, טכניקות וטכנולוגיות להתמודדות עם מחסור במים ואופטימיזציה של משק המים בשטח החקלאי: ריכוז ופיזור משאבי המים בשטח באמצעות תכנון טופוגרפי בר קיימא (על ידי יצירת 'סווילים', לימנים, אגני חילחול ועוד), שיפור אחיזת המים של הקרקע באמצעות יישום חיפוי, biochar, קומפוסט וחומר אורגני, מינימום אידוי באמצעות חיפוי, שתילה מרובדת, הצללה ויצירת מיקרואקלים, שימוש בצמחייה קסרופוטית, יישום מיקוריזה, טיפוח צמח עצמאי שאינו תלוי בהשקייה לאורך זמן[על ידי משטר השקייה וטכנולוגיית השקייה נכונים עד להתבססות(למשל deep pipe irrigation), באמצעות זריעה ישירה והרכבה בשטח ועוד.

- Agricultural Biomimicry, בדגש על יצירת גילדות צומח ו overyielding polyculture.
- איקלום מיני צומח בעלי פוטנציאל להוות מיני מפתח בחקלאות מקומית בת קיימא, בדגש על צמחים קסרופוטים.
- שימוש חקלאי בצומח בר ארץ ישראלי.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

את הפרוייקט התחלנו בהקמתה של קבוצת לימוד הלומדת יחדיו את נושא יערות המאכל בעולם (מתוך הספרות המובילה בתחום) וחוקרת את התאמת הרעיונות לתנאים המקומיים. מזה מספר חודשים שהקבוצה נפגשת ללמוד אחת לשבוע. המפגשים מתועדים והידע הנלמד יועלה לאתר האינטרנט (הטרי) שלנו.

אנו מתרשמים שהפרוייקט מעורר השראה בקרב אנשים רבים, שישנו צמא לידע שהוא מציע, ושפוטנציאל הצמיחה שלו הוא גבוה:
- קיבלנו פניות רבות מאנשים המתעניינים בתחום ומעוניינים ללמוד אותו. לחלקם יש גישה לחלקת אדמה והם מעוניינים לפתח עליה יער מאכל.
- אנשי מקצוע וחוקרים שונים הביעו עניין רב בפרוייקט ורצון לשתף עמנו פעולה.
- הפקנו קורס בנושא עיצוב יערות מאכל (שנמצא בעיצומו), בקורס משתתפים מעל 30 איש (הרשמה מלאה) ועד כה הוא מהווה הצלחה גדולה.
- סרטון יוטיוב המתאר את הפרויקט הופץ ברשת ונצפה קרוב ל1000 פעמים תוך זמן קצר.
-מפגש שיזמנו בנושא בכנס הפרמקלצ'ר הבינלאומי בירדן זכה לעניין רב.

הבעיה

על מנת לספק את צרכי המזון האנושיים, מזה אלפי שנים שבני אדם מחריבים מערכות אקולוגיות עשירות ומגוונות ומחליפים אותם בשדות חקלאיים. מה שבעבר היה גאוותה הגדולה של האנושות, מתגלה היום כבעייתי עד הרה אסון: רובן המכריע של הפרקטיקות החקלאיות המיושמות בקנה מידה רחב יוצרות בעיות סביבתיות כה גדולות, והתלות שלהן באספקה של משאבים מתכלים בכלל ודלקים פוסיליים בפרט היא כה חמורה, עד שיש לנו סיבה אמיתית לדאגה בנוגע ליכולתה של החקלאות המודרנית להמשיך ולהאכיל את תושבי כדור הארץ.
הבעיה שהפרויקט מנסה לפתור היא חוסר הקיימות של מערכת ייצור ואספקת המזון.

האסטרטגיה שהפרויקט בחר להשתמש בה היא מחקר ופיתוח מערכות חקלאיות המחקות את המערכות האקולוגיות הטבעיות. אתגר (או בעיה) נוסף שהפרויקט מנסה לפתור הוא התאמת קונספט יערות המאכל לאקלים הים תיכוני בכלל ולישראל בפרט.

פעולות

הקמנו קבוצת לימוד המורכבת מחוקרים ואנשי אדמה החוקרים יחדיו, באופן תיאורטי ומעשי, כיצד ניתן להתאים את קונספט יערות המאכל לתנאים המקומיים. תיעדנו את התהליך בטקסטים ובוידאו והוא מועלה לרשת באופן פתוח לציבור הרחב.

אנו בשלבי הקמת אתר אינטרנט אשר יהווה פלטפורמה לשיתוף ידע וקישור בין אנשים המתעניינים בנושא.

הפקנו והעלנו סרטון הסברה ליוטיוב שנהיה בינתיים פופולרי למדי.

הקמנו מסד נתונים פתוח (open source) בנושא צמחייה ליער המאכל.

כמו כן התחלנו בהקמת אתר המחקר הראשון- משק חקלאי בן 17 דונם במושב קדרון שעובר הסבה לחורש מאכל. אנו נמצאים כרגע במגעים לאתר אתרי מחקר נוספים.

יזמנו קורס לתכנון יערות מאכל עם מורה מומחה לנושא שהגיע מחו"ל על מנת להעביר את הקורס, לקורס הגיעו 30 אנשים מתחומים רבים :חקלאות, אקולוגיה, כלכלה, פרמקלצ'ר ועוד. לקורס היה ביקוש רב.

יצרנו קשר עם אנשי מפתח וארגונים הרלוונטים לפרויקט. בינתיים התחיל שיתוף פעולה עם תחום הייעור המשקי במשרד החקלאות ועם חוקרים ממכון וולקני. בקרוב צפוי להתחיל שיתוף פעולה עם קק"ל.

השתתפנו בכנס פרמקלצ'ר בין- לאומי שהתקיים בירדן בספטמבר ויזמנו שם פאנל בנושא יערות מאכל ים תיכוניים. בפאנל השתתפו קרוב ל20 אנשי פרמקלצ'ר מאזורים ים תיכוניים המעוניינים להשתלב בפרויקט.

תוצאות

מטרת הפעולות עד כה היא לקדם את הרעיון באמצעות מחקר ופיתוח עצמאי וחשיפתו אל אנשי מקצוע והציבור הרחב, על מנת לעודדם לחקור ולפתח את הנושא.
אנו שואפים לכך שבעזרת הקורס, קבוצת הלימוד, אתר האינטרנט, אתרי המחקר והקשר עם אנשי המקצוע מהתחומים השונים נתאים בצורה האופטימאלית את קונספט יערות המאכל לתנאים המקומיים, ובכך ניצור אלטרנטיבה חדשה לשימוש וניהול קרקע לחקלאים, לבעלי משקים, לבעלי גינות, לציבור הרחב, ולגופים פרטיים ציבוריים וממשלתיים.

אנו שואפים לכך שיותר ויותר אנשים פרטיים, גופים ציבוריים, חברות ועמותות יבחרו להקים ולנהל יערות מאכל בשטחיהן. אנו שואפים לעסוק בתיאום הפעולות השונות, בתמיכה בתיעוד ובשיתוף הידע והניסיון הנצבר, בהדרכה ובהכוונה מקצועית וכו'.

בחזוננו אנו רואים רשת של יערות מאכל מסביב לים התיכון כולו, חגורה שהיא רצף אקולוגי המהווה נדבך בדרך אל כלכלה בת קיימא ומספקת בטחון תזונתי. לאחר ביסוסה היא כמעט ואינה תדרוש תשומות של מים ושל אנרגיה פוסילית, ולכן תהווה אסטרטגיה מצוינת בניסיון להתמודד עם משבר מרובע: אקלימי, אנרגטי, אקולוגי וכלכלי.

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

על מנת לממש את שאיפותינו יסייעו לנו צבירת ניסיון מקצועי נוסף, תכנון והקמה של יערות מאכל נוספים אשר יוכיחו את ייתכנות הרעיון, תיעוד ומחקר שיטתי אשר ילוו את התהליך, פיתוחו של מדד שיוכיח את יתרונות הרעיון באופן השוואתי, עניין ציבורי גובר, שיתופי פעולה פוריים עם גורמי מפתח, וכמובן משאבים פיננסיים.

שנה ראשונה:
הכנסת שותפים נוספים להובלת הפרויקט.
גיוס משאבים פיננסים אשר יאפשרו לנו לקדם את הפרויקט.
השלמת פיתוחו של אתר המחקר שלנו.
מיסוד מרכז למחקר ופיתוח יערות מאכל ים תיכוניים.
הרחבת המחקר ע"י שיתוף אנשי מקצוע מתחומים שונים.
קידום הפרויקט ע"י שיתופי פעולה עם גורמי מפתח.
תיעוד, הרחבת מסד הנתונים, עריכה ושיתוף, והקמת אתר אינטרנט ותחזוקתו.
הכשרת צוות שיתמחה בנושא.
יצירת 'מאגר גנטי' של עצים וצמחים המתאימים לחורש מאכל ים תיכוני והקמת משתלה ייעודית.

-שנה שנייה ושלישית-
פיתוח אתרי מחקר נוספים ע"י הצוות המקצועי
הקמת מסגרת לימודית אשר תכשיר אנשי מקצוע נוספים
ביסוס רשת של אנשים ארגונים ואתרים
כתיבת תוכניות ועבודה עם גורמים מוסדיים רלוונטים: משרד החקלאות, קק"ל ועוד, לשילוב הקונספט במשקים חקלאיים, גינות פרטיות ושטחים ציבוריים.
יצירת שיתופי פעולה עם גורמי מפתח מאזורים נוספים בעולם בעלי אקלים ים תיכוני, ועבודה משותפת על פרויקט חגורת יערות המאכל סביב הים התיכון.

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

- בראש ובראשונה מחסור בתקציב ראשוני.
- העובדה שיער המאכל מתפתח לאט ולכן מוכיח את עצמו לאט; השקעה לטווח ארוך, גם אם אנו יודעים שהיא נכונה, יכולה להוות מגבלה במציאות הדינאמית והמשתנה שלנו.
- העדר תשתית פיננסית וארגונית מסודרת.

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

יותר מ-10,000

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

המוטבים של המיזם הם תושבי האזורים הים תיכוניים, ובפרט תושבי מדינת ישראל. שכן כל מי שבסביבתו יוקם חורש מאכל יוכל ליהנות מיתרונותיו הרבים:
- קנייה/קטיף עצמאי של מזון בריא, עשיר וטעים
- ביטחון תזונתי גם בימי משבר אקולוגי, כלכלי, אקלימי או אנרגטי
- מקום יפה ומעורר השראה שניתן לטייל בו (כשם שאנו נהנים מטיול בטבע)
- עלייה בערך המקום כתוצאה משיפור אסתטי ואקולוגי ומשיכה של תיירות אקולוגית.
- אספקת שירותים אקולוגים חיוניים- שימור, יצירת וטיהור משאבי קרקע ומים, ייצוב אקלימי, תמיכה במגוון מינים וכו'.
- עבור התושבים הלא אנושיים של האזור, מדובר בגן עדן- סביבה עשירה ומגוונת המספקת בתי גידול ושאר משאבים חיוניים.

העוסקים בפיתוח יערות מאכל יהנו מ:
- עיסוק בעל משמעות ושליחות כמעצב, מקים, מנהל או מתחזק יער מאכל.
- תוצרת חקלאית אורגנית ובת קיימא ייחודית
- דרישה הולכת ופוחתת לתשומות ובמקביל עלייה באיכות ובכמויות היבולים
- ריאה ירוקה ויפהפיה בפתח ביתם (במקום עודפי ריסוסים מחקלאות קונבנציונאלית)

באופן ספציפי וקרוב יותר, מוטבי הפרוייקט הם:
- אנשים המעוניינים ללמוד ולהתפתח בתחום- המיזם עונה על הצורך שלהם בהכשרה והדרכה מקצועית איכותית.
- אנשים המעוניינים לקחת חלק במחקר ובפיתוח- המיזם מספק להם פלטפורמה שדרכה יוכלו לקחת חלק בעשייה המרגשת.
- בעלי משקים חקלאיים וחלקות אדמה אחרות- המיזם מספק להם את האפשרות להקים יער מאכל בשטחם (או להשתדך לאדם המעוניין להקים יער מאכל אך אין לו גישה לאדמה) וכך להנות מכל היתרונות הנ"ל.

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

בהחלט. חגורת יערות המאכל הינה פרויקט חברתי-קהילתי. היווצרותה תלויה ב ותורמת למרקם חברתי בריא, לתחושת אמון ולקהילתיות. הפרויקט מחבר בין שטחים שכנים, בין יישובים, בין מגזרים ובין לאומים. לא פחות משמדובר בפרוייקט סביבתי, מדובר בפרוייקט חברתי. אנו מאמינים שטוב "לדבר על" שלום, אך עדיף לפעול יחדיו שכם אל שכם ולהיות שותפים ביצירה של דבר גדול ומרגש. גישה זו מרחיבה לבבות ומחברת בין שכנים מאותו הכפר, מאותה הארץ ומארצות שכנות.

בנוסף לפיתוח יערות מאכל בשטחים פרטיים, אנו מעוניינים לקדם פיתוח של יערות מאכל בשטחים ציבוריים ובפארקים קהילתיים (לדוגמא, אנו מעוניינים לשתף פעולה עם פרוייקט היער הקהילתי של קק"ל).

כמובן שביטחון תזונתי ותעסוקה משמעותית ומפרנסת הם יסוד לחברה תקינה ובריאה ולמערכת כלכלית בת קיימא. לבו של הפרויקט הוא סיפוק בר קיימא של צרכיהם של בני האדם במקביל לשיקום אקולוגי- במובן הזה, הפן החברתי והסביבתי משולבים באופן הדוק.

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

כן

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

פעיל מפחות משנה

כמה זמן הארגון פעיל?

פחות משנה

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

כן

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

אחת ממטרות המיזם היא יצירת סינרגיה בין תחומים וארגונים שונים הנוגעים לחקלאות בת קיימא. חיבור נכון בין המרכיבים יעצים את כולם.
שיתוף הפעולה עם משרד החקלאות מביא כבר היום לתמיכה ולהכרה ממשלתית בקנה מידה קטן בפרוייקט, ובעתיד אנו מקווים שהדבר יתרחב. כמו כן שיתוף פעולה זה משלב מחקר אקדמי בפרוייקט, מה שמעלה את סטנדרט העשייה הלימוד וההתפתחות, ובנוסף מעניק חותמת איכות ומקל על יצירת שיתופי פעולה וגיוסי כספים עתידיים.

שיתוף הפעולה עם העמותה לכלכלה בת קיימא מאפשר לנו לשוחח ולקבל פידבק מאנשי רוח ומקצוע מובילים בעולם הקיימות. בעתיד אנו מקווים ליצור שיתוף פעולה הדוק יותר עם גוף זה על מנת לפתח מדד שבעזרתו ניתן יהיה להשוות בין פיתוח וניהול של מערכות חקלאיות מקיימות למערכות חקלאיות קונבנציונאליות. מדד כזה יאפשר ניתור ושיפור של מערכות חקלאיות, ואנו מקווים שהוא יסייע להוכיח בצורה בדוקה ומדודה את יתרונות חורש המאכל. זהו כלי חשוב שיכול לסייע לקדם את הפרוייקט בקרב מקבלי ההחלטות במגזרים שונים.

שיתוף הפעולה עם קהילת וארגון הפרמקלצ'ר הישראלי מאפשר לנו לקדם את הפרוייקט בעזרתם של "המשוגעים לדבר".

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

1) יצירת תנועה אותנטית אשר תמשוך אליה אנשים טובים ורציניים.
2) יצירת הוכחה חיה נחקרת ומתועדת שתדגים את יתרונות המיזם: יער מאכל שיקסים את מבקריו ויספק הוכחות מדעיות ליתרונותיו. המיזם.
3) גיוס משאבים מוצלח.

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

הפרוייקט עוסק בייצור עושר אמיתי, כלומר ערך כלכלי בר קיימא. אנו מאמינים שהתפיסה הכלכלית הרווחת מתעלמת מ(ולכן גם פוגעת ב) סוגי הון משמעותיים וקריטיים- הון חברתי, הון סביבתי, הון אנושי ועוד.
הפרוייקט מכוון לייצורו ושימורו של ההון הבא:

-הון טבעי ושירותים אקולוגים-
חגורת חורשי המאכל תשמר, תטהר ותייצר משאבי קרקע מים ואוויר, תספק בתי גידול מגוונים, תשמור ותגדיל את המגוון הביולוגי, תייצר מיקרו אקלים, תקלוט ותאגור פחמן רב וכך תתרום ליציבות האקלימית.

-הון חברתי-
שיתופי פעולה והגברת האמון בין אזרחים, מוסדות וארגונים לשם קידום חגורת חורשי המאכל.

-הון אנושי-
הפצה פיתוח ושימור ידע ויכולות רלוונטיות.

-הון פיננסי-
הכנסה פיננסית ממכירת תוצרת חורש המאכל וממתן שירותי הדרכה חינוך ותיירות בחורש. מתן תעסוקה והכנסה לכל המעורבים בפרוייקט.

-הון מעשי ידי אדם-
פיתוח תשתיות המאפשרות חיים מקיימים ללא תשומות עתידיות של אנרגיה פוסילית. ייצור ועיבוד בר קיימא של מזון ושאר מוצרים מהחורש.

בנוסף לכך, בנוגע לחיסכון במשאבים:
- כל הטכנולוגיות אשר הוזכרו קודם לכן תחת הכותרת 'חדשנות' תורמים לחיסכון אדיר של תשומות שונות, בעיקר אנרגיה פוסילית ומים.

בנוגע לניצול של משאבים מבוזבזים:
באתר המחקר וההדגמה שלנו אנו יוצרים קומפוסט מפסולת אורגנית וחיפוי מגזם שאחרת היו מגיעים לאתר הטמנה. אנו משתמשים בעצים עקורים (שהיו אמורים להשרף) על מנת להגדיל את המורכבות המבנית בשטח וליצור בתי גידול למגוון צמחים ובעלי חיים.
- אנו מתכוונים להפיק biochar מגזם עץ ולטייב בעזרתו את הקרקע, וכך לקבע למשך אלפי שנים פחמן שאחרת היה משתחרר וחוזר לאטמוספרה.
- אתר הלימוד שלנו בנוי בחלקו הגדול מחומרים שהיו בדרך לזבל- יריעות פלסטיק של פרסומות ישנות רהיטים ששופצו וכו'.

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

מזה שנים שאנו עוסקים בקיימות בכלל ובכלכלה בת קיימא בפרט. העניין הרב שלנו בכלכלה בת קיימא נבע מההבנה שאם ברצוננו לבנות עולם טוב יותר, עולם צודק יותר ויפה יותר, עלינו להתייחס למערכת הכלכלית; שכל עוד לא נשנה את המערכת הכלכלית לא נוכל להשפיע באמת, ושהכלכלה היא שקובעת את חוקי המשחק ולכן עלינו להבין ולהתייחס לחוקים אלו. ובעיקר, שאנו יכולים וצריכים לעצב מערכת כלכלית אשר משקפת ומבטאת את הערכים שבהם אנו מאמינים. במשך שנים למדנו וחקרנו את הנושא באופן עצמאי, ובשיתוף פעולה עם ארגונים שונים. בסיום הרצאותינו אנשים היו שואלים בדרך כלל: "אז מה אנחנו יכולים לעשות?" תשובותינו היו מעניינות, דידקטיות, אך לא מספיק קונקרטיות. לאט לאט הבננו שהרצון לחיים בני קימא הוא עמוק ואמיתי, והוא מאוד מוחשי. שיש צמא לידע פרקטי ומעשי.
באותה תקופה נחשפנו למספר דמויות מעוררות השראה אשר פעלו ופועלות במספר מקומות בעולם, ואשר הוכיחו במעשיהן שניתן, על ידי הקשבה, תכנון נבון ויצירתיות לשקם אזורים חרבים מבחינה אקולוגית וכלכלית ולהפכם לאזורים עשירים בהון סביבתי, חברתי ופיננסי גם יחד.
אחד מהם היה willie smits, ביולוג אשר מוביל פרוייקט שיקום אקולוגי, חברתי וכלכלי בבורנאו. בעזרת תכנון נבון וחיבור מושכל של הגורם האנושי והסביבתי, הפרוייקט הוביל לשיקום מדהים של היער הטרופי המקומי הפגוע ובמקביל יצר ערך כלכלי רב ובר קיימא לתושבים המקומיים.
willie smits טוען שאם הוא הצליח לעשות זאת שם, ניתן לעשות זאת בכל מקום. וובכן, החלטנו לנסות.

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

סער אוסטרייכר, מרצה לענייני קיימות וכלכלה בת קיימא. עוסק בפרמקלצ'ר מזה מספר שנים, אוהב לרקוד, לשחות ולטפס על עצים. נולד ב1983 וגדל בבי"ס שדה חצבה.

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

חבר או בן משפחה

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.

HamonAliza Aliza רשם: באחד ממסעותי בהודו,הגעתי לחוותה של ד'ר VANDANA SHIVA במורדות ההימאליה.רעיון הקמת החווה - לשמר זנים של דגנים ושאר צמחי מאכל אנדמיים ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2941 ימים המשך >
רעות מן רשם: נשמע לי רעיון מצויין, הלוואי שיצליח, אפשר להתחיל מנטיעה של עצי מאכל בתוך ערים, גם נותנים צל וגם נותנים פרי, במקום הצאלונים והשקמים אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2974 ימים המשך >

סער אוסטרייכר עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2976 ימים

סער אוסטרייכר עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2976 ימים

סער אוסטרייכר עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2976 ימים

סער אוסטרייכר עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2977 ימים

סער אוסטרייכר עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2977 ימים

סער אוסטרייכר עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 3033 ימים

סער אוסטרייכר יצר את המועמדות - לפני 3033 ימים