המדרשה לחקלאות פרמקלצר

ע"י אנונימי | 03 באוק' 2011
| 0 תגובות

סיכום:

המדרשה לחקלאות פרמקלצר הנה מרכז הדגמה, הכשרה ומחקר לחקלאות בת קיימא.
זהו עסק חברתי שמטרתו:
א) הכשרת דור חדש של חקלאים זעירים- עובדי אדמה בעלי ידע אקולוגי רחב ומודעות סביבתית-קהילתית גבוהה אשר מסוגלים ליצור ולנהל חוות פרמקלצ'ר חקלאיות משגשגות כלכלית בפאתי הערים והיישובים בישראל.

ב) להפוך את העיסוק החקלאי לאמצעי להעצמה סביבתית, קהילתית, כלכלית והחשוב ביותר-בריאותית ורוחנית לחקלאי ולקהילה.

ג) לשמר ולטפח את המורשת הגנטית של יבולי המזון המקומיים

אודותיך

שם הארגון: המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

אלכס

שם משפחה

קצ'אן

אתר אישי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר

תפקידך בארגון

מנכ"ל

האם הארגון שלך הוא...

עסק חברתי

מספר עמותה רשומה (ע"ר)

כתובת

קיבוץ נאות מרדכי, ת.ד 235 ד.נ גליל עליון 12120

אתר אינטרנט

כתובת פרופיל הטוויטר

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם שלך

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם הפרויקט

המדרשה לחקלאות פרמקלצר

המדינה בה מתמקד הפרויקט שלך

ישראל, N

תאר את הפרויקט שלך

המדרשה לחקלאות פרמקלצר הנה מרכז הדגמה, הכשרה ומחקר לחקלאות בת קיימא.
זהו עסק חברתי שמטרתו:
א) הכשרת דור חדש של חקלאים זעירים- עובדי אדמה בעלי ידע אקולוגי רחב ומודעות סביבתית-קהילתית גבוהה אשר מסוגלים ליצור ולנהל חוות פרמקלצ'ר חקלאיות משגשגות כלכלית בפאתי הערים והיישובים בישראל.
ב) להפוך את העיסוק החקלאי לאמצעי להעצמה סביבתית, קהילתית, כלכלית והחשוב ביותר-בריאותית ורוחנית לחקלאי ולקהילה.
ג) לשמר ולטפח את המורשת הגנטית של יבולי המזון המקומיים

כתובת אתר האינטרנט

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי?

רעיון המדרשה לחקלאות פרמקלצר הנו יחודי משום הנקודות הבאות:

1) חקלאות ברוח פרמקלצ'ר משמשת היום בעולם קהילות רבות ליצירת שיגשוג, ביטחון תזונתי ושיפור בריאותי סביבתי בעלות שווה לכל נפש, במיוחד לאוכלוסיות בסיכון- ילדים, אמהות חד-הוריות, מובטלים, עולים חדשים, וקשישים. בישראל תחום זה הנו עדיין בחיתוליו וקיים צורך ממשי אמיתי לשינוי שיטת החקלאות הקונבנציונלית ולהכשרת דור חדש של חקלאים. לשם כך המדרשה לחקלאות פרמקלצר נוסדה.

2) האפקט הסביבתי. המודל החקלאי של המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר מאפשר לא רק ייצור מזון איכותי לאוכלוסייה המקומית אלא גם תזרים מעגלי של חומרי הזנה-מחזור הפסולת האורגנית מבתי המגורים של לקוחות החווה. באופן זה פסולת אורגנית זו הופכת למשאב חשוב לקידום פוריות הקרקע של החווה (באמצעות הפיכתו לקומפוסט). המדרשה תלמד הלכה למעשה כיצד ליישם זאת מקומית וכך תתרום באופן מעשי לצמצום הפסולת הביתית.

3) האפקט התעסוקתי. המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר תהווה מרכז הכשרה ויישום לאנשים רבים, כולל מובטלים ותעניק להם את הידע הדרוש, ההשראה, הכלים והעזרה המקצועית ליצירת עסק ומקצוע חדש- חקלאי פרטי לקבוצת לקוחות, וועדי עובדים, עסקים כגון מסעדות, מלונות ובתי הארחה, ועוד. יש צורך רב מאוד למקצוע זה ופוטנציאל כלכלי ענק בגידול מזון, צמחי מרפא ותבלין, צרכי אמנות ועוד.

4) הצורך האמיתי והדחוף כיום בישראל ביצירת חקלאות ואספקת מזון בת-קיימא אשר נמוכה מאוד בצריכת האנרגיה המחצבית שלה, עושה שימוש בידע וטכניקות אקולוגיות-ביולוגיות, מספקת תעסוקה ופרנסה של ממש לעשרות רבות של צעירים ומובטלים בעלי אוריאנטציה אקולוגית, ואשר מהווה כלי לעידוד ויצירת קהילה וכלכלה מקומית פורחת.

המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר נועדה לתת מענה לבעיות חברתיות רבות בישראל לא רק מרמת הבעיה עצמה (לדוגמא אי-ביטחון תזונתי) אלא בראש ובראשונה מרמת השורש- ע"י מתן ידע רלוונטי ואפקטיבי להעצמה אישית, חברתית, כלכלית של הפרט והקהילה. המדרשה מעניקה חינוך לקיימות בצורה המעשית וארוכת הטווח ביותר ע"י הכשרה בחקלאות הוליסטית אשר מטפחת את הקהילה והכלכלה המקומית. עובדות אלו הופכות מיזם זה ליחודי ורלוונטי ביותר לישראל של תחילת המאה ה 21.

האם במסגרת הפרויקט נעשה שימוש או מפותחות בטכנולוגיות חדשניות? אם כן, נשמח אם תפרט

כן, במיוחד בתחום הביולוגיה של הקרקע. המפתח לפיריון גבוהה הנו רמת בריאות קרקע גבוהה וזאת ניתן להשגה באמצעות עידוד וטיפוח הביולוגיה של הקרקע, במיוחד הפטריות. לשם כך אנו מלמדים ועושים שימוש בסוגי קומפוסט, וורמיקומפוסט, ותה קומפוסט אשר מביאים את הקרקע לאיזון ביולוגי לפי סוגי הגידולים הרצויים וכדי לקדם סוקסציה ביולוגית המקדמת את בריאות ופוריות האדמה לרמות גבוהות יותר של יציבות, פיריון ותנובה.

כמו כן הפרויקט כולל טכנולוגיות בתחום העסקי- השימוש במטבע מקומי לצד המטבע הלאומי (הש"ח), בתחום השיווק- שיווק ישיר ומנוי חקלאי (חב"ק) ועוד. אלו הן החוזקות של הפרויקט בהשוואה ליוזמות אחרות של חקלאות אורגנית. הטכנולוגיות המעורבות בפרויקט זה הנן טכנולוגיות ביולוגיות אקולוגיות זולות, פשוטות וקלות מאוד לשכפול. עבור האדם הפשוט, אין צורך בידע טכני מתקדם, רמה חינוכית גבוהה או מצב סוציו-אקונומי גבוה בכדי ליישם את הפתרונות שהמדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר מציעה.
טכנולוגיות אלו מיישמות את האינטיליגנציה של הטבע באופן התומך חיים ביותר הן לאדם והן לסביבה.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה האימפקט שהיה לפרויקט שלך עד כה?

במסגרת עבודתי (כמדריך חקלאי לשיטת GROW BIOINTENSIVE) עשרות רבות מאוד של אנשים בישראל למדו ממני כיצד לגדל מזון אורגני, הן בקנה מידה בייתי והן בקנה מידה מסחרי.
עבודתי בתחום מזה יותר מ 10 שנים הוכיחה עצמה כמיצרת השראה ועידוד ונתנה ידע של ממש להעצמה אישית וקהילתית לאנשים פרטיים בכל רחבי הארץ.

לדוגמא, גינות קהילתיות שקמו בחיפה, ירושליים, גבעתיים, גדרה, קיבוץ כפר סאלד, ועוד נעזרו מאוד בהדרכתי החקלאית והקהילתית.

סער סלע, חקלאי כימי-קונבנציונלי בקנה מידה גדול (400 דונם של גידולים במושב שרונה) החל ומיישם בהצלחה חקלאות חב"ק אורגנית בעקבות הדרכתי וסדנה שלי שבה הוא השתתף.

עשרות רבות מאוד של אנשים החלו למחזר פסולת אורגנית הודות לקורס אלקטרוני שיצרתי על מחזור פסולת אורגנית ביתית באמצעות תולעי קומפוסט אדומות.

גני ילדים באשדוד נחשפו לתחום המחזור עם תולעי קומפוסט ושילבו אותן כחלק מתוכנית החינוך בגן למודעות סביבתית גבוהה יותר אצל הילדים.

חוברת שהוציא המשרד להגנת הסביבה בשנת 2005 בה ערכתי וכתבתי את החלק השלישי שהנו מדריך מעשי ליצירת גינות קהילתיות.

ועוד.

המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר נועדה להעצים פעילות זו ולהביא אותה לרמה גבוהה יותר של אפקטיביות בחברה הישראלית.

הבעיה

1) חוסר נגישות למזון אורגני איכותי ע"י פלחים רחבים של הציבור הישראלי (אי-נוחות השגה או חוסר כסף לרכישה)

2) חוסר ידע מצד חקלאים חדשים, קטנים ובינוניים כיצד לגדל ולשווק ישירות ובהצלחה תוצרת אורגנית ולהיות מסוגל להתפרנס בכבוד מהעיסוק החקלאי. ידע זה קשור לא רק בגידול ביולוגי נבון ונכון אלא גם ביצירת קשר עם הקהילה המקומית ועסקים מקומיים וטכניקות שיווק כגון חב"ק, קו-אופ, שוק איכרים ועוד.

3) חוסר הידע לחבר את החקלאות לקהילה ולהשתמש בחקלאות ככלי בונה קהילה וכלכלה מקומית פורחת.

4) מגוון ביולוגי נמוך של יבולי מזון וחוסר הידע של שימור זנים חקלאיים המותאמים לתנאי הארץ.

5) אי-מיחזור חומר אורגני (פסולת אורגנית) עירונית כגון שאריות מזון מבתי התושבים ועסקים כגון מסעדות ומלונות. כיום חומר זה מגיעה ברובו למטמנות ומהווה משאב מבוזבז ובעיה סביבתית חמורה.

6) תעסוקה לא מספקת רוחנית ואבטלה. המדרשה תספק מקצוע חדש בשוק הישראלי- איכר פרטי= חקלאי אורגני הוליסטי שמייצר מזון איכותי ביותר לאנשים שהוא מכיר (הקהילה המקומית) ותלמד כיצד להפוך מקצוע זה (חקלאי אקולוגי) גם לדרך להתפתחות רוחנית עבור החקלאי, משפחתו וקהילתו, זאת באמצעות הגדלת ההנאה והסיפוק האישי מהעבודה החקלאית בשטח.

פעולות

1)הפעלת מרכז הדרכה פעיל במושב בית הלל שעד כה כבר הכשיר עשרות רבות של אנשים בגינון מזון וחקלאות זעירה.

2) כתיבת תוכנית עסקית בהדרכת ארגון מט"י קריית שמונה וחונך עסקי מטעמם להקמת מרכז גדול יותר (המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר) בקיבוץ נאות מרדכי (גליל עליון) כמרכז הדגמה, הדרכה והסמכה לחקלאים אקולוגים בקנה מידה קטן.

3) גיוס משקיעים לתמיכה כספית במיזם זה

4) משלוח מתלמד לחו"ל לארגון Seed Savers Exchange לקבלת ידע מקצועי רחב לשימור זני מורשת חקלאיים (הראל ויס, אמור לסיים את התלמדותו ולחזור לארץ בינואר 2012)

5)הרשמה כמועמד לעמיתי אשוקה בכדי לקבל תמיכה מקצועית וכלכלית לפיתוח מיזם זה.

לאחר שהפרויקט יקום ויחל לתפקד הצעדים הבאים הם:

1) המשך קיום קורסים וסדנאות הכשרה בקיבוץ נאות מרדכי שם קיימת תשתית לפעילות רחבה ודינמית יותר (בהשוואה למרכז הקיים כבר במושב בית הלל)

2)עבודה משותפת עם משרדי הממשלה (חקלאות, תעסוקה, סביבה) להכשרת סטודנטים, חיילים משוחררים, עולים ומובטלים כחקלאי פרמקלצ'ר. לאחר סיום תוכנית הלימודים הבוגרים יהיו מסוגלים להקים חווה קטנה אשר תספק תוצרת אורגנית לכ 20- 200 משפחות מקומיות.

3) יצירת קרן אשר תעניק מימון ותמיכה כספית לאותם בוגרי מדרשה כדי לעזור להם כלכלית ב3 השנים הראשונות כחקלאי פרמקלצ'ר קהילתיים.

תוצאות

1) הופעת עוד גינות קהילתיות בערים וביישובים בארץ אשר להן רכז/ת בוגר/ת המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר. גינות אלו יהיו דוגמא לייצור מזון עירוני אם כי בכמות מוגבלת וזניחה מסחרית.

2) הכשרת עוד חקלאים קונבנציונלים כחקלאים אקולוגים.

3) גיוס מלוא המימון והקשרים לפיתוח מהיר של המרכז החדש של המדרשה בקיבוץ נאות מרדכי

4) גיבוש קבוצת 'ידידי המדרשה' אשר הנם אנשים משפיעים ובעלי אמצעים שיתמשו ביכולות שלהם לקידום חזון ותפקוד המדרשה.

5) קבלתי כעמית אשוקה ישראל

6) עבודה פעילה משותפת עם משרדי הממשלה להכוונת חיילים משחוררים, עולים ומובטלים לתוכנית ההדרכה וההתלמדות של המדרשה.

7) היכולת להעסיק עד 10 עובדים בסגל המדרשה+ 10 מתלמדים כל שנה לתוכנית התלמדות שנתית

מה יעזור לפרויקט שלך להצליח בשלושת השנים הבאות? במידת האפשר התייחס לכל שנה בנפרד

שנה ראשונה:
1) מימון שיאפשר לי למקד את מלוא זמני ביצירת הפרויקט

2) מימון שיאפשר העסקה במשרה מלאה של עוד 3 עובדים לפיתוח הפרויקט בשטח (לפיתוח גן ההדגמה, שיפור תוכנית ההדרכה, אדמיניסטרציה, מעקב ומחקר, עבודה עם רשויות והקהל הרחב, וכו')

3) הקמת אתר אינטרנט שיהווה חלון לפעילות המדרשה ואמצעי לקידום מטרותיה.

4) מימון לפיתוח התשתית הפיסית של המדרשה (צרכי משרד, כלי עבודה, וכו')

5) קשרים עם אנשי עסקים, יועצים, משרדי ממשלה בכדי להפוך את המדרשה למרכז הכשרה מוכר ע"י משרד העבודה והרווחה ומשרד החקלאות

שנה שניה:
1) מימון להרחבת סגל העובדים מ 4 ל 10 אנשים.

2) מימון לפיתוח גן ההדרכה ותוכניות ההדרכה לשילוב גידולי שיחים ועצים ומשק חי (דגים לבשר, עופות לביצים ובשר, פרות לחלב, כבשים לצמר)

3) מימון להתחלת תוכנית התלמדות בת 6 חודשים ו 12 חודשים ל 10 מתלמדים במדרשה.

שנה שלישית:
1) מימון ליצירת קרן לתמיכה כספית בבוגרי תוכנית ההתלמדות של המדרשה.

2) מימון ליצירת סניפים נוספים של המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר ביישובים אחרים בארץ אשר ישרתו את האוכלוסייה המקומית ובהם גם ייושמו תוכניות ההדרכה של המדרשה

3) מימון למשלוח מתלמדים נוספים לחו"ל לרכישת ידע מעשי בתחומים נוספים ומתקדמים יותר של חקלאות מקיימת, כגון השימוש בפטריות לניקוי קרקעות

מה יכול למנוע מהפרויקט שלך להצליח?

אני לא רואה משהו שיכול למנוע, אלא רק לעכב. גורם זה הנו מימון.
מיזם זה הנו צו השעה היום בישראל ואף משרד החקלאות החל לקדם תחום זה כך שהקרקע בשלה ומוכנה להופעת המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר ועובדה זו הנה הגורם הדומיננטי ביותר להבטחת ההצלחה של המיזם.

כמה אנשים הפרויקט ישרת בכל שנה?

101‐1000

מיהם המוטבים של המיזם שלך? מדוע המיזם שלך חשוב להם?

קהילות, משפחות, חקלאים, עולים, בעלי קרקע, סטודנטים, מורים ומחנכים, מבטלים, חיילים משוחררים, נוער בסיכון

מיזם המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר חשוב לאנשים אלו משום שהוא יספק להם ידע להעצמה אישית, קהילתית וכלכלית. לדוגמא, מורים ומחנכים יוכלו ללמוד במדרשה ואז ליישם ידע זה בעבודתם עם הילדים והנוער בבתי הספר ברחבי הארץ. המדרשה תספק להם את כל התמיכה הטכנית הדרושה להצלחת הפרויקט שלהם בבית הספר.

קהילות יוכלו להעזר בתוכניות המדרשה בכדי לארגן לעצמן מזון באיכות גבוהה בהרבה ועלות נמוכה בהרבה מהמצוי כיום בשוק ואף להשתמש בחקלאות זו ככלי להעצמה חינוכית, חברתית ותרבותית בקהילה.

למעשה המוטבים של מיזם זה הנם הציבור הרחב כולו- כל מי שאוכל מזון...המדרשה מיועדת להיות זרז של ממש בשינוי שיטת החקלאות בישראל לעבר חקלאות אקולוגית ואנושית יותר. זוהי מגמה בינלאומית כיום אשר נמצאת אך בחיתוליה בישראל.

האם לפרויקט שלך יש פן חברתי נוסף מעבר לסביבתי? אם כן, תאר אותו בבקשה

כן. המדרשה תלמד ותיתן גם כלים ליצירת קהילה וכלכלה מקומית ירוקה. זאת מכיוון שההיבט החברתי וההיבט הכלכלי הנם עמודי התווך של חקלאות בת-קיימא.
משתתפי הקורסים ותוכנית ההתלמדות של המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר ילמדו לעומק וירכשו ידע וכלים מעשיים לפיתוח והעצמה של קהילות, זאת על פי ידע שיטתי של קרן גאיה לחינוך והרשת העולמית לכפרים אקולוגים אשר פיתוח חומר הדרכה מעשי בתחומים אלו. הקורס הראשון כבר התקיים בארגוני בקיבוץ חוקוק ביוני 2011 בהשתתפות 22 אנשים, מהם 3 מחו"ל (ארה"ב ושוודיה) ונחל הצלחה גדולה מאוד.

האם הפרויקט שלך מנסה לשנות מדיניות ציבורית?

כן

קיימות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

באיזה שלב נמצא הפרויקט שלך?

פעיל מפחות משנה

כמה זמן הארגון פעיל?

פחות משנה

האם לארגון שלך יש דירקטוריון או מועצה מייעצת?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם מלכ"רים?

כן

האם לארגון שלך יש שותפויות עם עסקים?

האם לארגון שלך יש שותפויות עם גופים ממשלתיים?

ספר לנו בבקשה כיצד השותפויות האלה קריטיות להצלחת המיזם שלך.

השותפות עם עמותת ארגון הפרמקלצ'ר הישרלי (ע"ר) הנה חשובה ביותר משום שבוגרי קורס הפי.די.סי שאותו מלמדים מורי העמותה הם קהל היעד החשוב ביותר של המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר. מדובר על קהל יעד צעיר ברובו (לאחר שירות צבאי) אשר שואף לידע אקולוגי ותעסוקה ההולמת את ערכיו האקולוגים. פיתוח המדרשה מהווה תשובה תעסוקתית לאנשים אלו.

בקרוב מאוד אנו מתכוונים לפנות למפעל נעלי נאות בקיבוץ נאות מרדכי ולברר אפשרות לשותפות עסקית. כמו כן הכוונה לפעול עם מטי קריית שמונה, חברת נטפים, ומשרד העבודה והרווחה.

מהן שלושת הפעולות החשובות ביותר שעליך לנקוט כדי שהמיזם או הארגון שלך יצמחו?

1) השלמת התוכנית העסקית בעזרת מט"י קריית שמונה וחונך עסקי מטעמם.
2) הגשת התוכנית למזכירות קיבוץ נאות מרדכי וקבלת אישור+ תקציבים מהקיבוץ להתחלת הפעילות בשטחם
3) יצירת קשר עבודה עם משרד העבודה לביסוס המדרשה כאתר הכשרה של המשרד.

כיצד הפרויקט שלך מייצר ערך כלכלי (חיסכון במשאבים, תעסוקה, ניצול של משאבים מבוזבזים...)?

פרויקט זה מייצר ערך כלכלי מקומי ולאומי באמצעות הכשרת חקלאים מקומיים ומתן העזרה המקצועית והפיננסית להם להקמת חוות גידול מקומיות עצמאיות ברחבי הארץ.

כל חווה שכזו הנה בעלת פוטנציאל ממשי לייצר ערך כלכלי (וכן בריאותי, סביבתי וקהילתי) ישיר עבור מאות אנשים וכן ערך כלכלי עקיף עבור אלפי אנשים דרך האמצעים הבאים:

1) מהווה מקום תעסוקה
2) מהווה מקום הדרכה והכשרה לחסרי תעסוקה להכשרה מקצועית
3) מלמדת וממחישה ייצור מזון נמוך מאוד במשאבים (במיוחד באנרגיה מחצבית/נפט)
4) מלמדת וממחישה ניצול משאבים מבוזבזים= מחזור/קומפוסטציה של פסולת אורגנית ביתית ויצירת תזרים מעגלי בין המשק החקלאי לבין לקוחותיו של חומרי הזנה, כסף, ומשאבים אחרים לתועלת הדדית של המשק והקהילה.

בתוספת לכל האמור לעי"ל, המדרשה עצמה אמורה להפוך גם למוקד לתיירות אקולוגית עבור קיבוץ נאות מרדכי והגליל העליון, אם כי זו לא המטרה והשאיפה העיקרית אלא רק תוצר נלווה צפוי ורצוי.

המדרשה תפעיל גם חנות למכירת ציוד, זרעים ואמצעי עזר לגננות ולחקלאות אורגנית זעירה ותייצר אירועים חברתיים תיירותיים כגון פסטיבלים, תחרויות, שווקי איכרים, ועוד לעידוד ופריחת כלכלה מקומית ירוקה ותיירות אקולוגית

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה היה הרגע המכריע שהוביל ליוזמה זו?

תהליך הדרגתי שנמשך מספר שנים בהן הבנתי באופן מקצועי את ההשפעה ההרסנית של החקלאות הקונבנצונלית ואספקת המזון הגלובלית על איכות חיינו והסביבה. הגעתי למסקנה שללא שינוי שיטת החקלאות לא נוכל לשאוף לחיי בריאות ורווחה (בכל תחום). בעקבות עבודה כאיש סגל ומרצה לחקלאות מקיימת בארה"ב התוודעתי גם לחוסר הפעילות המשווע בישראל לקידום חקלאות נבונה ואחראית סביבתית, זאת לעומת הפעילות האינטנסיבית המרשימה המתרחשת בארה"ב, אירופה, אוסטרליה, ואסיה לקידום חקלאות אקולוגית זעירה ע"י הממשל המקומי, עסקים גדולים וארגונים חברתיים וסביבתיים. לאור כל זאת אני רואה ביוזמה זו של הקמת המדרשה לחקלאות פרמקלצ'ר את המימוש הגבוה ביותר של אחריותי וחובתי כאזרח ישראלי ופעיל סביבתי.

ספר לנו על היזם החברתי שעומד מאחורי המיזם

אלכס קצ'אן (אני, בן 40) הנני בוגר ביה"ס חקלאי (הכפר הירוק 1985-89) שאחריו התגייסתי לשירות צבאי בנח"ל במסגרת גרעין התיישבותי (צבעון). בשנת 1995 יצאתי ללימודים אקדמאיים בארה"ב והשלמתי תואר ראשון בהצטיינות ברפואה וודית (אוניברסיטת מהרישי למנהל, ארה"ב, 2000). לאחר מכן חזרתי לישראל למשך שנתיים ואז שוב לארה"ב לעבודה כעוזר רופא בקליניקה גדולה למחלות כרוניות במדינת מסצו'סטס. במהלך שהותי בארה"ב השלמתי גם את הכשרתי כמורה לשיטת הגננות והמיני-חקלאות המקיימת GROW BIOINTENSIVE. את פעילותי הסביבתית בישראל התחלתי בשנת 2004 לאחר קורס פרמקלצ'ר עם טליה שניידר. היום אני משמש כמנכ"ל עמותת ארגון הפרמקלצ'ר הישראלי (ע"ר).

איך שמעת על כיכר אשוֹקה?

דרך ארגון או חברה אחרים

אם בחרת באחר, נשמח תציין את שם הארגון או החברה.

חברת מידות. באמצעות עובדת החברה לואיז דרורי

There is no activity associated with this entry