שיחות הורים במעונות יום

ע"י יהודית ברטוב | 06 בנוב' 2012
| 0 תגובות

סיכום:

הרציונל
מזה שנים אני עוסקת בתחום הגיל הרך; אם כגננת, כרכזת, כמנהלת ומדריכה חינוכית – וזאת גם במסגרות חינוכיות ציבוריות וגם בפרטיות. אחת התובנות המשמעותיות ביותר שהתחוורו לי במשך השנים הללו, הן מעבודתי בחינוך והן כחברת קיבוץ, היא שככל שהעשייה החינוכית נעשית בשיתוף פעולה עם הורי הילד – הרי שמתאפשרת רמת שירות מיטיבה ואיכותית אשר תורמת הן לילד ולמשפחתו והן לצוותים החינוכיים.
לצורך ביסוס וקביעת שותפות חינוכית במערכות חינוכיות רבות, נהוג לקיים שיחות הורים, באמצעותן מתאפשר לצוות החינוכי לקיים דיאלוג אינטימי ומקרב, אשר דרכו לומדים הצדדים על צפיותיהם וגישתם החינוכית האחד של השני. דיאלוג פתוח זה מאפשר ליצור קונצנזוס והסכמה על מטרות וערכים משותפים לצורך מימוש העשייה החינוכית המשותפת.
קיום שיחות אלו במערכות חינוכיות אשר תחת כנפיו של משרד החינוך, מובנת ומקבלת תמיכה רחבה בקרב חוקרים ומומחים בתחום. מאידך גיסא, בגיל הרך ובייחוד במעונות היום אשר אמונים על הטיפול והחינוך של ילדינו (מגיל שלושה חודשים ועד גיל שלוש) ואשר מנוהלים משום מה תחת משרד התמ"ת, לא זוכים לטיפול ושירות שכזה.
חשוב לי לציין כי חשיבות השותפות הזאת מקבלת משנה תוקף בגיל הרך, לאור הקשר והקרבה שיש בין הילד להורה בגלאים אלה ולאור חוסר היכולת של הילד לבטא את רצונו בהרבה מקרים באופן ברור. לצד קשיים אובייקטיבים אלו יש להוסיף את הקושי של ההורים בפרידה מילדיהם הצעירים לצד רגשות האשם, והמציאות הכלכלית הדוחקת אשר מאלצת בהרבה מקרים את ההורים לצאת לעבודה לצורך פרנסת המשפחה.
לפיכך אלו אני רואה חשיבות מכרעת בפיתוח וקידום פרויקט שיחות הורים במעונות היום ככלי בסיסי מובנה ושיטתי בטיוב רמת השירות הניתן לילד, להורה ולצוות החינוכי, אשר מאפשר לקיים שותפות חינוכית במערכות חינוכיות אלו.

אודותיך

הצג ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

יהודית

שם משפחה

ברטוב

אודות הארגון שלך

שם הארגון

תפקידך בארגון

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

שיחות הורים במעונות יום

תיאור המיזם

הרציונל
מזה שנים אני עוסקת בתחום הגיל הרך; אם כגננת, כרכזת, כמנהלת ומדריכה חינוכית – וזאת גם במסגרות חינוכיות ציבוריות וגם בפרטיות. אחת התובנות המשמעותיות ביותר שהתחוורו לי במשך השנים הללו, הן מעבודתי בחינוך והן כחברת קיבוץ, היא שככל שהעשייה החינוכית נעשית בשיתוף פעולה עם הורי הילד – הרי שמתאפשרת רמת שירות מיטיבה ואיכותית אשר תורמת הן לילד ולמשפחתו והן לצוותים החינוכיים.
לצורך ביסוס וקביעת שותפות חינוכית במערכות חינוכיות רבות, נהוג לקיים שיחות הורים, באמצעותן מתאפשר לצוות החינוכי לקיים דיאלוג אינטימי ומקרב, אשר דרכו לומדים הצדדים על צפיותיהם וגישתם החינוכית האחד של השני. דיאלוג פתוח זה מאפשר ליצור קונצנזוס והסכמה על מטרות וערכים משותפים לצורך מימוש העשייה החינוכית המשותפת.
קיום שיחות אלו במערכות חינוכיות אשר תחת כנפיו של משרד החינוך, מובנת ומקבלת תמיכה רחבה בקרב חוקרים ומומחים בתחום. מאידך גיסא, בגיל הרך ובייחוד במעונות היום אשר אמונים על הטיפול והחינוך של ילדינו (מגיל שלושה חודשים ועד גיל שלוש) ואשר מנוהלים משום מה תחת משרד התמ"ת, לא זוכים לטיפול ושירות שכזה.
חשוב לי לציין כי חשיבות השותפות הזאת מקבלת משנה תוקף בגיל הרך, לאור הקשר והקרבה שיש בין הילד להורה בגלאים אלה ולאור חוסר היכולת של הילד לבטא את רצונו בהרבה מקרים באופן ברור. לצד קשיים אובייקטיבים אלו יש להוסיף את הקושי של ההורים בפרידה מילדיהם הצעירים לצד רגשות האשם, והמציאות הכלכלית הדוחקת אשר מאלצת בהרבה מקרים את ההורים לצאת לעבודה לצורך פרנסת המשפחה.
לפיכך אלו אני רואה חשיבות מכרעת בפיתוח וקידום פרויקט שיחות הורים במעונות היום ככלי בסיסי מובנה ושיטתי בטיוב רמת השירות הניתן לילד, להורה ולצוות החינוכי, אשר מאפשר לקיים שותפות חינוכית במערכות חינוכיות אלו.

השלב שבו נמצא הפרויקט שלך

פעיל בין 1 ל-5 שנים

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

1. לפתוח ערוץ תקשורת והדברות באופן רשמי ושיווני לכלל ההורים.
2. ללמוד מהידע והניסיון שרכש ההורה לגבי גידולו של הילד.
3. לפתח מודעות לעבודה משותפת לגידולו וחינוכו של הילד.
4. לתאם עמדות וציפיות לגבי נושאים חשובים באשר לחינוך הילד.
5. להעשיר ולהדריך הורים.
6. להדריך את הצוותים החינוכיים באשר לחשיבות הקשר עם הורים וזכותם של ההורים להיות מעורבים במה שקורה עם ילדם במסגרת החינוכית.
7. לחזק ולהעצים את הצוותים החינוכיים בתחום הגיל הרך אשר לא מקבלים תמיכה מאף מוסד חינוכי ממשלתי.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

1. בניית מערך של הדרכה מסודרת לכלל צוותי החינוך בדרגים השונים (מנהלות מעון, מטפלות מובילות ומטפלות חדשות),
2. הדרכה מעשית לגבי יישום שיחות הורים במעונות יום פעמיים בשנה.
3. תמיכה וליווי של אנשי החינוך בעבודתם עם משפחות.

דרכי פעולה
1. לפתח קבוצת מדריכות חינוכיות אשר תעבודנה מתוך מרכזייה חינוכית אליה השתייכו ועימה יעמדו בקשר.
2. כל מדריכה חינוכית תשויך לכמה מעונות יום ותדריך את הצוות החינוכי באשר לתוכנית וחשיבות הקשר עם ההורים. מערך ההדרכה תסתכם בשלושה מפגשים של שלוש שעות כל אחד אחר הצהריים.
3. הדרכה פרטנית תינתן למנהלות המעון.
4. המדריכה תבנה יחד עם מנהלת המעון לוח זמנים אשר יאפשר לקיים את שיחות ההורים כאשר לכל כיתה ינתן יום בשבוע לשיחות.
5. בשיחות יהיו נוכחות המטפלת האישית של הילד יחד עם המדריכה (ו/או מנהלת המעון) וזוג ההורים.
6. המדריכה (ו/או מנהלת המעון) תכין את השיחות עם כל אחת ממטפלות המעון (מילוי דו"ח התרשמות והערכה אישי לכל ילד).
7. לאחר קיום השיחות ינתן ליווי והדרכה לצוות החינוכי של פעם בשבועיים ו/או על פי הצורך (המשך מעקב של מקרים ספציפים).
8. במקרים בהם ידרש יתקיימו שיחות הורים אישיות נוספות ואף יופנו ההורים לפי הצורך להמשך טיפול באחריות אנשי מקצוע נוספים.
9. במהלך כל התהליך ישמר הקשר הרציף בין ההורים המטפלת האישית והמדריכה החינוכית.

אם המיזם שלך זכה בפרסים או ציונים לשבח, נשמח אם תציין אותם

לא , מעבר להערכות של הורים אשר השתתפו בשיחות ההורים במעון ואשר הביעו את הערכתם בכתב, וצוותים חינוכיים אשר לקחו בו חלק וכמובן מנהלת המעון אשר פתחה את דלתות המוסד לטובת מיזם חשוב זה.

אתר האינטרנט

אין

כתובת דף הפייסבוק

אין

כתובת פרופיל הטוויטר

אין

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

הגיל הרך לא זוכה להתחדשות פדגוגית בעיקר מכוון שהמדינה לא לוקחת אחריות על הגיל הזה בהיותו תחת משרד התמ"ת אשר כנראה לא רואה בגיל הזה חשיבות חינוכית.
על כן כל יוזמה של עשייה והשקעה בתחום זה נחשבת לייחודית.
שיחות ההורים מתקיימות במעון בו אני עובדת כפרוייקט אישי אך הן מעידות באופן ברור על הפוטנציאל הגלום בו. צר לי כי לא ניתן עדיין להעתיק מיזם זה למעונות נוספים.
הייחודיות של המיזם אותו אני מציעה, היא בכך שהשיחות יהפכו לחלק בלתי ניפרד מסדר היום של המוסדות לגיל הרך (לידה עד שלוש) כפי שקורה היום בכל גן חובה או בית ספר. כיום במעונות היום, שיחות כאלו מתקיימות לצערי רק לאור קשיים עם הילד או קשיים של ההורים עם המוסד ולא ככלי חינוכי מעצים ומפתח אקלים חינוכי מצמיח וחיובי.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החינוך שייצר עד כה?

אני רואה בפרויקט "שיחות ההורים במעונות יום" בסיס חשוב אשר מאפשר בניית המשולש – ילד, הורה, מטפלת. ככל שמשולש זה יתחזק כך יוכלו ליהנות שלושת המשתתפים במשולש מעשייה חינוכית מותאמת, מכבדת, מתחשבת ורגישה לצרכים הפרטיים והייחודיים של כל ילד והורה. בנוסף, התהליך מאפשר העצמה של הצוות החינוכי אשר זוכה להכרה והוקרה מההורים על פועלו היומיומי, אשר בלחץ היומיום לא תמיד מצליח לקבל תגובה ומשוב שכזה. וחשוב לא פחות - הצוות החינוכי מקבל את האפשרות לתקן את התנהלותו בזמן אמת, על פי הצורך, ולתמוך גם בחברות צוות אחרות כסוג של למידת עמיתים.

במידה ומדובר במיזם חדש, מה ההערך בתחום החינוך שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

המיזם נותן שירות הן להורי הילד בגיל הרך והן לצוותים החינוכיים במעון וכמובן שכל זה מפתח ומצמיח את חינוכו של הילד במעון ובמשפחתו כאחד.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

יעדים
1. בניית מערך של הדרכה מסודרת לכלל צוותי החינוך בדרגים השונים (מנהלות מעון, מטפלות מובילות ומטפלות חדשות),
2. הדרכה מעשית לגבי יישום שיחות הורים במעונות יום פעמיים בשנה.
3. תמיכה וליווי של אנשי החינוך בעבודתם עם משפחות.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

דרכי פעולה
1. לפתח קבוצת מדריכות חינוכיות אשר תעבודנה מתוך מרכזייה חינוכית אליה השתייכו ועימה יעמדו בקשר.
2. כל מדריכה חינוכית תשויך לכמה מעונות יום ותדריך את הצוות החינוכי באשר לתוכנית וחשיבות הקשר עם ההורים. מערך ההדרכה תסתכם בשלושה מפגשים של שלוש שעות כל אחד אחר הצהריים.
3. הדרכה פרטנית תינתן למנהלות המעון.
4. המדריכה תבנה יחד עם מנהלת המעון לוח זמנים אשר יאפשר לקיים את שיחות ההורים כאשר לכל כיתה ינתן יום אחר בשבוע לשיחות.
5. בשיחות יהיו נוכחות המטפלת האישית של הילד יחד עם המדריכה (ו/או מנהלת המעון) וזוג ההורים.
6. המדריכה (ו/או מנהלת המעון) תכין את השיחות עם כל אחת ממטפלות המעון (מילוי דו"ח התרשמות והערכה אישי לכל ילד).
7. לאחר קיום השיחות ינתן ליווי והדרכה לצוות החינוכי של פעם בשבועיים ו/או על פי הצורך (המשך מעקב של מקרים ספציפים).
8. במקרים בהם ידרש יתקיימו שיחות הורים אישיות נוספות ואף יופנו ההורים לפי הצורך להמשך טיפול באחריות אנשי מקצוע נוספים.
9. במהלך כל התהליך ישמר הקשר הרציף בין ההורים המטפלת האישית והמדריכה החינוכית.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

האתגר המרכזי הוא תקציבי.
אך אתגר נוסף לא פחות חשוב מתמקד בהבנת צרכי הגיל והצורך בעשייה מקצועית יותר ומותאמת למציאות המודרנית של ימינו.
התמקצעו הצוותים החינוכיים יביאו לעשייה חינוכית טובה ומותאמת לצרכים של ההורים והילדים.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

כרגע אני מנסה לפרסם את המיזם ככל שעומד לרשותי במטרה שאירגונים נוספים יבינו את חשיבות המיזם וירימו את הכפפה.

מספר המתנדבים במיזם

0

מספר המועסקים במיזם

1-5

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

המיזם התחיל מתוך הבנה כי יש חשיבות עליונה לקשר שבין ההורים למוסד החינוכי במיוחד מגיל הרך.
כפי שכותבות במאמרן "יחסי משפחה-מערכת החינוך בגיל הרך מנקודת מבט היסטורית" דר' קלודי טל ודר' תמר בר: " בשנת 2010 ברור לכל, בעולם ובארץ, שהצלחת המעשה החינוכי תלויה במידה רבה בקיום שותפות בין הממסד החינוכי לבין משפחות הילדים ובאיכותה".
מחקרים רבים נעשו על חשיבות השותפות החינוכית בגיל הרך (גילאי 4 עד כיתה ב') אך לעומת זאת נתקשה למצוא מחקרים דומים אשר נערכו בקרב ילדי הגיל הרך במעונות היום.
ספרות רבה עוסקת בתיאור מאפייניה של שותפות זו ובקשיים הרבים למימושה (רשימת החוקרים מתוארת במאמרם של ק. טל ות. בר, יחסי משפחה-מערכת החינוך בגיל הרך מנקודת מבט היסטורית, חומר רקע לעבודת היזמה. 2010).
עוד במאמר מתארות החוקרות כי הקושי בשותפות מתבטא הן בעולמם הרגשי של ההורים אשר נדרשים להיפרד מילדיהם והן בלוגיסטיקה של קיום הידברות בין ההורים לצוותים החינוכיים.
אחד הקונפליקטים המובנים בתוך הקשר בין הממסד החינוכי לבין משפחות הילדים נובע מהבדלים בין סביבת הבית לסביבת המסגרת החינוכית ומהשונות, המאפיינת את התפקידים ואת האחריות של כל אחד מהשותפים לקשר.
תמר ארז מדגישה את הקשיים אשר עלולים להתעורר בשותפות בין הורים לצוותים חינוכיים בגיל הרך: "אף שלהורים ולמחנכים יש עניין משותף, והוא טובת הילד, השותפות ביניהם איננה פשוטה כלל ועיקר. בין הסיבות ניתן למנות מכשולים וקשיים שמקורם ברגשות, עמדות ואמונות של המבוגרים הללו ביחס לשותפות מעין זאת, או העדר הכשרה מתאימה לקדם את יצירתה." (ארז, 2010).
לאור כל אלה ניתן להבין כי לשיחות ההורים יש חשיבות גדולה ודרכה ניתן להתייחס לפחדים חרדות או חוסר אמון שיכולים להתעורר באינטראקציה הזו ומצד שני הן יחזקו ויצמיחו את העשייה החינוכית החיובית המתקיימת במעון תוך תמיכה בצוותים החינוכיים והדרכה של ההורים.
אני תקווה כי פרויקט זה יקבל תוקף רשמי, ויתקבל ויוטמע בכל המעונות בארץ, כך שכל הצדדים במשוואה – ילדים, הורים וצוות – יוכלו ליהנות מהעשייה המשותפת, לשפר את התוצרים, לחדד את ההסכמות ולמכסם את התועלת לילדים – שהם כאמור הלקוח המרכזי של כל התהליך החינוכי המתקיים במעונות.

יהודית ברטוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2479 ימים

יהודית ברטוב עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2479 ימים

יהודית ברטוב יצר את המועמדות - לפני 2479 ימים