קידום הדוקטורנט הישראלי

ע"י רננה לויאני | 01 בנוב' 2012
| 0 תגובות

סיכום:

כיום משקיעה המדינה כ-2.4 מילארד שקלים בכל מחזור דוקטורנטים, בממוצע משך כתיבת הדוקטורט הישראלי ארוך בשנתיים (בעיקר במדעי החברה והרוח) בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
תכליתו של המיזם הוא הקמת קהילת דוקטורנטים ארצית שתפעל למען השבחת הקורסים של הדוקטורנטים (כיום חלק ניכר מהקורסים המוצעים הם לתלמידי תואר ראשון ושני), הוראת קורסים ייעודים לדוקטורנטים (כתיבה אקדמית, הכנה לפוסט-דוקטורט וכד). קהילה זו גם תפעל למען כינון יחסי מנחה-מונחה כך שתלמיד הדוקטורט יפיק את מקסימום התועלת מההנחייה ולא יקלע למצבים של היעדר הנחייה, בזבוז משאבים וסחבת. קהילת הדוקטורנטים תפעל גם למען הקמת רשת דוקטורנטים שתייצר שיתופי פעולה בין דוקטורנטים בתחומים שונים ובשלבים שונים של כתיבת הדוקטורט- פלטפורמה זו הינה חדשנית ותוכל להוות גורם מכריע בהשבחת הידע המחקרי והדוקטורט המוגמר.

אודותיך

שם הארגון: ארגון הדוקטורנטים הישראלי עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

רננה

שם משפחה

לויאני

אודות הארגון שלך

שם הארגון

ארגון הדוקטורנטים הישראלי

תפקידך בארגון

יוזמת ומקימה

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

קידום הדוקטורנט הישראלי

תיאור המיזם

כיום משקיעה המדינה כ-2.4 מילארד שקלים בכל מחזור דוקטורנטים, בממוצע משך כתיבת הדוקטורט הישראלי ארוך בשנתיים (בעיקר במדעי החברה והרוח) בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
תכליתו של המיזם הוא הקמת קהילת דוקטורנטים ארצית שתפעל למען השבחת הקורסים של הדוקטורנטים (כיום חלק ניכר מהקורסים המוצעים הם לתלמידי תואר ראשון ושני), הוראת קורסים ייעודים לדוקטורנטים (כתיבה אקדמית, הכנה לפוסט-דוקטורט וכד). קהילה זו גם תפעל למען כינון יחסי מנחה-מונחה כך שתלמיד הדוקטורט יפיק את מקסימום התועלת מההנחייה ולא יקלע למצבים של היעדר הנחייה, בזבוז משאבים וסחבת. קהילת הדוקטורנטים תפעל גם למען הקמת רשת דוקטורנטים שתייצר שיתופי פעולה בין דוקטורנטים בתחומים שונים ובשלבים שונים של כתיבת הדוקטורט- פלטפורמה זו הינה חדשנית ותוכל להוות גורם מכריע בהשבחת הידע המחקרי והדוקטורט המוגמר.

השלב שבו נמצא הפרויקט שלך

פיילוט

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

חוסנה המדעי והטכנולוגי של מדינת ישראל תלוי בקידומה ופיתוחה של האקדמיה הישראלית. לב ליבה של האקדמיה היא קהילת הדוקטורנטים ובעלי תואר דוקטורט בישראל. תכניות הדוקטורט בישראל נמצאות בשלב של פיתוח מואץ ותחום זה הוא הצומח ביותר באוניברסיטאות בארץ. המימון הממשלתי השנתי לתקצוב הדוקטורנטים עומד על כ-600 מיליון ש"ח.יחד עם זאת,בהשוואה לדוקטורנטים אחרים בעולם משך זמן כתיבת הדוקטורט בישראל ארוך בממוצע בשנתיים (בעיקר במדעי החברה והרוח). הסיבות לכך הן: קהילה זו סובלת מהיעדר קורסים מתאימים (תלמידי דוקטורט לומדים פעמים רבות קורסים המיועדים לתואר ראשון ושני).היעדר נהלי עבודה מסודרים מול המרצים מה שמוביל לסחבת ואי השבחת הדוקטורט. היעדר ברשת חברתית שתכליתה לסייע לדוקטורנט בכתיבת הדוקטורט. גורמים אלו מובילים לכך שהדוקטורנט הישראלי איננו ממקסם את יכולותיו האקדמיות ועל אף ההשקעה הכספית האסטורנומית בדוקטורט בגלל מבנה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יש בזבוז של שנים יקרות, ידע אקדמי חשוב והתפתחות מדעית וטכנולוגית.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

המיזם יפעל למען שינוי נהלי העבודה של המנחים מול הסטודנטים כך שימקסמו את תהליך ההנחייה ויחסכו בירוקרטיה, סחבת וכד'. המיזם ייפעל למען הוראת קורסים ייעודים לדוקטורנטים (במידת הצורך בשיתוף פעולה של מספר אוניברסיטאות הסמוכות זו לזו). המיזם יפעל למען יצירת מערכת קשרים (NETWORKING)בין הדוקטורנטים מה שיוביל להשבחת הדוקטורט. המיזם יפעל למען יצירת רשימת אנשי אקדמיה שיהיו מוכנים לתרום הנחייה אחת לחודש לדוקטורנטים בתחומים שונים. פעולות אלו ופעולות נוספות יובילו לכך שהדוקטורט המוגבר ישתבח כמו גם משך זמן כתיבת הדוקטורט יצטמצם. תוצאות אלו הן הרות גורל למדינה בה ההון האנושי הוא חיוני בקידומה והתפתחותה. מערכת ההשכלה הגבוהה מהווה את חוד החנית בפיתוח ההון האנושי הישראלי. קידומו של הדוקטורנט הישראלי הוא קריטי להצלחתה של האקדמיה הישראלית.

אם המיזם שלך זכה בפרסים או ציונים לשבח, נשמח אם תציין אותם

אתר האינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

עד היום, מסיבות שונות, לא הוקם כל ארגון שתכליתו קידום הדוקטורנט הישראלי. כמו כן, הקמת פלטפורמה אינטרנטית לכלל תלמידי הדוקטורט בה הם יכולים להסתייע מעמיתיהם הנמצאים בשלבים שונים של כתיבת הדוקטורט. פלטפורמה זו גם יכולה להוות כר נרחב לשיתופי פעולה מדיסצפלינות שונות בתחומי מחקר דומים. בעולם בו המחקר הרב תחומי מתרחב, פלטפורמה זו יכולה להוות משאב ישראלי ייחודי לשיתופי פעולה פורצי דרך כבר בשלבים הראשונים של הדוקטורט. כיום, דוקטורנטים אינם יכולים למצוא עמיתים שתחומי המחקר שלהם יכולים לסייע להם במחקרם בשום צורה שהיא. פלטפורמה מסוג זה מהווה מקום מפגש לחוקרים צעירים כבר מראשית דרכם.
פעולות אלו הינן חדשניות במהותן ולא נעשו עד כה בישראל.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החינוך שייצר עד כה?

במידה ומדובר במיזם חדש, מה ההערך בתחום החינוך שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

אני מצפה שהמיזם יקדם קורסים ייעודים להשבחת הדוקטורט מה שיהווה פריצת דרך בהכשרתם של דוקטורנטים. אני מאמינה גם שרשת של NETWORKING בעמיתים ומומחי אקדמיה תוביל להשבחת הדוקטורט המוגמר שכן היא תעניק תמיכה לימודית ורגשית. קידום עבודת הדוקטורט בישראל יכול להוות מפתח להצלחתה של האקדמיה הישראלית. לב ליבה של האקדמיה הישראלית הם בעלי תואר הדוקטורט וקידומה של קהילה זו חיונית לחוסנה של מערכת ההשכלה הגבוהה. במדינה שההון האנושי הוא הסוד לקיומה-קהילה קטנה זו- היא בעלת השפעה גם על התעשייה והטכנולוגיה. בעלי דוקטורט בישראל נמצאים בעמדות מפתח דוגמת, ייעוץ לחברות ממשלתיות, חברות הייטק ותרופות, חינוך, קשרים בינלאומיים וכד'. חיזוק הדוקטורנט הישראלי אף יכול להוביל להשבחת ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה ובמכללות. בסיכומו של דבר חיזוקה של קהילה זו תחלחל לכלל השכבות באוכלוסיה.

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

קהל היעד הישיר של המיזם הוא הדוקטורנט הישראלי.הדוקטורנט הישראלי עסוק בלמעלה מארבע שנים במפעל כתיבת הדוקטורט. מפעל זה שהוא קשה לכשעצמו שנזקקים לו משמעת עצמית, אורך רוח, התמדה ועוד מלווה פעמים רבות בקשיים בירוקרטיים ומערכתיים רבים. הדוקטורנט מוצא עצמו עסוק במאבקים מול האוניברסיטה, מנחה הדוקטורט, חוסר שקיפות, סחבת, ניצול, היעדר זמינות של המנחים ועוד. מיזם כזה יאפשר לדוקטורנט להתמקד בעבודת הדוקטורט מבלי להשקיע אנרגיה ומשאבים בתהליכים בירוקרטיים אלו. יתר על כן, תהליך כתיבת הדוקטורט שלו ישתבח שכן הוא יזכה לקורסים מתאימים, הכוונה ממוקדת ותמיכה של עמיתים ומומחים. יש עוד שלוש קבוצות עיקריות המושפעות ממיזם זה: הסגל האקדמי, קרנות העוסקות בקידום וטיפוח האקדמיה הישראלית והממסד האוניברסיטאי (מל"ג, נשיאי אוניבריסיטאות וכד),

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

הצלחת המיזם תהיה על פי מספר מדדים: המדד הראשון הוא קיצור משך זמן כתיבת הדוקטורט כך שהוא יעמוד על 4 שנים בדומה למדינות אירופה וארה"ב.
המדד השני- פיתוח רשת תמיכה לימודית וחברתית תוססת לתלמידי דוקטורט.
המדד השלישי- השבחת תכניות הדוקטורט בישראל כך שיכללו קורסים והכשרה ייעודיים לדוקטורנטים.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

בחלומי, יש לצייר פלטפורמה אינטרנטית לכלל תלמידי הדוקטורט בעולם פלטפורמה אינטרנטית זו תוכל להוות כר נרחב לשיתופי פעולה מחשבתיים של תלמידי דוקטורט בכלל התחומים. רשת כזו תוכל לסייע לדוקטורנטים במציאת חומרים אקדמיים רלוונטים ולאפשר להם דיונים מעמיקים הקשורים לעבודתם המחקרית. כמו כך, תלמידי דוקטורט העוסקים בתחומים דומים או הבוחנים את אותה תופעה מפרספקטיבות שונות יוכלו לייצר שיתופי פעולה פורצי דרך. כיום אין כל דרך לגלות על תחומי המחקר של הדוקטורנטים השונים בשלבים השונים של כתיבת הדוקטורט- מיזם כזה יאפשר יצירת שיתופי פעולה בשלבים שונים של כתיבת הדוקטורט ויכול להוות כלי פורץ דרך בקידום המחקר העולמי.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

האתגר הראשון הוא שמיזם זה משפיע על מספר בעלי עניין, אנשי הסגל האקדמי, הדוקטורנטים, אנשי המנהלה האקדמית (מל"ג, ור"א ועוד). האינטרסים של בעלי העניין אינם חופפים ולעיתים אף מנוגדים זה לזה. מערכת היחסים בין הדוקטורנט למנחה היא מערכת יחסים קרובה ואינטימית שאיננה מאפשרת הרבה התערבות חיצונית שלעיתים נדרשת בשביל לחולל שינוי.
האתגר השני הוא מידת מוערבות נמוכה של דוקטורנטים. הדוקטורנטים מחויבים לכתיבת הדוקטורט שסוחט מהם את מירב הכוחות הנפשיים והשכליים. חלק ניכר מן הדוקטורנטים הם אף בעלי ילדים קטנים הנאבקים בקשיי פרנסה. על אף תרומתו של ארגון כזה דוקטורנטים לא תמיד פנויים לסייע לו.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

במענה לאתגר הראשון אני פועלת ליצירת קואליציה של ארגונים שיתמכו במיזם-המיזם מוקם בליווי של צוות היגוי של אנשי אקדמיה ודוקטורנטים. מטרת הארגון היא לייצר שיתוף פעולה של כל בעלי העניין ןלא לצאת למאבקי כוח שלא יתרמו לקידומם של הדוקטורנטים.

במענה לאתגר השני אני פועלת היום בשיתוף פעולה עם תכנית הדוקטורנטים של קרן אייסף לסטודנטים מצטיינים. במסגרת הקרן תלמידי דוקטורנטים מחויבים לתרומה לקהילה וחלקם בחרו לעשות זאת במסגרת מיזם זה.

מספר המתנדבים במיזם

6-10

מספר המועסקים במיזם

0

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

אני עומדת כיום לקראת סיום דוקטורט בפילוסופיה. כתלמידה מצטיינת המדינה וקרן פילנתרופיות השקיעו בי סך של כ-400,000 אלף שקלים במהלך לימודי הדוקטורט. מנגד, המערכת עצמה, ההנחייה שקיבלתי במהלך כתיבת הדוקטורט הייתה פחות ממינימלית וגרמה לכך שחלק ניכר מהמשאבים שלי הופנו למאבקי בירוקרטיים, ללמידה עצמית שאיננה מונחית, לתחושות של חוסר אונים ואף אי צדק לעיתים.
ממפגשים שלי בפורומים שונים שמעתי שאני לא לבד בחוויה זו ושדוקטורנטים רבים ממכלול התחומים נתקלים בקשיים בירוקרטיים, לימודיים, בין אישיים וכד' במהלך כתיבת הדוקטורט. שמעתי על דוקטורנטים רבים השרויים במצבים בעייתים מאוד במהלך כתיבת הדוקטורט- כמו דוקטורנטים שהמנחה שלהם לא ענה להם לדוא"ל במשך כשנה וחצי,הטרדות מיניות, חוסר שקיפות בקבלת מלגות, התעלמות מוחלטת מחומרים כתובים הנשלחים על ידי המונחה, חופשת לידה מוקצרת מאוד מהשהות במעבדה ועוד.
קשיים אלו שאינם כורח המציאות לא טופלו שכן נכון להיום אין כל גוף שפועל לקידומם של הדוקטורנטים. מספרנו המועט, העובדה שאנחנו מעיקרנו אנשי ספר ופחות אנשי יוזמה חברתית כמו גם העובדה שכתיבת הדוקטורט סוחטת מן היחיד את מיטב כוחותיו הובילה לכך שעל אף חשיבותנו לאקדמיה ולחוסנה של מדינת ישראל, ועל אף ההשקעה הכלכלית המסיבית של המדינה בהכשרתנו אנחנו לא מקבלים את ההנחייה והליווי המתאימים.

רננה לויאני עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 1728 ימים

רננה לויאני עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 1729 ימים

רננה לויאני עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 1732 ימים

רננה לויאני יצר את המועמדות - לפני 1746 ימים

Take action:

מה דעתך?

שתף

מועמדות זו היא אודות: