עידוד וטיפוח הקראה וקריאת ספרים בגיל הרך - אום אל פחם עיר קוראת

ע"י הייפא סבאג | 06 בנוב' 2012
| 0 תגובות

סיכום:

קריאת ספרים משפיעה על התפתחותו של היחיד, מפתחת תשתיות של ידע ושפה, מעצבת דפוסי חשיבה ומניחה יסוד להון התרבותי שלו. המחקר מראה כי ילדים שהוריהם חיבבו עליהם את הקריאה באמצעות קריאת ספרים משתפת מגיל צעיר הגיעו להישגים טובים הרבה מאלה שלא זכו להזדמנות כזאת. הרגלי הקריאה בחברה הערבית בישראל אינם מבוססים, הן מחמת היעדר תרבות קריאה בבית והן בשל מחסור בספריות ובספרים לגיל הרך. נוסף על כך אין בנמצא ספרים דיגיטליים בשפה הערבית, הכוללים אפקטים חזותיים וקוליים המעשירים את חוויית הקריאה והלמידה. עובדה זו מעמיקה את הפער בין אפשרויות מקדמות התפתחות ולמידה של ילדים ערבים לעומת חבריהם היהודים.

פרויקט "טיפוח תרבות הקריאה וההקראה בגיל הרך", שנעשה בשיתוף פעולה בין מרכז בידאיאת במכללה האקדמית אלקאסמי בבאקה אלג'רביה, מכון ון ליר בירושלים, ומחלקת החינוך בעיריית או אל פחם, פועל (א) להעמקת המודעות לחשיבות הקריאה בגיל הרך באום לאפאחם , (ב) להטמעת המחויבות לקידום נושא קריאת ספרים בגיל הרך בקרב אנשי מקצוע מובילים ברשות המקומית, (ג) לגיבוש תוכנית הוליסטית לקידום ולעידוד הרגלי הקריאה במרחב הציבורי והחינוכי בעיר אום אל פחם.

הפרויקט יפעל ליצירת בסיס עירוני ארגוני המחויב לנושא טיפוח הקריאה, להכשיר מנחים, אנשי מקצוע והורים כיצד לקרוא ספרים עם ילדים; לעידוד הרגלי קריאה עם ילדים במשפחות ערביות . במסגרת התוכנית יפותחו ויפורסמו חומרי למידה והדרכה בנושא קריאת ספרים עם ילדים בשפה הערבית, רשימת ספרי ילדים איכותיים בערבית, הצעות לנשואים לשיחה עם ילדים על ספרים, יופק ספר דיגיטלי בשפה הערבית ומדריך אסטרטגי שיכלול היבטים תיאורטיים ומעשיים הנגזרים מהתכנית. הפרויקט ילווה במחקר הערכה שיבחן את התפתחות הפרויקט. התוכנית תשמש פיילוט ועל בסיס תוצריה ולקחיה תורחב לרשויות נוספות.

אודותיך

שם הארגון: מכון ון ליר בירושלים, מרכז בידאיאת, המכללה האקדמית אלקאסמי, ומחלקת החינוך בעיריית אום אל פחם עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

הייפא סבאג

שם משפחה

ד"ר מרגלית זיו

אודות הארגון שלך

שם הארגון

מכון ון ליר בירושלים, מרכז בידאיאת, המכללה האקדמית אלקאסמי, ומחלקת החינוך בעיריית אום אל פחם

תפקידך בארגון

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

עידוד וטיפוח הקראה וקריאת ספרים בגיל הרך - אום אל פחם עיר קוראת

תיאור המיזם

קריאת ספרים משפיעה על התפתחותו של היחיד, מפתחת תשתיות של ידע ושפה, מעצבת דפוסי חשיבה ומניחה יסוד להון התרבותי שלו. המחקר מראה כי ילדים שהוריהם חיבבו עליהם את הקריאה באמצעות קריאת ספרים משתפת מגיל צעיר הגיעו להישגים טובים הרבה מאלה שלא זכו להזדמנות כזאת. הרגלי הקריאה בחברה הערבית בישראל אינם מבוססים, הן מחמת היעדר תרבות קריאה בבית והן בשל מחסור בספריות ובספרים לגיל הרך. נוסף על כך אין בנמצא ספרים דיגיטליים בשפה הערבית, הכוללים אפקטים חזותיים וקוליים המעשירים את חוויית הקריאה והלמידה. עובדה זו מעמיקה את הפער בין אפשרויות מקדמות התפתחות ולמידה של ילדים ערבים לעומת חבריהם היהודים.
פרויקט "טיפוח תרבות הקריאה וההקראה בגיל הרך", שנעשה בשיתוף פעולה בין מרכז בידאיאת במכללה האקדמית אלקאסמי בבאקה אלג'רביה, מכון ון ליר בירושלים, ומחלקת החינוך בעיריית או אל פחם, פועל (א) להעמקת המודעות לחשיבות הקריאה בגיל הרך באום לאפאחם , (ב) להטמעת המחויבות לקידום נושא קריאת ספרים בגיל הרך בקרב אנשי מקצוע מובילים ברשות המקומית, (ג) לגיבוש תוכנית הוליסטית לקידום ולעידוד הרגלי הקריאה במרחב הציבורי והחינוכי בעיר אום אל פחם.
הפרויקט יפעל ליצירת בסיס עירוני ארגוני המחויב לנושא טיפוח הקריאה, להכשיר מנחים, אנשי מקצוע והורים כיצד לקרוא ספרים עם ילדים; לעידוד הרגלי קריאה עם ילדים במשפחות ערביות . במסגרת התוכנית יפותחו ויפורסמו חומרי למידה והדרכה בנושא קריאת ספרים עם ילדים בשפה הערבית, רשימת ספרי ילדים איכותיים בערבית, הצעות לנשואים לשיחה עם ילדים על ספרים, יופק ספר דיגיטלי בשפה הערבית ומדריך אסטרטגי שיכלול היבטים תיאורטיים ומעשיים הנגזרים מהתכנית. הפרויקט ילווה במחקר הערכה שיבחן את התפתחות הפרויקט. התוכנית תשמש פיילוט ועל בסיס תוצריה ולקחיה תורחב לרשויות נוספות.

השלב שבו נמצא הפרויקט שלך

פיילוט

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

קריאת ספרים בתקופת הילדות תורמת להתפתחותם של ילדים בתחומים רבים השזורים זה בזה – לשון ושפה, ידע עולם, יכולת חשיבה, ערכים ומוסר, והתחום הרגשי-חברתי. בנוסף, לקריאת ספרים עם ילדים בגיל הרך ובילדות יש השפעה מכרעת על הרגלי הקריאה של היחיד לאורך חייו.
הרגלי ההקראה והקריאה בחברה הערבית בישראל אינם די מפותחים. דו"ח על קריאת ספרים בחברה הערבית הצביע על תרבות קריאה דלה, "אשר יוצרת פער לא רצוי בינה ובין חברות מערביות בעולם, וכן בינה ובין החברה היהודית בישראל. דפוסי ההתנהגות של הציבור הערבי מלמדים שהקריאה אינה נחשבת חיונית, ושאין נורמה של קריאת ספרים בשעות הפנאי." (דיאב, בתוך אבו-עסבה ואבישי, 2009). ההסברים לכך שילדים ערבים מראים פחות ענין בקריאת ספרים מייחסים להיעדר תרבות קריאה בבית, הכשרה לא מספקת של גננות, מחסור בספריות ציבוריות וספריות בית-ספריות ביישובים הערבים, מחסור בכוח אדם מוכשר בתפקידים של ספרנים וכן אי-הנגישות של ספרות ילדים מגוונת ואיכותית בשפה הערבית. לכך יש להוסיף את העובדה של מצבו הסוציו-אקונומי הנמוך של חלק גדול מהאוכלוסייה הערבית, המשפיע על סדר העדיפויות שלו.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

בעשורים האחרונים חלה גדילה הדרגתית במודעות של השכבה הערבית המשכילה וכן של אנשי חינוך לחשיבותה של קריאת ספרים עם ילדים. על מודעות גוברת זו מעידות מספר תוכניות חינוכיות ששולבו לאחרונה במערכת החינוך לגיל הרך, החושפות ילדים לספרות מקומית ועולמית.
אולם, תוכניות לטיפוח קריאת ספרים עדיין מתבצעות בהיקף מצומצם וכמעט ואין התייחסות לספרים המתאימים לתינוקות ופעוטות בגילאי לידה עד שלוש. נדרשת הרחבה משמעותית של העשייה והמחקר בתחום על מנת שהשינוי יהיה משמעותי ורחב היקף. שני תנאים חשובים ליצירת השינוי הרצוי בתרבות קריאת ספרים עם ילדים הם ראשית, הקניית הרגלי קריאה וחוויות חיוביות החל מגיל צעיר ביותר, ובנוסף – גיבוש מודל הוליסטי המעמיק את המודעות לנושא בקהילה הרחבה ובקרב אנשי מקצוע והורים כאחד, ומציע גם פעילויות להורים וילדים יחד. בנוסף, חשוב לפתח חומרי הנחייה והדרכה לשימושם של אנשי המקצוע בהכשרות עתידיות שיהיו אחראים להם. התוכנית המוצעת תגבש מודל שיכלול את כל המרכיבים הללו, שיהוו בסיס להרחבת התוכנית והפצתה לישובים נוספים.

אם המיזם שלך זכה בפרסים או ציונים לשבח, נשמח אם תציין אותם

הפרויקט נמצא בשנה הראשונה של פיילוט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

1. יצירת מודל חינוכי הוליסטי בעיר אום אל פחם הכולל אנשי מקצוע מתחומים מגוונים, בדרגים שונים והעובדים עם ילדים והקהילה. התוכנית תהווה פיילוט שתוצריו ולקחיו ישמשו בסיס להרחבת התוכנית ברשויות מקומיות נוספות.
2. יצירת כלים חינוכיים חדשים תואמי תרבות בשפה הערבית על-ידי אנשי מקצוע המשתייכים לחברה הערבית עבור הקהילה אליה הם משתייכים.
3- שילוב של אמצעים טכנולוגיים (כגון ספר דיגיטאלי) היכולים לסייע בקידום תרבות הקריאה עם ילדים.
4- התוכנית המוצעת תבוצע בשיתוף פעולה של שלושה גופים, המכללה האקדמית אלקאסמי ומרכז בידאיאת, מכון ון ליר בירושלים ומחלקת החינוך בעיריית אום אלפאחם. אנו מאמינים ששיתוף הפעולה בין שלושת הגופים ושילוב ידע ואסטרטיגיות פעולה של אקדמיה הפועלת בחברה הערבית, חברה אזרחית ושלטון מקומי הם הישג בפני עצמו שיתרום להצלחת הפרויקט .
5- שיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך – על מנת שהפרויקט יצליח ואף יימשך מעבר לשנתיים הראשונות, שיתוף הפעולה עם משרד החינוך הוא חיוני ונעשה באמצעות היוועצות וקשר שוטפים עם מפקח החינוך המחוזי ועם המפקחת האחראית על הגיל הרך ביישוב.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החינוך שייצר עד כה?

במידה ומדובר במיזם חדש, מה ההערך בתחום החינוך שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

התוכנית מתבססת על מחקר וגישות חינוכיות עדכניות ותפעל לטיפוח תרבות של קריאת ספרים עם ילדי גן. הערך והתוצרים החינוכיים שאנו מצפים בשנתיים הבאות:
1. הגדלת מאגר של מומחים בקריאת ספרים עם ילדים שיוכלו להעביר הכשרות לאנשי מקצוע והורים קורסי הכשרה לבעלי עניין ואנשי מקצוע – גננות, אמהות/אבהות, ספרניות, עובדים סוציאלים ואנשי מקצוע מתחום הטיפולי, הרווחה והבריאות, בנושא מיומנויות של קריאת סיפור לילדים.
2. רשימה של ספרי ילדים איכותיים (מלידה עד 6) מומלצים שיופץ בקרב גננות, הורים וספריות.
3. חומרי הנחייה והדרכה לאנשי מקצוע והורים.
4. אתר אינטרנט הכולל מידע על התוכנית והצעות לפעילויות לאנשי מקצוע, הורים וילדים על ספרים.
5. אירועי תרבות עירוניים בנושא ספרי ילדים.
6. הפיכת ספר ילדים לגרסת טאבלט דיגיטאלית-אינטראקטיבית בשפה הערבית
7. כנס בנושא ספרות ילדים וספרי ילדים בחברה הערבית
8. דו"ח מחקר הערכה ופרסום נייר מדיניות ואסטרטגיות לקידום תרבות הקריאה בגיל הרך
9. סדנת חוקרים בינלאומית

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

תוכנית מיועדת לשלושה קהלי יעד עיקריים: אנשי מקצוע מתחומים מגוונים, בדרגים שונים והעובדים עם ילדים בגילאי שלוש עד שש, הורים וילדים, במסגרות חינוכיות מגוונות, פורמאליות ובלתי-פורמאליות.

עיריית אום אל פחם הציבה את קידום החינוך כמטרה בעלת עדיפות גבוהה ביותר, מכירה בצורך לטפח קריאת ספרים עם ילדים ומעוניינת להשקיע בכך ולהוות ישוב מוביל בתחום זה. לשם כך, יש לפעול בקרב אנשי מקצוע והורים הבאים במגע יומיומי עם ילדים החל מגיל צעיר, בשלב שבו מוטבעים הרגלי קריאה להמשך החיים. המיזם חשוב בעיקר לילדים עצמם, שזכות בסיסית שלהם היא להזדמנויות חינוכיות מיטביות ולצמצום הפער בינן לבין ילדים יהודים בישראל.
התוכנית תהווה פיילוט שתוצריו ולקחיו ישמשו בסיס להרחבת התוכנית ברשויות מקומיות נוספות.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

ההצלחות העיקרית הן:
- יצירת גרעין של מנהיגים ומומחים בעלי מחויבות וידע לקידום קריאת ספרים עם ילדים בגיל הרך, על ידי הטמעת פעילויות דרך הספר בכל המערכות המטפלות בילדים – מערכת החינוך, הרווחה והבריאות ועוד.
- עלייה במודעות וידע בנוגע לחשיבותה של קריאת ספר עם ילדים, חיזוק תרבות קריאה והקראת ספרים לילדים הן בין משתתפי הפרויקט והן בקרב הקהילה הרחבה בעיר אום אל פחם.
- הפיכת הפרויקט לבר-קיימא, לאחר שנתיים, באחריות עיריית אום אל פחם שתפעל להמשכיות, ולביסוס תרבות הקריאה בעיר
- הנכונות של רשויות מקומיות נוספות לאמץ את המודל
הצלחת התוכנית כמו גם האתגרים שהיא מציבה יימדדו בתהליך הערכה שוטף. ההערכה תבדוק את השינויים שחלים אצל אנשי מקצוע והורים בתדירות ואופן קריאת ספרים עם ילדים וכן אצל ילדים בהרגלי ההשאלה, ההיכרות עם ספרים, עלייה באוצר מלים. בנוסף, ההערכה תבדוק את הצעדים שהעירייה נוקטת לביסוס תרבות הקריאה בעיר, כגון: אירועים קהילתיים, פרסום באתר האינטרנט היישובי.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

שכפול הפרויקט יתאפשר תודות למספר צעדים שהם מרכזיים ביישומו:
- יצירת גרעין של בעלי תפקידים ביישוב ומומחים בתחום של קריאת ספרים עם ילדים שיוכלו להוות צוות שילווה רשויות מקומיות נוספות שיהיו מעוניינים בפרויקט דומה.
- שיתוף של מנהלי מחלקות חינוך במועצות מקומיות בפרויקט באום אל פחם על מנת לעודד יוזמות דומות. מתוכנן, למשל, כנס שבו ישתתפו ראשי ערים ויישובים, מנהלי מחלקות חינוך, אנשי חינוך וחוקרים בו יידון הנושא של חשיבות טיפוח קריאה עם ילדים ודרכים לעשות זאת, תוך שימת דגש על המודל היישובי של אום אל פחם.
- הפצת חומרי הדרכה והנחייה באתר האינטרנט של אום אל פחם.
- פרסום המיזם והצלחתו באמצעי תקשורת שונים – כתובה, משודרת, אלקטרונית וברשתות החברתיות.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

א) אי-השפעת הידע והמיומנויות הנלמדת על דפוסי העבודה של המשתלמים (גננות, הורים ואנשי מקצוע אחרים) והרגלי הקריאה בגן ובבית
ב) אי- יישום הנלמד בגנים עם הילדים ובמסגרות אחרות שבאים באינטראקציה
עם הילדים כולל המשפחה.
ג) אי-ההצלחה בהפצת והשימוש בתוצרים הכתובים, האלקטרונים והמיזמים שהמשתתפים יפתחו בעקבות
השתתפותם בהדרכות, בנוסף לחומרי ההדרכה שצוות הפרויקט יפתח.
ד) הימנעות מוסדות העירייה - מגיבוש אג'נדה ותכניות תומכת להצלחת הפרויקט כגון: הקצאת משאבים והיערכות מוסדות העירייה של החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, היערכות אנשי מקצוע, הקמת שותפויות ופורומים שמטרתם לקדם תרבות הקריאה וההקראה לילדים.
ה) אי- המשכיות הפרויקט לאחר הפסקת ההתערבות החיצונית

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

על מנת להתמודד עם האתגרים הללו, מושקע ראשית מאמץ בתכנון והעברה של קורסים איכותיים לאנשי המקצוע והורים שלא רק יעבירו את הידע הנדרש אלא יחזקו את המוטיבציה, האחריות והמחויבות של המשתתפים להובלה והטמעה של השינוי המבוקש בקהילה שלהם. המרצים והמנחים בקורסים הם בעלי ניסיון ומוניטין בעבודה מסוג זה ולרשותם עומדים המשאבים הדרושים לתת למשתתפים חוויה ייחודית , מספקת ומצמיחה.
עיריית אום אל-פחם נבחרה כשותפה לפרויקט בשל הצלחתה המוכחת לקדם את החינוך בעיר. יחד עם זה, מתקיימות ישיבות תכופות של נציגי שלושת הגופים השותפים על מנת להעשיר עוד יותר את הדרכים והכלים שהעירייה יכולה להשתמש בהם על מנת להישג את יעדי הפרויקט.
יעדי הפרויקט והלוז למימושם הוגדרו באופן אופרטיבי ומפורט שיאפשר התקדמות צעד-צעד ומעקב אחרי כל שלב ושלב. יישום הפרויקט ילווה בהערכה מעצבת שוטפת שתצביע על יעדים שמושגים לצד בעיות שמתעוררות, ותאפשר נקיטת צעדים הדרושים להתמודד עם בעיות אלה.

ההערכה תבחן את התשומות ,התהליך, התפוקות, המבנה והתוצרים של הפרויקט בשלושה ממדים:
א) הממד החינוכי - השתלמויות, הדרכות ולווי של אנשי המקצוע המשתלמים וההורים, מאגר ספרים, אתר אינטרנט, חומרי הדרכה ועוד.
ב) הממד הארגוני - שיתוף הפעולה בין שלושת הארגונים השותפים לפרויקט בתהליך היישום והשגת המטרות
ג) הממד הקהילתי- היישובי. החשיבה והתכנון האסטרטגי לקראת מינוף הפרויקט והפיכתו לבר קיימא

מספר המתנדבים במיזם

1-5

מספר המועסקים במיזם

1-5

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

ההכרה בחשיבות של טיפוח תרבות קריאת ספרים עם ילדים בגיל הרך והרצון להיענות באופן מעשי לצורך לטפח תרבות זו בחברה הערבית בישראל עלו בנפרד ובו זמנית בשלושת הגופים השותפים לפרויקט. כל אחד בנפרד גם עמד על הצורך בגופים שישלימו את הידע והמומחיות שיש לו לצורך מימוש הרצון לקדם את התחום. לפני כשנה וחצי פנה נציג של קרן ברנרד ון ליר בהולנד למכללת אלקאסמי ולמכון ון ליר בירושלים בהצעה לתכנן פרויקט בחברה הערבית בישראל שיענה על צורך דחוף של אוכלוסייה זו, והציע לשני הגופים לעבוד בשיתוף פעולה על פרויקט אחד. בפגישה הראשונה בין גב' היפא סבאג ממכון ון ליר לבין ד"ר מרגלית זיו ממרכז בידאיאת לקידום הגיל הרך במכללת אלקאסמי שבבאקה אלג'רביה עלה מיד הנושא של קריאת ספרים, והיה גם ברור שד"ר מחמוד זוהדי מנהל מחלקת החינוך בשעיריית אום אל פחם הוא השותף השלישי המתאים ביותר.
שיתוף הפעולה בין שלושת הגופים מבוסס על הערכה רבה למומחיות של כל גוף ולעובדת היות תחומי התמחותם משלימים זה את זה. שיתוף הפעולה מתבצע ברמות שונות וכולל מפגשים תכופים בין מובילי הפרויקט בשלושת הגופים וכן מפגשים ותיאומים שוטפים של צוותי עבודה האחראים על היבטים שונים של הפרויקט. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה ובתיאום מלא עם משרד החינוך, שגם לו יש תפקיד מרכזי בהצלחת המיזם.
המסרים בדבר החשיבות הרבה ששלושת מובילי הפרויקט מייחסים לו והמוטיבציה הרבה שלהם עוברת לכל האנשים המעורבים בהנעת הפרויקט. אנו נמצאים עכשיו בתחילת העברתם של הקורסים השונים לאנשי מקצוע ולהורים וההתרגשות והציפיה בקרב המנחים והמלווים את הקורסים הן רבות. תוכננו סדנאות והרצאות חווייתיות וייחודיות על מנת להעביר את אותה רוח חיובית לכל המשתתפים בקורסים- אנשי מקצוע והורים.
אנחנו מקווים שבעקבות הפרויקט נראה בגני ילדים ספריות עשירות ופעילות, שגננות יקראו עם ילדים ספרים בתכיפות גדולה בשילוב שיחות שיאפשרו לילדים להביע רעיונות ודעות שלהם, שהורים יקראו עם ילדים ספרים מספר פעמים בשבוע, ושאום אל פחם אכן תהפוך עיר קוראת.

חברי הצוות המוביל
1. ד"ר מרגלית זיו, אוניברסיטת תל-אביב ומכללת אלקאסי מומחית בתחום התפתחות בגיל הרך, יועצת אקדמית ושותפה לפרויקט.
2. גב' היפא סבאג, מנהלת תוכניות חינוכיות במכון ון ליר בירושלים ושותפה לפרויקט.
3. פרופ' דן ענבר, ראש המרכז הארצי לחשיבה אסטרטגית בחינוך, מכון ון ליר, ויועץ אקדמי לפרויקט.
4. ד"ר מחמוד זוהדי מנהל מחלקת החינוך באום אל פחם ושותף לפרויקט.
5. גב' ערין אג'בריה רכזת הפרויקט במרכז בידאיאת.

עידוד וטיפוח הקראה וקריאת ספרים בגיל הרך - אום אל פחם עיר קוראת has been chosen as a winner in התחרות ליזמות בחינוך: מי יהיו האנשים שישפיעו על החינוך בישראל?. - לפני 1660 ימים

הייפא סבאג עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 1694 ימים

הייפא סבאג עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 1696 ימים

הייפא סבאג יצר את המועמדות - לפני 1696 ימים

Take action:

מה דעתך?

שתף

מועמדות זו היא אודות: