מתחת לשורות מסתתר ילד

ע"י מיכל סלוצקר-עמרן | 05 בנוב' 2012
| 0 תגובות

סיכום:

נותרו בערך 250 מלים (2000 תווים )

אודותיך

הצג ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

מיכל

שם משפחה

סלוצקר-עמרן

אודות הארגון שלך

שם הארגון

תפקידך בארגון

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

מתחת לשורות מסתתר ילד

תיאור המיזם

נותרו בערך 250 מלים (2000 תווים )

השלב שבו נמצא הפרויקט שלך

שלב הרעיון

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

אם המיזם שלך זכה בפרסים או ציונים לשבח, נשמח אם תציין אותם

אתר האינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

מדובר על ספר ובו מקבץ של סיפורים אמיתיים שכתבתי ,המסופרים בגוף ראשון מפיהם של תלמידים שונים,כשכל אחד מהם מביא בפני חבריו לכיתה את סיפורו האישי,שכתוב בצורה מרגשת ובו בקשה אחת,שמשותפת לכולם:קבלו אותי כפי שאני-כבדו אותי.לדוג' סשה,הילד הרוסי,שכותב:שלום,אני סשה הילד הרוסי.כן,הילד שעלה מרוסיה ויש לו מבטא רוסי,שאמא שלו בקושי יודעת עברית ואבא שלו מדבר במבטא מצחיק.סבתא שלו בכלל לא יודעת את השפה וכולם גרים ביחד בדירה אחת קטנה.אז,איך אתם מצפים ממני שלא יהיה לי מבטא?החברים בכיתה מחקים אותי,מלגלגים ומצחקקים.אני מתבייש להוציא מילים מהפה...
לא עליתי לא"י כדי שישפילו אותי ואצטרך להסתתר...הייתי בטוח שכאן כולנו אחים וש"אהבת לרעך כמוך" זה אינה סיסמא ריקה שלמדנו ברוסיה הרחוקה....מתי אוכל כבר לדבר ויקשיבו לי באמת?תגידו,מישהו מכם מוכן להקשיב לדבריי?תנו לי סיכוי להיות חבר שלכם....אני אספר לכם דברים על עצמי.....
בנוסף אליו ישנם סיפוריהם של האחרים,שבכל בי"ס ישנו כמה מהם:הילד השמן,האלים,המפריע,ילד שצבע עורו ומראהו שונה,דתי,ערבי ועוד. וכולם חווים אלימות מילולית או פיזית במסגרת ביה"ס ומחוצה לו.
אני הייתי שם.לימדתי בבתי ספר שהאלימות המילולית,הלגלוג,הנידוי החברתי ועוד היו חלק בלתי נפרד מביה"ס.כאבם של הילדים המנודים נגע לליבי והחלטתי לכתוב
את מה שהם רוצים להגיד ולהפוך את זה לספר שיעמוד לנגד עיניהם של התלמידים.
דרך הסיפורים הקצרים,שכתובים בחרוזים,הילדים בכיתה ילמדו להקשיב לקול שבדרך כלל אינו נשמע וילמדו להפנים את המסר שבהם.הילד מפתח את זהותו דרך החברה וכך רוכש את המימוש העצמי שלו.למילה הכתובה יש כוח רב ויכולת להביא להזדהות ולשיקוף מצבים שונים מחיי הילדים,לכן חובה על ביה"ס היסודי לטפח גישה של כבוד כלפי האחר/השונה ולפתח כשירות חברתית ע"י תקשורת תקינה,כדי שהאינטראקציות בין התלמידים יהיו חיוביות ובכך יהיה אפשר ליצור אקלים כיתה חיובי והכיתה תלמד לפעול כיחידה אחת להשגת מטרות משותפות ועם נורמות התנהגותיות אחידות.
הספר הוא לימוד חובה של ערך עליון:"ואהבת לרעך כמוך" וממנו יתפתח מודל שלימודי על השונה,חברות,משפחה,תרבויות,הקבוצה,הכיתה וכד'.מושגים מעולמינו שיקנו ראייה רחבה ,פיתוח חשיבה וסקרנות וכך ביה"ס(המורה)יוכלו לסייע בחינוך
לערכים ,בפיתוח אישיותו של התלמיד בניתוח מצבים והפצתם במעגלים נוספים.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החינוך שייצר עד כה?

בחלק מהסיפורים הקצרים השתמשתי בשיעורים שהעברתי בביה"ס,בכיתות בהן הייתה אלימות רבה בין התלמידים.זו הייתה יוזמה אישית שלי כדי לבחון את תגובותיהם של התלמידים.הסיפורים שבחרתי התייחסו לילדים שהיו בעלי בעיות דומות בכיתה.אני יכולה להעיד על כך,שברגע שציינתי בפניהם שהסיפור מבוסס על חוויה אמיתית של ילד בגילם,הם ישבו בשקט והיו בקשב רב.לאחר מכן ערכנו דיון בכיתה על המשמעות של השם:"מתחת לשורות מסתתר ילד" ,התחלקנו לקבוצות עם משימות וכל ילד התבקש להביא
מחברת שורות ובמשך השבוע להביט ולראות מסביבו בביה"ס ובחוץ על מקרים בהם נעשה עוול כלשהו לילד/ה ולכתוב את זה בין השורות במחברת שלו.לדוג':ילד שלא משתפים אותו אחה"צ במשחקי הכדור בשכונה ולועגים לו.מה עושים?בהמשך נושאים נוספים הובאו לדיון.הילדים נעשו ערים לסביבתם,לשונה,לאי-צדק.הם ניסו למצוא פתרונות למצבים.הם שיתפו את בני משפחתם במקרים ובהמשך יצרנו פרוייקט שבו הילדים גם הביטו החוצה מחוץ לעולמם וראו גם מצבים שנראו להם לא הגיוניים וצריך לפעול למענם.לדוג':אישה מבוגרת שיושבת ברחוב ומבקשת נדבה.עלו שאלות וניסינו להבין למה.שברים של בקבוקי זכוכית,בירה וכד' שהיו לאחר כל סופ"ש במגרש המשחקים השכונתי...מה אפשר לעשות?למי לפנות? ועוד ועוד.הילדים רכשו מיומנויות חברתיות ונהפכו לאזרחים איכפתיים,שגרירים קטנים שהשפיעו על מעגלים חברתיים נוספים.

במידה ומדובר במיזם חדש, מה ההערך בתחום החינוך שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

אני מאמינה שהספר ובו הסיפורים והמשימות שיתלוו אליו יוכל להשפיע רבות על התלמידים בהסתכלותם וקבלתם את האחר,השונה וכן יהווה כלי עזר למורים בהשגת בצירופו למתכונת הלימודים במסגרת לימוד "כישורי חיים" או שיעורי חברה.היעדים שיושגו:
כבוד בין התלמידים ,בינם למורה ולמוסד החינוכי וכלפי כל אדם בכלל.ברגע שתלמידים הופכים להיות גוף אחד,כיתה,חשוב שיהיה אקלים כיתה בו יהיו ציפיות דומות,נורמות התנהגותיות,לכידות ויחסי-גומלין טובים.
לכן,הספר והסיפורים שבו יכולים לשמש כמראה מול פניהם של התלמידים וללמדם בדרך חוויתית נוספת של:הצגה,משחק תפקידים,כתיבה,ביקורת וכד' איך להתנהל עפ"י:"ואהבת לרעך כמוך".אנו חיים כיום בעידן של:"האני במרכז" וזה ניכר בכל תחומי החיים,לכן חשוב לפעול מבעוד מועד,כשהילדים בתחילת דרכם ובשלים להבין ולהפנים,כשביה"ס משמש סוכן בכדי להתוות להם את הדרך להיות אזרחים טובים יותר בחברה.לעודד אותם להביט מסביבם,מחוץ לעצמם וללמוד על כוחו של הדיבור ועל נתינה ועשייה.
יכול לתרום במשהו.

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

קהל היעד של המיזם:ילדי ביה"ס היסודי (החל מכיתות ג'-ו'),כשלגילאים א' ב',ניתן ליצור ספר/חוברת עם סיפורים מעולמם וליצור בסיס שבו יהיה מכנה משותף ויעזור לגיבוש הכיתה.
מכיתה ג' ואילך,(עפ"י נסיוני)מתחילה התרחשות כלשהי בכיתה,נוצרות קבוצות ויחסי כוחות ולכן בגיל זה אפשר להתחיל עם הלימוד,שייעשה בדרך חווייתית,כפי שהובא לעיל,ולבנות ביחד דגם שיוכלו לפעול על פיו וליישם את הערכים של החברות והכבוד,לימוד תקשורת בינאישית שהיא חיונית לתפקוד הכיתה כמערכת ולהשגת המטרות בתחום הלימודי והן בתחום הרגשי והחברתי.
התלמידים ילמדו על ערוצי התקשורת בין בני-אדם על ידי ניתוח התנהגויותיהן של הדמויות בסיפורים וכיצד ניתן לתקן ולשפר.פיתוח רגישות לזולת,חינוך לכבוד האדם.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

הצלחה של המיזם תיחשב כשהספר ובו הסיפורים יתקבל על ידי האגף לתכנון לימודים במשרד החינוך ויהיה חלק מספרי הלימוד המומלצים לכיתות ביה"ס היסודי ללימוד במסגרת שיעורי חברה או כל שיעור אחר שמתאים מבחינת ביה"ס.
הפעילות על פיו יכולה להתבצע במספר דרכים לשיקולו של המורה:הצגה,משחק תפקידים,שיחות עם יועצת ביה"ס או המורה,ערב הורים ילדים,כתיבה אישית,שיתוף פעולה בקבוצות בכיתה או אחה"צ,היכרות עם החריג בחברה וקבלתו ויצירת מחברת בין השורות אישית לכל ילד וילד במהלך השנה ועבודה אישית של המורה עם הילד על בעיות שיש לילד וכתובות במחברת האישית שלו.בסוף השנה המורה עוברת עם הילד על כל מה שנכתב ובודקת אם כל הבעיות נפתרו וכך גם כל ילד זוכה ליחס אישי.
והיד עוד נטויה.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

המיזם יכול לעבוד בכל מסגרת ומסגרת.יש לבדוק מהן הבעיות והצרכים עליהם יש לתת את הדעת ולגעת בהם בדרך של כתיבה ודיון.
חטי"ב-נגיעה בגיל ההתבגרות,בנים-בנות,השמנה,מראה חיצוני וכד'
תיכון-הכנה לבגרות,אלכוהול,נהיגה וכד'
לכל מסגרת יש להתאים סיפורים מהחיים ולהפיצם במסגרת שיעוריח החברה או ימי גיבוש .העלאת המודעות בנושאים ודיון.כמו כן ניתן לשלב בחינוך הבלתי פורמלי,מתנס"ים וכד'.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

מימון להדפסת הספר.הספר חייב להיות מודפס .זה יכול להיות גם כחוברת ,אבל המילה הכתובה חייבת להיות כתובה על הדף,כי אני מאמינה שאין כמו ספר ביד,שהוא אישי ויכול להיות עם התלמיד בכל מקום שיבחר.
בספר ניתן יהיה לשלב איורים מתאימים ולהשאיר מקום ריק לתגובות ולכתיבה של חוות דעת אישית .
מלבד זאת יש לפנות למשרד החינוך לאגף תכנון לימודים ולעניין אותם במיזם הנ"ל ובחשיבותו ליחיד ולכלל.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

בימים אלו אני פועלת במספר מישורים ,בכדי לבחון את מידת העניין וההיענות מהגופים הרלוונטים.ובודקת באופן עצמאי מול בתי ספר יסודיים את האפשרות של הכנסת הפרוייקט
והעברתו על ידי במהלך השנה.

מספר המתנדבים במיזם

1-5

מספר המועסקים במיזם

1-5

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

המיזם החל לקדוח בראשי לאחר שלקחתי פסק זמן מעבודתי שהייתה גם כן בתחום החינוך,אך יותר בגני ילדים והכיתות הנמוכות ומהותה הייתה,העברת שיעורים בנושאים שונים בדרך חווייתית של תנועה,סיפור,הצגה וכד'.
החלטתי לעבור ללמד בבית ספר וכך התוודעתי לחלק השלילי שבו.
לימדתי בכל טווחי הגילאים ובכיתות רבות חשכו עיניי מהאופן בו תלמידים דיברו זה לזה.הזלזול,הלעג,האלימות המילולית לא התאימו.זה נראה רע.
הרגשתי את כאבם של הילדים המנודים,אלו שהחיצוניות שלהם משכה תשומת לב שלילית מהתלמידים האחרים והם עלבו בהם ללא רחמים.היו ילדים בני עולים מרוסיה ואתיופיה וגם הם נכוו ממילים פוגעניות והרסניות לליבם.היו ילדים עם הפרעות קשב וריכוז,שנראו אבודים בכיתה ולא הפסיקו להפריע לכולם.הם היכו והתחצפו והדוגמאות עוד רבות.החלטתי לכתוב מגרונם של הילדים השותקים וכך בכל פעם הוספתי עוד סיפור ועוד סיפור ובמקביל מצאתי גם מקום מידי פעם לשלב את סיפוריי בין השיעורים
בכיתה וגיליתי מה שכבר ידעתי בליבי:אין ילד רע.חייבים ללמד תקשורת בינאישית טובה.אין כמו הקשבה ואין כמו כיבוד האחר והילדים למדו לאט לאט ,שאפשר גם אחרת.התקשורת יכולה לעבוד טוב יותר כשמדברים ומשתפים,כשחושבים על מה שמוציאים מהפה ושאפשר גם אחרת ושמאחורי כל סיפור שכתוב בין השורות מסתתר ילד שיכול להיות גם אתה ואני.
אני שמחה שעשיתי זאת ומאמינה שזה יכול לעבוד טוב בכל מקום.חייבים להתחיל את זה בזמן,עוד בביה"ס היסודי וליצור בסיס חיובי לאהבת האחר וכיבודו.

מיכל סלוצקר-עמרן עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2942 ימים

מיכל סלוצקר-עמרן יצר את המועמדות - לפני 2942 ימים

Take action:

מה דעתך?

שתף