אפס, בית

המעבדה לאוטופיה עירונית

ע"י בני שלביץ | 07 בנוב' 2012
| 1 תגובות

סיכום:

אקולוגית עירונית, תמי צרי (עץבעיר), נכנסה ב-14 במאי 2012 לגור בבית שתכנן עבורה הארכיטקט דר' יוסי קורי. מה כל כך מעניין? הבית הוא בית לחילוץ חלומות!
בבית, תמי מארחת את מבקריה לתה וחילוץ חלומות. מה זה בעצם? לכל אחד מאיתנו, יש חלום שהמערכת לימדה אותנו לקבור. תמי מאמינה שאם כולנו נזכר בחלומות האמיתיים שלנו ונדבר עליהם, התכנית למימושם כבר תבוא מאליה. הבית מנתק את המבקרות בו מן העולם שבחוץ על מוסכמותיו, ומאפשר בכך מרחב לשיחה רעננה. בעצמו, הבית מנותק ממערכות התמיכה הפיזיות של "העולם הישן", קרי, החשמל, הביוב, המים והגז, ומבטא פשטות מרצון.
הבית הקטן, והקהילה שסביבו, מספקים את כל צרכיה של "העובדת" (תמי), מאספקת מזון ועד מיחזור כל הפסולת, שינה ואירוח. הוא חצי שקוף, ופועל כמיצג אמנות באירועי תרבות.

הבית כרגע מפורק בהאנגר בבת-ים, ואנחנו מגייסים כסף להקמת גרסת 2.0 שלו. שלבי הפיתוח והבנייה יתקיימו במסגרת חינוכית של "המעבדה לאוטופיה עירונית",שתשתלב ב Art Factory בבת ים. במסגרת המעבדה נקיים סדנאות, הרצאות ואירועים פתוחים לציבור, בקיימות מעשית.

אודותיך

שם הארגון: עץבעיר עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

בני

שם משפחה

שלביץ'

אודות הארגון שלך

שם הארגון

עץבעיר

תפקידך בארגון

גיוס משאבים

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

אפס, בית: המעבדה לאוטופיה עירונית

תיאור המיזם

אקולוגית עירונית, תמי צרי (עץבעיר), נכנסה ב-14 במאי 2012 לגור בבית שתכנן עבורה הארכיטקט דר' יוסי קורי. מה כל כך מעניין? הבית הוא בית לחילוץ חלומות!
בבית, תמי מארחת את מבקריה לתה וחילוץ חלומות. מה זה בעצם? לכל אחד מאיתנו, יש חלום שהמערכת לימדה אותנו לקבור. תמי מאמינה שאם כולנו נזכר בחלומות האמיתיים שלנו ונדבר עליהם, התכנית למימושם כבר תבוא מאליה. הבית מנתק את המבקרות בו מן העולם שבחוץ על מוסכמותיו, ומאפשר בכך מרחב לשיחה רעננה. בעצמו, הבית מנותק ממערכות התמיכה הפיזיות של "העולם הישן", קרי, החשמל, הביוב, המים והגז, ומבטא פשטות מרצון.
הבית הקטן, והקהילה שסביבו, מספקים את כל צרכיה של "העובדת" (תמי), מאספקת מזון ועד מיחזור כל הפסולת, שינה ואירוח. הוא חצי שקוף, ופועל כמיצג אמנות באירועי תרבות.
הבית כרגע מפורק בהאנגר בבת-ים, ואנחנו מגייסים כסף להקמת גרסת 2.0 שלו. שלבי הפיתוח והבנייה יתקיימו במסגרת חינוכית של "המעבדה לאוטופיה עירונית",שתשתלב ב Art Factory בבת ים. במסגרת המעבדה נקיים סדנאות, הרצאות ואירועים פתוחים לציבור, בקיימות מעשית.

השלב שבו נמצא הפרויקט שלך

פעיל פחות משנה

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

תרבות העודף שאנחנו חיים בה כיום פועלת על בסיס תודעת מחסור תמידית. כל החיים הכלכליים והתרבותיים שלנו מבוססים על הרעיון שחסר לנו דבר-מה: אוכל, מלבוש, דיור, מימוש עצמי, סטטוס חברתי, וכיו"ב. הרעיון הזה מחלחל תמידית גם לבני נוער ולילדים, דרך מערכת החינוך אבל בעיקר דרך המדיה ההמונית. הגישה הזו, בתורה, גורמת לבזבוז בלתי נדלה ובלתי נחוץ במשאבי כדור הארץ, באופן שגורם נזק מתמשך לנו, אבל בעיקר לדורות הבאים אחרינו. הצריכה הבלתי-פוסקת גוררת אחריה זיהום, ניצול עובדים בעולם השלישי, הרס המערכת האקולוגית ברחבי העולם, ועוד ועוד; אבל כאן, קרוב יותר לבית, אנחנו נפגעים באופן יומיומי מהזיהום ומהלחץ שהמערכת הנוכחית יוצרת, וזה מורגש במיוחד באזורים העירוניים הצפופים. אנחנו סובלים גם בשל הרס התא המשפחתי, תחושת ההשגיות האינסופית שמציבה בפנינו רף בלתי אפשרי להשגה, ועקב כך גם Stress (לחץ כרוני), דיכאון וכיו"ב.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

אפס בית הוא במה לשיחה על חיים אחרים שאפשריים, ומקום דרכו אנו נחשפים לרעיון המעבר ("Transition") ומתחברים לחלומות המקוריים שלנו.
בניית הבית במסגרת "המעבדה לאוטופיה עירונית" היא הזדמנות לחשיפת תכנים ויצירת קהילה:
- בסדרת אירועים חינוכיים ופעילות שוטפת ומשתפת, המעבדה מחברת את מבקריה לידע בקיימות ולכלים מעשיים ליישום קיימות בחיי היומ-יום בעיר;
- הפעילויות במעבדה מאפשרות מפגש בלתי אמצעי של אנשים מגילאים שונים זה לזה, ליצירת גרעין מקומי לפעילות חברתית-סביבתית וקהילה תומכת.
לכשייבנה בשכונת עמידר (במסגרת הביאנלה למרחב העירוני בבת ים, באביב 2013), אפס בית יהווה הגשמה מעשית של חיים שהם רגועים, מחוברים לקהילה ולאדמה, מתחשבים בסביבה ומאפשרים מימוש עצמי, וכל זאת באמצע העיר. תמי צרי תגור בו, תשתלב בנוף העירוני ותדגים בו את המעבר מהעולם הקפיטליסטי בו לקחה חלק פעיל ומצליח, לאורח חיים שונה בתכלית. הקהילה שלקחה חלק בפעילות במעבדה תמשיך ללוות את הבית ולקבל ממנו השראה ליצירת מיזמים קהילתיים לשינוי.

אם המיזם שלך זכה בפרסים או ציונים לשבח, נשמח אם תציין אותם

- מרכז השל לקיימות העניק לפרוייקט מענק הקמה מיוחד;
- הפרוייקט הושק ביריד "צבע טרי" לאמנות עכשווית, כפרוייקט מיוחד ובחסות מיוחדת של היריד, בתל אביב במאי 2012.

אתר האינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

פרוייקט "אפס בית" בכלל, ו"המעבדה לאוטופיה עירונית" בפרט, הם כלי חסר-תקדים להעברת רעיונות של קיימות וחיי פשטות-מרצון. עיקר הייחוד הוא באפשרות לחשוף בפני חברי הקהילה המקומית את קשת האפשרויות הזמינות ליצירת חיים הרמוניים יותר בעיר, דרך עבודה משותפת של הקהילה המקומית עם קהילת עץבעיר ואנשי מקצוע; לאחר סיום בניית הבית, תמי תעבור לגור בו, והוא יהפוך למוקד של הדגמה ושיחה, עם תושבי בת ים ועם מבקרי הביאנלה.
למפגש ולהתרשמות מכלי ראשון עם חייה של תמי צרי באפס בית אין תחליף מבחינת הרושם שהוא משאיר על המבקרים בו. המבקר נוכח כי חיים שמנותקים מהרשתות הקיימות, הפיזיות והמנטליות, שאנחנו תופשים כהכרחיות לקיום שלנו, הם בכלל אפשריים ומתחיל לשקול את האפשרות שעד כה נראתה בלתי סבירה, שהם יכולים להיות אפילו מועילים.

הבית נשען כולו על טכנולוגיות אקולוגיות חדשניות, ועם זאת ברות-השגה: מערכות איסוף טל ומי-גשמים; פנלים סולריים; "קירות ירוקים" לגידול צמחי-תועלת; מערכת גידול ספירולינה ומערכות מחזור לכל שפכי ופסולת הבית; ועוד. לכן בחרנו את השם "מעבדה" לתהליך הקמתו של הבית -- מכיוון שמערכות כאלו כמעט ואינן נמצאות בשימוש כיום, בעיקר לא במרכזי הערים. המגורים בבית הם ניסוי מתמשך בהתכנות של חיים אורבניים מקיימים.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החינוך שייצר עד כה?

במהלך ימי פעילותו של אפס בית ביריד "צבע טרי", חלק ניכר מהמבקרים בו היו ילדים בגילאים שונים, כמו גם מבוגרים מרקעים מגוונים. המפגש בבית איננו מוגבל ע"פ גיל, אבל מוגבל במספר המבקרים בכל פעם. השיחה מוגבלת לארבעה מבקרים שכל אחד מהם בוחר את משך הביקור. הסיטואציה שנוצרת מאפשרת העמקה בשיחה בין אנשים בגילאים שונים ש"נקלעו" לשיחה משותפת. המסגרת איננה דידקטית באופייה, אלא חווייתית/תרבותית, ועל כן השיחה מתפתחת לכיוונם מפתיעים, באופן חופשי, והמסרים עוברים בצורה אינטואיטיבית.
המבקרים יוצאים מהבית עם חיוך והרבה מחשבות - את זה הרגשנו מהמכתבים הנירגשים שהושארו בתיבת הדואר שמוצבת מחוץ לבית.
הילדים במיוחד, יצרו חיבור מיידי עם תמי. נראה שמכיוון שילדים קטנים פחות מקובעים על תפיסות חברתיות תרבותיות, והם מודעים מאוד לבעייה הסביבתית, הם התחברו בקלות לחזון שתמי מציגה במגוריה בבית ובשיחותיה. נוצרת הזדמנות מיוחדת לילדים שעדיין חולמים חופשי להיפגש עם הגשמה של חלום פשוט ותמים לכאורה, שמציב בפניהם אפשרות לעולם שבו בני האדם מקיימים חיים מאוזנים עם סביבתם.
לדוגמא: מסביב לשולחן התה בבית, ניפגשו מספר ילדים שלא הכירו זה את זה, עם גלית סמואל שמובילה את המאבק על רכס הכורכר האחרון של תל אביב. הילדים היו תושבי השכונה. הם בילו בשיחה עם תמי וגלית כשעתיים, והתגייסו לפעילות הציבורית של גלית. מפגש מקרי שהוליד פעולה.

במידה ומדובר במיזם חדש, מה ההערך בתחום החינוך שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

הערך החינוכי החשוב ביותר שאנחנו רואים בפעילות המעבדה הוא יצירת גרעין של מנהיגות סביבתית-חברתית בבת-ים בכלל ובשכונת עמידר בפרט. אלה יהיו תושבים מקומיים, ביניהם בני נוער וילדים, שישתתפו בבניית הבית באופן פעיל, וכך יסיימו את שלושת חודשי פעילות המעבדה כשבאמתחתם גם ידע פרקטי על מערכות טכונולוגיות ירוקות ומקיימות, גם ידע תאורטי רב על חיים מקיימים בעיר, על החשיבות ועל היתרונות שבשינוי רדיקלי בטווח הקרוב, ובנוסף, גם קהילה מקומית תומכת שאיתה יוכלו להמשיך להוביל שינוי בעירם.

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

קהל היעד של המיזם הוא תושבי שכונת עמידר בפרט ותושבי בת ים בכלל, הנאנקים תחת עול החיים המודרניים, שעות העבודה הארוכות, חוסר הפנאי, הלחץ, יוקר המחיה הבלתי-נסבל, הזיהום וכיו"ב. הפרוייקט יוכל להראות להם שחיים אחרים אפשריים, ולא בתור אפשרות בעלמא, הרחק בכפר או במדינה אחרת או בעתיד רחוק כלשהו, אלא ממש כאן ועכשיו, כחלק מאותו מרקם אורבני שבו הם מתגוררים. אמנם אנחנו לא מצפים שמי מתושבי השכונה יעבור לגור בעצמו בבית כזה בתום פעילות המעבדה, אבל מנסיוננו, ברגע שרעיון כזה נכנס לתודעה והופך לנושא שיחה בקרב תושבי השכונה, תותנע פעילות מתמדת לשינוי מקיים חיובי בחיי השכונה והעיר.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

הצלחה של הפרוייקט תהיה השתתפות פעילה של כמה שיותר מתושבי השכונה והעיר -- בטווח רחב גילאים, אוכלוסיות וכיו"ב -- במעבדה לאוטופיה עירונית, על מגוון הפעילויות שהיא מציעה: בבנייה הפיזית של המערכות הטכנולוגיות השונות התומכות באפס בית, בסדנאות ובהרצאות הנותנות רקע תאורטי וכישורים מעשיים להמשיך בעשייה שכזו, ובפעילות הקהילתית שתקיף את כל אלה.
בנוסף, בנייה מוצלחת של הבית והמשך הקשר בין הפעילות בו לבין הגרעין שכבר נוצר בפעולת המעבדה. תמי צרי תוכל להמשיך ללוות עשייה סביבתית חברתית בבת ים.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

אפס בית כשלעצמו, בהיותו מיזם אמנותי של תמי צרי, לא ניתן לשכפול באופן ישיר. הקהילה העומדת מאחורי אפס בית, "עץבעיר", ניתנת בהחלט לשיכפול, והמעבדה היא כלי לייסוד גרעין פעילות שיכול בהחלט להתפתח לכדי עץבעיר מקומי, בכל עיר, ולצורך העניין, בכל שכונה.
יזם סביבתי-חברתי יכול להעתיק את המודל של המעבדה לאוטופיה עירונית לכל עיר אחרת בישראל, ולבנות במסגרתה מודל שונה של בית. יזם כזה יוכל להעביר הרצאות וסדנאות על קיימות עירונית, על הטכנולוגיות ועל הקהילה הנדרשת על מנת לתמוך בה, וכך לעודד יצירת גרעין מנהיגות חברתי-סביבתי בעיר הפעילות. אנחנו, חברי קהילת עץבעיר, והבית, נשמח לחלוק את כל הידע, הניסיון והתהליכים שפיתחנו לתמיכה בכל מיזם שכזה.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

האתגר העיקרי הוא המימון. הפרוייקט נשען במידה רבה על עבודת מתנדבים מקרב קהילת עץבעיר, שרואים עצמם מחוייבים למימוש החזון של אפס בית ושל המעבדה לאוטופיה עירונית; עם זאת, עדיין עלינו לשאת בעלויות כח אדם בעיקר עבור המומחים השונים המעצבים את המערכות השונות של הבית, כדוגמת הארכיטקט, מנהל העבודה, מעצבי מערכות המים החשמל וגידול המזון. בנוסף, עלינו לשלם על החומרים והמערכות השונות שלא ניתן לקבל כתרומות. אמנם אנחנו יכולים להקים את הבית ולקיים את פעילויות המעבדה גם אם לא נוכל לממן את כל המערכות שנמצאות בתכנון המלא של הבית, אך כל מערכת כזו שלא מתממשת היא אובדן של ידע ופעילות פוטנציאלים חשובים בקיימות העירונית.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

אנחנו מנהלים קמפיין גיוס כספים בערוצים שונים:

- אנחנו מגישים בקשות מימון לקרנות שונות שתחומי העניין שלהן מצטלבים עם הפעילות שלנו
- אנחנו פותחים במערכת גיוס-המונים (crowd funding), ברשת החברתית של עץבעיר וברשתות ייעודיות כדוגמת Kickstarter.
- אנחנו פונים לתורמים פרטיים, ומציעים להם להתחבר לפרויקט דרך מיפגש של "חילוץ חלומות".
- אנחנו עומדים בקשר רציף עם עיריית בת ים על מנת להוזיל חלק מהעלויות בעזרת קבלת שווי-ערך (לדוגמה, אישור בטיחות ממהנדס, כמתחייב בחוק, במימון העירייה).
- תמי צרי משקיעה בשש שנים האחרונות את כל חסכונותיה בבניית הקהילה והידע העומדים כעת בבסיס הפרוייקט.
- בתום פעילות המעבדה, כשתמי תעבור להתגורר בבית, הבית יפרנס את עצמו. תמי תארח אנשים לפגישות של "חילוץ חלומות", תוך שימוש בידע הרב שצברה בשנים האחרונות. על פגישות אלו היא מקבלת תשלום, בהתאם לפיילוט שכבר רץ כיום בעץבעיר.

מספר המתנדבים במיזם

30+

מספר המועסקים במיזם

6-10

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

האדריכל האקולוגי ד"ר יוסי קורי (סטודיו גאוטקטורה) יצר מבנה גאומטרי ייחודי שמתהווה במעבר מצורת הבית המוכר לצורת הבית ההפוך. הזוויות המתעתעות שנוצרו מייצגות את הבלבול המאפיין את התקופה, ועם זאת, החלל נעים, מאוורר ומזמין. הבית קליל, עצמאי, חסכוני ומזמין אורחים, מתמקם במרחב העירוני וממחיש את המעבר מתרבות הצריכה המתמקדת באינדיבידואל, לתרבות של פשטות מרצון, קהילה ושיתוף פעולה בין רבים.
הבית הוקם לראשונה ביריד צבע טרי בתל אביב, בגרסת ”1.0” קיצית מינימלית. תמי התגוררה בבית במשך ששת ימי היריד, והציעה למבקרים בבית, בשיחות אישיות על כוס תה, לשקול האטה. התגובות לבית ולמסר שהוא מעביר היו נלהבות וזרם המבקרים לא פסק.

הבית מצטרף לקריאות שפרצו בעצמה בקיץ שעבר וקורא לכל אחד ואחת לקחת אחריות אישית ולהתחיל לייצר לעצמנו, בעצמנו, חיים שיש בהם בחירה. מכיון שהנזק של תרבות העודף כבר זועק לשמיים, לכל אחד מאיתנו יש עכשיו הזדמנות לעשות את המהפכה המנטלית הדרושה על מנת לעבור מהשתתפות פסיבית בבעיה, להשתתפות פעילה בפתרון.
הביאנלה של בת ים הזמינה אותנו להפעיל את המיצג בשכונת עמידר באביב, ומקצה לנו חלל עבודה שבו נוכל לפתח את גרסת 2.0 של הבית עד אז. לשם כך יצרנו פורמט מיוחד, "המעבדה לאוטופיה עירונית" שמטרתה להפוך את תהליך הפיתוח והבנייה להזדמנות בפני עצמה. המעבדה יוצרת שינוי בשטח על ידי חקירה והדגמה של אלמנטים הכרחיים בחיי קיימות עירונית כגון מערכות לאיסוף מים, אנרגיה מתחדשת, קומפוסטציה, מיחזור, גידול מזון, וכמובן, קהילתיות.
בתל אביב ובבת ים, המסר הוא להתחיל לראות את מה שיש. בשני המקומות אנשים פועלים מתודעת "אין לי", בשני המקרים אנחנו אומרים: “תסתכלו על מה שיש לכם – המון!”
במסגרת המעבדה נפגיש אנשי מקצוע, חברים מקהילת עץבעיר ותושבי בת ים המעוניינים בשינוי ונחתור להקמת גרעין של פעילים אקולוגיים שימשיך גם אחרי תום תקופת הפעילות שלנו בבת ים.

עיריית בת ים נותנת לנו מרחב פעולה מרגש: חלל מקורה גדול, שבו אנחנו יכולים לחשוף את תהליכי המחשבה והבנייה לציבור ולקיים פעילויות מיוחדות.
משימות בבניית הבית:
~~ חיפוי והכנה לגשמים, כולל מערכת אגירת מי גשמים וטל
~~ אופטימיזציה של שלד המבנה בהיבט של חלוקת מודולים
~~ התאמה לפירוק והקמה קלים וניתנים לביצוע על ידי קהילה ללא תלות בקבלנים
~~ התנסות ובחינה של חומרי בנייה ופתרונות הרכבה חדשניים שונים
~~ פיתוח הצמחייה מסביב לבית ובתוכו – חקלאות אנכית, אקוופוניקה, גידול במיכלים ושתילה באדמה
~~ בניית ריהוט מיטפח, רחצה, רהיטי אכסון
הפעילות החברתית-רעיונית שתתקיים במעבדה:
~~ שילוב תושבים ובעלי מלאכה מבת ים בעבודה המשותפת – היכרות עם הקהילה המקומית
~~ סדנאות והרצאות בנושאי אקולוגיה עירונית ובנייה ירוקה (ראו נספח 1 לפירוט)
~~ אירוע פתיחה גדול שכולל פעולות אמנותיות, הופעות סביב נושא האוטופיה העירונית
~~ איסוף חומרי השראה, תכניות וסקיצות, מפות חשיבה ותהליכי עבודה על קירות חלל העבודה
~~ תיעוד ופרסום הידע הפרקטי הנצבר במדריכים פתוחים לכל ברשת

גילי רומן רשם: בני שלום, הרעיון אדיר! אנחנו ממשנשמח לראות אתכם בימי ראשון אצלנו בסדנאות המרכז. ראשון הקרוב בסדנת היוטיוב: ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 1777 ימים המשך >

בני שלביץ עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 1780 ימים

בני שלביץ עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 1781 ימים

בני שלביץ עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 1783 ימים

בני שלביץ יצר את המועמדות - לפני 1783 ימים