לב"ה - למידה בשפה האנגלית

ע"י אורה בן-שלום | 17 באוק' 2012
| 6 תגובות

סיכום:

להקים מסגרת לימודית רשמית בחט"ב שבה התלמידים לומדים חלק מהמקצועות השפתיים ( ג"ג, הסטוריה, ספרות שאינה עברית במקור, מדעים ועוד) בשפה האנגלית. המיזם מאפשר לתלמידים ללמוד את עולם התוכן של המקצועות בעזרת שפת היעד - אנגלית. באופן זה, התוצאה הסופית היא ידע באנגלית ברמה גבוהה וגם ידע בתחום האקדמי הנלמד.

אודותיך

הצג ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

אורה

שם משפחה

בן-שלום

אודות הארגון שלך

שם הארגון

תפקידך בארגון

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

לב"ה - למידה בשפה האנגלית

תיאור המיזם

להקים מסגרת לימודית רשמית בחט"ב שבה התלמידים לומדים חלק מהמקצועות השפתיים ( ג"ג, הסטוריה, ספרות שאינה עברית במקור, מדעים ועוד) בשפה האנגלית. המיזם מאפשר לתלמידים ללמוד את עולם התוכן של המקצועות בעזרת שפת היעד - אנגלית. באופן זה, התוצאה הסופית היא ידע באנגלית ברמה גבוהה וגם ידע בתחום האקדמי הנלמד.

השלב שבו נמצא הפרויקט שלך

שלב הרעיון

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

אי ידיעה מספקת של השפה האנגלית מהווה מחסום בפני חלק גדול מהתלמידים המסיימים תיכון ומעקב את התקדמותם ללימודים גבוההים, מחקר ובעסקים לאחר שירותם הצבאי. הלימודים בתיכון מכוונים להצלחה בבחינות הבגרות, כאשר אנגלית אף היא נכללת בין בחינות הבגרות.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

שליטה בשפה האנגלית ברמת כמעט שפת אם היא הבסיס לכל פעילות עתידית בזירה הבינלאומית בעידן הגלובליזציה. הוראת מקצועות רבי-מלל בשפה האנגלית במסגרת לימודי חט"ב תחשוף את התלמידים לשפה ובמהלך שלוש שנות לימודם, יזכו התלמידים לא רק לתוכן המקצועי, אלא יקלטו וירכשו את השפה והיא תהיה שגורה בפיהם. זאת ועוד, התכנית תאפשר לתלמידים להגיע לרמה של שליטה באנגלית בטרם יתחילו לימודי התיכון - לימודים שמביאים עמם לחץ של בחינות הבגרות. ההצלחה ברכישת השפה "ישבור" את תקרת הזכוכית הרובצת על ראשי התלמידים, יאפשר להם חשיפה לתרבויות שונות דרך תקשורת נאותה ויעילה וכן יגביר את הבטחון העצמי של התלמידים עקב הצלחתם בתכנית. השפעה זו עשוי ללהשליך באופן משמעותי גם בתחומי לימוד נוספים, וגם בתרבות השיח וכל הנובע מכך.

אם המיזם שלך זכה בפרסים או ציונים לשבח, נשמח אם תציין אותם

אתר האינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

בארץ לא קיימת מסגרת לימודים בשפה האנגלית אשר שומרת על הערכים החינוכיים של משרד החינוך. הרעיון מאפשר לבית הספר המאמץ אותו לעמוד בקריטריונים של משרד החינוך, ובפיקוח שלו תוך כדי מתן מענה לצורך המעשי של יכולת השימוש בשפה האנגלית (יחסית בגיל צעיר) בחיי היום-יום,ובהמשך באקדמיה ובמסחר.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החינוך שייצר עד כה?

במידה ומדובר במיזם חדש, מה ההערך בתחום החינוך שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

מעבר לשליטה בשפה והיכולת להשתמש בה בצורה אפקטיבית ונכונה, הרעיון יאפשר לשנות את מבנה הלימודים ואף את חומרי העזר בהוראה ובכך לאפשר ניתוב של תקציבים למקומות אחרים. השעות המוקדשות להוראת אנגלית תתפננה, ואילו המקצועות הנלמדים באנגלית יזכו למקורות מידע נוספים. כמן כן, היכולת של אדם להתנהל בשפה האנגלית בחיי יום-יום פותחת בפניו אין סוף אפשרויות בכל תחומי חייו - יכולת אשר לא מתמוססת עם הזמן.

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

להבדיל מ-total immersion הקיים בבתי ספר בחו"ל, הכוונה כאן הוא לשמר את האופי והצביון של מדינת ישראל, עם הערכים הבאים לידי ביטוי במערכת החינוך. קהל היעד הוא תלמידי חטיבות הביניים, לאחר שרכשו את מיומנויות הלמידה הבסיסיות בשפה העברית, ובטרם יגיעו לתיכון אשר מתמקד בהכנה לבחינות הבגרות. שלוש שנים אלה מהווים מרחב למידה מאתגרת אך התלמיד אינו "מאויים" מהחובה להצליח בבחינות הבגרות.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

הצלחת המיזם תמדד כאשר תלמיד יוכל להציג את ידיעותיו במקצוע שנלמד בבית הספר בשפה האנגלית בע"פ ובכתב. ניתן למדוד את ההצלחה בדיוק בדרך שבה מודדים את ההצלחה של תלמיד שלמד את המקצוע בעברית. התלמיד יעשה שימוש בשפה האנגלית כדי להביע את התכנים שרכש.

הצלחה של המיזם ייחשב כאשר מספר בתי ספר יפתח כיתה אחת ייחודית המלמדת באנגלית חלק ניכר ממקצועות הנלמדות בבית הספר.

בעוד כעשור, לאחר סיום לימודיהם התיכוניים, התלמידים הראשונים של המיזם יתחילו את לימודיהם במסגרות להשכלה הגבוהה, וגם שם יבוא לידי ביטוי הצלחת המיזם, כאשר מספר תלמידים שלמדו במסגרת המיזם יקבלו "פטור" מלימודי אנגלית.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

המיזם מיועד לכל בתי הספר בארץ. הוא אינו מוגבל למקום מסויים. הוא תלוי בפתיחות ונכונות לקבלת שינויים בדפוסי החשיבה ובאנשים דוברי אנגלית שיכולים ללמד את המקצועות.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

* קשה לי לתאר הורה שאינו מעוניין שילדיו ידעו אנגלית ברמה גבוהה! האתגר העיקרי הוא פחד של גורמים רשמיים על "אובדן שפת האם" או מחסומים אישיים משינויים ומהשפה האנגלית בעצמם. מוכח כי ילד שחי בארץ בו מדברים שפת האם לא יאבד אותה עקב למידה בשפה זרה, אלא ירכוש לעצמו שפה נוספת ברמה של כמעט שפת אם.
* אתגר נוסף הוא האטה בקצב הלימוד מול כיתות הלומדים בעברית בשלבים ההתחלתיים (בלבד!) של המיזם עד שהתלמידים ירגישו בנוח עם השפה.
* מציאת מורים דוברי אנגלית להוראת המקצועות. עם זאת, אני משוכנעת שישנם אנשים דוברי אנגלית שבעברם לימדו מקצועות מגוונים בארץ מוצאם באנגלית, ובארץ החליטו שלא להכנס לתחום ההוראה עקב בעיות השפה.
* המלחמה ב"שדונים" - בני אדם מונעים מפחדיהם. מנהל שאינו מרגיש בנוח עם אנגלית מהסס להכנס למיזם המבוסס על פחדיו.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

ניתן למצוא אנשים דוברי אנגלית, וגם מורים לשעבר שעברו בבתי ספר בחו"ל שהחליטו לא להכנס למערכת החינוך או לא רצו להיות מורים לאנגלית רק בשל העובדה שהם דוברי השפה. כאשר יימצא מקום לקיים את המיזם, אתחיל בתהליך חיפוש המורים. כמו כן, האפשרות לשמש מורה בישראל בשפה האנגלית עשוי להיות קלף משיכה לצעירים יהודיים בחו"ל שיש להם ידע מקצועי מתאים ויוכלו לשמש מורים במיזם.

על פחדים של אחרים קשה להשפיע. ניתן רק להאמין כי המיזם הוא נכון, ובעבודה עיקשת, גם יצליח.

קצב ההתקדמות השונה מכיתה "רגילה" מתגמד לעומת התועלות הטמונות במיזם ובתוצאותיו לטווח הארוך.

מספר המתנדבים במיזם

0

מספר המועסקים במיזם

0

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

לפני כ-18, בהיותי בת 36 הגעתי לתחום ההוראה לאחר שעזבתי את המלונאות. הפכתי למחנכת ומורה לאנגלית ללא השכלה בפדגוגיה, אך עם שליטה מלאה באנגלית (ותאר ראשון באנגלית). ככל שלימדתי, הבנתי שעל אף העבודה המאומצת, צריך להיות דרך אחרת, טובה ויעילה יותר, להגיע לתוצאה הרצויה - יכולת שימוש בשפה לצרכי תקשורת. לפני כ-16 שנה, בשיחה עם חברה ילידת קנדה הבנתי שקיימת תכנית "הטמעה" בארץ הולדתה, שבה התלמידים לומדים מהיום הראשון של כיתה א' בצרפתית, ורק בכיתה ד' הם מתחילים ללמוד באנגלית. באופן אינטואיטיבי ידעתי שרכישת שפה באופן המיטבי היא להשתמש בה כל הזמן, כמו שאני למדתי עברית שעליתי לארץ בכיתה ז'... השפה פשוט הקיפה אותי - בבית הספר, חברים, וחיי היום-יום. נדלקה אצלי מנורה! למה לא לעשות זאת בארץ? עקב "תככים פוליטיים" בבית ספרי, והעדר בטחון עצמי, שמרתי על הרעיון בשתיקה.

בשנת הלימודים הקודמת יצאתי לראשונה לשבתון, והבטחתי לתת לעצמי הזדמנות לקדם את המיזם. במסגרת השבתון למדתי להיות מאמנת אישית, ואחת המחובותי בקורס היתה לעבור אימון בעצמי. בחרתי במאמנת שהיא דוקטור בחינוך, ובמפגש הראשון סיפרתי לה על המיזם, תוך כדי שאלה "האם את חושבת שאני מטורפת עם החלום שלי?" האמונה שלה בי וברעיון נתנו לי את הכח להתקדם.

פניתי לגורמים רבים ומכובדים כדי לקדם את הרעיון - לרב ללא הצלחה. לא שהאנשים לא האמינו ברעיון - הם התלהבו מאוד. הסיבה שלא אמצו אותו היתה בעיקר חשש מאי מציאת כ"א הולם, וכמובן, תגובת משרד החינוך. היו כאלה שהציעו שאצטרף לצוות ההוראה שלהם, ובמסגרת זו יתנו לי עוד שעה - שעתיים לקדם את האנגלית. סרבתי בנימוס להצעות. לפי תפיסתי, יש להקדיש לפחות 14 - 16 שעות הוראה בשבוע כדי להפיק תועלת מהתכנית. המקצועות שאינם נלמדים באנגלית יהיו מתמ', לשון והבעה עברית, ספרות מקורית בעברית ותנ"ך. כל שאר שעות ההוראה צריכות להיות באנגלית.

פניתי לפרופסור ג'ול וולטרס מאוניברסיטת בר אילן בדבר השפעת רכישת שפה שניה בתכנית מעין זו על שמירת השפה הראשונה, על מנת להתמודד עם טענות מסוג אלה. תשובתו היתה שאין השפעה כלל. חוקרת נוספת בתחום מדעי המוח אמרה שיש חלון הזדמנויות קטן יחסית כדי להטמיע שפה שניה, והגבולות העליונים של חלון זה הוא בתחילת חטיבת הביניים. שאלתי פרופסור משה שוהם, מהמעבדה לרובוטיקה בטכניון לגבי הצורך בשפה האנגלית בתחום המדעים ומה רמת הסטודנטים שבאים ללמוד במחלקתו. הוא טוען שרמת הסטודנטים המגיעים אליו לוקים בחסר בכל הנוגע לידע באנגלית, דבר המעקב ופוגע בהתפתחותם המקצועית. יש עוד ועוד תגובות מעין אלה.

אני מאמינה בכל לבי שהמיזם נכון הן לתלמידים והן לעתידה של מדינת ישראל.

אורה בן-שלום עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2452 ימים

Yael Doron Drori רשם: אורה, כמו שאת יודעת, אני חושבת שזה מיזם מקסים שמחבר בין הלמידה ובין הצורך בה, מחבר את תהליך הלמידה לעולם האמיתי ומקדם שליטה אמיתית בשפה ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2453 ימים המשך >
Arye Danziger רשם: היום לאחר שנים של עיסוק במקצוע חפשי אני מתקשה לפצח את תקרת הזכוכית של התקשורת באנגלית ונדרש למאמצים ניכרים להתגבר על קשיי בעניין זה. ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2453 ימים המשך >
סלביה אדלר רשם: שלום אורה, המיזם שלך מהווה תשובה יצירתית לשבירת המחסומים שתלמידים רבים חווים בלימוד השפה האנגלית. בנוסף לתגבור שפת היעד וללימוד אוצר ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2456 ימים המשך >
May Amiel רשם: הסדנאות מתקיימות בכל שבוע ביום ראשון בשעה 17:30 בבית ריבק (רחוב הדדי 6) בבת ים. אם יש לך פייסבוק, תוכלי להתעדכן בנושא השבועי בעמוד שלנו ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2466 ימים המשך >
אורה בן-שלום רשם: תודה על תגובתך וחיזוק התחושה שזאת הדרך הנכונה. תגובות דומות קיבלתי לאורך השנה האחרונה שסיפרתי על המיזם. מתי הסדנא החופשית שדיברת ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2470 ימים המשך >
May Amiel רשם: הי אורה, תודה שהצטרפת לתחרות. קראתי את המועמדות שלך והצטערתי שבזמני בבית הספר לא לימדו כך אנגלית:) אני חושבת שמה שנחוץ הוא למצוא בית ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2470 ימים המשך >

אורה בן-שלום עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2471 ימים

אורה בן-שלום יצר את המועמדות - לפני 2471 ימים

Take action:

מה דעתך?

שתף

מועמדות זו היא אודות: