ילדים. מעשה. עיר

ע"י יעקב מיכלין | 16 באוק' 2012
| 1 תגובות

סיכום:

היוזמה המדוברת, הפועלת כיום בשתי רשויות מקומיות באזור הדרום, נועדה לקדם תהליכי דמוקרטיזציה ושיתוף ילדים ובני נוער בעיר/רשות, באמצעות טיפוח מנהיגות ילדים המייצגת את ילדי הרשות ופועלת למענם.
ביסוס תהליכי שיתוף ודיאלוג בין הרשות לבין הילדים יתרום לחיזוק הזהות המקומית ותחושת השייכות של הילדים למקום, ולא פחות חשוב מכך, יאפשר לרשות לפעול באופן שיהיה רלוונטי יותר לילדים "ויכניס" אותם למשחק הדמוקרטי-אזרחי. בכך יגדל הסיכוי שאזרחי המחר יהיו אזרחים פעילים ,שיתאפיינו בתחושת מסוגלות חזקה להשפיע על המציאות שבה הם חיים ,ויתרמו לחיזוקה של הדמוקרטיה הישראלית.
למעשה מדובר ב "שיעור אזרחות כלל עירוני בפעולה" ,במסגרתו קבוצת מנהיגות הילדים מתווה את כיווני הפעולה , אחרי ניתוח משאל עירוני רחב היקף שהיא עורכת בקרב כל ילדי העיר,זאת במטרה לבדוק אילו נושאים ילדי העיר מצפים מהם לקדם. מימוש הרעיונות והפתרונות שמציעים הילדים מושג באמצעות פעולה משותפת של נציגי קבוצת המנהיגות והרשות המקומית ,כשהמטרה היא לטפל בנושאים הקשורים למרחב העירוני עליהם הצביעו הילדים ובני הנוער. המהלך מדגיש פיתוח שותפויות עירוניות החל מהשלבים הראשונים ומערב את כל קבוצות המנהיגות מבתי הספר, יחידות ארגוניות מטעם הרשות המקומית, נציגי תנועות נוער, הורים ופעילים קהילתיים.

אודותיך

שם הארגון: תכנית קרב למעורבות בחינוך עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

יעקב

שם משפחה

מיכלין

אודות הארגון שלך

שם הארגון

תכנית קרב למעורבות בחינוך

תפקידך בארגון

רכז יישובי

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

ילדים. מעשה. עיר

תיאור המיזם

היוזמה המדוברת, הפועלת כיום בשתי רשויות מקומיות באזור הדרום, נועדה לקדם תהליכי דמוקרטיזציה ושיתוף ילדים ובני נוער בעיר/רשות, באמצעות טיפוח מנהיגות ילדים המייצגת את ילדי הרשות ופועלת למענם.
ביסוס תהליכי שיתוף ודיאלוג בין הרשות לבין הילדים יתרום לחיזוק הזהות המקומית ותחושת השייכות של הילדים למקום, ולא פחות חשוב מכך, יאפשר לרשות לפעול באופן שיהיה רלוונטי יותר לילדים "ויכניס" אותם למשחק הדמוקרטי-אזרחי. בכך יגדל הסיכוי שאזרחי המחר יהיו אזרחים פעילים ,שיתאפיינו בתחושת מסוגלות חזקה להשפיע על המציאות שבה הם חיים ,ויתרמו לחיזוקה של הדמוקרטיה הישראלית.
למעשה מדובר ב "שיעור אזרחות כלל עירוני בפעולה" ,במסגרתו קבוצת מנהיגות הילדים מתווה את כיווני הפעולה , אחרי ניתוח משאל עירוני רחב היקף שהיא עורכת בקרב כל ילדי העיר,זאת במטרה לבדוק אילו נושאים ילדי העיר מצפים מהם לקדם. מימוש הרעיונות והפתרונות שמציעים הילדים מושג באמצעות פעולה משותפת של נציגי קבוצת המנהיגות והרשות המקומית ,כשהמטרה היא לטפל בנושאים הקשורים למרחב העירוני עליהם הצביעו הילדים ובני הנוער. המהלך מדגיש פיתוח שותפויות עירוניות החל מהשלבים הראשונים ומערב את כל קבוצות המנהיגות מבתי הספר, יחידות ארגוניות מטעם הרשות המקומית, נציגי תנועות נוער, הורים ופעילים קהילתיים.

השלב שבו נמצא הפרויקט שלך

פעיל בין 1 ל-5 שנים

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

הבעיה המרכזית שהמיזם מנסה לפתור היא תחושת חוסר המסוגלות של ילדים ובני נוער להשפיע על סביבתם. תחושה זו מובילה לוויתור על אקטיביות ועל הניסיון לשנות דברים שמפריעים להם מתוך נקודת מבט ש"במילא שום דבר לא ישתנה".
הבעיה המרכזית שהמיזם מנסה לפתור היא תחושת חוסר המסוגלות של ילדים ובני נוער להשפיע על סביבתם. תחושה זו מובילה לוויתור על אקטיביות ועל הניסיון לשנות דברים שמפריעים להם מתוך נקודת מבט ש"ממילא שום דבר לא ישתנה".
ההנחה היא שדמוקרטיות חזקות נשענות על אזרחים פעילים, שמצד אחד מודעים לזכויותיהם, ומצד שני רוצים ומוכנים לתרום מזמנם ומכישרונם כדי להשפיע על הסביבה שבה הם חיים. אזרחי המחר ייתפסו את עצמם כחוליה בתוך מרקם חברתי כולל ,כשלכל אחד השפעה על המערכת כולה.
אחת המסקנות שלנו מהמחאה של קיץ 2011 היא שמשהו מאוד יסודי השתנה ביחסים בין האזרח למוסדות השלטון ונראה ש"הממסד" עדיין לא הפנים את השינוי. השינוי מתבטא בכך שאזרחים רבים מרגישים צורך מאוד חזק להשפיע על מה שקורה סביבם ואינם מוכנים להסתפק בהצבעה בקלפי אחת לארבע שנים. הם מצפים שהשלטון יסלול עבורם דרכים ממוסדות למעורבות ולהשפעה. יותר מכל שואפת התכנית לייצר ערוצי דיאלוג משמעותי בין ילדים ובני נוער לבין הרשות, מתוך הכרה בפוטנציאל החינוכי שגלום בתהליך כזה ובתרומתו לשיפור פני המרחב העירוני.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

קבוצת המנהיגות מתנסה בפעילות דמוקרטית הלכה למעשה על פי מספר שלבים:
1. קבוצת הילדים כותבת משאל ילדים עירוני למיקוד נושאים רלוונטיים בשיתוף מועצות התלמידים והרכזות החברתיות של כל בתי הספר בעיר.
2. כמחצית מילדי העיר עונים על המשאל באופן מקוון, במטרה לברר את עמדתם ביחס לנושאים המעסיקים אותם ועל מנת לבדוק באילו נושאים הם היו רוצים לראות את המועצה פועלת למענם.
3. כנס עירוני בהשתתפות כל בעלי העניין ,במטרה לדון בממצאי המשאל ולהעלות רעיונות לדרכי התמודדות עם הסוגיות שעולות מתוכו. הכנס משלב נציגי מועצות תלמידים, רכזות חברתיות, בעלי תפקידים ברשות המקומית, מנהיגות הורים, תנועות נוער ומומחי ידע.
4. בחירת רעיונות למימוש, כתיבת תכניות עבודה, הקמת צוותי עבודה משותפים לילדים ולנציגי הרשות.

המיזם מייצר למעשה מרחב שמזמין את הילדים להביע את דעתם על המתרחש סביבם ולשאול עצמם מה הם יכולים לעשות כדי לתרום לשיפור המצב. מדובר בתהליך מובנה שמוביל לתוצר בלתי ידוע ומחייב שיתוף פעולה בין הילדים ובני הנוער לבין "המבוגרים". ההתקדמות של הילדים ובני הנוער ושל המבוגרים בתהליך כוללת למידה עצמית ועיסוק במגוון סוגיות חשובות שקשורות למהות הקשר בין ילדים ובני נוער לבין השלטון המקומי ולהשפעה של ילדים ובני נוער על דמותו של המרחב העירוני.

אם המיזם שלך זכה בפרסים או ציונים לשבח, נשמח אם תציין אותם

אתר האינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

אנחנו מאמינים שהרעיון שלנו ייחודי בכך שהוא מביא תפיסה חינוכית חדשנית הקשורה לתפיסות חינוכיות מתקדמות (ממאפייני הגל השלישי בחינוך) וחיבור לסוגיית הזהות האזרחית-דמוקרטית, שאינה זוכה למענה הולם במערכת החינוך. הפעולה החינוכית מיושמת באמצעות התנסות ממשית "מלמטה למעלה" ,כך שהלמידה והמושגים המרכזיים נרכשים בהקשר לסוגיות שעולות מתוך ההתנסות בשטח. הניסיון הוא לייצר שיעור אזרחות עירוני בפעולה – כזה המייצר תהליך למידה עבור כל הצדדים המעורבים.
בנוסף, השנה אנחנו מתכננים לשלב רשת חברתית מקוונת שתאפשר לחברי קבוצת המנהיגות להמשיך את מעורבותם גם מחוץ למפגשים הקבועים. אנחנו מאמינים כי שילוב הרשות יאפשר מגוון רחב יותר של אפשרויות למעורבות עבור הילדים ובני הנוער ויחזק את הקשרים החברתיים.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החינוך שייצר עד כה?

באחת הרשויות שבהן פעלנו בשנה שעברה נבחרו מספר כיווני פעולה מאוד מעניינים וייחודיים שאותם מובילים ילדי קבוצת המנהיגות: פעולת הסברה עירונית בבתי הספר היסודיים, שיבצעו חברי מועצות התלמידים הבית-ספריות, במטרה לעודד ילדים וילדות בעיר לפנות למוקד העירוני ולהתריע על מפגעים סביבתיים ואירועים חריגים; כיוון פעולה נוסף שמתגבש בימים אלה הוא שיפוץ שני פארקים עירוניים באופן שיהפוך אותם למתאימים יותר לצרכים של ילדי האזור. התהליך ייעשה בשיתוף הילדים וצוות המורים של בתי הספר הסמוכים לפארק.
הרשות איתה אנחנו עובדים מחזיקה בתפיסה מתקדמת של שיתוף ציבור, ולפיכך המהלך מאפשר לה לקדם את הנושא החשוב הזה צעד אחד נוסף לכיוון חברת הילדים. יש מספר יחידות עירוניות שמסייעות לילדים בקידום היוזמות שלהם, ובכך גדל באופן משמעותי מרחב הפעולה וההשפעה שיש לילדי העיר על הנעשה בעירם.
בנוסף יש מספר בתי ספר יסודיים המקדמים מהלכים דומים במרחב הקהילתי - אם באמצעות כיתות ילדים שבוחרות נושא מוגדר ויוצאות לפעולה שמטרתה להשפיע ולשנות, ואם באמצעות הפעלת מועצת התלמידים בהקשר לנושאים ובעיות שעולות מהילדים בבית הספר.

במידה ומדובר במיזם חדש, מה ההערך בתחום החינוך שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

עבור הילדים המשתתפים מדובר בתהליך מעצים מאין כמוהו שמעביר להם את המסר שיש ערך ייחודי לנקודת המבט שלהם על המציאות, ומזמן להם כאפשרות לחזק את תחושת המסוגלות העצמית, באמצעות התנסות במימוש רעיון שלהם מהכוח אל הפועל, מתוך השתייכות לקהילות עשייה.
עבור בתי הספר, שהם שותפים מרכזיים למהלך, באמצעות הרכזות החברתיות שמובילות את מועצות התלמידים, יש כאן הזדמנות לשאוב השראה רעיונית לקיים תהליכי שיתוף ילדים דומים ברמה המקומית (במשאל העירוני יש גם התייחסות למרחב הבית-ספרי).
עבור הרשות, המהלך מאפשר "התקרבות" לילדים וילדות, שיש בה למידה והבנה עמוקה לגבי הצרכים והמאפיינים שלהם באמצעות ביסוס תהליכי שיתוף ודיאלוג.כמו כן הוא בעל פוטנציאל להתחבר למהלך אסטרטגי שחותר להגביר את שיתוף הציבור ברשות ולהרחיב אותו גם לאוכלוסיית הילדים ובני הנוער.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

הצלחה תתבטא ביותר מעורבות והשפעה שיש לילדים ובני נוער על הנעשה בעיר/רשות. מימוש המצב הזה הוא קבוצות עשייה שמורכבות מילדים ומבוגרים שפועלות לטיפול בבעיות שזיהו ילדים ובני נוער בעיר וזכו להסכמה ולשיתוף פעולה מצד הרשות.
אנחנו שואפים לפתח שאלוני עמדות שיחולקו לכל בעלי העניין בפרויקט ולבדוק עמדות ביחס לתחושת השייכות לעיר/רשות, תחושת המסוגלות להשפיע על המציאות, היחס ליצירת מרחב השפעה עבור ילדים ובני נוער, ועוד.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

באמצעות הקמה של קבוצות מנהיגות דומות שפועלות על-פי התפיסה שהובאה לעיל ובתאמה למאפיינים לוקאליים. תפיסת ההטמעה היא: שמירה על עקרונות התהליך לצד יצירת פרקטיקות מקומיות ייחודיות למימושם.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

1. תקציב הפעלה – ישנן רשויות שהיו רוצות להטמיע את הפרויקט אבל אין להן המשאבים הדרושים לשם כך. ישנה "סכנה" שהפרויקט יופעל בעיקר ברשויות חזקות עם תפיסת שיתוף ציבור מתקדמת מאחר שברשויות מוחלשות ישנה מודעות מועטה לנושא וקשה לגייס תקציבים להפעלתו.
2. תקציב למימוש הפרויקטים – שלב מימוש הרעיונות שהעלו הילדים/בני הנוער וכל בעלי העניין וזכו להסכמה של הרשות דורש תקציב נוסף. היעדרו של תקציב שכזה עשוי להשאיר את כל הרעיונות והתהליך "על הנייר" או לייצר מימוש בסיסי מאוד שלא מייצר שינוי שכל השותפים יגדירו כמשמעותי.
3. היעדר השפעה על המרחב הבית-ספרי – הרעיון הוא שהתהליך העירוני ישמש השראה לתהליכים דומים שיתרחשו בבתי הספר עצמם. תהליך עירוני ללא חלחול לרמת בתי הספר יחמיץ חלק מהמטרות והפוטנציאל הגלומים במהלך.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

1. לגבי אתגר תקציב ההפעלה - אנחנו שואפים לחשוף את הפרויקט בעיקר ברשויות מוחלשות ולנסות לתמחר באופן הנמוך ביותר שיאפשר להם להטמיע את הפרויקט. לעתים זה לא מספיק.
2. לגבי תקציב מימוש הפרויקטים - אנחנו סבורים כי חלק מהפיתרון טמון במחויבות שמגלה הרשות המקומית למהלך. אנחנו מנסים לערב כמה שיותר גורמים עירוניים בשלבים שונים של התכנית כדי להגביר את שיתופי הפעולה והמעורבות.
3. בסוגיית ההשפעה על בתי הספר - אנחנו שואפים לגביר את ההשפעה באמצעות שיתוף פעולה עם גורמים ממשרד החינוך (פיקוח כללי, הפיקוח על החינוך החברתי). בנוסף, הרכזות החברתיות שמובילות את מועצות התלמידים הן שותפות מרכזיות בכל המהלך. מנהלות בתי הספר כמובן מעודכנות באופן שוטף בצמתים מרכזיים בתהליך.

מספר המתנדבים במיזם

0

מספר המועסקים במיזם

1-5

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

היוזמה נולדה מתוך פיתוח התכנית החברתית "אני ואתה" ,במסגרת תכנית קרב למעורבות בחינוך, שפועלת בכ- 15 בתי"ס יסודיים באזור הדרום.
המוטיבציה לפתח תכנית חברתית שעוסקת באקטיביזם חברתי נבעה מהרצון לאפשר לילדים וילדות במערכת החינוך להתנסות בתהליך של השפעה על המציאות שבה הם חיים משלב הרעיון ועד מימושו בפועל. לצערי, מרבית הילדים בישראל חיים במציאות חיים מצומצמת והם בעלי תחושת מסוגלות נמוכה. זה מטריד מאוד נוכח ההבנה כי המשך קיומה של הדמוקרטיה בישראל תלוי במידה רבה באופן שבו יתפסו אזרחי המחר את תפקידם.
אין זה סוד כי ישנה מגמה של אדישות בחברה הישראלית שמתבטאת בסלידה מפעילות פוליטית והתמקדות במרחב הפרטי על חשבון זה הציבורי. הריחוק שנוצר בין מרבית הציבור לבין המרחב הציבורי משאיר את התחום לשליטה ותמרון של קבוצות מיעוט רבות עוצמה ומעצים את יכולת המחטף של מעטים העוסקים בפוליטיקה. כך הולך וגדל הניכור בין הפוליטיקאים וקבוצות אינטרסים חזקות לבין כלל החברה ובעיקר הצעירים שבה. המחאה של קיץ 2011 סדקה מעט את תמונת העולם הזאת, אולם במידה רבה היא עדיין מתקיימת במחוזות רבים של החברה הישראלית.
דמוקרטיה יציבה יכולה להישען רק על אזרחים עם תפיסת אזרחות פעילה, אכפתית שחותרת למעורבות והשפעה על המרחב הציבורי. השאלה הגדולה היא מה נעשה במערכת החינוך בהקשר הזה. למרבה הצער, התשובה היא "לא מספיק".
תוך כדי תנועה מצאתי, שהתפיסה אותה התכנית באה לקדם קשורה באופן מהותי לתפיסות של חינוך מתקדם, המכונות בשיח שהתפתח בשנים האחרונות "הגל השלישי בחינוך". מדובר על שיתוף של הילד/ה בקבלת החלטות הנוגעות אליו (פעולה מלמטה למעלה), עידוד ללמידה עצמית, דיאלוג כמושג מרכזי בתהליך, המורה מתפקד כמבוגר משמעותי שמנחה את הילד/ה, עבודה בהקשר קבוצתי, ופיתוח חשיבה ביקורתית.
אני סבור שמערכת חינוך שתשכיל להטמיע תהליכים כאלה תזכה להיות רלוונטית ומשמעותית יותר עבור הילדים והילדות הבאים בשעריה.

יעקב מיכלין עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2459 ימים

גילי רומן רשם: יעקב שלום, המיזם ממש מרגש, בעיניי. נושא החוויה הדמוקרטית הנה אקוטי והבחירה העירונית היא ראויה. כדי לקדם את המיזם לערים נוספות ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2461 ימים המשך >

יעקב מיכלין עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2463 ימים

יעקב מיכלין יצר את המועמדות - לפני 2463 ימים