הפרויקט לכשירות תרבותית- כלים וכישורים למפגשים בין-תרבותיים

ע"י נעמי שמואל | 29 באוק' 2012
| 0 תגובות

סיכום:

השירותים החברתיים ומערכות החינוך בישראל פועלים במציאות של ריבוי תרבויות. למציאות זו השלכות רבות על המפגשים בין נותני שירות ומקבליו שבאים מרקע תרבותי שונה ועל הפרקטיקה של התערבות מקצועית.
הפרויקט "לכשירות תרבותית" מכוון להתמודד עם האתגר שמציבה השונות התרבותית לאנשי מקצוע העוסקים בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי.
הנחת העבודה של המיזם היא שעקרונות ואסטרטגיות פעולה, כישורים ומיומנויות של אנשי חינוך אינם אוניברסאליים אלא תלויי הקשר תרבותי. ועל כן, מפגשים בין תרבותיים בחינוך שלא נעשו לקראתם הכנות מתאימות מראש מועדים לאי הבנות וקונפליקטים ובסופו של דבר לפגיעה ביחסי האמון, באיכות השירותים החינוכיים ובתוצאות המצופות.
המיזם מבקש להפיץ, לקדם ולהרחיב את מארג הידע והמיומנויות של אנשי מקצוע בחינוך כדי לפעול באופן אפקטיבי יותר בסביבה חינוכית מרובת תרבויות.
המיזם מתמחה במיוחד בקידום הקליטה החינוכית ושילובם של תלמידים יוצאי אתיופיה והוריהם במערכת החינוך.
במסגרת המיזם מקבלים אנשי חינוך שונים כלים וכישורים בין תרבותיים באמצעות הרצאות וסדנאות מיוחדות המועברות ע"י היזמים עצמם. במקביל לפעילות אלו היזמים מפתחים חומרי למידה ייעודיים לעיסוק בנושאים הקשורים למפגשים התרבותיים בכיתה ההטרוגנית כגון זהות, שייכות, דעות קדומות, גזענות, קבלת האחר ועוד.
יצוין כי היזמים עצמם מגיעים מרקעים תרבותיים וניסיונות חיים שונים ( אתיופי ישראלי + אנגלי ישראלי) ולהרכב זה יש חשיבות רבה מבחינת הנראות ומבחינת העברת המסרים במפגש עם צוותי החינוך.
במבט לעתיד המיזם מבקש להרחיב את העשייה ואת השפעתו ע"י הגעה למספר גדול יותר של מסגרות חינוך וקהלי יעד בחינוך.

אודותיך

שם הארגון: הפרויקט לכשירות תרבותית עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

נעמי

שם משפחה

שמואל

אודות הארגון שלך

שם הארגון

הפרויקט לכשירות תרבותית

תפקידך בארגון

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

הפרויקט לכשירות תרבותית- כלים וכישורים למפגשים בין-תרבותיים

תיאור המיזם

השירותים החברתיים ומערכות החינוך בישראל פועלים במציאות של ריבוי תרבויות. למציאות זו השלכות רבות על המפגשים בין נותני שירות ומקבליו שבאים מרקע תרבותי שונה ועל הפרקטיקה של התערבות מקצועית.
הפרויקט "לכשירות תרבותית" מכוון להתמודד עם האתגר שמציבה השונות התרבותית לאנשי מקצוע העוסקים בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי.
הנחת העבודה של המיזם היא שעקרונות ואסטרטגיות פעולה, כישורים ומיומנויות של אנשי חינוך אינם אוניברסאליים אלא תלויי הקשר תרבותי. ועל כן, מפגשים בין תרבותיים בחינוך שלא נעשו לקראתם הכנות מתאימות מראש מועדים לאי הבנות וקונפליקטים ובסופו של דבר לפגיעה ביחסי האמון, באיכות השירותים החינוכיים ובתוצאות המצופות.
המיזם מבקש להפיץ, לקדם ולהרחיב את מארג הידע והמיומנויות של אנשי מקצוע בחינוך כדי לפעול באופן אפקטיבי יותר בסביבה חינוכית מרובת תרבויות.
המיזם מתמחה במיוחד בקידום הקליטה החינוכית ושילובם של תלמידים יוצאי אתיופיה והוריהם במערכת החינוך.
במסגרת המיזם מקבלים אנשי חינוך שונים כלים וכישורים בין תרבותיים באמצעות הרצאות וסדנאות מיוחדות המועברות ע"י היזמים עצמם. במקביל לפעילות אלו היזמים מפתחים חומרי למידה ייעודיים לעיסוק בנושאים הקשורים למפגשים התרבותיים בכיתה ההטרוגנית כגון זהות, שייכות, דעות קדומות, גזענות, קבלת האחר ועוד.
יצוין כי היזמים עצמם מגיעים מרקעים תרבותיים וניסיונות חיים שונים ( אתיופי ישראלי + אנגלי ישראלי) ולהרכב זה יש חשיבות רבה מבחינת הנראות ומבחינת העברת המסרים במפגש עם צוותי החינוך.
במבט לעתיד המיזם מבקש להרחיב את העשייה ואת השפעתו ע"י הגעה למספר גדול יותר של מסגרות חינוך וקהלי יעד בחינוך.

השלב שבו נמצא הפרויקט שלך

פעיל בין 1 ל-5 שנים

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

אנשי חינוך הפועלים בסביבה רב-תרבותית נדרשים כיום לרכוש ידע בין תרבותי ולפתח מיומנויות תרבותיות נוספות, כדי לתפקד טוב יותר בסביבה הטרוגנית בעלת מאפיינים חברתיים ותרבותיים שונים.
הכישורים החדשים האלו כוללים בין היתר את היכולת להקנות ערכים לקבלת האחר והשונה, מניעת סטריאוטיפים ודעות קדומות, בניית יחסי אימון ותקשורת טובה עם הורי התלמידים העולים והקהילה הסובבת, מודעות להשפעתם של ההבדלים התרבותיים על תהליך הלמידה, ניהול שונות ועוד.
בהקשר של אוכלוסיית התלמידים יוצאי אתיופיה והוריהם מדובר בהתמודדות של הצוות החינוכי עם הרקע התרבותי השונה וההבדלים התרבותיים, מעורבות הורית נמוכה וקשיי התקשורת איתם, יחסי עולים- ותיקים, מתן תשומת לב מיוחדת לתהליך בניית הזהות במעבר הבין-תרבותי, ולהשפעתו המכרעת על הדימוי העצמי של התלמידים וכו'.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

המיזם מספק לאנשי חינוך העובדים במסגרות חינוכיות רב תרבותיות ידע וכלים מעשיים להתמודדות עם השונות הקיימת בכיתה ההטרוגנית, ומעודד לאמץ את הגישה של "כשירות תרבותית" ברמה הארגונית וברמת הפרט. אימוץ דרכי עבודה אלו מובילות לאקלים בית ספרי המקבל את השונות כמשאב חיובי לחברה, ובונה תשתית להנחלת ערכים לחיים בחברה רב-תרבותית.

בהקשר של שילובם החינוכי והחברתי של יוצאי אתיופיה מציע המיזם הבנה מעמיקה של משמעות המעבר התרבותי והשלכותיו הפדגוגיות והדידקטיות. מדובר במתן השתלמויות סדנאות, הדרכות לצוותי הוראה, ובהפקת חומרים ייעודיים המיועדים להוראה בכיתה הטרוגנית בהם לומדים בני הקהילה. פעילויות אלו נועדו בין היתר לאפשר לילדים ממוצא אתיופי להתחבר אל המורשת התרבותית שלהם, להכיר בזהותם הייחודית כחלק ממגוון הזהויות שלהם, להעצים ולשפר את הדימוי העצמי שלהם ובכך למצוא את המשותף עם תלמידים אחרים, ליצור רצף בין עבר להווה, לגשר בין הבית לבית הספר, ולחזק אותם מול המציאות המורכבת של החיים.

אם המיזם שלך זכה בפרסים או ציונים לשבח, נשמח אם תציין אותם

במסגרת המיזם, בשנת 2010, היזמים השתתפו בכנס בינלאומי בגרמניה המאורגן על ידי קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל, שעסק בנושא השונות.
בעקבות הכנס נוצר חיבור מקצועי בין המיזם לקידום "כשירות תרבותית" ומוזיאון הילדים בברלין, והמיזם קיבל מענק חד-פעמי צנוע מקרן פורום העתיד גרמניה-ישראל לפיתוח הערכה החינוכית "גוונים של שייכות" בסיוע של מכון מרחבים, המכון לקידום אזרחות משותפת בישראל.
עבודת המיזם הוצגה בפני קהילה בינלאומית במסגרת שלושה כנסים:
בכנס רב-תרבותיות במוזיאון הילדים בברלין ב-2010
בכנס בינלאומי של מוזיאונים לילדים בסלובניה ב-2011
בכנס פורום העתיד ישראל-גרמניה במכללת אחווה ב-2011

אתר האינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

1. גישת הכשירות התרבותית כמשאב לשיפור השירותיים החינוכיים בישראל אינה מוכרת במערכת החינוכית בישראל.
2. כיום קיים מחסור בחומרים רגישי תרבות הנגישים למורים לעבודה חינוכית, חברתית וערכית בכיתה ההטרוגנית.
3. בהקשר של קליטת יוצאי אתיופיה, נעשים מאמצים והשקעות רבים בעולים עצמם, ופחות בתפיסות עבודה ובהערכות המערכת. הגישה של המיזם מובילה לשינוי במוקד העשייה מהנקלטים אל הקולטים.
4. המיזם עוסק בין היתר בסיוע למורים ב"פירוק" נושאים טעונים ומורכבים העולים בכיתה ההטרוגנית, כגון צבע עור ותופעות של גזענות. נושאים אלה אינם מטופלים דיו כיום במערכת החינוך והשיח מתנהל בעיקר בזירה הציבורית והתקשורתית. במסגרת החומרים שפותחו דרך המיזם ישנם מערכי שיעור העוסקים בצבע עור ומניעת גזענות ודעות קדומות.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החינוך שייצר עד כה?

1. קידום השיח הבין-תרבותי יישומי בזירה החינוכית, מה שמשפיע ישירות על אופן קליטת תלמידים עולים בבתי הספר ודרכי התמודדות של אנשי חינוך עם הדילמות והאתגרים של הכיתה ההטרוגנית.
2. יצירת מודעות לנושא של כשירות תרבותית בבתי הספר, ובעקבות כך שינוי מהותי בגישת הצוות החינוכי ביחס לתפקידם ביצירת התנאים האופטימליים ליצירת אקלים בית ספרי המקבל את השונות כמשאב אנושי חיובי ומעודד אווירה של שיוויון ושייכות לכולם.
3. החומרים שפותחו מאפשרים לתלמידים העולים לראות את המורשת התרבותית שלהם באור חיובי, לדון בסוגיות רגישות כמו חוויותיהם ורגשותיהם בסביבה החדשה. החומרים נותים לגיטימציה לזהותם הדינאמית והמורכבת, ובתוך כך מעלים את תחושת הערך העצמי של התלמידים העולים.
4. בעקבות הפעילויות של המיזם ניכר שיפור משמעותי ביחסים החברתיים בכיתות ובאקלים הבית ספרי בכלל. האווירה המקבלת מפחיתה את השימוש במילות גנאי, ומונעת תופעות של דעות קדומות וגזענות.

במידה ומדובר במיזם חדש, מה ההערך בתחום החינוך שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

מורים, מנהלים בבתי ספר, גננות, מגשרים חינוכיים, ארגונים חינוכיים, מפקחים ויועצים, אנשי חינוך בכלל, תלמידים והוריהם

זהות תרבותית מהווה חלק בלתי נפרד מזהותו הכללית של כל ילד והיא בעלת השפעה על תהליך הלמידה. התפיסה העצמית, הערכים, ההתנהגויות וכל מה שמכיל ומגדיר מי אנחנו, גזור בין היתר מתוך ההשתייכות התרבותית שלנו. במקרה של החברה הישראלית מדובר לעיתים קרובות בהשתייכות ליותר מזהות תרבותית אחת.
על מנת שילדים יתפתחו באופן בריא ותקין חשוב שיגבשו את זהותם התרבותית בצורה מסודרת ומובנת. תהליך מעין זה מביא אותם לתפקוד טוב יותר בכיתה, ובמעגלי החיים השונים ומחזק את תחושת השייכות שלהם. גיבוש הזהות התרבותית הייחודית הוא שלב חשוב בדרך לחיפוש המשותף והמאחד עם שאר בני החברה.
בתוך כך המיזם חשוב לקהל היעד משום שצוותי חינוך רבים מתקשים להתמודד עם הקושי הגדול שמציב ניהול כיתה הטרוגנית. במסגרת המיזם הצוותים החינוכיים מקבלים מענים לשאלות וסוגיות שעולות מן השטח. המיזם מאפשר להם להרחיב את "ארגז הכלים" שבידם ולראות חסמים וקשיים של תלמידים ב"משקפיים נוספים". מתוך הניסיון שהצטבר עד כה בתהליך היישום קיים ביקוש גדול לתכנים שהמיזם מציע.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

הצלחת המיזם מתבטאת בכמה מישורים:
- הגעה לכמה שיותר אנשי חינוך ובתי ספר בהפצת הידע, המיומנויות והתכנים שיש למיזם להציע.
- האפשרות לפתח ולהפיץ חומרים נוספים.
- לראות את השינוי המתרחש במוסדות החינוך שהשתתפו בפיילוט ההטמעה של הערכה "גוונים של שייכות" שפותחה במסגרת המיזם.
- שיפור ניכר בתחושות ובחוויות של התלמידים העולים והוריהם במסגרות בהם נקלטים.
- לראות מסגרות חינוך שמנהלות תהליכים חינוכיים בתפיסות עבודה שונות בכל הקשור להתמודדות עם שילובם של תלמידים יוצאי אתיופיה.

מדידת הצלחה:
- עריכת משובים לצוות החינוכי של בתי הספר המשתתפים במיזם.
- עריכת משובים לעולים, חדשים וותיקים, בבתי הספר המשתתפים במיזם למשל באמצעות מגשרים חינוכיים
- לכמת את ההשפעה מבחינת מספר מוסדות לימוד המשתתפים במיזם, כמות החומרים שהמיזם פיתח והפצתם בשטח.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

המיזם מיועד לכלל אנשי חינוך וניתן לשכפל אותו למוסדות ומסגרות רבים. הדגש של היוזמים הוא בקליטת תלמידים עולים יוצאי אתיופיה, אבל הערך המוסף של המיזם הוא בהנחלת ערכים ושינוי התפיסה הכוללת כך שקיים פוטנציאל רב בהקשרים שונים בהתמודדות עם הרב תרבותיות בארץ בכלל.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

- העדר תשתית ארגונית ומשאבים למיזם כדי ליצור שיתופי פעולה רחבים עם מערכת החינוך.
- מגבלות משאב הזמן מצד היזמים.
- העומס שיש על מוסדות החינוך וצוותי חינוך להתפנות לנושאים שאינם לימודיים גרידא.
- הקושי בהשגת שיתופי פעולה מלאים ברמת המטה של משרד החינוך.
- מחסור במשאבים לפיתוח חומרי למידה נוספים.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

- חיפוש שותפים פוטנציאליים למימון לקידום המיזם
- ניסיון ליצירת קשרים במערכת החינוך לקידום המיזם
- הצעת תכני המיזם לבתי ספר ולאנשי חינוך במסגרות שונות באופן יזום.

כרגע זה השלב שבו נמצא המיזם:
1. סיום למידה ואיסוף של התנסויות וחומרים העוסקים בגישה הבין תרבותית במקומות אחרים בעולם המתמודדים עם הגירה ושונות.
2. תרגום הידע והתאמתו לצרכים של מערכת החינוך הישראלי ובייחוד בתי ספר קולטי עלייה.
3. חיפוש תשתיות וקשרי עבודה לכניסה לתוך מערכת החינוך: בתי ספר, גנים, מרכזי למידה, ארגונים חינוכיים וכו'.
4. קיום השתלמויות והדרכות ייעודיות לאנשי מקצוע בחינוך ולחדרי מורים.
5. חבירה לעמותת "מרחבים" (המכון לקידום אזרחות משותפת בישראל) לשם פיתוח ערכה חינוכית לבתי ספר יסודיים קולטי עלייה, "גוונים של שייכות".(מיועדת לכיתה ההטרוגנית ועוסקת בחוויית העלייה והקליטה של תלמידים יוצאי אתיופיה וכן בנושאים ובערכים כלליים כגון שייכות, דעות קדומות וגזענות).
6. התחלת תהליך הטמעת הערכה החינוכית בבתי ספר תוך כדי הרחבת הידע הבין-תרבותי וכלים מעשיים לעבודה עם אוכלוסיית תלמידים יוצאי אתיופיה.
7. חיפוש שותפים פוטנציאלים לפיתוח חומרים נוספים לשימוש אנשי חינוך הפועלים בסביבה רב תרבותית.
8. בחינת היתכנות של הקמת גוף (מרכז/מכון) שיהווה מאגר מידע לאנשי מקצוע המבקשים להתמחות בכשירות תרבותית ולקבל כלים מעשיים לשיפור עבודתם בחינוך.

מספר המתנדבים במיזם

0

מספר המועסקים במיזם

0

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

יוזמי הפרויקט הם:
מנברו שמעון- עולה ותיק מאתיופיה (מ.א) איש חינוך ובוגר מכון מנדל למנהיגות חינוכית. בעל ניסיון עשיר בעבודה בין תרבותית ועוסק בייעוץ, הרצאות והשתלמויות לצוותים מקצועיים הפועלים בסביבה רב תרבותית כגון מורים, גננות, עובדות סוציאליות, מגשרים חינוכיים ועוד. במשך שנים ניהל פרויקטים חינוכיים וחברתיים במסגרות חינוך פורמאליות ובלתי פורמאליות המתמודדות עם שילוב ילדים והורים יוצאי אתיופיה.
נעמי שמואל- עולה ותיקה מאנגליה (מ.א) סופרת ומנחת הורים, בוגרת מכון אדלר. במשך שנים רבות עבדה עם אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בהדרכה הורית וסדנאות לילדים סביב גיבוש זהות והתמודדות עם השונות האתנית והתרבותית. ספרי הילדים והנוער שכתבה לאורך השנים נחשבים לחלוצים בתחום. הספרים כגון "אבא חום", "ילדת הקשת בענן", "מה שמי ומי אני" וכו' נוגעים באופן ישיר בסוגיות אלו ומשמשים כלי חינוכי חשוב למסגרות החינוך ברחבי הארץ. בשנת תשע"ב נעמי זכתה בפרס ראש הממשלה לוי אשכול לספרות.

אנחנו היוזמים של המיזם "הפרויט לכשירות תרבותית" עלינו לארץ ממקומות שונים מאוד: אתיופיה ואנגליה. שנינו עברנו חוויות של מהגרים, שנינו מגדלים כאן את ילדינו לתוך מציאות שונה בתכלית מהמציאות אותה הכרנו אנחנו כילדים. שנינו עם רקע של אנתרופולוגיה וחינוך, עבדנו במשך שנים רבות בקהילה האתיופית בארץ עם הורים וילדים, ראינו מקרוב את הכאב והקשיים שמלווים את העלייה הזו. שנינו עבדנו גם עם הקולטים, ראינו את המאמצים שנעשים ואת התסכול מהתוצאות שלעיתים לא עולים ביחד על הציפיות. התחברנו ויזמנו את הפרויקט הזה מתוך רצון עז להשפיע ולשנות. למדינת ישראל היסטוריה ארוכה של קליטת עלייה, אנחנו חברה עשירה ברב-תרבותיות, חברה שמתמודדת עם בעיות ושסעים כה רבים שלפעמים נסתר מעינינו היופי שבגיוון הזה. אנחנו פועלים מתוך שאיפה לחברה רב-תרבותית שוויונית והוגנת יותר, ומתוך הנחה שהדרך אליה עוברת בחינוך.

נעמי שמואל עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2595 ימים

נעמי שמואל עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2596 ימים

נעמי שמואל יצר את המועמדות - לפני 2596 ימים