גשר הזהב

ע"י שרון הולמבי | 13 באוק' 2012
| 1 תגובות

סיכום:

בניית תוכנית ליישוב סכסוכים ולגישור המיועדת לבתי ספר יסודיים ולחטיבות הביניים, במערכת החינוך הפורמלית. הפרויקט יותאם לכל בתי הספר במספר דרכים, כאשר בסיסו יכלול הדרכת צוותים לליווי ובנייה משותפת של התוכנית בהתאם לבית הספר ולצרכיו, הכשרה מקיפה של תלמידים מגשרים (3 ימי הכשרה שבסיומם המשתתפים יקבלו תעודת מגשר/ת), הקמת גוף בית ספרי שמרכז ומטפל בפניות לגישור ומתאם גישורים (ועדת גישור) בשיתוף הילדים המגשרים ובהובלת הצוות שהוכשר לכך, קמפיין היכרות עם התוכנית, כולל המושגים המרכזיים אשר יוצגו בפני תלמידי בית הספר.
ניתן להוסיף, בהתאם לרצון בית הספר, שיעור סמסטריאלי או שנתי ביישוב סכסוכים (על פי גיל התלמידים מכיתות א' עד ט' מבחינת התוכן והשעות) (ולא רק לילדים המגשרים, אלא לכלל ילדי בית הספר), ארועי קהילה וסדנאות להורים וימי עיון לצוות.
התוכנית מותאמת במיוחד לישראל בכך שהיא מבוססת על התחושה שמדינתנו נמצאת במצב של "סכסוך בלתי-פתיר" (הגדרה אקדמית, כפי שמוצגת במחקריו של פרופסור בר-טל מאוניברסיטת תל אביב ועל התיאוריה של הפרופסור לחינוך לשלום טו סויי הין מאוניברסיטת השלום של האו"ם.)

אודותיך

הצג ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

שרון

שם משפחה

הולמבי

אודות הארגון שלך

שם הארגון

תפקידך בארגון

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

גשר הזהב

תיאור המיזם

בניית תוכנית ליישוב סכסוכים ולגישור המיועדת לבתי ספר יסודיים ולחטיבות הביניים, במערכת החינוך הפורמלית. הפרויקט יותאם לכל בתי הספר במספר דרכים, כאשר בסיסו יכלול הדרכת צוותים לליווי ובנייה משותפת של התוכנית בהתאם לבית הספר ולצרכיו, הכשרה מקיפה של תלמידים מגשרים (3 ימי הכשרה שבסיומם המשתתפים יקבלו תעודת מגשר/ת), הקמת גוף בית ספרי שמרכז ומטפל בפניות לגישור ומתאם גישורים (ועדת גישור) בשיתוף הילדים המגשרים ובהובלת הצוות שהוכשר לכך, קמפיין היכרות עם התוכנית, כולל המושגים המרכזיים אשר יוצגו בפני תלמידי בית הספר.
ניתן להוסיף, בהתאם לרצון בית הספר, שיעור סמסטריאלי או שנתי ביישוב סכסוכים (על פי גיל התלמידים מכיתות א' עד ט' מבחינת התוכן והשעות) (ולא רק לילדים המגשרים, אלא לכלל ילדי בית הספר), ארועי קהילה וסדנאות להורים וימי עיון לצוות.
התוכנית מותאמת במיוחד לישראל בכך שהיא מבוססת על התחושה שמדינתנו נמצאת במצב של "סכסוך בלתי-פתיר" (הגדרה אקדמית, כפי שמוצגת במחקריו של פרופסור בר-טל מאוניברסיטת תל אביב ועל התיאוריה של הפרופסור לחינוך לשלום טו סויי הין מאוניברסיטת השלום של האו"ם.)

השלב שבו נמצא הפרויקט שלך

שלב הרעיון

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

לאור ההיסטוריה של מדינת ישראל וההקשר התרבותי-חברתי הישראלי, מבלי לשפוט אם זה לגיטימי או לא, טוב או רע, נוצרה כאן תרבות תוקפנית שחלחלה לתקשורת הבין-אישית שלנו. הפחד מהאויב, והפחד מההשמדה (איראן לצורך העניין) מייצר בינינו, תושבי ישראל, תרבות של פחד ועימותים קשים של חוסר אמון הדדי וחוסר תקווה שיהיה אפשר אחרת בעתיד. הפחד מצוי בנפשו של כל אדם במדינה והוא הגיע גם למערכת החינוך הישראלית.
מטרת התוכנית היא להכיר לדור הצעיר חיים בריאים יותר, המרוחקים מעויינות אוטומטית, המבהירים שיש דרך אחרת לפתרון בעיות. במקום חשש אוטומטי, הילדים ילמדו להבין, להקשיב ולהתקרב. במקום להקים חומות, התלמידים יפקחו את עיניהם ובמקום להגיב לגירויים בעויינות, התלמידים יאזינו זה לזה, כי הדור הבא ראוי לשלווה ולסובלנות.
האלימות בבתי הספר נובעת בין היתר מנטייה לפתרון בעיות דרך תוקפנות וכוחניות. מחקרים רבים בעולם הוכיחו שניתן להתמודד עם סכסוכים בדרכים אי-אלימות באמצעות תקשורת יעילה, אמפטית ויצירתית.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

הילדים ילמדו להביט על סכסוכים, על עימותים, ועל אי-הבנות כעל דברים בלתי נפרדים מהחיים, כך שבמקום להאבק ולהילחם באופן מידי, אפשר יהיה להתמודד עם המחלוקות בצורה בריאה שתאפשר לילדים להיות יותר מסופקים ומועצמים ולרכוש בדרך זו תחושת ביטחון ושליטה בחיים מבלי לעוט לאלימות. התוכנית תספק כלים מעשיים, תובנות אישיות וחוויות מוצלחות של פתרון בעיות האחד עם השני, תוך הכרה בעובדה שסכסוכים הם למעשה הזדמנות לצמיחה ולהתקרבות.
דרך התוכנית, הילדים, הצוות וההורים ישיגו כלים מועילים אשר ישמשו אותם כחלופות לדרכיי אלימות ותוקפנות. מחקרים בעולם מוכיחים שתוכניות גישור מסוג זה מפחיתות באופן משמעותי את בעיות המשמעות ומקרי האלימות בבתי הספר.

אם המיזם שלך זכה בפרסים או ציונים לשבח, נשמח אם תציין אותם

טרם

אתר האינטרנט

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

בישראל קיימות מספר תוכניות גישור בעיקר בבתי הספר הדמוקרטים וישנו ארגון נוסף שמציע תוכניות גישור לבתי ספר אשר בוחרים לרכוש את התוכנית דרכו. התוכנית שאני מציעה שונה בשתי דרכים עיקריות:
1. הקהל המיועד - רוב בתי הספר הדמוקריים הם פרטיים, מה שמצמצם בצורה דרסטית את הקהל שזוכה להכיר וללמוד את נושא זה. הארגון שמציע תוכניות גישור לבתי ספר רגילים עושה זאת בתשלום כמובן. כל זה טוב, יפה וחשוב, אך בעיניי זה לא מספיק ולא הוגן, כי כל ילדי ישראל אמורים להיחשף לכישורי חיים בסיסיים אלו על מנת להכיר דרכים חלופיות להתמודדות עם קונפליקטים. את התוכנית שלי, בעזרת הפרס הכספי, ניתן יהיה להציע למספר בתי ספר בבת ים, להריצה במשך שנה או שנתיים, לעקוב אחר תוצאותיה דרך מחקר כמותי ואיכותי (הכשרה שרכשתי בלימודיי האקדמיים) ולהציגן למשרד החינוך, או למקורות מימון אחרים (פרטיים, המגזר הרביעי) על מנת לשלב את התוכנית בכמה שיותר בתי ספר בארץ כחלק מתוכנית הלימודים הקבועה בהם, מבלי שיצטרכו לממן זאת בעצמם.
2. התוכן של התוכנית – לאחר מחקר מעמיק שערכתי (כולל כתיבת תזה לתואר שני בנושא) גילית כי כל תוכניות הגישור בבתי הספר בישראל ובעולם מלמדים פחות או יותר את אותם התכנים: הקשבה פעילה, זיהוי אינטרסים וצרכים, הפרדת מחשבות ורגשות, אמפטיה וכו'. התוכנית שאני מציעה כוללת כמובן את התכנים הללו, אלא שמעבר לכך היא מותאמת באופן ייחודי לתרבות ולמציאות הישראלית בכך שפרט למתן כלים מעשיים לתקשורת בין אישית ולגישור, היא גם מבוססת על שישה נושאים או תֶמות (themes) הקשורים לאלימות ולקונפליקטים אשר שילובם בתוכנית הלימוד תעשיר ותעצים את המסר. ששת המרכיבים הם: חיים עם חמלה השואפת לצדק; חיים באיזון בצורה בת קיימא בכדור הארץ ובסביבתנו; קידום זכויות ומחויבויות אדם; פירוק תרבות מלחמתית; בניית כבוד בין תרבותי, סולידריות ופיוס; ושלום פנימי. נושאים אלו משולבים בתוכנית הגישור שאני מציעה ולכן היא חיונית ומשובחת מתוכניות הגישור המוצעות כיום.

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החינוך שייצר עד כה?

במידה ומדובר במיזם חדש, מה ההערך בתחום החינוך שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

בתי הספר אשר יאמצו את התוכנית יחוו שינוי מהותי ברמת החיים, בתחושת הבטחון האישי של התלמידים כמו המורים ובהקניית כלים לתקשורת יעילה ובריאה יותר. על סמך מחקרים שאמדו את תועלת יישום תוכנית מסוג זה, התבהר כי הושגה הפחתה משמעותית בכמות ובחומרה של מקרי האלימות בבתי הספר ואף גברו המקרים של שיתוף פעולה וחשיבה יצירתית למען מציאת פתרונות לבעיות ולקונפליקטים. מסר התוכנית מחלחל לחיי הילדים אף מעבר לחיי בית הספר; אלו כישרונות ויכולות שהתלמידים לוקחים איתם לחיי היומיום. כיוון שמדובר בלמידה התנהגותית, רגשית ושכלית, התוכנית תשבח את ההווייה הבית ספרית, בין אם מדובר על הגברת הריכוז בשיעורים, על תחושה נעימה במגרש המשחקים, או על העצמה אישית של הילדים אשר מקנה להם בטחון עצמי בבית הספר.

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

קהל היעד הוא תלמידים בכל בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בישראל, במערכות החינוך הפורמאליות, ובשאיפה שתוגש לכל המגזרים (ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי וערבי). בטוחני כי חשיבותה רבה בקרב כל המסגרות, שעה שלמרבית תלמידי ישראל אין כל היכרות עם תוכן זה, שהוא כל כך חיוני ובסיסי לשיפור החיים האישיים והקולקטיבים. כפי שציינתי, התוכנית מוגשת כיום רק בבתי ספר פרטיים או בבתי ספר שברשותם תקציב מחוץ לסל הלימודים, אלא שבאיזורים שבהם הרמה הסוציו-אקונומית נמוכה והאלימות גבוהה, נבצרת מהתלמידים תוכנית גישור כל כך חיונית. במקום זאת היא נימסרת רק לבתי הספר הלומדים אותה כיום ואת זאת יש לשנות.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

הצלחת המיזם תמדד במספר מישורים:
1. המשכיות התוכנית בבתי הספר: ברצוני לחזות בפעילותה לאורך שנים. חלק ניכר מהעבודה תעשה בבניית בסיס להטמנת התוכנית לעתיד. נמדוד זאת בוידוא המשך קיום התוכנית בבתי הספר על פי המודל המקורי.
2. הפחתת התקריות האלימות ובעיות המשמעת בבתי הספר. נמדוד זאת באופן כמותי על ידי איסוף נתונים מהימים שקדמו לתוכנית לעומת כמות האלימות ובעיות המשמעת בתום שנת הלימודים. יעשה גם שימוש בשאלונים שיבדקו באופן כמותי ואיכותני את התלמידים, המורים וההורים, לפני תחילת יישום התוכנית. נשאל על האווירה הבית ספרית, תחושת הבטחון, כיצד נהוג לפתור סכסוכים ומהי גישתם הכללית לקונפליטקט. בסוף שנת לימוד תוכנית הגישור יוגש השאלון בשנית ועל סמך תוצאותיו אפשר יהיה לבדוק את איכות התוכנית בהווה.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

קיימת תוכנית בסיסית להכשרת הצוות המלווה ושל תלמידי הגישור שניתן ליישם בכל בתי הספר. כמו כן אגיש, על סמך בסיס זה, תוכנית ייחודית המותאמת לכל אחת מארבע המסגרות החינוכיות בישראל (ממלכתית, ממלכתית דתית, חרדית, וערבית). התוכנית תותאם לכל גיל. כלומר, על התוכנית הבסיסית ניתן להרכיב, להוסיף ו/או להוריד תכנים כמו פאזל. כל בית ספר יוכל לבחור את הנושאים שבכוונתו להוסיף לתוכנית הבסיסית, מה שהופך את התוכנית לקלה לשכפול במקומות רבים.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

האתגר המשמעותי ביותר הוא השגת משאבים כלכליים מצד בתי הספר שהם קהל היעד של הפרוייקט.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

אני פונה לגורמים מהסוג של התחרות הזו, כדי להתחיל לגלגל את הכדור. אני מאמינה שברגע שהתוכנית תופעל בבית ספר אחד או שניים, ואפשר יהיה לעקוב אחר השינויים והתוצאות, יהיה כבר הרבה יותר קל להציג את הנתונים בפני גורמים שיוכלו להמשיך לממן את הרצת התוכנית לעוד בתי ספר.

מספר המתנדבים במיזם

0

מספר המועסקים במיזם

0

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

גילי רומן רשם: שרון בוקר טוב, קודם כל, היה נהדר לפגוש אותך אתמול בסדנא, מקווה שתרמנו לך לתחילת הדרך ושהפקת עזרה גם מהפידבק של חברייך לסדנא ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2470 ימים המשך >

שרון הולמבי עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2472 ימים

שרון הולמבי יצר את המועמדות - לפני 2472 ימים