אופק-השלום

מצטייני ט' במדע ומתמטיקה

ע"י יהושע סער | 20 באוק' 2012
| 2 תגובות

סיכום:

אופק-השלום תשע"ב: מצטייני ט' במדע ומתמטיקה"
להכיר אחד את השני, וללמוד יחד: מחקר מדעי - הדרך למצוינות והצטיינות.
קישור לסרטון על התוכנית ב-תשע"ג: http://www.youtube.com/watch?v=aZsmlWIu_8E&feature=youtu.be
במסגרת הפרויקט עוברים התלמידים במקביל תהליך של הכרות חברתית ותהליך לימודי של ביצוע חקר מדעי. זוג מורים בתחום ידע מדעי/מתמטי מנחים שתי קבוצות של 4 תלמידים- זוג מ"אופק" וזוג מ"השלום"- (סה"כ 8 תלמידים) בביצוע מחקר מדעי המתאים בדרישותיו לאילו של החטיבה העליונה. התלמידים לומדים רקע תיאורטי למחקר, מזהים שאלת חקר, מבצעים מחקר ומציגים את תוצאותיו במשותף בכנס "חוקרים צעירים" לו שותפים הוריהם, מורים, מנהלים, ראשי המועצות וקרנות התומכות בפרויקט. התלמידים רוכשים מעבר לידע הלימודי של ביצוע מחקר והצגת תוצאותיו, גם מיומנות של עבודה בצוות: רגישות לפערים בהבנת שפה, הבדלים תרבותיים וגם דמיון תרבותי (התלמידים מגלים שהם אינם שונים כל כך אחד מהשני), מפתחים בתיווך של המבוגרים (מנחים וצוות ריכוז חברתי של הפרויקט) רגישות לאחר, ובסופו של דבר מודעות כיצד להציג לפני קהל עבודת צוות המפרגנת לשתי השפות. בשנה שעברה החלה בפרויקט גם מסורת של אירוח בבתים: ילדי "השלום" ארחו את ילדי "אופק" בבתיהם, וזכו לאירוח גומלין בישובי "אופק".
נקודות שיא בפרויקט:
• פעילות גיבוש חברתית-מדעית בחוף הים באכזיב
• יומיים במכון ויצמן- חשיפה למתמטיקה ומדעים
• ביצוע המחקר המשותף
• כתיבת עבודת חקר בעברית וערבית
• ביקור הדדי בבתי התלמידים
• הצגת המחקרים בערב הורים
חשיבותו של הפרויקט הוכחה בתקופות משבר, בשנת הלימודים תשס"ט - החלה שנת הלימודים במהומות בעכו (כאשר מנהלת "השלום" ותלמידים בפרויקט מ"אופק" גרים בעיר זו), ולאחר-מכן המשיכה השנה בלחימה בעזה. דווקא מציאות קשה זו זימנה להנהלה וצוות המורים לבחון באופן אמיתי את ההשקפה האישית לפרויקט. לאחר שעברנו תהליך זה, ובהובלה של מנהלות בתי-הספר נתנה לתלמידים תשובה כנה וישירה: תפקידכם כרגע, להצטיין ולהכיר אחד את השני. התפקיד של ההתמודדות עם המציאות הקשה הוא על כתפי המבוגרים. שנה זו הובילה את הפרויקט להצלחה משנה זו הלאה. המשבר מסביבנו גרם להכרה בחשיבותו הרבה של הפרויקט בעיני ההנהלות והמורים המעורבים בו.

אודותיך

שם הארגון: פרויקט משותף של בתי-הספר "אופק", קבוץ עברון, "השלום", שייח' דנון ומרכז אחר"ת גליל-מערבי עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

יהושע

שם משפחה

סער

אודות הארגון שלך

שם הארגון

פרויקט משותף של בתי-הספר "אופק", קבוץ עברון, "השלום", שייח' דנון ומרכז אחר"ת גליל-מערבי

תפקידך בארגון

יזם- מר משה רייך, מנהלי הפרויקט ד"ר יהושע סער ומר כמאל חמאדה

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

אופק-השלום: מצטייני ט' במדע ומתמטיקה

תיאור המיזם

אופק-השלום תשע"ב: מצטייני ט' במדע ומתמטיקה"
להכיר אחד את השני, וללמוד יחד: מחקר מדעי - הדרך למצוינות והצטיינות.
קישור לסרטון על התוכנית ב-תשע"ג: http://www.youtube.com/watch?v=aZsmlWIu_8E&feature=youtu.be
במסגרת הפרויקט עוברים התלמידים במקביל תהליך של הכרות חברתית ותהליך לימודי של ביצוע חקר מדעי. זוג מורים בתחום ידע מדעי/מתמטי מנחים שתי קבוצות של 4 תלמידים- זוג מ"אופק" וזוג מ"השלום"- (סה"כ 8 תלמידים) בביצוע מחקר מדעי המתאים בדרישותיו לאילו של החטיבה העליונה. התלמידים לומדים רקע תיאורטי למחקר, מזהים שאלת חקר, מבצעים מחקר ומציגים את תוצאותיו במשותף בכנס "חוקרים צעירים" לו שותפים הוריהם, מורים, מנהלים, ראשי המועצות וקרנות התומכות בפרויקט. התלמידים רוכשים מעבר לידע הלימודי של ביצוע מחקר והצגת תוצאותיו, גם מיומנות של עבודה בצוות: רגישות לפערים בהבנת שפה, הבדלים תרבותיים וגם דמיון תרבותי (התלמידים מגלים שהם אינם שונים כל כך אחד מהשני), מפתחים בתיווך של המבוגרים (מנחים וצוות ריכוז חברתי של הפרויקט) רגישות לאחר, ובסופו של דבר מודעות כיצד להציג לפני קהל עבודת צוות המפרגנת לשתי השפות. בשנה שעברה החלה בפרויקט גם מסורת של אירוח בבתים: ילדי "השלום" ארחו את ילדי "אופק" בבתיהם, וזכו לאירוח גומלין בישובי "אופק".
נקודות שיא בפרויקט:
• פעילות גיבוש חברתית-מדעית בחוף הים באכזיב
• יומיים במכון ויצמן- חשיפה למתמטיקה ומדעים
• ביצוע המחקר המשותף
• כתיבת עבודת חקר בעברית וערבית
• ביקור הדדי בבתי התלמידים
• הצגת המחקרים בערב הורים
חשיבותו של הפרויקט הוכחה בתקופות משבר, בשנת הלימודים תשס"ט - החלה שנת הלימודים במהומות בעכו (כאשר מנהלת "השלום" ותלמידים בפרויקט מ"אופק" גרים בעיר זו), ולאחר-מכן המשיכה השנה בלחימה בעזה. דווקא מציאות קשה זו זימנה להנהלה וצוות המורים לבחון באופן אמיתי את ההשקפה האישית לפרויקט. לאחר שעברנו תהליך זה, ובהובלה של מנהלות בתי-הספר נתנה לתלמידים תשובה כנה וישירה: תפקידכם כרגע, להצטיין ולהכיר אחד את השני. התפקיד של ההתמודדות עם המציאות הקשה הוא על כתפי המבוגרים. שנה זו הובילה את הפרויקט להצלחה משנה זו הלאה. המשבר מסביבנו גרם להכרה בחשיבותו הרבה של הפרויקט בעיני ההנהלות והמורים המעורבים בו.

השלב שבו נמצא הפרויקט שלך

פעיל יותר מ-5 שנים

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

1. מעט מידי תלמידים ובפרט תלמידות בוחרים במקצועות מדע בחט"ע ובפרט בפיסיקה. בתי-הספר "אופק" ו"השלום" שותפים בפעילות מרכז אחר"ת גליל-מערבי לקידום לימודי הפיסיקה באזור- (acheret.org.il) . בשני בתי-הספר חפשנו דרך לעודד את תלמידי כיתה ט' (ובדגש גם על אוכלוסיית הבנות) לבחור כיוון לימודים ריאליסטי בחטיבה העליונה.
2. תהליכי החינוך בתוך בית הספר אינם שמים דגש על הכרות תלמידים שכנים ובפרט התלמידים לא מפתחים רגישות לאחר ולתלמיד עם תרבות שונה. תלמידינו חיים בשכנות בישובים יהודים וערבים השייכים למועצה אזורית מטה–אשר, ולמועצה של מזרעה, אך לא מכירים אחד את השני וחלקם מביעים חשש למפגש משותף . במסגרת מרכז אחר"ת פעילים מורים יהודים וערבים יחד. במסגרת זו, פעילה קבוצה אזורית של עבודות חקר בפיסיקה. מטרתנו לחזק מסגרת זו ללימוד וחקר משותף ברמת התלמידים והמנחים.
3. הלמידה בחטיבת-הביניים מתמודדת עם תהליך החקר באופן שטחי, ולא נותנת את המיומנויות הדרושות לתלמיד בחטיבה העליונה.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

זיהינו שכיווני למידה דוגמת אמנות או תיאטרון מהווים תחרות קשה ללימודים הריאליסטיים. כיוונים אלו של למידה מביאים את כישרונותיהם האומנותיים האישיים של התלמידים לידי ביטוי. לעומת זאת מדעים נלמדים בחטיבת הביניים ככל אחד מהמקצועות. היכולת להביא לידי ביטוי תהליכי חשיבה ויצירה אישית מוגבלים. חלק גדול מהתלמידים בוחרים כיוון זה כי חייבים, ולא מתוך שאיפה אישית.
מסגרת הפרויקט מאפשר לתלמידים להתחבר ללמידה מתוך בחירה והתעניינות אישית. הלמידה מתבצעת בקבוצות קטנות (4 תלמידים לכל מורה)- בקבוצה הקטנה תלמידים שואפים להראות את מצוינותם, אך יש גם דגש על עבודת צוות אמיתית. בכל שלבי המחקר יש לתלמידים הזדמנות להביא גם מיכולותיהם האישיות (בתכנון הניסוי, בכתיבת העבודה, בהכנת המצגת ובהצגה לפני קהל).
הפרויקט מלווה גם בצוות מנחים חברתיים התומך בהכרות בין התלמידים. הכרות זו דרושה לצרכי העבודה המשותפת במחקר. אין בתהליך החברתי כיוונים "מאיימים" כמו הבעת דעות בתחום הפוליטי. העבודה המשותפת בפרויקט תורמת גם לגיבוש ויצירת מסגרת של עבודת צוות של המנחים בתוכנית, וקיום דיאלוג מתמיד ברמת ההנהלות.

אם המיזם שלך זכה בפרסים או ציונים לשבח, נשמח אם תציין אותם

הפרויקט מתחילת דרכו ולאורך כל שנותיו זוכה לתמיכה במימון ובחשיבה בפיתוח ע"י קרן "גלילאו".
הפרויקט זכה בשנת הלימודים תשס"ט בפרס ע"ש מוריס האטר מטעם "קדימה מדע".
הפרויקט זכה בתמיכתה של קרן יוזמות חינוכיות בשנים תשס"ח-תשס"ט, הקרן גם בחרה לתמוך בהרחבת הפרויקט לכתות ז'-ח' בשנים תשע"ב-תשע"ג.
הפרויקט זכה בתמיכת משרד המדע בשנת הלימודים תשע"ב, בקשת תמיכה הוגשה גם לשנה זו.
שתוף הפעולה יהודי-ערבי בחט"ב בהקשר להוראת המדעים והמתמטיקה זוכה לעידודה של מנהלת החינוך העל-יסודי במשרד החינוך- הגב' יפה פס.

כתובת דף הפייסבוק

כתובת פרופיל הטוויטר

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל פדגוגי, חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

הפרויקט הוא חדשני בכך שהוא משרת 2 מטרות שלכאורה אינן קשורות אחת לשניה, כך שנוצר ביניהן קשר סינרגטי.
המפגש היהודי-ערבי תורם להתעניינות ולמוטיבציה להשקיע בפרויקט ברמת מועצות (מזרעה ומטה-אשר) הנהלות (אופק והשלום) ומורים (מדעים, מחשב, מתמטיקה, צוות ריכוז חברתי), ומעורר בסופו של דבר גם עניין אצל התלמידים. קיים גם שיתוף של ההורים בשני ערבי הורים-תלמידים ואירוח בבתים, בהם אנו רוכשים את שותפות ואמון ההורים בחשיבות הפרויקט.
עבודת חקר משותפת במדעים, והרצון להצליח (בסופו של דבר הפרויקט מוצג לפני ההורים)- תורמת ליצירת התעניינות אחד בתרבותו של השני, ויוצרת כר לפיתוח עבודת צוות וסובלנות תרבותית.
הפרויקט תורם לקשר ראשוני של התלמידים בינם לבין עצמם, ובכך עוזר לפעילותו של מרכז אחר"ת גליל-מערבי בחטיבה העליונה ביצירת תהליך חקר בפיסיקה. על פעילותו ניתן ללמוד בקישור הבא:
http://acheret.org.il/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C-...

אימפקט

הצג↑ הסתר↑ הסתר

במידה והפרויקט כבר פעיל, מה הערך בתחום החינוך שייצר עד כה?

פעילות הפרויקט יצרה תהליך של שותפות עם מחלקת החינוך של המועצה, ושתוף פעולה הדוק ברמת ההנהלות- הרואות חשיבות רבה בפרויקט.
נוצר צוות היגוי משותף לשני בתי הספר של מובילי התוכנית ורכזים חברתיים העוסקים בשיפור , העמקה והרחבה מתמדת של הפרויקט. גם ברמת המורים נוצר צוות הגאה בעבודתו.
ברמת התלמידים- התלמידים רוכשים מיומנויות של ביצוע מחקר מדעי והצגתו בעבודה כתובה ובמצגת לפני קהל. מיומנות חשובה נוספת היא מיומנות עבודה בצוות והכרות תרבותית.
חשוב מאוד לנו לשתף את ההורים בפרויקט: אנו מפיקים 2 אירועים גדולים: אירוע פתיחת הפרויקט בבית-ספר אחד- מלווה בתוכנית מדעית-חברתית, ואירוע סיום והצגת מחקרים בבית-ספר השני. כך שהורים יהודים וערבים זוכים להכיר את שני בתי-הספר, את הפעילות, גאים בילדיהם וגם מסכימים לתהליך של אירוח בבתים (במהלך הפרויקט).
אנו מקווים שתהליך זה תורם באופן צנוע להכרות בין יהודים וערבים באזורינו.
התהליך גרם לעליית המוטיבציה לבחור בלימוד מוגבר של מקצועות המדעים בחטיבה העליונה.

במידה ומדובר במיזם חדש, מה ההערך בתחום החינוך שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנתיים הבאות?

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

קהל היעד הוא מורי מדעים ומתמטיקה בחט"ב, אוכלוסיית התלמידים המצטיינים והוריהם בשני בתי-הספר.
המורים זוכים באופן שהוא נדיר במערכת החינוך, ליצור סביבה להכרות אחד של השני והעצמה הדדית, לשיתוף פעולה בהכנת והפעלת תהליך החקר עם התלמידים.
התלמידים המצטיינים זוכים ללמוד יחד כקבוצה, להיחשף לעובדה שקיימים תלמידים מצטיינים גם בבתי-ספר אחרים (ובאופן סמוי- לעורר אצלם מוטיבציה להצטיין יותר בלימודיהם), להכיר זה את תרבותו של זה- כאשר במציאות הם גרים בשכנות אך זרים אחד לשני.
התלמידים המצטיינים זוכים לעבור תהליך חקר מעמיק, משלב זיהוי הבעיה, תכנון ניסוי וביצועו, ולבסוף כתיבת עבודת חקר והצגתה לפני קהל. תהליך זה מכין אותם היטב ללימודי המדעים בחטיבה העליונה. בחטיבה העליונה בבתי-ספרינו אנו מעודדים תלמידים לביצוע עבודות חקר בפיסיקה בהיקף 2 או 5 יח"ל.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

מדדים להצלחת הפרויקט הן:
1. מוטיבציה של ההנהלות לפעול יחד.
2. מוכנות של המורים להמשיך ולפעול בפרויקט, והרחבה של מספר המורים המעורבים בתהליך.
3. תמיכת ההורים בפרויקט.
4. מוטיבציה של התלמידים להצטרף אל הפרויקט.
5. שמירה על איכות עבודות החקר המוצגות בסיומו של התהליך.
6. מידת הקשר החברתי המתקיים בפרויקט.
7. מספר התלמידים (והתבוננות מיוחדת על אוכלוסיית הבנות) הבוחרים לימודי מדעים מוגבר בחטיבה עליונה.
מדדים אלו, מלבד האחרון, אינם כמותיים אלא איכותיים. לכן צוות המורים בודק את עצמו במהלך הפרויקט ובסיומו, ומציב יעדים להמשך צמיחת הפרויקט. בכל שנה מדרגה אחת קטנה קדימה.
הצלחתו של הפרויקט- גרמה להנהלות להחליט להרחיב את שיתוף הפעולה לכתות ז'-ט' במדורג. בשנה האחרונה (תשע"ב)- היעדים שנקבעו: בשכבה ט'- התקדמות בתחום החברתי ביקור הדדי בבתי-התלמידים, בשכבה ז'- התחלה של פעילות משותפת של מצטיינים משני בתי-הספר. ב-תשע"ג- יעדי הצמיחה הם- פעילות משותפת בכתות ז' -ח'. בכיתה ח'- שילוב של שיתוף פעולה עם בית יגאל אלון (בגינוסר)- פעילות גיבוש חברתית ויצירה אמנותית משותפת על שפת הכנרת, כחלק מגיבוש והכנה לחקר מדעי/מתמטי משותף בהמשך הדרך.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

שכפול המיזם דורש 3 מרכיבים:
1. צוות של הנהלות ומורים משני בתי-ספר יהודי וערבי המעוניינים בשיתוף הפעולה.
2. משאבים כספיים לקיום הפרויקט.
3. הדרכה של מנהלים ומורים בתחום הרב-תרבותי ובתחום המקצועי-מדעי.

לשמחתנו הפרויקט שלנו עורר התעניינות בין מורים ומנהלים מבתי-ספר אחרים בארץ: כמאל שארף מורה וותיק ומוערך בכיסרא-סמיע מעונין להקים פעילות משותפת לתלמידי חט"ב דרוזים עם תלמידים יהודים מסאסא וממעלות. רחל קנול- מנהלת מרכז המדעים בירוחם מעוניינת ליצור מפגש בין תלמידים דתיים וחילוניים בעירה עם תלמידים בדוואים מהסביבה הקרובה. יתכן שיתוף פעולה אזורי גם עם התיכון הסביבתי בשדה-בוקר. יוזמה נוספת צומחת השנה בין "מקיף העמק המערבי" ביפעת לחט"ב באיכסל. כפי שציינתי קיימת התעניינות ושתוף פעולה עם בתי-ספר באזור מרכז הגליל, עמק יזרעאל וירוחם-בנגב ללמוד מניסיוננו, וליצור מבנה פעילות שיתאים לצרכיהם.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם האתגרים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

האתגר המרכזי הוא בטחון בקיומם של מקורות כספיים יציבים.
צמצום הפרויקט עקב בעיה מימון כספי עלולה לגרום לתהליך של צמצום מתמשך לאורך השנים, לסיומו של המיזם.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

1. הפרויקט בשנתיים האחרונות מתרחב גם לכתות ז'-ח', אך מתבסס על כך שהחל משנת הלימודים תשע"ג, קיימת בשני בתי-הספר תוכנית "עתודה-מדעית טכנולוגית". כלומר בשני בתי-הספר מתקיימת במימון משרד החינוך פעילות העשרה במתמטיקה ומדעים, ועל מבנה זה אנו מצרפים פעילויות של שיתוף פעולה בין בתי-הספר. כתוצאה מכך הרחבת הפעילות (כיום שותפים 160 תלמידים) קשורה בהגדלה קטנה יחסית של תקציב הפעילות.
2. אנו מנסים כל הזמן לגוון את המקורות הכספיים, ולערב גם את ההורים במימון הפעילות.
3. ברצוננו ליצור קבוצה של שנת שירות יהודית/ערבית שתעזור בפרויקטים של מרכז אחר"ת בחטיבת ביניים ובחטיבה העליונה.

מספר המתנדבים במיזם

1-5

מספר המועסקים במיזם

15-20

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

קודם למיזם זה, ניסינו לקיים שיתוף פעולה (מר משה רייך ואנוכי) עם צוות מורים ב"השלום" בהקשר של לימוד תוכנית לימודים ייחודית "מתמטיקה-פיסיקה במעבדה 3+3". תוכנית זו היא יוזמתו של מר משה רייך, ואני לוקח בה חלק בצוות הפיתוח וההוראה. מסיבות שונות בחר ביה"ס "השלום" שלא לאמץ את התוכנית, אך נוצר הרצון לשיתוף פעולה.
באותה תקופה זיהו ב"אופק" וב-"השלום" קושי לעודד תלמידים מצטיינים בחטיבת הביניים שציינו את שיעורי המדעים כמשעממים, וחלק גדול מהם לא בחר בלימודי מדעים מורחב בחטיבה העליונה. לכן יזם מר משה רייך עם מנהלות בתי-הספר הקמת מסגרת לימודים בה מקבלת תלמידים מצטיינים בכיתה ט' העשרה במדעים ומתמטיקה: פעילות העשרה בנפרד בבתי-הספר, יציאה משותפת למדע-טק בחיפה, וקיום של מיני-מחקר בזוגות בכל בית-ספר. המחקר סוכם במצגת קצרה והועלה במפגש משותף של "מדענים צעירים" במכללת אורנים, מלווה בפעילות מעניינת במעבדה מונחית ע"י דר' עמוס כהן ותצפית בטלסקופ על הירח וכוכבי לכת מונחית ע" ד"ר אלון לוי.
בפעילות בשנה הראשונה אותרו פגמים ונקודות חוזק. לקראת שנתו השניה, ההנהלות והיזם-משה רייך החליטו על הרחבת הפעילות לתהליך חקר משמעותי יותר וגם התבוננות על תהליכים חברתיים. נקבע שניהולו יהיה משותף- ד"ר יהושע סער מ"אופק" ומר כמאל חמאדה מ"השלום". ההתחלה ברמת הניהול הייתה מלווה בחוסר הבנות וחיכוכים, אך בסופו של דבר למדנו לעבוד יחד כצוות. בתמיכת קרן גלילאו, הצטרף לפרויקט זוג מנחים יהודי/ערבי מחברת "מארג" לעקוב אחרי הפרויקט וליצור מסגרת פעילות חברתית ובתמיכת קרן יוזמות חינוכיות והנהלות בתי-הספר- התאפשרה הרחבת גודל צוות המנחים והרחבת היקף פעילות החקר בפרויקט.
שנתו השלישית של הפרויקט הייתה שנת מבחן- התפרעויות בעכו ולאחר-מכן הלוחמה בעזה היוו מציאות מאתגרת, שאותה עבר הפרויקט בהובלת מנהלות בתי-הספר וצוות המורים. דווקא תקופת המשבר בססה את הפרויקט, והפכה אותו לחלק מהלימודים בשני בתי-הספר. העבודה המשותפת בתקופה זו גיבשה את צוות המורים היהודי-ערבי, היינו מאוחדים בתחושת הכאב מהאירועים, ולמדנו להבין את המצוקה ההדדית. מנהל "השלום" ומנהלת חט"ב ב"אופק" עמדו יחד מול התלמידים ואמרו להם שתפקידם להצטיין בלימודים, ולהשאיר את ההתמודדות עם המצב למבוגרים.
לאחר שנה זו, החלטנו מנהלי הפרויקט בשיתוף עם הנהלות בתי-הספר, משה רייך וקרן גלילאו למנות רכזים חברתיים לפרויקט, ונפרדנו עם תחושת הוקרה על תרומתם הרבה מעזרתם של מנחי "מארג". במקביל ניתן לראות במהלך השנים התפתחות בפרויקט בדרישות הלימודיות ובפעילות החברתית. ניתן לראות שהפרויקט השפיע על תלמידים שהשתתפו בפרויקט לבחור במדעים מורחב בחטיבה העליונה, ובעקבותיהם תלמידים נוספים שלא לקחו חלק בו.
לפני שנה, החליטו הנהלות בתי-הספר שברצונן להרחיב את שיתוף הפעולה לכתות ז', ובשנה זו לראשונה יווצר רצף של שיתוף פעולה בכתות ז'-ט'.

יהושע סער רשם: גילי שלום, תודה על הערכתך. הפניה לתחרות נובעת ממספר סיבות: 1. במידה ונזכה בפרס, תהיה בכך תרומה להמשך פיתוח היוזמה בכתות ז'-ט'. 2. הבאה ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2458 ימים המשך >
גילי רומן רשם: יהושוע שלום, מיזם יפיפיה. נהדר לקרוא שהוא כבר נוחל הצלחה וזוכה להתעניינות. כפי שעולה מהטופס, נראה שהצעד הבא הוא שיווק המיזם לבתי ספר ... אודות הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2459 ימים המשך >

יהושע סער עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2459 ימים

יהושע סער עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2459 ימים

יהושע סער יצר את המועמדות - לפני 2459 ימים