תשליך - סרט עלילתי

ע"י ayala miron | 20 באוג' 2013
| תגובות

סיכום:

פיתוח תסריט לסרט עלילתי באורך מלא.
פלורליזם יהודי אינו נושא הסרט, אם כי אפשר לומר שהוא אחד מגיבוריו.
הדמויות המרכזיות הן תמר (45), רבה בקהילה צעירה מתחדשת בגדרה, אסף (17), בן שני מבין שלושה, אילן (47), בעלה של תמר ודורון ומיכל, פעילים בקהילה.
מקום ההתרחשות: בית המשפחה, בית הקהילה בגדרה, כלא וכפר גמילה בהרי בית שמש
הסרט מתאר שנה בחייה של תמר, שיחד עם קבוצת פעילים הקימה את הקהילה בגדרה שלוש שנים קודם ומאז נקשרו חייה בחיי הקהילה. מאידך יציג הסרט את אתגרי החיים שהיא פוגשת כאשר אסף, השני מבין שלושת בניה, נקלע למשבר בגרות קשה ויוצא למסע התנתקות ופריצת מסגרות. הניסיונות הנואשים של תמר לשמור על קשר עם אסף ולנהל חיי משפחה, לצד העיסוק האינטנסיבי בבניית הקהילה, אינם עולים יפה – אסף נפלט בראשית השנה ממסגרת הלימודים בתיכון וזמן קצר אחר כך גם עוזב את הבית.
ההתמסרות לחיי הקהילה לצד הרצון לשמור על המשפחה מובילים את תמר לחפש גשרים וחיבורים וכן לפתח מקורות תמיכה והשראה בעולם התפילה, הלימוד והחברותא.
עולמה שוב מטלטל כאשר מגיעה הידיעה על מעצרו של אסף בעקבות פריצה. המשפחה מתגייסת לעזרתו, עם בקשה יוצאת דופן לדחות את המשפט ולהחליף את המעצר בחלופה טיפולית. המהלך המורכב מבשיל, אסף משתחרר, חוזר הביתה לשבת ומתחיל למחרת היום טיפול אינטנסיבי בכפר גמילה סגור. למרות הציפיות, נדמה שהטיפול אינו נושא פרי – אסף מתבצר בבדידותו ומסתגר בכלא שגזר על עצמו. תמר מקיימת איתו קשר יומי באמצעות הודעות פקס. המאמץ שמשקיעים ההורים מגיע לשיאו בפגישה משותפת עם אסף והמטפלת האישית שלו, שבו לראשונה הוא מטיח בהם את כעסו. עוד באותו לילה הוא מכה בגונג המוצב במרכז הכפר – הקורא לכל הדיירים בכפר לעמוד סביבו במעגל של תמיכה והקשבה.
גם העבודה באורווה והקשר הבלתי אמצעי שיוצר אסף עם הסוסים מביא מעט מרפא ומחלץ את אסף מבדידותו.
אהסרט מסתיים כעבור שנה במעמד תשליך שבו מדברת תמר על השבר כשלב חיוני בתיקון, שוברת שני כדי חרס גדולים שאת שבריהם מטילים המשתתפים למים.
אסף במקביל רוכב על סוס בגבעות, מפקיר עצמו לרוח ולמרחבים.

אודותיך

שם הארגון: קהילת בבת עין עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

אילה

שם משפחה

מירון

בוגר גוונים?

כן

מחזור תוכנית גוונים

מחזור ו’

השנה שבה השתתפת בתוכנית

2008

אודות הארגון שלך

שם הארגון

קהילת בבת עין

תפקידך בארגון

רבה

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

תשליך - סרט עלילתי

תיאור המיזם

פיתוח תסריט לסרט עלילתי באורך מלא.
פלורליזם יהודי אינו נושא הסרט, אם כי אפשר לומר שהוא אחד מגיבוריו.
הדמויות המרכזיות הן תמר (45), רבה בקהילה צעירה מתחדשת בגדרה, אסף (17), בן שני מבין שלושה, אילן (47), בעלה של תמר ודורון ומיכל, פעילים בקהילה.
מקום ההתרחשות: בית המשפחה, בית הקהילה בגדרה, כלא וכפר גמילה בהרי בית שמש
הסרט מתאר שנה בחייה של תמר, שיחד עם קבוצת פעילים הקימה את הקהילה בגדרה שלוש שנים קודם ומאז נקשרו חייה בחיי הקהילה. מאידך יציג הסרט את אתגרי החיים שהיא פוגשת כאשר אסף, השני מבין שלושת בניה, נקלע למשבר בגרות קשה ויוצא למסע התנתקות ופריצת מסגרות. הניסיונות הנואשים של תמר לשמור על קשר עם אסף ולנהל חיי משפחה, לצד העיסוק האינטנסיבי בבניית הקהילה, אינם עולים יפה – אסף נפלט בראשית השנה ממסגרת הלימודים בתיכון וזמן קצר אחר כך גם עוזב את הבית.
ההתמסרות לחיי הקהילה לצד הרצון לשמור על המשפחה מובילים את תמר לחפש גשרים וחיבורים וכן לפתח מקורות תמיכה והשראה בעולם התפילה, הלימוד והחברותא.
עולמה שוב מטלטל כאשר מגיעה הידיעה על מעצרו של אסף בעקבות פריצה. המשפחה מתגייסת לעזרתו, עם בקשה יוצאת דופן לדחות את המשפט ולהחליף את המעצר בחלופה טיפולית. המהלך המורכב מבשיל, אסף משתחרר, חוזר הביתה לשבת ומתחיל למחרת היום טיפול אינטנסיבי בכפר גמילה סגור. למרות הציפיות, נדמה שהטיפול אינו נושא פרי – אסף מתבצר בבדידותו ומסתגר בכלא שגזר על עצמו. תמר מקיימת איתו קשר יומי באמצעות הודעות פקס. המאמץ שמשקיעים ההורים מגיע לשיאו בפגישה משותפת עם אסף והמטפלת האישית שלו, שבו לראשונה הוא מטיח בהם את כעסו. עוד באותו לילה הוא מכה בגונג המוצב במרכז הכפר – הקורא לכל הדיירים בכפר לעמוד סביבו במעגל של תמיכה והקשבה.
גם העבודה באורווה והקשר הבלתי אמצעי שיוצר אסף עם הסוסים מביא מעט מרפא ומחלץ את אסף מבדידותו.
אהסרט מסתיים כעבור שנה במעמד תשליך שבו מדברת תמר על השבר כשלב חיוני בתיקון, שוברת שני כדי חרס גדולים שאת שבריהם מטילים המשתתפים למים.
אסף במקביל רוכב על סוס בגבעות, מפקיר עצמו לרוח ולמרחבים.

מטרות המיזם

'תשליך' הוא הזמנה למפגש. הזמנה לפגוש פלורליזם יהודי דרך הלב, באמצעות סיפור אישי. הדמות המרכזית בעלילה חיה, נושמת, פועלת, ונאבקת למען התחדשות יהודית במובן המיידי והיום יומי ביותר. הגם שלא מדובר כאן בלוחמת שיוצאת לכיכרות ומנהלת מאבקים ציבוריים גדולים, מדובר כאן באישה שתפילה, טקס, לימוד ומעגל השנה היהודי הפך עם השנים לחלק בלתי נפרד ומרכזי בחייה.
כאשר מתבוננים על החשיפה לה זכה הפלורליזם היהודי בשנים האחרונות בארץ, עיקרה מתמקד בזירה הציבורית, דרך עשייה ציבורית ומאבקים משפטיים, והזירה המקומית – תוכניות עמיתים, בתי מדרש ומיזמים קהילתיים.
'תשליך' יוצא אל מרחב ביניים, אל כיכר השוק. המקום שבו מחליפים סחורות ודעות, מכירים אנשים, מספרים סיפורים, יוצרים תרבות, מחוללים שינוי.
האמונה העומדת בבסיס הפרויקט היא שההיכרות עם הדמות, החשיפה לדילמות ולאתגרים שעומדים בפניה ולדיאלוג המתמשך אותו היא מקיימת עם המסורת היהודית – תסיט את הדיון מהרמה ההצהרתית העקרונית אל מחוזות של הבנה, שותפות והזדהות, ותאפשר, לאורך זמן, שינוי תודעתי שאנו כה מייחלים לו.
דוגמה מוחשית לשינוי תודעתי כזה אפשר לראות, בעיני, בשינוי שחל ביחס אל הישראלי האורתודוכסי, החובש כיפה סרוגה. בעשור השנים האחרון, מאז 'מדורת השבט', דמותו של חובש הכיפה חדרה בהדרגה אל מרכז העשייה הקולנועית הישראלית. הדמויות הללו זכו עם הזמן למעמד של 'השכן שממול' עבור הקהל החילוני, שמהווה את עיקר קהל הצופים. סדרות כמו 'סרוגים' או סרט כמו 'הערת שוליים' חלצו את הישראלי האורתודוכסי ממעמד 'האחר' ועשו אותו לאחד משלנו, עד כי נדמה שהמהלך הזה היווה, בין שאר הגורמים, קרקע פורייה לצמיחת תדמית ה'אחי' של מפלגת הבית היהודי בבחירות האחרונות.

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

פחד משינוי הוא האתגר המרכזי שגיליתי בשנים שבהן אני פועלת בשדה היהדות הפלורליסטית-המתחדשת בארץ. נדמה לי שהיום, במבט על ההתנסויות והמפגשים השונים שחוויתי, אני יכולה למקד את הפחד בשני נתיבים ובשני סוגים של קהלים.
ישנו הפחד המסורתי - הפחד שכל שינוי יערער את הנחות הבסיס, יטשטש את הכללים, יגרום לאבדן מסורת שדורות רבים טרחו לבנות ולבסס אותה וכן עלול לגרום לפיצול בין זרמים וגישות שונות. ברוח זו, שינוי משמעותי בגישה, בחשיבה, במנהג, יביא למדרון חלקלק שאין לדעת את תוצאותיו, ועלול לגרום לאבדן המהות והייחוד של המסורת היהודית.
לצידו גיליתי גם את הפחד הסימבולי - התרגלתי לראות דברים באופן מסוים, אז אל תגעו לי, אל תשנו לי, אל תחייבו אותי להתעמק ולבחון את עצמי. אני רוצה שהדברים יישארו כפי שהם, אפילו אם רציונלית אני יכול להבין שיש מקום לדוגמה לדון מחדש בנושא מעמד הנשים, אני לא מסוגל לראות אישה עם טלית, זה לא מסתדר לי.
הפרוייקט המוצע כאן פונה בעיקר לסוג השני של הפחד - לפחד הסימבולי, דרך כלי ויזואלי, עלילתי. תשומת הלב שמופנית לעלילה, לסיפור, ליחסים בין הדמויות, יאפשרו לצופים להביט באישה העוטה טלית כשהיא מנחה תפילה או עולה לתורה, ואולי בפעם החמישית זה לא ייראה כל-כך מוזר ובלתי אפשרי.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

היכולת של המדיום הקולנועי לספר סיפור באמצעות תמונה, מחווה, קומפוזיציה, מאפשרת לצופה התבוננות מעמיקה בסיטואציות שאולי בהקשרים אחרים (למשל - נשים מתפללות בכותל בהקשר של חדשות) היו גורמות לו לנקוט מיד עמדה ערכית, ביקורתית, מתבוננת מבחוץ.
הצופה בקולנוע מתמסר לצפייה ומשעה - מניח בצד - את השיפוט, הביקורת, העמדות הפוליטיות. הוא הולך שבי אחר הסיפור, הדרמה, היחסים בין הדמויות, השינוי המתחולל בהן, הקונפליקטים שמתעוררים והאופנים בהן פועלות הדמויות לפתרונן. הקולנוע, בזכות השימוש בזוויות הצילום וצילומי תקריב, הוא מכשיר שיוצר היכרות אינטימית שמעוררת שותפות והזדהות, לכן הוא כלי חשוב בעיני במאמץ לשנות עמדה רגשית וסימבולית לגבי תהליכים שנמצאים בהתהוות (כל זאת, כמובן, בנוסף ולצד פעילות קהילתית, ציבורית, משפטית!)

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

דמות הרב המוכרת ל'ציבור הרחב', החילוני ברובו, מדמויות של רבנים שקשורים לפוליטיקה ושייכים לזרם האורתודוכסי או החרדי. בקולנוע הישראלי דמות הרב נעה בין הרב עם הלהט הציוני (אסי דיין בתפקיד הרב ב'מדורת השבט') ועד הרבנים החרדים רבי ההשפעה ('אושפיזין' ו'למלא את החלל')- שניהם 'בעלי תשובה' כלומר, יש להם את התשובות לשאלות ולתהיות של הציבור שלהם. הסרט 'תשליך' מבקש להציג דמות שונה - רבה שהיא 'אשת שאלות' במקום 'בעל תשובה'. אישה שמתלבטת ושואלת את עצמה ואת הציבור שהיא פוגשת שאלות ומציגה בפניו תהיות, סוגיות, אתגרים חדשים.
אני מוצאת בכך חידוש רעיוני, מחשבתי וחברתי.

מה היתרון של הפיתרון שלך על פיתרונות קיימים לאותה הבעיה?

האתגר הגדול של היהדות המתחדשת, הליברלית, בארץ הוא נוכחות. לא להישאר בפינה של ייחודיות ומסתוריות שנועדה ליודעי ח"ן.
אני מאמינה שקולנוע הוא כלי נגיש והמוני - דרכו אפשר לחדש ולשנות תודעה.

השפעה (אימפקט)

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הערך בתחום הפלורליזם היהודי שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנה הקרובה?

הערכים שהמיזם מקדם לדעתי:
שוויוניות
חדשנות
הזכות לפרשנות

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

'הקהל הרחב', בעיקר הקהל החילוני, אבל לא רק, וכן קהלים בחו"ל

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

שתוך שנה ייכתב תסריט מלא שאפשר יהיה להגישו לקרנות בארץ

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

השמיים הם הגבול - עוד רעיונות לתסריטים נוספים / הצגות / רומנים ישראלים שבמרכזם דמות רבנית או שברקע שלהם חיי קהילה ליברלית

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם הקשיים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

המעבר מתסריט להפקת סרט הוא שלב קריטי, וכרוך בגיוס משאבים בסדר גודל משמעותי.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

ללכת צעד אחר צעד ולגייס שותפים הן לכתיבה והן לאפשרות של הפקה

מספר המתנדבים במיזם

6-10

מספר המועסקים במיזם

0

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

סיפור המיזם הוא סיפור חיי. אני עוסקת בנושא של התסריט הזה בעשור השנים האחרונות, חווה את המתח בין חיי קהילה לחיים פרטיים, בין הובלה והנהגה לבין הורות וזוגיות.
המתח הזה הוא מקור לרגעי אתגר גדולים אבל גם לרגעי סיפוק אדירים.
על קו התפר הזה אני הולכת, לעיתים בשמחה לעיתים בקושי אבל לרוב בסיפוק גדול. נראה לי שאחרי עשור בשלה העת גם לתרגם את הניסיונות שהצטברו לכדי סיפור.

ayala miron עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2701 ימים

ayala miron עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2714 ימים

ayala miron עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2715 ימים

ayala miron יצר את המועמדות - לפני 2715 ימים

Take action:

מה דעתך?

שתף

מועמדות זו היא אודות: