כרוניקוס

נדיה גרינברג
ע"י נדיה גרינברג | 27 ביוני 2013
| תגובות

סיכום:

כרוניקוס הוא סדרה של סיורים מודרכים ייחודיים ואינטראקטיביים למקומות בעלי משמעות הסטורית-תרבותית בארץ. הסיורים מתקיימים ברובם בשפה הרוסית ומיועדים לאוכלוסיה של יוצאי חבר העמים- העולים הותיקים בגילאי 30-50. במסגרת הסיורים אנו נבקר במקומות הפחות מוכרים לאוכלוסיית היעד שלנו ונפגש עם מגוון קהילות במטרה להכרת השונה ויצירת שיח רב תרבותי.

אודותיך

שם הארגון: פישקא עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

נדיה

שם משפחה

גרינברג

בוגר גוונים?

לא

מחזור תוכנית גוונים

מחזור א’

השנה שבה השתתפת בתוכנית

אודות הארגון שלך

שם הארגון

פישקא

תפקידך בארגון

רכזת פרוקיט כרוניקוס

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

כרוניקוס

תיאור המיזם

כרוניקוס הוא סדרה של סיורים מודרכים ייחודיים ואינטראקטיביים למקומות בעלי משמעות הסטורית-תרבותית בארץ. הסיורים מתקיימים ברובם בשפה הרוסית ומיועדים לאוכלוסיה של יוצאי חבר העמים- העולים הותיקים בגילאי 30-50. במסגרת הסיורים אנו נבקר במקומות הפחות מוכרים לאוכלוסיית היעד שלנו ונפגש עם מגוון קהילות במטרה להכרת השונה ויצירת שיח רב תרבותי.

מטרות המיזם

א.הסיורים מאפשרים מפגש ושיח בלתי אמצעי עם נציגי המיעוטים, הקהילות והעדות השונות. כתוצאה מהכרות זו תתגבר המודעות בקרב אוכלוסיית היעד שלנו למגוון המרכיב את החברה הישראלית, לססגוניותה, עומקיה ותולדותיה. בעקבות המפגשים האישיים, ההכרות והגישור על הפערים התרבותיים תתפתח תפיסה סובלנית, ליברלית ופלורליסטית יותר. ב.ובעקבות ביקור חוויתי באתרים של מורשת יהודית תתחזק תחושת השייכות למקום ותתפתח זהות ישראלית הרואה בישראל בית. ג. כתוצאה משילובם של א' ו-ב' אנו מצפים מקרב אוכלוסיית היעד שלנו להרחבת המושג "ישראלי" תוך שימת דגש על יכולת ההכלה של הזר והשונה בתוכו. אנו רואים בפרויקט סיורים ומפגשים זה, חשיבות רבה ביותר כאמצעי לשינוי מהותי ועמוק בקרב אוכלוסיית עולים ותיקים (וחדשים) שמהווה אחוז משמעותי מהחברה הישראלית כיום. היות והפרויקט כבר התקיים כשמתיים בהצלחה רבה וצבר קהל רב, אנו רואים דרישה הולכת וגוברת להמשך והרחבת הפעילות מצד משתתפיו, כמו כן המשתתפים מדווחים על שינויים שחלו בתפיסתם בעקבות השתתפות בסיורים.

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

עולים ותיקים מחבר העמים שברובם באו בגלי העליה של שנות ה-90 היו כה עסוקים בתקופת קליטתם בענייני השרדות, התאקלמות והתבססות בארץ חדשה שלא היה להם הפנאי, היכולת הכלכלית ויכולת ההכלה כדי להכיר את רב גוניותה של החברה הישראלית. כתוצאה מכך התפתחה תופעת "הגטו הרוסי", סטיגמות, אי גמישות חברתית והעדר תפיסות פלורליסטיות.
בנוסף על אף שרוב אוכלוסייה זו חיה בארץ זמן רב ושולטת ברמה מספקת בשפה העברית, עדיין מתקשה להשתתף בסיורים דומים בשפה העברית בשל הפער ברקע, ידע קודם, בקיאות במושגים עבריים והכרות עם המקרא שרבים מילידי הארץ רוכשים עוד בתקופת לימודי ביה"ס.
בעיה נוספת היא אטימות והתמשאות תרבותית של יוצאי ברית המועצות לשעבר שטוענים שהתרבות הרוסית עשירה ונעלה לעומת "העדר התרבות בארץ". תפיסה זו שגויה בבסיסה ונובעת מחוסר הכרות ובקיאות בתרבות העברית והישראלית שהיו אסורות ולא נגישות בתקופת לימודיהם בברית המועצות (לשעבר).

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

כעבור 20 שנה מאז העליה, אוכלוסיית יוצאי חבר העמים כבר התאקלמה מבחינת "טכנית-פיסית" (שירות בצה"ל, השכלה, מקומות עבודה) ודווקא עכשיו יש לה פנאי ויכולת הכלה לערוך הכרות מעמיקה יותר עם רב-גוניותה של החברה הישראלית, עם תרבותה ושורשיה. שינוי זה הוא משמעותי ביותר בעינינו כי אוכלוסיה זו מהווה אחוז ניכר מהחברה הישראלית המודרנית, המעורבת בשלל תחומי העשיית, אך כעת אינה מצטיינת עדיין בתפיסותיה הפלורליסטיות. אנו רואים בפיתוח פלורליזם חברתי וליברליות חלק הכרחי לקיום החברה הדמוקרטית.
כמו כן הסיורים מועברים בשפה הרוסית,תוך נתינת רקע והקשר התואמים את רמת הקבוצה מה שמאפשר מצד אחד להיות בהירים וברורים לאוכלוסיה זו וכערך מוסף בכל מפגש קיימת הכרות עם מקורות, הוואי ישראלי ומושגים בשפה העברית.
וכך בעקבות הסיורים שהנגישו את הרקע והמושגים, המשתתפים ירגישו עניין רב יותר להמשיך לחקור בנושא לו הוקדש סיור זה או אחר, להגיע למקופ הסיור עצמאית ואף להכירו לקרוביו וחבריו.
וכמובן הסיורים חושפים את עושרה ועומקה של התרבות העברית והישראלית על גווניה ומנגישים אותה לאוכלוסיית היעד שלנו.

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

כרוניקוס הוא קודם כל מענה לאוכלוסייה שאין לה כעת מענה חברתי תרבותי ספציפי וממוקד- אוכלוסיית עולים ותיקים בגילאים 30-50 שכבר אינם מוגדרים כעולים חדשים, ולא קיימת מסגרת שבה הם יכולים לקבל העשרה והרחבת אופקים.
קהל היעד שלנו מאוד מטעה את ציבור ילידי הארץ בכך שהוא גר בארץ, משולב בשוק העבודה, מדבר עברית חופשי, נראה ומתנהג כמו ישראלי לכל דבר ורבים לא שמים לב לפער הראשוני והבסיסי הקיים- קהל היעד שלנו, לא נולד, לא גדל וברובו לא התחנך בארץ. קהל זה שכבר לא נחשב ל"עולים חדשים" לעיתים חושש ומתבייש להראות חוסר ידע ואי בקיאות בתחומי תרבות/ספרות/גאוגרפיה/מקורות ונשאר ללא מענה לסקרנותו, כתוצאה מכך תחושת הייכות שלו נפגמת. וזאת לעומת קהל העולים החדשים שמקבלים תמיכה רחבה יותר, הנחות בטיולים וקיימות מסגרות רבות המהוות מענה.
ישראלי ממוצע מורגל עוד מימי ביה"ס לטיולים שנתיים וטיולים בשמורות הטבע והאתרים ההסטורים המרובים ולכן בוחר בבילוי זה לעיתים קורובות. לעומת זאת אוכלוסיית היעד שלנו שאינה מורגלת ומודעת לאפשרות (ולמגוון הקיים בתוכה) זו ובכך מגבילה את עצמה באופן לא מודע. הפרויקט שלנו חושף ופותח בפני אוכלוסיה זו את האופציה של הסיור החוויתי.

מה היתרון של הפיתרון שלך על פיתרונות קיימים לאותה הבעיה?

עמותת פישקא היא כעת היחידה שפעילה בתחום גישור הפערים והשיח הרב-תרבותי לאוכלוסיית העולים הותיקים 30-50, וכן קיימים סיורים הסטוריים שמועברים ע"י גופים פרטיים או חברות תיירות בשפה הרוסית, אך לא קיימת כרגע אלטרנטיבה לפרויקט כרוניקוס שפועל מתוך מקום של מודעות לפער התרבותי והרצון להרחבת אופקים ועידוד החשיבה הפלורליסטית בקרב הציבור המדובר.
גישור על פערים לאוכלוסיית היעד הספיציפית שלנו, מפגשים רב- תרבותיים, הכרות עם המקורות והמורשת לעולים ותיקים באמצעות סיורים ושיח ער, אקטואלי והדדי עם הנציגים מהמגוון של החברה הישראלית על כל פניה- זה מה שהופך את הרעיון שלנו לבלעדי וחדשני.
כל משתתף יכול לבחור סיור לפי טעמו ותחומי עניינו, אינו מתחייב לסדרה של מפגשים ובעצם סיור כזה מהווה אלטרנטיבה מרתקת ומעשירה לבילוי בשעות הפנאי.

השפעה (אימפקט)

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הערך בתחום הפלורליזם היהודי שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנה הקרובה?

אוכלוסיית היעד שלנו ברובה אוכלוסייה חלונית שלעיתים, בגלל חוסר הכרות מרגישה בהלה ורתיעה מהעולם היהדות שנתפס בעיניה כעוין ומלא כפייה. באמצעות הפרויקט כרוניקוס קהל היעד שלנו יחשף לשכבות רבות ומגוונות של החברה הישראלית בכלל ושל העולם היהודי בפרט.

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

אוכלוסיה של עולים ותיקים מחבר העמים בגילאי 30-50

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

חשיפה כמה שיותר רחבה של נציגים של קהל היעד שלנו לפרויקט.
נוכל למדוד זאת ע"פ כמות הסיורים והנרשמים לסיורים, ואת ההצלחה נוכל לראות עקב פניות חוזרות ל הציבור לסיור זה או אחר. בשלב זה או אחר נוכל למדוד את ההצלחה דרך משאל אקראי אודות שינויים בתפיסותיהם ובתחושת השייכות.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

ניתן ליישם מיזם זה גם בקרב עולים ועולים ותיקים שאינם יוצאי חבר העמים (יוצאי אתיופיה, צרפת, ארגנטינה, ארה"ב וכיוב')

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם הקשיים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

הקושי הבולט הוא תקציב- יש לנו קהל יעד, קיימת דרישה רבה מאוד לפרויקט בקרב קהל היעד, אך חלק מהסיורים עלולים להיות יקירים מדי (בגלל יעד רחוק ותוכנית עשירה) וחלק מהמשתתפים הפוטנציאלים יתקשו לקחת חלק בסיור בשל המחיר הגבוה.

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

אנו פועלים להשגת תקציב שיאפשר סיבסוד (ולא סבסוד חלקי) של חלק מהסיורים והמפגשים. ברור לנו שקהל היעד שלנו ברובו עובד ויכול לשלם עבור חלק מהסיורים אך אנו רוצים למנוע מצב שמישהו המעוניין בסיור או בהתמדה בסדרה של סיורים לא יעמוד בתשלום. במידה ונמצא סבסוד נדגיש בפני קהל היעד שלנו שהפרוקיט מסובסד דווקא בגלל שבחברה הישראלית רואים חלשיבות למימושו כפרויקט מגשר ומקרב ברמה התרבותית ושהוא פרויקט חברתי ולא מיזם פרטי-עסקי בלבד.

מספר המתנדבים במיזם

1-5

מספר המועסקים במיזם

1-5

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

לפני 4 שנים במסגרת פעילותי בעמותת צעריים דוברי רוסית, פישקא, הקמנו פרוקיט "5 מפגשים" שמטרתו היה להפגיש בין אוכלוסיית היעד שלנו (צעירים דוברי רוסית) לעולם התוכן היהודי. המפגשים שהיו בנויים כמו הרצאות לא צלחו, משתתפים מעטים מאוד הגיעו, במשאל שערכנו גילינו שמושג "עולם התוכן היהודי" מעורר רתיעה בקרב אוכלוסיית היעד שלנו, דבר זה נובע מבורות בתחום וחשש לכפייה דתית גם במקומות שזה ממש לא היה רלוונטי. ואז נולד הרעיון להכיר לךקהל שלנו את עולם התוכן היהודי והישראלי דרך סיורים ומפגשים עם אומנים ואנשי רוח וכך נולד הפרויקט כרוניקוס שאירח מתרגמים, נציגי תרבות ואנשי רוח רבים ומיד זכה להצלחה, כמו כן במסגרתו התקיימו סיורים שחקרו את שורשיה של ת"א ואת זיקתה ליוצא רוסיה שבנו אותה. בהמשך הפרוקיט הצטרפה מורת הדרך גלי בנין, סוציאולוגית ואנתרופולוגית והפכה את הסיורים לחלק העיקרי והייחודי של הפרויקט כשרבים מהסיורים התקיימו בהקשר של חג או מועד משמעותי מלוח השנה העברי והסיורים החלו לעזוב את גבולות תל אביב (וכך התקיימו סיורי סליחות בירושלים, סיור במנהרות הכותל בחנוכה ועוד) וכן הסיורים התחילו לקבל אופי יותר רב-תרבותי ולשים דגש על הכרות אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית (ביקור במוזיאון תרבות תימן, ביקור במושבה האמריקאית וקהילת עמנואל).
בשלב הנוכחי כרוניקוס שצמח כפרויקט הבית של פישקא, הופך לפרוקיט עצמאי ומחפש את דרכו להמשך גישור על פערים תרבותיים, עידוד לגיבוש הזהות הישראלית וההגברת התפיסה הפלורליסטית בקרב עולים ותיקים צעירים מחבר העמים.

נדיה גרינברג עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2267 ימים

נדיה גרינברג עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2330 ימים

נדיה גרינברג יצר את המועמדות - לפני 2330 ימים