יחד בירוחם

ע"י דבורה (דבי) גולדמן גולן | 04 בספט' 2013
| תגובות

סיכום:

סדרת 6-8 מפגשים שנתיים מונחים של תושבים מרקעים שונים, להעמקת ההכרות ההדדית בין עולים וותיקים ובין העולמות התרבותיים היהודיים השונים ביישוב, טיפוח שיח מכבד, שיתוף בסיפורים אישיים וגילוי המשותף והשונה, תוך עיסוק בשאלות של זהות יהודית וזהות מקומית-קהילתית, בעזרת סרטים, שירה, מוזיקה, אמנות, מדע,יזמות ומפגשים עם דמויות מקומיות.
בכל מפגש פעילות להעמקת ההכרות, שיתוף בסיפורי חיים, דיון בנושא נבחר, הפעלה ו/או לימוד טקסט קצר ו/או צפיה מונחית בקטעים מסרט וכיו"ב.
אורך כל מפגש 1.5-2 שעות.
ההנחיה היא בזוג – מנחה ותיקה ומנחה עולה.
דוגמאות: אמן עולה ואמן ותיק יציגו סיפוריהם ויצירתם כולל הפן היהודי וינחו סדנת יצירה; ערב "שירים בדיאלוג" (רוסית-עברית) ושירה משותפת בתרגום וגם לחוד כל אחת בשפתה, להמחשת השפעות הדדיות בין התרבויות השונות בישראל; ערב משוררים מקומיים בתרגום ומקור; סיפורי ילדות וצילום; טיול/ביקור משותף במקום/מוסד מיוחד ביישוב או סביבתו.
התוכנית התחילה בירוחם כדי לתת מענה להעדר קשר בין דוברי רוסית לשאינם דוברי רוסית אבל התרחב לקהילות נוספות ביישוב הרב-גוני. יש ביקוש להעתיק את המודל לדימונה וערים נוספות.

אודותיך

שם הארגון: עתיד במידבר עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

דבורה (דבי)

שם משפחה

גולדמן גולן

בוגר גוונים?

כן

מחזור תוכנית גוונים

מחזור ז’

השנה שבה השתתפת בתוכנית

2009

אודות הארגון שלך

שם הארגון

עתיד במידבר

תפקידך בארגון

נשיאה

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

יחד בירוחם

תיאור המיזם

סדרת 6-8 מפגשים שנתיים מונחים של תושבים מרקעים שונים, להעמקת ההכרות ההדדית בין עולים וותיקים ובין העולמות התרבותיים היהודיים השונים ביישוב, טיפוח שיח מכבד, שיתוף בסיפורים אישיים וגילוי המשותף והשונה, תוך עיסוק בשאלות של זהות יהודית וזהות מקומית-קהילתית, בעזרת סרטים, שירה, מוזיקה, אמנות, מדע,יזמות ומפגשים עם דמויות מקומיות.
בכל מפגש פעילות להעמקת ההכרות, שיתוף בסיפורי חיים, דיון בנושא נבחר, הפעלה ו/או לימוד טקסט קצר ו/או צפיה מונחית בקטעים מסרט וכיו"ב.
אורך כל מפגש 1.5-2 שעות.
ההנחיה היא בזוג – מנחה ותיקה ומנחה עולה.
דוגמאות: אמן עולה ואמן ותיק יציגו סיפוריהם ויצירתם כולל הפן היהודי וינחו סדנת יצירה; ערב "שירים בדיאלוג" (רוסית-עברית) ושירה משותפת בתרגום וגם לחוד כל אחת בשפתה, להמחשת השפעות הדדיות בין התרבויות השונות בישראל; ערב משוררים מקומיים בתרגום ומקור; סיפורי ילדות וצילום; טיול/ביקור משותף במקום/מוסד מיוחד ביישוב או סביבתו.
התוכנית התחילה בירוחם כדי לתת מענה להעדר קשר בין דוברי רוסית לשאינם דוברי רוסית אבל התרחב לקהילות נוספות ביישוב הרב-גוני. יש ביקוש להעתיק את המודל לדימונה וערים נוספות.

מטרות המיזם

להעמיק את ההכרות ההדדית בין קבוצות אוכלוסיה שאינן נחשפות לסיפורי חיים, פרספקטיבות תרבותיות, פנים שונות של זהות יהודית וישראלית.
להפחית ניכור, לשבור סטריוטיפים ולגשר על פני הפערים התרבותיים והחברתיים הקיימים, לספק הזדמנות שלא קורית מאליה ביום יום.
לפתח רגישות וכבוד לשונות ולטפח את המכנה המשותף היהודי-ישראלי.

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

ביישובים כמו ירוחם, אליה הגיעו עולים ממדינות רבות, חיים זה לצד זה קהלים שונים בלי באמת הכרות הדדית אמיתית, מעבר - במקרה הטוב - מ"שלום שלום" בעבודה או בסופרמרקט או יחס פונקציונלי בקופת חולים. הניכור פוגם במרקם היחסים ביישוב ולפעמים מלבה מתחים בתחומי חיים שונים בגילאים שונים (השתתפות בתנועות נוער, חוגים וקייטנות). הניכור והבורות חמורים במיוחד כשמדובר בדוברי רוסית עולי מדינות חמ"ע; לישראלים ותיקים שאינם דוברי רוסית מעט מאוד הבנה לקודים תרבותיים, רקע אישי משפחתי וקהילתי, קשיי הקליטה, מאוויים וחלומות של אוכלוסיה המונה אחוז ניכר ביישוב (26% בירוחם, בין 20%-50% בשאר ערי הנגב). אין מסגרות המספקות הזדמנות להכרות מעמיקה בסיטואציה מוגנת ומקבלת, תוך מתן במה וייצוג מכובד לריבוי העולמות התרבותיים והיהודיים.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

הוא בדיוק יוצר את ההזדמנות ואת המסגרת שחסרות, תוך מיקוד בפעילות תרבותית מסקרנת ומהנה, ובעזרת הנחיה בזוג שנותנת יצוג לכל צד.

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

המודל שלנו מאפשר חיבור בין-אישי ובין-קבוצתי של קבוצות אוכלוסיה ביישוב, חושף את היוצרים המקומיים ונותן להם במה וקהל, מטפח הערכה והבנה לעולמות האישיים והתרבותיים השונים של המשתתפים, מחבר את כל המשתתפים ליישוב ומטפח גאווה ושייכות. הנחיה השוויונית בזוג בשתי שפות מאפשר השתתפות פעילה למרות מגבלות שפה; לא תמיד קל לעולים לבטא כל אשר בליבם בעברית, במיוחד בנושאים כמו זהות ועמדות.

מה היתרון של הפיתרון שלך על פיתרונות קיימים לאותה הבעיה?

תוכניות לימוד משותפות נדירות באזורנו ומגבלות השפה מונעות מעולים להצטרף כי חסר להם לא רק אוצר מילים אלא אוצר מושגים תרבותי יהודי וישראלי. אנו לא מכירים פתרונות קיימים אחרים בנגב.

השפעה (אימפקט)

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הערך בתחום הפלורליזם היהודי שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנה הקרובה?

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

כ-40 תושבים - דוברי רוסית, עולים אחרים וישראלים ותיקים/צברים, בגילאים 40-60, כל הקבוצות חיות ביישוב אך לא מכירות את הקבוצות האחרות.
המיזם נחוץ כי חוסר ההכרות מוליד מתח וכעס.
לדוגמא, יש כעס במתנ"ס על "התבדלות" של דוברי רוסית שאינם רושמים ילדיהם לחוגים וקייטנות. הסיבות לכך אינן ידועות לוותיקים ולצוות המתנ"ס כי לא דיברו על זה עם ה"לקוחות" שלהם- בין השאר - איסור תרבותי לשבת על הרצפה/אדמה, העדר מדריכים דוברי רוסית בצוות הקייטנות שיוצר תחושה בקרב העולים שאין עם מי לדבר, צעקות כנורמה ועוד. אין הבנה בצורך לקיים פעילות תרבותית מוכרת ולא רק פעילות משולבת עם תושבים אחרים.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

השתתפות פעילה של קבוצה משמעותית (לפחות 20-30 איש/ה) מעורבת בכל סדרת המפגשים;הוספת ידע, הבנה ושינוי חיובי בעמדות של המשתתפים כלפי המשתתפים מרקע שונה; אולי גם שיחות וקשר בין אישיים גם מעבר למפגשי הסדרה.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

איתור שותפים מקומיים דרך אנשי הקשר שלנו, בדיקת קהלי יעד פונטציאליים וקביעה משותפת של התכנים שיהיו רלוונטיים למקום. למשל, אנו במו"מ עם נציגות של עיריית דימונה להרחיב את המודל לדימונה, תוך יצירת שת"פ עם גורמים מקומיים (מעודון לאשה, מחלקת רווחה) שיכולים לגייס משתתפים/ות, לספק מקום למפגשים, ולסייע תקציבית. השאיפה להכשיר מנחים בזוג להוביל את המפגשים לאור התוכניות והתכנים שכבר ארגנו וניסינו במהלך כ10 מפגשים, כולל טכניקות הכרות, קטעי סרטים, שירים וכו').

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם הקשיים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

קשיי תקשורת; העומסים על גילאים 40-60 (ילדים, עבודה) שמקשים עליהם לצאת בערבים; פערי גילאים בין עולים וותיקים עם מה שנלווה לכך (עולים מבוגרים יותר, ותיקים צעירים יותר - הראשונים רוצים להתחיל מוקדם יותר ולישון מוקדם, האחרונים מתפנים מהשכבת ילדים רק מאוחר יותר); פחדים להיפתח בפני ה"אחר".

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

הנחיה בזוג ואיפשור לכל אחד לדבר בשפתו תוך תרגום לעברית/רוסית/אחר;קביעת שעה "באמצע" שנוחה יחסית לכל המשתתפים; יצירת אווירה מקבלת ומזמינה (כיבוד, מקום, שילוט, תאורה, דברי פתיחה ותשומת לב מירבית לדינמיקה בקבוצה); הקדשת זמן ויצירתיות ל"משחקים" והפעלות להעמקת ההכרות".

מספר המתנדבים במיזם

1-5

מספר המועסקים במיזם

1-5

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

אנו בעתיד במידבר עובדים למעלה מעשור בצורה אינטסיבית ובשיטות של שת"פ שוויוני בין דוברי רוסית לשאינם דוברי רוסית בירוחם ובערי הנגב. בשיחות עם דוברי רוסית הבנו את הרצון שלהם להכיר תושבים מרקעים אחרים ושאין להם הזדמנות לעשות זאת וגם ללא עזרה הם מהססים ו/או מרגישים לא מסוגלים לקיים מפגש כזה. גם מצד הוותיקים היו אמירות ש"הם" "הרוסים" קבוצה סגורה ואין אפשרות להכיר אותם - אבל היתה גם סקרנות (מי שהגיע היה סקרן לשמוע את האחר). על המתחים במתנ"ס סביב המועדון השכונתי שמשרת את דוברי הרוסית בירוחם - והתסכולים של כל הצדדים - סיפרתי מעט לעיל. בתוכניות שונות הבנו שאין לעולים הזדמנות לספר את סיפור העליה שלהם ומה עבר עליהם לפני ואחרי העליה - לישראלים ותיקים - שגם להם לא היתה הזדמנות לספר את סיפור משפחתם והגעתם לירוחם כמעט בכלל. שתי המנחות בעלות ותק בהנחיית קבוצות התליך ודיאלוג; שתיהן מדברות עברית, רק אחת דוברת רוסית.
דוגמאות ממפגשים מוצלחים שהתקיימו עד עתה: מפגש על "מהי קליטה מוצלחת"? עם קטעים מהסרט "יולקי פלקי" עורר דיון סוער ומרתק. מפגש מהנה במיוחד היה סביב "שירים בדיאלוג" - מנגינות ומילים של שירים בעברית מהרוסית והפוך - כולל הרגע לשירים (מלחינים, סופרים, זמרים, סיפורים פיקנטיים לגיבהם) וגם שירה בצוותא. מפגש מרתק נוסף התמקד במיזם מקומי של תיעוד קהילתי והתקיים בארכיון העירוני, כל משתתף/ת הביאו תמונות מהילדות, שיתפו בסיפורים על הילדות והמשפחות ועוד. מפגש מרגש ומשמעותי מאוד סביב הסרט "מונית לגונדר" התמקד בשמות ושינויי שם בתהליך העליה והקליטה.
כעת אנו רוצים להרחיב את היריעה גם של התכנים וגם של המשתתפים ולשים זרקור על יוצרים (אמנים, מוזיקאים, צלמים, מדענים, יזמים, סופרים ומשוררים) בירוחם, שלא כולם מכירים (למרות שהיישוב קטן) והכרות תתבצע תוך דיאלוג ומפגש בין שני נציגים בכל תחום - כשנוסף הפן של עשיה משותפת (בסדנאות והפעלות בזוגות או קבוצות קטנות). כלומר - לא בעבר ולא עכשיו - לא מדובר בהרצאות אלא מסגרת מכילה ומחבקת שמאפשרת שיח והכרות מרתקים בין אנשים שלא מכירים כלל או לא מכירים לעומק.
זו הזדמנות לשתף גם גופים נוספים ביישוב כגון הגלריה לאמנות, הקונסרבטוריון, חממת הייטק ועוד.
המעגלים מתרחבים.המשתתפים מתהלהבים לגלות מקומות, מוסדות ואנשים חדשים שגם הם תושבים - והדבר מוסיף גאוה ושמחה שאלה קיימים ב"ישוב שלי". - כגון מישהו שמתפעלת מספר אתרי אינטרנט על ישראל ברוסית וכתבה כמה ספרים. המשתתפים מפתחים הבנה של הרב-גוניות היהודית והישראלית הקיימת "מתחת לאף" שלהם, והדבר מאפשר הרחבה של הפרספקטיבה על היישוב ועל קבוצות האוכלוסיה המיוצגות, מעבר ל"בועה" ההמונגית בתוכה תושבים רבים חיים ביום יום.

דבורה (דבי) גולדמן גולן עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2260 ימים

דבורה (דבי) גולדמן גולן יצר את המועמדות - לפני 2260 ימים