ברית ישראלית

רחל עזריה
ע"י רחל עזריה | 03 בספט' 2013
| תגובות

סיכום:

ברית ישראלית היא תכנית בית מדרש של מכון שלום הרטמן שמטרתה לנסח שפה משותפת לנציגים מסקטורים שונים, מתוך הנחה שהם יוכלו להעביר את הרעיונות האלה הלאה לקהילות האם שלהם, ולחולל שינוי אמתי. מדובר בקבוצת פעילים מקצוות שונות באוכלוסייה שהמשותף להם הוא אמונה במרכז פוליטי-חברתי, שוויוני ופלורליסטי. ההישג העיקרי של הקבוצה הוא המסרים שמטמיעים המשתתפים במעגלי ההשפעה שלהם.

במסגרת התכנית נתכנס אחת לחודש ונדון בסוגיות אקטואליות שהחברה הישראלית חלוקה בהן, הנוגעות לחברה וכלכלה. הקבוצה תעסוק בשאלות של האתוס והשפה המשותפים כדי להתקדם בגיבושה. ייעשה מאמץ לשלב בין עולמות התוכן והעשייה של כל אחד מהמשתתפים לנושאים שבהם נעסוק.

אודותיך

שם הארגון: מכון שלום הרטמן עוד ↓↑ הסתר↑ הסתר

אודותיך

שם פרטי

רחל

שם משפחה

עזריה

בוגר גוונים?

כן

מחזור תוכנית גוונים

מחזור ט’

השנה שבה השתתפת בתוכנית

2012

אודות הארגון שלך

שם הארגון

מכון שלום הרטמן

תפקידך בארגון

המידע שתספק כאן ישמש למילוי חלקים שלא מילאת בפרופיל שלך, למשל תחומי עניין, מידע על הארגון וכתובת אתר האינטרנט. פרטי הקשר שלך יישארו חסויים. לחץ כאן, כדי לבטל פעולה זו..

המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

שם המיזם

ברית ישראלית

תיאור המיזם

ברית ישראלית היא תכנית בית מדרש של מכון שלום הרטמן שמטרתה לנסח שפה משותפת לנציגים מסקטורים שונים, מתוך הנחה שהם יוכלו להעביר את הרעיונות האלה הלאה לקהילות האם שלהם, ולחולל שינוי אמתי. מדובר בקבוצת פעילים מקצוות שונות באוכלוסייה שהמשותף להם הוא אמונה במרכז פוליטי-חברתי, שוויוני ופלורליסטי. ההישג העיקרי של הקבוצה הוא המסרים שמטמיעים המשתתפים במעגלי ההשפעה שלהם.
במסגרת התכנית נתכנס אחת לחודש ונדון בסוגיות אקטואליות שהחברה הישראלית חלוקה בהן, הנוגעות לחברה וכלכלה. הקבוצה תעסוק בשאלות של האתוס והשפה המשותפים כדי להתקדם בגיבושה. ייעשה מאמץ לשלב בין עולמות התוכן והעשייה של כל אחד מהמשתתפים לנושאים שבהם נעסוק.

מטרות המיזם

ניסוח שפה משותפת לחברים מהסקטורים השונים, מתוך הנחה שהם יוכלו להעביר את הרעיונות האלה הלאה לקהילות האם שלהם, ולחולל שינוי אמתי.
השינוי שעומד לנגד עינינו וכבר התחיל להתרחש הוא בניית "יוזמה לחברה אזרחית מאוחדת", וגיבוש שפה אזרחית ערכית שתשנה את המרחב הציבורי בארץ. היינו רוצים שעשרות אלפי אנשים בחברה הישראלית יהפכו להיות חלק מקהילה רחבה אחת הדורשת מרכז שפוי, דיאלוג פתוח ואמיץ ושותפות.

מהי הבעיה שהמיזם שלך מנסה לפתור?

בעשורים מאז קום המדינה ה"אנחנו" היחידי הלגיטימי חברה הישראלית היה כור ההיתוך. לאחר מספר עשורים התברר כי קהילות רבות מתוך החברה הישראלית אינן מרגישות בנח בתוך אותו כור היתוך. החרדים, הערבים, הדתיים, המזרחיים, ובעצם גם רבים מהאשכנזים, חשו נתק הולך וגדל מאותו אתוס של "אנחנו". בהמשך, קרו שני תהליכים: האחד הוא ההתרחקות של הקבוצות השונות האחת מן השנייה. השני הוא שההנהגה של כל אחת מהקבוצות הקצינה. . וכך, הקהילות הלכו והתרחקו באופן משמעותי האחת מן השנייה, והמרכז הלך והתרוקן. כבר אין "אנחנו" שאנחנו מסוגלים לומר כחברה, והמרחב המתרוקן במרכז, נותן כוח הולך וגדל לקיצונים. הבעיה שעומדת לנגד עינינו היא המרכז השפוי, הפלורליסטי והשוויוני במדינת ישראל.

כיצד המיזם שלך נותן מענה יעיל לבעיה?

תכנית ברית ישראלית מיועדת לתפקד כקטליזטור לתהליך יצירת שפה ושיטה שיאפשרו את גיבוש אותו "אנחנו". לעודד את בניית קירות התמך עבור הבניה החדשה שנדרשת לחברה הישראלית. המטרה היא להטמיע את השפה והשיטה בממסד, בפוליטיקה ובשיח הישראלי.
התכנית מנסה להתמודד עם הבעיה בכך שהיא אינה תחומה לשיח בתוך מגזר או קבוצה אחת בחברה הישראלית, אלא מורכבת מנציגים מכמה שיותר מגזרים ואוכלוסיות. בשלב הראשון הנציגים האלה דנים בסוגיות מרכזיות ומהותיות בחברה הישראלית, ובשלב השני הם מעבירים את המסרים האלה הלאה לקהילות האם שלהם.
בצורה הזאת השינוי מתחולל באפקט מניפה ומבוסס על שיח, דיאלוג ושיתוף.

חדשנות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הופך את הרעיון שלך לייחודי (טכנולוגיה חדשנית, מודל חברתי ו/או עסקי ייחודי וכו'...) - אנא פרט

הייחוד של התכנית הזאת הוא שהוא צומח מהשטח. הנעת התהליכים כאן אינה נעשית דרך מערכת המשפט או השלטון, אלא באמצעות מובילי שינוי שעיקר עבודתם הוא עם האזרח הקטן, בקהילות שונות ובעשייה חברתית.
המשמעות של מבנה כזה הוא שהמחיצות מורדות והאנשים עצמם נפגשים זה עם זה ולומדים להכיר את יתר הקבוצות.
ייחוד נוסף הוא שהדיונים בקבוצה נקבעים על ידי המשתתפים, כלומר - נציגי המגזרים חשים מהן הסוגיות הבוערות כיום בחברה הישראלית ומציפים אותם. במובן זה הדיונים אקטואליים ומותאמים לנעשה בשטח כל הזמן.

מה היתרון של הפיתרון שלך על פיתרונות קיימים לאותה הבעיה?

תכניות אחרות מנסות להניע תהליכים חברתיים בעזרת חקיקה עירונית או ארצית. בתכנית הזאת הבחנו שיש הרבה יותר הבנה בין אזרחים מקהילות שונות. למעשה, המאבקים דרך בית המשפט יכולים לנחול הצלחה על הנייר, אך לא לחולל את השינוי המבוקש בשטח.
ברית ישראלית עוסקת בבני אדם, וככזאת היא מפגישה ביניהם ומנסה לעודד שיח.

השפעה (אימפקט)

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מה הערך בתחום הפלורליזם היהודי שאתה מצפה שיהיה לפרויקט בשנה הקרובה?

במשך שנים המחנה הפלורליסטי זנח מעט את המרחב הציבורי במדינת ישראל, והוא נותר מופקר להשתלטות של גורמים קיצוניים.
בעזרת הדיונים בקבוצה אנחנו מעוניינים להחזיר את המרחב הציבורי לבעליו המקוריים - הציבור, המרכז.
הדיונים בקבוצה מעוררים ומעודדים את המשתתפים לחוש תחושת מעורבות ומחויבות בנעשה בארץ, וחשוב מכך - להצמיח את התחושה הזאת בקהילות שלהם. אנחנו מעוניינים ליצור "אנחנו" חדש שבו כל המגזרים בחברה הישראלית ירגישו בבית.

מי קהל היעד של המיזם? מדוע המיזם חשוב לקהל היעד?

במובן אחד, קהל היעד של התכנית הוא מובילי שינוי ממגזרים שונים, אנשים בעלי השפעה שנמצאים בלב העשייה החברתית על סוגיה השונים: חינוך, כלכלה, מדיה, דת, תעסוקה ועוד.
במובן אחר, קהל היעד של התכנית הוא מעגלי ההשפעה שלהם. כלומר, הקהילות שבהן הם פועלים. מבחינתנו העשייה נעשית בשני שלבים. האחד - בדיונים בקבוצה, והשני - איש איש בקהילה שלו.

מה ייחשב הצלחה של המיזם? וכיצד תמדוד אותה?

הצלחת התכנית תימדד בנוכחות של הערכים והמסקנות בעשייה החברתית של המשתתפים. אנחנו מעודדים את המשתתפים לפתח פעילויות שונות שיהיו מבוססות על הנעשה בתוך הקבוצה. למשל, בעלי טורים ותפקידים בתחום התקשורת כותבים על הנושאים שהוצפו בשיחות; אנשי חינוך שמעבירים את הערכים הלאה לצוותים החינוכיים ולתלמידים; אנשי כלכלה ובעלי עסקים שמכנסיים לתוך סדר העדיפויות שלהם ערכים חברתיים; עובדי רווחה שמזינים את מאגרי הערכים שלהם ועוד.
הצלחת התכנית נמדדת בנוכחות של הערכים האלה בשטח.

כיצד ניתן לשכפל את המיזם שלך וליישם אותו במקומות אחרים?

התכנית כפי שהיא עכשיו מתוכננת להיות משוכפלת על ידי המשתתפים הלאה לקהילות האם שלהם.
עם זאת, בשנה הקרובה נצרף אל הקבוצה משתתפים נוספים ובכך נרחיב את המנעד המיוצג.
בהמשך ייתכן שנשכפל את התכנית לנציגים חדשים שיקיימו דיונים לא רק במרכז הארץ.

המשכיות

הצג↑ הסתר↑ הסתר

מהם הקשיים שיכולים למנוע מהמיזם שלך להתפתח? אנא פרט

הקשיים שיכולים למנוע מהמיזם להתפתח הם שניים:
1. התרופפות המחויבות של המשתתפים בדיוני הקבוצה.
2. בעיה בהטמעה של הערכים בקהילות

מהן הפעולות שאתה נוקט כדי לעמוד באתגרים הללו?

אנחנו נערכים בשני מישורים:
1. ההתמודדות עם הקושי הראשון הוא בעיקר איתור מועמדים מתאימים שמסוגלים להתחייב לעבודה שנתית מאומצת בתחום. כמו כן, אנחנו מנסים לסייע למשתתפים ככל יכולתנו להגיע בקלות למכון הרטמן בירושלים.
2. ההתמודדות עם הקושי השני נעשית בעיקר סביב בחירת הסוגיות הנידונות. לשם כך אנחנו מבקשים מהנציגים להעלות את הנושאים שנראים להם בוערים בקהילות האם שלהם וכך להתאים את הדיונים לנעשה בשטח.

מספר המתנדבים במיזם

0

מספר המועסקים במיזם

1-5

סיפור המיזם

הצג↑ הסתר↑ הסתר

הגענו לחלק האחרון של השאלון. זו ההזדמנות שלך לספר לנו את "סיפור המיזם" בצורה חופשית. מה גרם לך לחשוב על הרעיון, מי עומד מאחוריו, איך הכל התחיל וכל שאר הפרטים האישיים והמעניינים שאתה רוצה לספר לנו

רחל עזריה היא עמיתת מחקר במכון שלום הרטמן וחברת מועצת עיריית ירושלים. במשך שנים פעלה רחל למען מרחב ציבורי שוויוני ופתוח לכל המגזרים, בין היתר עמדה בראש תנועת "מבוי סתום" למען נשים מסורבות גט, יזמה והובילה את הקמפיין נגד הדרת נשים בירושלים, ועסקה בקידום מעמדן של משפחות צעירות בירושלים במסגרת עבודתה בעירייה – כל אלה היו קשורים במאבקים משפטיים עיקשים. דווקא בזכות הישגיה הציבוריים ביקשה רחל לשנות את התמונה הרחבה ופנתה לנשיא מכון שלום הרטמן, הרב ד"ר דניאל הרטמן, והציעה להקים "יוזמה לחברה אזרחית מאוחדת", שמטרתה לגבש שפה אזרחית ערכית שתשנה את המרחב הציבורי בארץ.
רחל חברה לחנה פנחסי, דוקטורנטית במחלקה למגדר באוניברסיטת בר אילן וחברת הסגל האקדמי של מכון הרטמן. חנה פנחסי חוקרת את הנושא הפמיניסטי-יהודי במחקר אקדמי ומנחת קבוצות ובתי מדרש במסגרות שונות. בכתיבה פובליציסטית באתר "הארץ" וב-ynet חנה מבטאת את הערכים של מכון שלום הרטמן וקושרת קשר בין טקסטים קלאסיים ומודרניים ובין העשייה והקולות בשטח.

יחד הן ביקשו לגבש קבוצת פעילים מקצוות שונות באוכלוסייה שהמשותף להם הוא אמונה במרכז פוליטי-חברתי, שוויוני ופלורליסטי. המאבקים המשפטיים שמובילות הקבוצה פעלו למענם עד אז נשאו פרי, אך הן לא הסתפקו בזה. אחרי שבית המשפט גיבה אותן, הן החליטו לפתוח את השיח בפני כל הקבוצות, מתוך אחריות ומחויבות לערכים עצמם. המטרה הייתה להפגיש את המשתתפים ולדון בסוגיות מרכזיות בחברה הישראלית, כשבמקביל לשיח הקבוצתי, התוצרים מוטמעים באפקט מניפה בקהילות האם של המשתתפים. כך מגיע המסר לעשרות אלפי אנשים שלמעשה הופכים להיות חלק מקהילה רחבה הדורשת מרכז שפוי.

רחל עזריה עדכן את הגשת מועמדות לתחרות. - לפני 2149 ימים

רחל עזריה יצר את המועמדות - לפני 2149 ימים